סורה Aal-i-Imraan — The Family of Imraan

סורה Aal-i-Imraan (The Family of Imraan) — 3/114 · 200 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.

الٓمٓ

אלף.לאם.מים

Ayah 1

ٱللَّهُ لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ ٱلۡحَيُّ ٱلۡقَيُّومُ

אללה, אין אלוה מלבדו, החי הקיים

Ayah 2

نَزَّلَ عَلَيۡكَ ٱلۡكِتَٰبَ بِٱلۡحَقِّ مُصَدِّقࣰ ا لِّمَا بَيۡنَ يَدَيۡهِ وَأَنزَلَ ٱلتَّوۡرَىٰةَ وَٱلۡإِنجِيلَ

(אללה) הוריד אליך(הנביא מוחמד) את הספר (הקוראן) באמת בצדק, מאשר את אשר בידיו. והוריד את התורה (למשה) ואת הבשורה (לישוע)

Ayah 3

مِن قَبۡلُ هُدࣰ ى لِّلنَّاسِ وَأَنزَلَ ٱلۡفُرۡقَانَۗ إِنَّ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ بِـَٔايَٰتِ ٱللَّهِ لَهُمۡ عَذَابࣱ شَدِيدࣱۗ وَٱللَّهُ عَزِيزࣱ ذُو ٱنتِقَامٍ

מקדם כהדרכה לאנשים, והוריד את הפורקאן (הקוראן). הנה אלה אשר כפרו באותות אללה, להם עונש קשה (ביום הדין), ואללה עזוז ובעל נקמה

Ayah 4

إِنَّ ٱللَّهَ لَا يَخۡفَىٰ عَلَيۡهِ شَيۡءࣱ فِي ٱلۡأَرۡضِ وَلَا فِي ٱلسَّمَآءِ

הן, אללה אין דבר שנסתר ממנו לא בארץ ולא בשמים

Ayah 5

هُوَ ٱلَّذِي يُصَوِّرُكُمۡ فِي ٱلۡأَرۡحَامِ كَيۡفَ يَشَآءُۚ لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلۡحَكِيمُ

הוא אשר עיצב אתכם ברחם (אימהותיכם) כרצונו, ואין אלוה מלבדו, והוא העזוז החכם

Ayah 6

هُوَ ٱلَّذِيٓ أَنزَلَ عَلَيۡكَ ٱلۡكِتَٰبَ مِنۡهُ ءَايَٰتࣱ مُّحۡكَمَٰتٌ هُنَّ أُمُّ ٱلۡكِتَٰبِ وَأُخَرُ مُتَشَٰبِهَٰتࣱۖ فَأَمَّا ٱلَّذِينَ فِي قُلُوبِهِمۡ زَيۡغࣱ فَيَتَّبِعُونَ مَا تَشَٰبَهَ مِنۡهُ ٱبۡتِغَآءَ ٱلۡفِتۡنَةِ وَٱبۡتِغَآءَ تَأۡوِيلِهِۦۖ وَمَا يَعۡلَمُ تَأۡوِيلَهُۥٓ إِلَّا ٱللَّهُۗ وَٱلرَّٰسِخُونَ فِي ٱلۡعِلۡمِ يَقُولُونَ ءَامَنَّا بِهِۦ كُلࣱّ مِّنۡ عِندِ رَبِّنَاۗ وَمَا يَذَّكَّرُ إِلَّآ أُوْلُواْ ٱلۡأَلۡبَٰبِ

הוא שהוריד אליך(הנביא מוחמד) את הספר(הקוראן). יש בו אותות בהירים, והם בסיס הספר, ואחרים דומים, אלה אשר סטייה בלבבם בוחרים את האותות המשתמעים לכמה פנים כדי לעורר ספקות, וכדי לפרשו כרצונם, ואולם רק אללה יודע את פשרו. אלה אשר מבוססים בידע אומרים “אנו מאמינים בו, הכל מעם ריבוננו”. רק בעלי התבונה יזכרו

Ayah 7

رَبَّنَا لَا تُزِغۡ قُلُوبَنَا بَعۡدَ إِذۡ هَدَيۡتَنَا وَهَبۡ لَنَا مِن لَّدُنكَ رَحۡمَةًۚ إِنَّكَ أَنتَ ٱلۡوَهَّابُ

ריבוננו! אל תיתן לליבנו לסטות לאחר שהדרכת אותנו, והב לנו מרחמיך מטעמך, כי אתה המיטיב ללא גבול

Ayah 8

رَبَّنَآ إِنَّكَ جَامِعُ ٱلنَّاسِ لِيَوۡمࣲ لَّا رَيۡبَ فِيهِۚ إِنَّ ٱللَّهَ لَا يُخۡلِفُ ٱلۡمِيعَادَ

ריבוננו! אתה מקבץ את כל האנשים ביום אשר אין ספק לגביו(יום הדין). אללה לא יפר את התחייבותו

Ayah 9

إِنَّ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ لَن تُغۡنِيَ عَنۡهُمۡ أَمۡوَٰلُهُمۡ وَلَآ أَوۡلَٰدُهُم مِّنَ ٱللَّهِ شَيۡـࣰٔ اۖ وَأُوْلَٰٓئِكَ هُمۡ وَقُودُ ٱلنَّارِ

אלה אשר כפרו, לא יועיל להם רכושם ולא ילדיהם בכלום אצל אללה, ואלה הם חומר בעירת האש (בגיהינום)

Ayah 10

كَدَأۡبِ ءَالِ فِرۡعَوۡنَ وَٱلَّذِينَ مِن قَبۡلِهِمۡۚ كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَا فَأَخَذَهُمُ ٱللَّهُ بِذُنُوبِهِمۡۗ وَٱللَّهُ شَدِيدُ ٱلۡعِقَابِ

כמו אנשי פרעה ואלה שהיו לפניהם, כולם התכחשו לאותותינו, והשמיד אותם אללה בגין חטאיהם, ואללה קשה בעונשו

Ayah 11

قُل لِّلَّذِينَ كَفَرُواْ سَتُغۡلَبُونَ وَتُحۡشَرُونَ إِلَىٰ جَهَنَّمَۖ وَبِئۡسَ ٱلۡمِهَادُ

אמור לאלה אשר כפרו! עוד תנחלו תבוסה ותקובצו אל גיהינום. כה רע הוא משכנכם הסופי

Ayah 12

قَدۡ كَانَ لَكُمۡ ءَايَةࣱ فِي فِئَتَيۡنِ ٱلۡتَقَتَاۖ فِئَةࣱ تُقَٰتِلُ فِي سَبِيلِ ٱللَّهِ وَأُخۡرَىٰ كَافِرَةࣱ يَرَوۡنَهُم مِّثۡلَيۡهِمۡ رَأۡيَ ٱلۡعَيۡنِۚ وَٱللَّهُ يُؤَيِّدُ بِنَصۡرِهِۦ مَن يَشَآءُۚ إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَعِبۡرَةࣰ لِّأُوْلِي ٱلۡأَبۡصَٰرِ

כבר היה לכם אות בשני מחנות אשר נפגשו (בקרב של בדר), מחנה אחד נלחם בשביל אללה, והשני כופר. ראו במו עיניהם את מחנה המאמינים כפליים ממספרם. כך מנחיל אללה ניצחון למי שירצה. ובזה יש לקח לבעלי תבונה

Ayah 13

زُيِّنَ لِلنَّاسِ حُبُّ ٱلشَّهَوَٰتِ مِنَ ٱلنِّسَآءِ وَٱلۡبَنِينَ وَٱلۡقَنَٰطِيرِ ٱلۡمُقَنطَرَةِ مِنَ ٱلذَّهَبِ وَٱلۡفِضَّةِ وَٱلۡخَيۡلِ ٱلۡمُسَوَّمَةِ وَٱلۡأَنۡعَٰمِ وَٱلۡحَرۡثِۗ ذَٰلِكَ مَتَٰعُ ٱلۡحَيَوٰةِ ٱلدُّنۡيَاۖ وَٱللَّهُ عِندَهُۥ حُسۡنُ ٱلۡمَـَٔابِ

קושטה לאנשים אהבת התאווה לנשים ובנים ומצבורי זהב וכסף, וסוסים אצילים, והמקנה והאדמה הזרועה, כל זה תענוג זמני של חיי העולם הזה, ואצל אללה החזרה הטובה (לגן עדן)

Ayah 14

۞قُلۡ أَؤُنَبِّئُكُم بِخَيۡرࣲ مِّن ذَٰلِكُمۡۖ لِلَّذِينَ ٱتَّقَوۡاْ عِندَ رَبِّهِمۡ جَنَّٰتࣱ تَجۡرِي مِن تَحۡتِهَا ٱلۡأَنۡهَٰرُ خَٰلِدِينَ فِيهَا وَأَزۡوَٰجࣱ مُّطَهَّرَةࣱ وَرِضۡوَٰنࣱ مِّنَ ٱللَّهِۗ وَٱللَّهُ بَصِيرُۢ بِٱلۡعِبَادِ

אמור! האודיע לכם מה עדיף לכם יותר מכל זה! לאלה היראים יש אצל ריבונם גנים אשר נהרות זורמים מתחתיהם ולעולם יחיו בהם, וזוגות מטוהרות, יקבלו שביעות רצונו של אללה. ואללה מיטיב להבחין בעבדיו

Ayah 15

ٱلَّذِينَ يَقُولُونَ رَبَّنَآ إِنَّنَآ ءَامَنَّا فَٱغۡفِرۡ لَنَا ذُنُوبَنَا وَقِنَا عَذَابَ ٱلنَّارِ

אלה אשר אומרים: “ריבוננו! הן אנו האמנו, על כן סלח לנו על חטאינו, והגן עלינו מעונש האש”

Ayah 16

ٱلصَّٰبِرِينَ وَٱلصَّٰدِقِينَ وَٱلۡقَٰنِتِينَ وَٱلۡمُنفِقِينَ وَٱلۡمُسۡتَغۡفِرِينَ بِٱلۡأَسۡحَارِ

(אלה הם:) בעלי הסבלנות, אנשי הצדק, הכנועים, הנותנים צדקה והמבקשים סליחה לקראת סוף הלילה

Ayah 17

شَهِدَ ٱللَّهُ أَنَّهُۥ لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ وَٱلۡمَلَٰٓئِكَةُ وَأُوْلُواْ ٱلۡعِلۡمِ قَآئِمَۢا بِٱلۡقِسۡطِۚ لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلۡحَكِيمُ

אללה מעיד כי אין אלוה מלבדו, (וכך העידו) המלאכים, ובעלי הדעת, (שאללה) מקיים צדק. אין אלוה מלבדו, הוא העזוז והחכם

Ayah 18

إِنَّ ٱلدِّينَ عِندَ ٱللَّهِ ٱلۡإِسۡلَٰمُۗ وَمَا ٱخۡتَلَفَ ٱلَّذِينَ أُوتُواْ ٱلۡكِتَٰبَ إِلَّا مِنۢ بَعۡدِ مَا جَآءَهُمُ ٱلۡعِلۡمُ بَغۡيَۢا بَيۡنَهُمۡۗ وَمَن يَكۡفُرۡ بِـَٔايَٰتِ ٱللَّهِ فَإِنَّ ٱللَّهَ سَرِيعُ ٱلۡحِسَابِ

הן, הדת אצל אללה היא האסלאם, לא נחלקו ביניהם אלה אשר קיבלו את הספר (התורה והבשורה), אלא לאחר שהגיעה אליהם הדעת (הקוראן) וקיפחו זה את זה, ומי שיכפור באותות אללה, אכן, אללה מהיר חשבון

Ayah 19

فَإِنۡ حَآجُّوكَ فَقُلۡ أَسۡلَمۡتُ وَجۡهِيَ لِلَّهِ وَمَنِ ٱتَّبَعَنِۗ وَقُل لِّلَّذِينَ أُوتُواْ ٱلۡكِتَٰبَ وَٱلۡأُمِّيِّـۧنَ ءَأَسۡلَمۡتُمۡۚ فَإِنۡ أَسۡلَمُواْ فَقَدِ ٱهۡتَدَواْۖ وَّإِن تَوَلَّوۡاْ فَإِنَّمَا عَلَيۡكَ ٱلۡبَلَٰغُۗ وَٱللَّهُ بَصِيرُۢ بِٱلۡعِبَادِ

ואם יתנצחו אתך (מוחמד), אמור: ״ התמסרתי באמונתי לאללה, אני וחסידיי “. ואמור לאלה אשר קיבלו את הספר ולאלה אשר לא קיבלו אותו, “האם התמסרתם באמונתכם לאללה?” ואם הם התמסרו, זה סימן שהודרכו. ואם יתרחקו(יכפרו), (אין אתה אחראי להם), כי חובתך רק להודיע להם. ואללה משגיח על עבדיו

Ayah 20

إِنَّ ٱلَّذِينَ يَكۡفُرُونَ بِـَٔايَٰتِ ٱللَّهِ وَيَقۡتُلُونَ ٱلنَّبِيِّـۧنَ بِغَيۡرِ حَقࣲّ وَيَقۡتُلُونَ ٱلَّذِينَ يَأۡمُرُونَ بِٱلۡقِسۡطِ مِنَ ٱلنَّاسِ فَبَشِّرۡهُم بِعَذَابٍ أَلِيمٍ

אלה אשר כפרו באותות אללה, והחורגים את הנביאים בלי צדק, ואלה אשר הורגים את האנשים המצווים על צדק. בשר להם על עונש כואב

Ayah 21

أُوْلَٰٓئِكَ ٱلَّذِينَ حَبِطَتۡ أَعۡمَٰلُهُمۡ فِي ٱلدُّنۡيَا وَٱلۡأٓخِرَةِ وَمَا لَهُم مِّن نَّٰصِرِينَ

אלה הם שמעשיהם יאבדו להם, בעולם הזה ובעולם הבא, ולא יהיה להם שום מחלץ

Ayah 22

أَلَمۡ تَرَ إِلَى ٱلَّذِينَ أُوتُواْ نَصِيبࣰ ا مِّنَ ٱلۡكِتَٰبِ يُدۡعَوۡنَ إِلَىٰ كِتَٰبِ ٱللَّهِ لِيَحۡكُمَ بَيۡنَهُمۡ ثُمَّ يَتَوَلَّىٰ فَرِيقࣱ مِّنۡهُمۡ وَهُم مُّعۡرِضُونَ

הלא ראית את אלה אשר ידעו חלק מן הספר (התורה)? כאשר הם מוזמנים לבוא אל ספר אללה (הקוראן) למען ישפוט ביניהם, אז חבורה מהם תתרחק (תכפור) והם מסרבים

Ayah 23

ذَٰلِكَ بِأَنَّهُمۡ قَالُواْ لَن تَمَسَّنَا ٱلنَّارُ إِلَّآ أَيَّامࣰ ا مَّعۡدُودَٰتࣲۖ وَغَرَّهُمۡ فِي دِينِهِم مَّا كَانُواْ يَفۡتَرُونَ

זאת כי אמרו: “לא תיגע בנו האש אלא לימים ספורים”. השלה אותם מה שבדו בדתם

Ayah 24

فَكَيۡفَ إِذَا جَمَعۡنَٰهُمۡ لِيَوۡمࣲ لَّا رَيۡبَ فِيهِ وَوُفِّيَتۡ كُلُّ نَفۡسࣲ مَّا كَسَبَتۡ وَهُمۡ لَا يُظۡلَمُونَ

ומה יעשו כאשר נקבצם ביום (יום הדין) שאין ספק בו, כשכל נפש תקבל את גמולה, והם לא יקופחו

Ayah 25

قُلِ ٱللَّهُمَّ مَٰلِكَ ٱلۡمُلۡكِ تُؤۡتِي ٱلۡمُلۡكَ مَن تَشَآءُ وَتَنزِعُ ٱلۡمُلۡكَ مِمَّن تَشَآءُ وَتُعِزُّ مَن تَشَآءُ وَتُذِلُّ مَن تَشَآءُۖ بِيَدِكَ ٱلۡخَيۡرُۖ إِنَّكَ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءࣲ قَدِيرࣱ‏

אמור!: “אללה! מלך המלכות, הנך מעניק מלכות למי שתרצה, תולש את המלכות מידי מי שתרצה, מאדיר את מי שתרצה, משפיל את מי שתרצה, בידך כל הטוב ואתה הכול-יכול

Ayah 26

تُولِجُ ٱلَّيۡلَ فِي ٱلنَّهَارِ وَتُولِجُ ٱلنَّهَارَ فِي ٱلَّيۡلِۖ وَتُخۡرِجُ ٱلۡحَيَّ مِنَ ٱلۡمَيِّتِ وَتُخۡرِجُ ٱلۡمَيِّتَ مِنَ ٱلۡحَيِّۖ وَتَرۡزُقُ مَن تَشَآءُ بِغَيۡرِ حِسَابࣲ‏

אתה מחדיר הלילה לתוך היום ומחדיר את היום לתוך הלילה, ומוציא את החי מן המת ואת המת מן החי, ואתה שולח פרנסה לכל אשר תרצה בלי הגבלה

Ayah 27

لَّا يَتَّخِذِ ٱلۡمُؤۡمِنُونَ ٱلۡكَٰفِرِينَ أَوۡلِيَآءَ مِن دُونِ ٱلۡمُؤۡمِنِينَۖ وَمَن يَفۡعَلۡ ذَٰلِكَ فَلَيۡسَ مِنَ ٱللَّهِ فِي شَيۡءٍ إِلَّآ أَن تَتَّقُواْ مِنۡهُمۡ تُقَىٰةࣰۗ وَيُحَذِّرُكُمُ ٱللَّهُ نَفۡسَهُۥۗ وَإِلَى ٱللَّهِ ٱلۡمَصِيرُ

אל ייקחו המאמינים את הכופרים לאנשי חסות במקום המאמינים. וכל העושה זאת, אין לו מה לקוות מאללה, אלא אם תעשו זאת כדי להגן על עצמכם מפני סכנה. אללה מזהירכם מפני עצמו, כי אל אללה כולם חוזרים

Ayah 28

قُلۡ إِن تُخۡفُواْ مَا فِي صُدُورِكُمۡ أَوۡ تُبۡدُوهُ يَعۡلَمۡهُ ٱللَّهُۗ وَيَعۡلَمُ مَا فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَمَا فِي ٱلۡأَرۡضِۗ وَٱللَّهُ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءࣲ قَدِيرࣱ‏

אמור!: “בין אם תסתירו את אשר בלבבכם ובין אם תגלוהו, אללה יודע אותו, כי הוא יודע את כול אשר בשמיים ובארץ, ואללה הוא כול-יכול

Ayah 29

يَوۡمَ تَجِدُ كُلُّ نَفۡسࣲ مَّا عَمِلَتۡ مِنۡ خَيۡرࣲ مُّحۡضَرࣰ ا وَمَا عَمِلَتۡ مِن سُوٓءࣲ تَوَدُّ لَوۡ أَنَّ بَيۡنَهَا وَبَيۡنَهُۥٓ أَمَدَۢا بَعِيدࣰ اۗ وَيُحَذِّرُكُمُ ٱللَّهُ نَفۡسَهُۥۗ وَٱللَّهُ رَءُوفُۢ بِٱلۡعِبَادِ

ביום אשר בו תמצא כל נפש את כל מעשיה הטובים ניצבים לפניה, ואת הרע שעשתה, אז תרצה שיהיה בינה(לבין מעשיה הרעים) מרחק אדיר. אללה מזהיר אתכם מפני עצמו, ואללה רחום כלפי עבדיו

Ayah 30

قُلۡ إِن كُنتُمۡ تُحِبُّونَ ٱللَّهَ فَٱتَّبِعُونِي يُحۡبِبۡكُمُ ٱللَّهُ وَيَغۡفِرۡ لَكُمۡ ذُنُوبَكُمۡۚ وَٱللَّهُ غَفُورࣱ رَّحِيمࣱ‏

אמור!: “אם אוהבים אתם את אללה, אז היצמדו לדרכי! אז יאהבכם אללה ויסלח לכם על חטאיכם. אכן, אללה סולח רחום”

Ayah 31

قُلۡ أَطِيعُواْ ٱللَّهَ وَٱلرَّسُولَۖ فَإِن تَوَلَّوۡاْ فَإِنَّ ٱللَّهَ لَا يُحِبُّ ٱلۡكَٰفِرِينَ

אמור!: “צייתו לאללה ולשליח (מוחמד), ואם יתרחקו (יכפרו), הרי אללה אינו אוהב את הכופרים

Ayah 32

۞إِنَّ ٱللَّهَ ٱصۡطَفَىٰٓ ءَادَمَ وَنُوحࣰ ا وَءَالَ إِبۡرَٰهِيمَ وَءَالَ عِمۡرَٰنَ عَلَى ٱلۡعَٰلَمِينَ

אללה בחר את אדם, ואת נוח, ואת משפחתו של אברהם, ואת משפחתו של עימראן (עמרם) מכל העולמים

Ayah 33

ذُرِّيَّةَۢ بَعۡضُهَا مِنۢ بَعۡضࣲۗ وَٱللَّهُ سَمِيعٌ عَلِيمٌ

כולם בני שושלת אחת. ואללה שומע ויודע הכול

Ayah 34

إِذۡ قَالَتِ ٱمۡرَأَتُ عِمۡرَٰنَ رَبِّ إِنِّي نَذَرۡتُ لَكَ مَا فِي بَطۡنِي مُحَرَّرࣰ ا فَتَقَبَّلۡ مِنِّيٓۖ إِنَّكَ أَنتَ ٱلسَّمِيعُ ٱلۡعَلِيمُ

כאשר אשתו של עימראן (עמרם) אמרה: “ריבוני! נדרתי נדר, להקדיש לך את אשר אני נושאת ברחמי. אנא, קבל ממני! אתה השומע היודע”

Ayah 35

فَلَمَّا وَضَعَتۡهَا قَالَتۡ رَبِّ إِنِّي وَضَعۡتُهَآ أُنثَىٰ وَٱللَّهُ أَعۡلَمُ بِمَا وَضَعَتۡ وَلَيۡسَ ٱلذَّكَرُ كَٱلۡأُنثَىٰۖ وَإِنِّي سَمَّيۡتُهَا مَرۡيَمَ وَإِنِّيٓ أُعِيذُهَا بِكَ وَذُرِّيَّتَهَا مِنَ ٱلشَّيۡطَٰنِ ٱلرَّجِيمِ

כאשר ילדה אותה, אמרה: “ריבוני! ילדתי בת”- אך אללה יודע היטב מה היא ילדה - ואין הזכר כנקבה, “וקראתי לה מרים, אנא שמור עליה ועל צאצאיה מפני השטן הארור”

Ayah 36

فَتَقَبَّلَهَا رَبُّهَا بِقَبُولٍ حَسَنࣲ وَأَنۢبَتَهَا نَبَاتًا حَسَنࣰ ا وَكَفَّلَهَا زَكَرِيَّاۖ كُلَّمَا دَخَلَ عَلَيۡهَا زَكَرِيَّا ٱلۡمِحۡرَابَ وَجَدَ عِندَهَا رِزۡقࣰ اۖ قَالَ يَٰمَرۡيَمُ أَنَّىٰ لَكِ هَٰذَاۖ قَالَتۡ هُوَ مِنۡ عِندِ ٱللَّهِۖ إِنَّ ٱللَّهَ يَرۡزُقُ مَن يَشَآءُ بِغَيۡرِ حِسَابٍ

ריבונה קיבל את הבת ברצון וחסד, וגידל אותה בשפע ובטוב, והפקיד את זכריה (דודה, הנביא) לשמור עליה ולהיות אחראי לה. בכל פעם שביקר אותה זכריה במקום עבודתה את אללה, מצא מזון לידה. אמר: “הוי, מרים מניין לך זה? אמרה: זה מאללה. אללה מפרנס את מי שרוצה בלי חשבון

Ayah 37

هُنَالِكَ دَعَا زَكَرِيَّا رَبَّهُۥۖ قَالَ رَبِّ هَبۡ لِي مِن لَّدُنكَ ذُرِّيَّةࣰ طَيِّبَةًۖ إِنَّكَ سَمِيعُ ٱلدُّعَآءِ

שם זכריה קרא אל ריבונו: “הענק לי בחסדך זרע טוב , כי אתה שומע התפילה”

Ayah 38

فَنَادَتۡهُ ٱلۡمَلَٰٓئِكَةُ وَهُوَ قَآئِمࣱ يُصَلِّي فِي ٱلۡمِحۡرَابِ أَنَّ ٱللَّهَ يُبَشِّرُكَ بِيَحۡيَىٰ مُصَدِّقَۢا بِكَلِمَةࣲ مِّنَ ٱللَّهِ وَسَيِّدࣰ ا وَحَصُورࣰ ا وَنَبِيࣰّ ا مِّنَ ٱلصَّٰلِحِينَ

המלאכים קראו לו בעודו עומד בתפילה בבית התפילה ואמרו לו: “אללה מבשר לך על (בן ושמו) יחיא (יוחנן), אשר יאמת את דברו של אללה, ויהיה אדון ונמנע מהנאות החיים, ונביא מן הישרים”

Ayah 39

قَالَ رَبِّ أَنَّىٰ يَكُونُ لِي غُلَٰمࣱ وَقَدۡ بَلَغَنِيَ ٱلۡكِبَرُ وَٱمۡرَأَتِي عَاقِرࣱۖ قَالَ كَذَٰلِكَ ٱللَّهُ يَفۡعَلُ مَا يَشَآءُ

אמר (זכריה): “ריבוני! כיצד יהיה לי בן ואני זקן ואשתי עקרה?” והוא נענה: “כך יהיה. אללה יעשה כל מה שרוצה”

Ayah 40

قَالَ رَبِّ ٱجۡعَل لِّيٓ ءَايَةࣰۖ قَالَ ءَايَتُكَ أَلَّا تُكَلِّمَ ٱلنَّاسَ ثَلَٰثَةَ أَيَّامٍ إِلَّا رَمۡزࣰ اۗ وَٱذۡكُر رَّبَّكَ كَثِيرࣰ ا وَسَبِّحۡ بِٱلۡعَشِيِّ وَٱلۡإِبۡكَٰرِ

אמר (זכריה): “ריבוני! תן לי אות”. והוא נענה, “האות שלך: שלא תדבר עם האנשים שלושה ימים אלא ברמזים. והזכר את שם ריבונך רבות, ושבחהו כל ערב ובוקר”

Ayah 41

وَإِذۡ قَالَتِ ٱلۡمَلَٰٓئِكَةُ يَٰمَرۡيَمُ إِنَّ ٱللَّهَ ٱصۡطَفَىٰكِ وَطَهَّرَكِ وَٱصۡطَفَىٰكِ عَلَىٰ نِسَآءِ ٱلۡعَٰلَمِينَ

וכאשר המלאכים אמרו: “הוי, מרים! אללה בחר בך וטיהר אותך ובחר בך להיות מעל נשות העולמים

Ayah 42

يَٰمَرۡيَمُ ٱقۡنُتِي لِرَبِّكِ وَٱسۡجُدِي وَٱرۡكَعِي مَعَ ٱلرَّٰكِعِينَ

הוי, מרים! התמסרי לריבונך וסגדי וכרעי עם הכורעים”

Ayah 43

ذَٰلِكَ مِنۡ أَنۢبَآءِ ٱلۡغَيۡبِ نُوحِيهِ إِلَيۡكَۚ وَمَا كُنتَ لَدَيۡهِمۡ إِذۡ يُلۡقُونَ أَقۡلَٰمَهُمۡ أَيُّهُمۡ يَكۡفُلُ مَرۡيَمَ وَمَا كُنتَ لَدَيۡهِمۡ إِذۡ يَخۡتَصِمُونَ

זהו אחד מן המאורעות הנסתרותם אשר אנו מגלים אותו לך (הנביא מוחמד), כי לא היית עמהם בעת השליכם את עטיהם למען יידעו מי יהיה אומן למרים, ולא היית עמהם כאשר רבו ביניהם

Ayah 44

إِذۡ قَالَتِ ٱلۡمَلَٰٓئِكَةُ يَٰمَرۡيَمُ إِنَّ ٱللَّهَ يُبَشِّرُكِ بِكَلِمَةࣲ مِّنۡهُ ٱسۡمُهُ ٱلۡمَسِيحُ عِيسَى ٱبۡنُ مَرۡيَمَ وَجِيهࣰ ا فِي ٱلدُّنۡيَا وَٱلۡأٓخِرَةِ وَمِنَ ٱلۡمُقَرَّبِينَ

כאשר המלאכים אמרו: “הוי מרים! אללה מבשר לך במילה שהוא נותן לך, שמו: המשיח, ישוע בן מרים, אשר יהיה נכבד בעולם הזה ובעולם הבא, ויהיה מהמקורבים

Ayah 45

وَيُكَلِّمُ ٱلنَّاسَ فِي ٱلۡمَهۡدِ وَكَهۡلࣰ ا وَمِنَ ٱلصَّٰلِحِينَ

וידבר אל האנשים בהיותו בעריסה ובגיל העמידה, ויהיה מן הישרים

Ayah 46

قَالَتۡ رَبِّ أَنَّىٰ يَكُونُ لِي وَلَدࣱ وَلَمۡ يَمۡسَسۡنِي بَشَرࣱۖ قَالَ كَذَٰلِكِ ٱللَّهُ يَخۡلُقُ مَا يَشَآءُۚ إِذَا قَضَىٰٓ أَمۡرࣰ ا فَإِنَّمَا يَقُولُ لَهُۥ كُن فَيَكُونُ

אמרה (מרים): “ריבוני! כיצד יהיה לי בן ואיש לא נגע בי?” אמר (אללה): “כך ייצור אללה את מה שירצה, ואם יחליט דבר, הוא יאמר לו: “היה! ״ ויהיה

Ayah 47

وَيُعَلِّمُهُ ٱلۡكِتَٰبَ وَٱلۡحِكۡمَةَ وَٱلتَّوۡرَىٰةَ وَٱلۡإِنجِيلَ

וילמד (אללה) אותו (ישוע) את הספר ואת החוכמה, ואת התורה והבשורה

Ayah 48

وَرَسُولًا إِلَىٰ بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ أَنِّي قَدۡ جِئۡتُكُم بِـَٔايَةࣲ مِّن رَّبِّكُمۡ أَنِّيٓ أَخۡلُقُ لَكُم مِّنَ ٱلطِّينِ كَهَيۡـَٔةِ ٱلطَّيۡرِ فَأَنفُخُ فِيهِ فَيَكُونُ طَيۡرَۢا بِإِذۡنِ ٱللَّهِۖ وَأُبۡرِئُ ٱلۡأَكۡمَهَ وَٱلۡأَبۡرَصَ وَأُحۡيِ ٱلۡمَوۡتَىٰ بِإِذۡنِ ٱللَّهِۖ وَأُنَبِّئُكُم بِمَا تَأۡكُلُونَ وَمَا تَدَّخِرُونَ فِي بُيُوتِكُمۡۚ إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰ لَّكُمۡ إِن كُنتُم مُّؤۡمِنِينَ

ושליח אל בני-ישראל: “אני באתי לכם עם אות מריבונכם: אברא לכם כדמות עוף מחימר, ואפיח בו (רוח) והוא יהיה עוף (אמתי),ברשותו של אללה. ואני ארפא את העיוור, ואת המצורע, ואחיה את המתים ברשות אללה. נוסף לכל זה, אני אוכל להודיעכם מה אתם עומדים לאכול ומה אתם אוגרים בבתיכם. בזאת יהיה לכם אות אם מאמינים אתם

Ayah 49

وَمُصَدِّقࣰ ا لِّمَا بَيۡنَ يَدَيَّ مِنَ ٱلتَّوۡرَىٰةِ وَلِأُحِلَّ لَكُم بَعۡضَ ٱلَّذِي حُرِّمَ عَلَيۡكُمۡۚ وَجِئۡتُكُم بِـَٔايَةࣲ مِّن رَّبِّكُمۡ فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ

ומאשר את מה שבין ידי מהתורה (אשר הורדה על הנביא משה), ואתיר לכם חלק ממה שנאסר עליכם. והבאתי לכם אות מעם ריבונכם, לכן יראו את אללה ושמעו בקולי”

Ayah 50

إِنَّ ٱللَّهَ رَبِّي وَرَبُّكُمۡ فَٱعۡبُدُوهُۚ هَٰذَا صِرَٰطࣱ مُّسۡتَقِيمࣱ‏

אללה הוא ריבוני וריבונכם, על כן עבדוהו, וזוהי הדרך הישרה

Ayah 51

۞فَلَمَّآ أَحَسَّ عِيسَىٰ مِنۡهُمُ ٱلۡكُفۡرَ قَالَ مَنۡ أَنصَارِيٓ إِلَى ٱللَّهِۖ قَالَ ٱلۡحَوَارِيُّونَ نَحۡنُ أَنصَارُ ٱللَّهِ ءَامَنَّا بِٱللَّهِ وَٱشۡهَدۡ بِأَنَّا مُسۡلِمُونَ

אך, כאשר הרגיש ישוע בכפירה מצדם, אמר: “מי יהיו תומכי בדרך לאללה?” אמרו תלמידיו: “אנו נתמוך בך למען אללה. אנו מאמינים! היה לנו עד, כי מוסלמים (מתמסרים) אנו

Ayah 52

رَبَّنَآ ءَامَنَّا بِمَآ أَنزَلۡتَ وَٱتَّبَعۡنَا ٱلرَّسُولَ فَٱكۡتُبۡنَا مَعَ ٱلشَّٰهِدِينَ

ריבוננו! אנו מאמינים במה שהורדת, ודבקים באמונה בשליחות השליח (ישוע), משום כך, רשום אותנו עם העדים (אומת מוחמד)

Ayah 53

وَمَكَرُواْ وَمَكَرَ ٱللَّهُۖ وَٱللَّهُ خَيۡرُ ٱلۡمَٰكِرِينَ

הם (אלה אשר כפרו בישוע) תכננו נגדו, אך אללה תכנן נגדם, ואללה הוא הטוב שבמתכננים

Ayah 54

إِذۡ قَالَ ٱللَّهُ يَٰعِيسَىٰٓ إِنِّي مُتَوَفِّيكَ وَرَافِعُكَ إِلَيَّ وَمُطَهِّرُكَ مِنَ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ وَجَاعِلُ ٱلَّذِينَ ٱتَّبَعُوكَ فَوۡقَ ٱلَّذِينَ كَفَرُوٓاْ إِلَىٰ يَوۡمِ ٱلۡقِيَٰمَةِۖ ثُمَّ إِلَيَّ مَرۡجِعُكُمۡ فَأَحۡكُمُ بَيۡنَكُمۡ فِيمَا كُنتُمۡ فِيهِ تَخۡتَلِفُونَ

כשאמר אללה, ״ הוי, ישוע! אני אקחך ואשאך אליי ואזכך מאלה אשר כפרו, ואקבע את המאמינים בך מעל אלה אשר כפרו עד יום תחיית- המתים ואז תושבו אליי אפסוק בינכם בכל אשר הייתם סביבו חלוקים”

Ayah 55

فَأَمَّا ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ فَأُعَذِّبُهُمۡ عَذَابࣰ ا شَدِيدࣰ ا فِي ٱلدُّنۡيَا وَٱلۡأٓخِرَةِ وَمَا لَهُم مِّن نَّٰصِرِينَ

ואלה אשר כפרו, אותם אעניש עונש חמור בעולם הזה ובעולם הבא, ולא יהיו להם מן מחלצים

Ayah 56

وَأَمَّا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّٰلِحَٰتِ فَيُوَفِّيهِمۡ أُجُورَهُمۡۗ وَٱللَّهُ لَا يُحِبُّ ٱلظَّٰلِمِينَ

ואלה אשר האמינו וקיימו מעשי חסד, הוא(אללה) יגמול להם את גמולם המלא. אללה אינו אוהב את המקפחים

Ayah 57

ذَٰلِكَ نَتۡلُوهُ عَلَيۡكَ مِنَ ٱلۡأٓيَٰتِ وَٱلذِّكۡرِ ٱلۡحَكِيمِ

מה שאנחנו קוראים לך הוא מן האותות (משפטי הקוראן) והזכר החכם

Ayah 58

إِنَّ مَثَلَ عِيسَىٰ عِندَ ٱللَّهِ كَمَثَلِ ءَادَمَۖ خَلَقَهُۥ مِن تُرَابࣲ ثُمَّ قَالَ لَهُۥ كُن فَيَكُونُ

את ישוע נמשל אצל אללה לאדם (האדם הראשון), הוא יצר אותו מעפר, ואז אמר לו: “היה!” והיה

Ayah 59

ٱلۡحَقُّ مِن رَّبِّكَ فَلَا تَكُن مِّنَ ٱلۡمُمۡتَرِينَ

זה הצדק מריבונך, ולכן אל תהיה ממטילי הספק

Ayah 60

فَمَنۡ حَآجَّكَ فِيهِ مِنۢ بَعۡدِ مَا جَآءَكَ مِنَ ٱلۡعِلۡمِ فَقُلۡ تَعَالَوۡاْ نَدۡعُ أَبۡنَآءَنَا وَأَبۡنَآءَكُمۡ وَنِسَآءَنَا وَنِسَآءَكُمۡ وَأَنفُسَنَا وَأَنفُسَكُمۡ ثُمَّ نَبۡتَهِلۡ فَنَجۡعَل لَّعۡنَتَ ٱللَّهِ عَلَى ٱلۡكَٰذِبِينَ

ומי שמתנצח אתך (מוחמד) בו, לאחר מה שקיבלת מהידע, ואמור: “בואו נקרא לבנינו ולבניכם, ולנשותינו ולנשותיכם ולעצמנו ולעצמכם, ואז נבקש מאללה כי על המשקרים תבוא הקללה

Ayah 61

إِنَّ هَٰذَا لَهُوَ ٱلۡقَصَصُ ٱلۡحَقُّۚ وَمَا مِنۡ إِلَٰهٍ إِلَّا ٱللَّهُۚ وَإِنَّ ٱللَّهَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلۡحَكِيمُ

זהו סיפור הצדק. ואין אלוה מלבד אללה והוא העזוז החכם”

Ayah 62

فَإِن تَوَلَّوۡاْ فَإِنَّ ٱللَّهَ عَلِيمُۢ بِٱلۡمُفۡسِدِينَ

ואם יתרחקו(יכפרו), אז הרי שאללה בקי כמושחתים

Ayah 63

قُلۡ يَٰٓأَهۡلَ ٱلۡكِتَٰبِ تَعَالَوۡاْ إِلَىٰ كَلِمَةࣲ سَوَآءِۭ بَيۡنَنَا وَبَيۡنَكُمۡ أَلَّا نَعۡبُدَ إِلَّا ٱللَّهَ وَلَا نُشۡرِكَ بِهِۦ شَيۡـࣰٔ ا وَلَا يَتَّخِذَ بَعۡضُنَا بَعۡضًا أَرۡبَابࣰ ا مِّن دُونِ ٱللَّهِۚ فَإِن تَوَلَّوۡاْ فَقُولُواْ ٱشۡهَدُواْ بِأَنَّا مُسۡلِمُونَ

אמור: “הוי, אנשי הספר! בואו אל מילה שווה בינינו לבינכם: אשר נעבוד רק את אללה, ולא נשתף בו דבר, ולא יתייחס איש מאתנו זה אל זה כאדון מלבד אללה”. ואם יתרחקו (יכפרו), אמרו: “אתם עדים כי מוסלמים (מתמסרים) אנו”

Ayah 64

يَٰٓأَهۡلَ ٱلۡكِتَٰبِ لِمَ تُحَآجُّونَ فِيٓ إِبۡرَٰهِيمَ وَمَآ أُنزِلَتِ ٱلتَّوۡرَىٰةُ وَٱلۡإِنجِيلُ إِلَّا مِنۢ بَعۡدِهِۦٓۚ أَفَلَا تَعۡقِلُونَ

הוי, אנשי הספר! למה תתנצחו על אברהם? ורק אחריו הורדו התורה והבשורה. האם לא תבינו נכוחה

Ayah 65

هَٰٓأَنتُمۡ هَٰٓؤُلَآءِ حَٰجَجۡتُمۡ فِيمَا لَكُم بِهِۦ عِلۡمࣱ فَلِمَ تُحَآجُّونَ فِيمَا لَيۡسَ لَكُم بِهِۦ عِلۡمࣱۚ وَٱللَّهُ يَعۡلَمُ وَأَنتُمۡ لَا تَعۡلَمُونَ

הנה אתם אלה מתנצחים (אתנו) על מה שידוע לכם? ולמה התנצחו על מה שאינו ידוע לכם? אללה יודע ואתם אינכם יודעים

Ayah 66

مَا كَانَ إِبۡرَٰهِيمُ يَهُودِيࣰّ ا وَلَا نَصۡرَانِيࣰّ ا وَلَٰكِن كَانَ حَنِيفࣰ ا مُّسۡلِمࣰ ا وَمَا كَانَ مِنَ ٱلۡمُشۡرِكِينَ

לא היה אברהם יהודי ולא נוצרי, אך הוא היה הניף (מתמסר) ומוסלם, ולא היה מהמשתפים (עבודה זרה)

Ayah 67

إِنَّ أَوۡلَى ٱلنَّاسِ بِإِبۡرَٰهِيمَ لَلَّذِينَ ٱتَّبَعُوهُ وَهَٰذَا ٱلنَّبِيُّ وَٱلَّذِينَ ءَامَنُواْۗ وَٱللَّهُ وَلِيُّ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ

אכן, האנשים המתאימים יותר להיות קרובים לאברהם הם ההולכים בדרכו, והנביא הזה (מוחמד), והמאמינים, ואללה הוא אדון (מגונן) המאמינים

Ayah 68

وَدَّت طَّآئِفَةࣱ مِّنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ لَوۡ يُضِلُّونَكُمۡ وَمَا يُضِلُّونَ إِلَّآ أَنفُسَهُمۡ وَمَا يَشۡعُرُونَ

היו רוצים אנשים מבעלי-הספר לו יתעו אתכם, אך אין הם מתעים אלא את עצמם ולא מרגישים

Ayah 69

يَٰٓأَهۡلَ ٱلۡكِتَٰبِ لِمَ تَكۡفُرُونَ بِـَٔايَٰتِ ٱللَّهِ وَأَنتُمۡ تَشۡهَدُونَ

הוי, אנשי הספר! מדוע תכפרו (תכחישו) באותות אללה על אף שאתם מעידים לקיומם (מכירים אותם)

Ayah 70

يَٰٓأَهۡلَ ٱلۡكِتَٰبِ لِمَ تَلۡبِسُونَ ٱلۡحَقَّ بِٱلۡبَٰطِلِ وَتَكۡتُمُونَ ٱلۡحَقَّ وَأَنتُمۡ تَعۡلَمُونَ

הוי, אנשי הספר! מדוע תערבבו את הצדק בשקר ותחביאו את הצדק במודע

Ayah 71

وَقَالَت طَّآئِفَةࣱ مِّنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ ءَامِنُواْ بِٱلَّذِيٓ أُنزِلَ عَلَى ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَجۡهَ ٱلنَّهَارِ وَٱكۡفُرُوٓاْ ءَاخِرَهُۥ لَعَلَّهُمۡ يَرۡجِعُونَ

ותאמר קבוצה מאנשי הספר: “האמינו באשר הושרה על אלה אשר האמינו בתחילת היום וכפרו בו בסוף היום, ואולי ישנו את דעתם

Ayah 72

وَلَا تُؤۡمِنُوٓاْ إِلَّا لِمَن تَبِعَ دِينَكُمۡ قُلۡ إِنَّ ٱلۡهُدَىٰ هُدَى ٱللَّهِ أَن يُؤۡتَىٰٓ أَحَدࣱ مِّثۡلَ مَآ أُوتِيتُمۡ أَوۡ يُحَآجُّوكُمۡ عِندَ رَبِّكُمۡۗ قُلۡ إِنَّ ٱلۡفَضۡلَ بِيَدِ ٱللَّهِ يُؤۡتِيهِ مَن يَشَآءُۗ وَٱللَّهُ وَٰسِعٌ عَلِيمࣱ‏

ואל תתנו אמון אלא במי שהוא בן דתכם.” אמור (מוחמד): “ההדרכה האמתית היא הדרכת אללה, ואולם אתם (אנשי הספר) אינכם רוצים כי אחרים יקבלו את אשר קיבלתם. או שיתנצחו עמכם בפני ריבונכם. אמור: “החסד הוא בידי אללה המעניק אותו למי שירצה, ואללה חובק הכול יודע הכול”

Ayah 73

يَخۡتَصُّ بِرَحۡمَتِهِۦ مَن يَشَآءُۗ وَٱللَّهُ ذُو ٱلۡفَضۡلِ ٱلۡعَظِيمِ

הוא בוחר ברחמיו את אשר ירצה, ואללה הוא רב חסד האדיר

Ayah 74

۞وَمِنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ مَنۡ إِن تَأۡمَنۡهُ بِقِنطَارࣲ يُؤَدِّهِۦٓ إِلَيۡكَ وَمِنۡهُم مَّنۡ إِن تَأۡمَنۡهُ بِدِينَارࣲ لَّا يُؤَدِّهِۦٓ إِلَيۡكَ إِلَّا مَا دُمۡتَ عَلَيۡهِ قَآئِمࣰ اۗ ذَٰلِكَ بِأَنَّهُمۡ قَالُواْ لَيۡسَ عَلَيۡنَا فِي ٱلۡأُمِّيِّـۧنَ سَبِيلࣱ وَيَقُولُونَ عَلَى ٱللَّهِ ٱلۡكَذِبَ وَهُمۡ يَعۡلَمُونَ

ומאנשי הספר אנשים אשר אם תפקיד בידיהם קינטאר (מאה רוטל) יחזירהו לך, אך יש ביניהם כאלה, אשר אם תפקיד בידיו דינאר (מטבע זהב) אחד, לא יחזירהו, אלא אם תמשיך לדרוש אותו ולא תרפה ממנו. זאת כי יאמרו, שאין הם אחראים כלפי מי שלא יודעים את הספר. ויגידו על אללה ביודעין

Ayah 75

بَلَىٰۚ مَنۡ أَوۡفَىٰ بِعَهۡدِهِۦ وَٱتَّقَىٰ فَإِنَّ ٱللَّهَ يُحِبُّ ٱلۡمُتَّقِينَ

אכן, אללה אוהב מי שמקיים את התחייבויותיו ונוהג ביראת אללה, הן, אללה מחבב את יראיו

Ayah 76

إِنَّ ٱلَّذِينَ يَشۡتَرُونَ بِعَهۡدِ ٱللَّهِ وَأَيۡمَٰنِهِمۡ ثَمَنࣰ ا قَلِيلًا أُوْلَٰٓئِكَ لَا خَلَٰقَ لَهُمۡ فِي ٱلۡأٓخِرَةِ وَلَا يُكَلِّمُهُمُ ٱللَّهُ وَلَا يَنظُرُ إِلَيۡهِمۡ يَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِ وَلَا يُزَكِّيهِمۡ وَلَهُمۡ عَذَابٌ أَلِيمࣱ‏

אלה הקונים בברית אללה ואת שבועותיהם בעד מחיר קטן, אלה אין להם חלק בעולם הבא, לא ידבר אליהם אללה, ולא יביס בהם ביום תחיית-המתים, ולא יטהרם, ועונשם יהיה מאד כואב

Ayah 77

وَإِنَّ مِنۡهُمۡ لَفَرِيقࣰ ا يَلۡوُۥنَ أَلۡسِنَتَهُم بِٱلۡكِتَٰبِ لِتَحۡسَبُوهُ مِنَ ٱلۡكِتَٰبِ وَمَا هُوَ مِنَ ٱلۡكِتَٰبِ وَيَقُولُونَ هُوَ مِنۡ عِندِ ٱللَّهِ وَمَا هُوَ مِنۡ عِندِ ٱللَّهِۖ وَيَقُولُونَ عَلَى ٱللَّهِ ٱلۡكَذِبَ وَهُمۡ يَعۡلَمُونَ

ויש מהם אנשים המחקים בלשונם את מילות הספר (התורה) למען תחשבו כי הוא מן הספר, ואולם אין הוא מן הספר. ויאמרו: “זהו מאללה”. ואולם אין הוא מאללה, וכך הם משקרים בשם אללה במודע

Ayah 78

مَا كَانَ لِبَشَرٍ أَن يُؤۡتِيَهُ ٱللَّهُ ٱلۡكِتَٰبَ وَٱلۡحُكۡمَ وَٱلنُّبُوَّةَ ثُمَّ يَقُولَ لِلنَّاسِ كُونُواْ عِبَادࣰ ا لِّي مِن دُونِ ٱللَّهِ وَلَٰكِن كُونُواْ رَبَّٰنِيِّـۧنَ بِمَا كُنتُمۡ تُعَلِّمُونَ ٱلۡكِتَٰبَ وَبِمَا كُنتُمۡ تَدۡرُسُونَ

לא ראוי לאיש, אשר אללה נתן לו את הספר, את החכמה, ואת הנבואה, ואז יגיד לאנשים: “היו עבדים לי במקום לאללה”. אך הוא יגיד: “היו עובדי אללה דבקים (באללה) על סמך כל אשר תלמדו מן הספר והחכמה”

Ayah 79

وَلَا يَأۡمُرَكُمۡ أَن تَتَّخِذُواْ ٱلۡمَلَٰٓئِكَةَ وَٱلنَّبِيِّـۧنَ أَرۡبَابًاۚ أَيَأۡمُرُكُم بِٱلۡكُفۡرِ بَعۡدَ إِذۡ أَنتُم مُّسۡلِمُونَ

ואסור לו לצוות עליכם לקבל את המלאכים ואת הנביאים באדונים. האם יצווה עליכם לכפור לאחר שאתם מוסלמים (מתמסרים לאללה)

Ayah 80

وَإِذۡ أَخَذَ ٱللَّهُ مِيثَٰقَ ٱلنَّبِيِّـۧنَ لَمَآ ءَاتَيۡتُكُم مِّن كِتَٰبࣲ وَحِكۡمَةࣲ ثُمَّ جَآءَكُمۡ رَسُولࣱ مُّصَدِّقࣱ لِّمَا مَعَكُمۡ لَتُؤۡمِنُنَّ بِهِۦ وَلَتَنصُرُنَّهُۥۚ قَالَ ءَأَقۡرَرۡتُمۡ وَأَخَذۡتُمۡ عَلَىٰ ذَٰلِكُمۡ إِصۡرِيۖ قَالُوٓاْ أَقۡرَرۡنَاۚ قَالَ فَٱشۡهَدُواْ وَأَنَا۠ مَعَكُم مِّنَ ٱلشَّٰهِدِينَ

כאשר כרת אללה ברית עם (כל) הנביאים: ״ כשנתתי לכם מהספר ומהחכמה, כי שבא אליכם שליח(הנביא מחמד) המאשר את אשר אתכם, על מנת להאמין בו ולתמוך בו.אמר (אללה): “המאשרים ומקבלים אתם עליכם את בריתי ?” אמרו: “מאשרים אנו (הנביאים)”. אמר: “העידו, ואף אני אעיד אתכם ״

Ayah 81

فَمَن تَوَلَّىٰ بَعۡدَ ذَٰلِكَ فَأُوْلَٰٓئِكَ هُمُ ٱلۡفَٰسِقُونَ

ואכן, מי שמתרחק (שכופר) לאחר כל זאת, אלה הם המושחתים

Ayah 82

أَفَغَيۡرَ دِينِ ٱللَّهِ يَبۡغُونَ وَلَهُۥٓ أَسۡلَمَ مَن فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ طَوۡعࣰ ا وَكَرۡهࣰ ا وَإِلَيۡهِ يُرۡجَعُونَ

האם יבקשו דת אחרת מזו של אללה? ולו השלים (התמסר) כל מי שבשמים והארץ, אם מרצון או שלא מרצון, ואליו יושבו

Ayah 83

قُلۡ ءَامَنَّا بِٱللَّهِ وَمَآ أُنزِلَ عَلَيۡنَا وَمَآ أُنزِلَ عَلَىٰٓ إِبۡرَٰهِيمَ وَإِسۡمَٰعِيلَ وَإِسۡحَٰقَ وَيَعۡقُوبَ وَٱلۡأَسۡبَاطِ وَمَآ أُوتِيَ مُوسَىٰ وَعِيسَىٰ وَٱلنَّبِيُّونَ مِن رَّبِّهِمۡ لَا نُفَرِّقُ بَيۡنَ أَحَدࣲ مِّنۡهُمۡ وَنَحۡنُ لَهُۥ مُسۡلِمُونَ

אמור: “מאמינים אנו באללה ובאשר הושרה אלינו(הקוראן) ובמה שהושרה לאברהם וישמעאל ויצחק ויעקוב והשבטים, ובאשר נמסר למשה ולישוע ולנביאים מריבונם. לא נבדיל בין אחד מבינם, ומוסלמים (מתמסרים) אנו לו.”

Ayah 84

وَمَن يَبۡتَغِ غَيۡرَ ٱلۡإِسۡلَٰمِ دِينࣰ ا فَلَن يُقۡبَلَ مِنۡهُ وَهُوَ فِي ٱلۡأٓخِرَةِ مِنَ ٱلۡخَٰسِرِينَ

מי שמחפש דת אחרת מלבד האסלאם לא יתקבלו ממנו מעשיו, ובעולם הבא יהיה מן האובדים

Ayah 85

كَيۡفَ يَهۡدِي ٱللَّهُ قَوۡمࣰ ا كَفَرُواْ بَعۡدَ إِيمَٰنِهِمۡ وَشَهِدُوٓاْ أَنَّ ٱلرَّسُولَ حَقࣱّ وَجَآءَهُمُ ٱلۡبَيِّنَٰتُۚ وَٱللَّهُ لَا يَهۡدِي ٱلۡقَوۡمَ ٱلظَّٰلِمِينَ

איך ידריך אללה אנשים אשר כפרו לאחר שהאמינו, ולאחר שהעידו כי השליח (מוחמד) צדק הוא, ולאחר שניתנו להם האותות הבהירים? אללה לא ידריך את האנשים המקפחים

Ayah 86

أُوْلَٰٓئِكَ جَزَآؤُهُمۡ أَنَّ عَلَيۡهِمۡ لَعۡنَةَ ٱللَّهِ وَٱلۡمَلَٰٓئِكَةِ وَٱلنَّاسِ أَجۡمَعِينَ

עונשם של אלה יהיה, שתחול עליהם קללת אללה והמלאכים והאנשים כולם

Ayah 87

خَٰلِدِينَ فِيهَا لَا يُخَفَّفُ عَنۡهُمُ ٱلۡعَذَابُ وَلَا هُمۡ يُنظَرُونَ

לעולם יהיו בה (באש), ולא יופחת עונשם ולא תינתן להם שהות

Ayah 88

إِلَّا ٱلَّذِينَ تَابُواْ مِنۢ بَعۡدِ ذَٰلِكَ وَأَصۡلَحُواْ فَإِنَّ ٱللَّهَ غَفُورࣱ رَّحِيمٌ

פרט לאלה אשר יתחרטו בכנות לאחר מכן ויעשו מעשים טובים, כי אללה הוא הסלחן הרחום

Ayah 89

إِنَّ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ بَعۡدَ إِيمَٰنِهِمۡ ثُمَّ ٱزۡدَادُواْ كُفۡرࣰ ا لَّن تُقۡبَلَ تَوۡبَتُهُمۡ وَأُوْلَٰٓئِكَ هُمُ ٱلضَّآلُّونَ

אלה אשר כפרו לאחר שהאמינו, והוסיפו להמשיך בכפירתם, לא תתקבל חרטתם, וכל אלה תועים הם

Ayah 90

إِنَّ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ وَمَاتُواْ وَهُمۡ كُفَّارࣱ فَلَن يُقۡبَلَ مِنۡ أَحَدِهِم مِّلۡءُ ٱلۡأَرۡضِ ذَهَبࣰ ا وَلَوِ ٱفۡتَدَىٰ بِهِۦٓۗ أُوْلَٰٓئِكَ لَهُمۡ عَذَابٌ أَلِيمࣱ وَمَا لَهُم مِّن نَّٰصِرِينَ

אלה אשר כפרו וימותו כשהם כופרים, לא יתקבל מהם פדיון, אפילו כמלוא הארץ זהב. לכל אלה יהיה עונש כואב, ולא יהיה להם מחלצים

Ayah 91

لَن تَنَالُواْ ٱلۡبِرَّ حَتَّىٰ تُنفِقُواْ مِمَّا تُحِبُّونَۚ وَمَا تُنفِقُواْ مِن شَيۡءࣲ فَإِنَّ ٱللَّهَ بِهِۦ عَلِيمࣱ‏

לא תקבלו את החסד של אללה, אם לא תתרמו מכל מה שאהוב עליכם. כל אשר תתרמו, יהיה ידוע לאללה

Ayah 92

۞كُلُّ ٱلطَّعَامِ كَانَ حِلࣰّ ا لِّبَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ إِلَّا مَا حَرَّمَ إِسۡرَٰٓءِيلُ عَلَىٰ نَفۡسِهِۦ مِن قَبۡلِ أَن تُنَزَّلَ ٱلتَّوۡرَىٰةُۚ قُلۡ فَأۡتُواْ بِٱلتَّوۡرَىٰةِ فَٱتۡلُوهَآ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ

כל המאכלים היו מורשים לבני ישראל, מלבד מה שאסר ישראל על עצמו לפני שהושרתה התורה. אמור (מוחמד): “הביאו את התורה וקראו אותה אם אתם אכן צודקים”

Ayah 93

فَمَنِ ٱفۡتَرَىٰ عَلَى ٱللَّهِ ٱلۡكَذِبَ مِنۢ بَعۡدِ ذَٰلِكَ فَأُوْلَٰٓئِكَ هُمُ ٱلظَّٰلِمُونَ

מי שהמציא שקרים על אללה לאחר מכן, אלה הם המקפחים

Ayah 94

قُلۡ صَدَقَ ٱللَّهُۗ فَٱتَّبِعُواْ مِلَّةَ إِبۡرَٰهِيمَ حَنِيفࣰ اۖ وَمَا كَانَ مِنَ ٱلۡمُشۡرِكِينَ

אמור: “צדק אללה, על כן לכו בעקבות דת אברהם חניף (המתמסר לאללה), ולא היה מהמשתפים (עבודה זרה)

Ayah 95

إِنَّ أَوَّلَ بَيۡتࣲ وُضِعَ لِلنَّاسِ لَلَّذِي بِبَكَّةَ مُبَارَكࣰ ا وَهُدࣰ ى لِّلۡعَٰلَمِينَ

הבית (הקדוש) הראשון שהוקם לבני האדם הוא זה אשר בבכה (העיר מכה), מבורך ובו הדרכה לכל העולמים

Ayah 96

فِيهِ ءَايَٰتُۢ بَيِّنَٰتࣱ مَّقَامُ إِبۡرَٰهِيمَۖ وَمَن دَخَلَهُۥ كَانَ ءَامِنࣰ اۗ وَلِلَّهِ عَلَى ٱلنَّاسِ حِجُّ ٱلۡبَيۡتِ مَنِ ٱسۡتَطَاعَ إِلَيۡهِ سَبِيلࣰ اۚ وَمَن كَفَرَ فَإِنَّ ٱللَّهَ غَنِيٌّ عَنِ ٱلۡعَٰلَمِينَ

מצויים בו אותות בהירים, המקום שבו עמד אברהם. כל הנכנס אליו יהיה בטוח. האנשים מצווים בפני אללה לעלות לרגל אל הבית, אכן זה חובה על כל היכול לצאת לדרך. ואולם כל הכופר, הן, אללה אינו זקוק לכל העולמים

Ayah 97

قُلۡ يَٰٓأَهۡلَ ٱلۡكِتَٰبِ لِمَ تَكۡفُرُونَ بِـَٔايَٰتِ ٱللَّهِ وَٱللَّهُ شَهِيدٌ عَلَىٰ مَا تَعۡمَلُونَ

אמור, הוי, אנשי הספר! למה אתם כופרים באותות אללה? ואללה עד לאשר אתם מבצעים

Ayah 98

قُلۡ يَٰٓأَهۡلَ ٱلۡكِتَٰبِ لِمَ تَصُدُّونَ عَن سَبِيلِ ٱللَّهِ مَنۡ ءَامَنَ تَبۡغُونَهَا عِوَجࣰ ا وَأَنتُمۡ شُهَدَآءُۗ وَمَا ٱللَّهُ بِغَٰفِلٍ عَمَّا تَعۡمَلُونَ

אמור: “הוי, אנשי הספר! מדוע אתם חוסמים את השביל של אללה לאשר האמין, התרצו אותו מסולף ואתם עדים ? ולא נעלמו מאללה מעשיכם

Ayah 99

يَٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُوٓاْ إِن تُطِيعُواْ فَرِيقࣰ ا مِّنَ ٱلَّذِينَ أُوتُواْ ٱلۡكِتَٰبَ يَرُدُّوكُم بَعۡدَ إِيمَٰنِكُمۡ كَٰفِرِينَ

הוי, אלה אשר האמינו! אם תצייתו לקבוצה מאלה אשר קיבלו את הספר, הם ישיבו אתכם להיות כופרים לאחר

Ayah 100

وَكَيۡفَ تَكۡفُرُونَ وَأَنتُمۡ تُتۡلَىٰ عَلَيۡكُمۡ ءَايَٰتُ ٱللَّهِ وَفِيكُمۡ رَسُولُهُۥۗ وَمَن يَعۡتَصِم بِٱللَّهِ فَقَدۡ هُدِيَ إِلَىٰ صِرَٰطࣲ مُّسۡتَقِيمࣲ‏

שכבר הייתם מאמינים

Ayah 101

يَٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ ٱتَّقُواْ ٱللَّهَ حَقَّ تُقَاتِهِۦ وَلَا تَمُوتُنَّ إِلَّا وَأَنتُم مُّسۡلِمُونَ

וכיצד תכפרו בעוד אותות אללה נקראים בפניכם, ושליחו עודנו בינכם? ומי שיאחז באללה יודרך אל דרך הישר

Ayah 102

وَٱعۡتَصِمُواْ بِحَبۡلِ ٱللَّهِ جَمِيعࣰ ا وَلَا تَفَرَّقُواْۚ وَٱذۡكُرُواْ نِعۡمَتَ ٱللَّهِ عَلَيۡكُمۡ إِذۡ كُنتُمۡ أَعۡدَآءࣰ فَأَلَّفَ بَيۡنَ قُلُوبِكُمۡ فَأَصۡبَحۡتُم بِنِعۡمَتِهِۦٓ إِخۡوَٰنࣰ ا وَكُنتُمۡ عَلَىٰ شَفَا حُفۡرَةࣲ مِّنَ ٱلنَّارِ فَأَنقَذَكُم مِّنۡهَاۗ كَذَٰلِكَ يُبَيِّنُ ٱللَّهُ لَكُمۡ ءَايَٰتِهِۦ لَعَلَّكُمۡ تَهۡتَدُونَ

הוי, אלה אשר האמינו! יראו את אללה כיאה לו, ואל תמותו אלא בעודכם מוסלמים (מתמסרים לאללה)

Ayah 103

وَلۡتَكُن مِّنكُمۡ أُمَّةࣱ يَدۡعُونَ إِلَى ٱلۡخَيۡرِ وَيَأۡمُرُونَ بِٱلۡمَعۡرُوفِ وَيَنۡهَوۡنَ عَنِ ٱلۡمُنكَرِۚ وَأُوْلَٰٓئِكَ هُمُ ٱلۡمُفۡلِحُونَ

דבקו בחבל של אללה (הקוראן) כולכם ואל תתפזרו, וזכרו את החסד של אללה עמכם כאשר הייתם אויבים זה לזה והוא קירב בין לבבותיכם, והפכתם בחסדו לאחים, וכאשר הייתם על סף חפירה של אש, והוא חילץ אתכם ממנה. כך יבהיר לכם אללה את אותותיו למען תודרכו

Ayah 104

وَلَا تَكُونُواْ كَٱلَّذِينَ تَفَرَّقُواْ وَٱخۡتَلَفُواْ مِنۢ بَعۡدِ مَا جَآءَهُمُ ٱلۡبَيِّنَٰتُۚ وَأُوْلَٰٓئِكَ لَهُمۡ عَذَابٌ عَظِيمࣱ‏

ושתהיה מכם אומה אשר קוראים אל הטוב, והמצווים לעשות חסד ומזהירים מעשיית רוע, ואלה הם המצליחים

Ayah 105

يَوۡمَ تَبۡيَضُّ وُجُوهࣱ وَتَسۡوَدُّ وُجُوهࣱۚ فَأَمَّا ٱلَّذِينَ ٱسۡوَدَّتۡ وُجُوهُهُمۡ أَكَفَرۡتُم بَعۡدَ إِيمَٰنِكُمۡ فَذُوقُواْ ٱلۡعَذَابَ بِمَا كُنتُمۡ تَكۡفُرُونَ

ואל תהיו כמו אלה אשר התפזרו ונחלקו לאחר שקיבלו את ההוכחות הבהירות, כי להם עונש אדיר

Ayah 106

وَأَمَّا ٱلَّذِينَ ٱبۡيَضَّتۡ وُجُوهُهُمۡ فَفِي رَحۡمَةِ ٱللَّهِۖ هُمۡ فِيهَا خَٰلِدُونَ

ביום(יום הדין) אשר בו יאירו פנים ויחשכו פנים. ולאלה אשר חשכו פניהם יאמר, “האם כפרתם לאחר שהאמנתם? טעמו את העונש שבו כפרתם”

Ayah 107

تِلۡكَ ءَايَٰتُ ٱللَّهِ نَتۡلُوهَا عَلَيۡكَ بِٱلۡحَقِّۗ وَمَا ٱللَّهُ يُرِيدُ ظُلۡمࣰ ا لِّلۡعَٰلَمِينَ

אך, אלה אשר יאירו פניהם יישארו ברחמי אללה לעולם

Ayah 108

وَلِلَّهِ مَا فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَمَا فِي ٱلۡأَرۡضِۚ وَإِلَى ٱللَّهِ تُرۡجَعُ ٱلۡأُمُورُ

אלה אותות אללה, אשר אנו קוראים לך (מחמד) בצדק, כי אללה אינו רוצה לקפח לעולמים

Ayah 109

كُنتُمۡ خَيۡرَ أُمَّةٍ أُخۡرِجَتۡ لِلنَّاسِ تَأۡمُرُونَ بِٱلۡمَعۡرُوفِ وَتَنۡهَوۡنَ عَنِ ٱلۡمُنكَرِ وَتُؤۡمِنُونَ بِٱللَّهِۗ وَلَوۡ ءَامَنَ أَهۡلُ ٱلۡكِتَٰبِ لَكَانَ خَيۡرࣰ ا لَّهُمۚ مِّنۡهُمُ ٱلۡمُؤۡمِنُونَ وَأَكۡثَرُهُمُ ٱلۡفَٰسِقُونَ

לאללה כל אשר בשמים ואשר בארץ ואל אללה יוחזרו כל הדברים

Ayah 110

لَن يَضُرُّوكُمۡ إِلَّآ أَذࣰ ىۖ وَإِن يُقَٰتِلُوكُمۡ يُوَلُّوكُمُ ٱلۡأَدۡبَارَ ثُمَّ لَا يُنصَرُونَ

הייתם האומה הטובה ביותר שהוצאה לאנשים, והמצווים לעשות חסד ומזהירים מעשיית רוע, ומאמינים באללה. ולו האמינו אנשי הספר (במוחמד ובשליחותו), טוב היה להם. יש מאמינים ביניהם, ואולם רובם מושחתים

Ayah 111

ضُرِبَتۡ عَلَيۡهِمُ ٱلذِّلَّةُ أَيۡنَ مَا ثُقِفُوٓاْ إِلَّا بِحَبۡلࣲ مِّنَ ٱللَّهِ وَحَبۡلࣲ مِّنَ ٱلنَّاسِ وَبَآءُو بِغَضَبࣲ مِّنَ ٱللَّهِ وَضُرِبَتۡ عَلَيۡهِمُ ٱلۡمَسۡكَنَةُۚ ذَٰلِكَ بِأَنَّهُمۡ كَانُواْ يَكۡفُرُونَ بِـَٔايَٰتِ ٱللَّهِ وَيَقۡتُلُونَ ٱلۡأَنۢبِيَآءَ بِغَيۡرِ حَقࣲّۚ ذَٰلِكَ بِمَا عَصَواْ وَّكَانُواْ يَعۡتَدُونَ

אינם יכולים לפגוע בכם אלא פגיעה מילולית, ואם יילחמו בכם יימלטו, אז לא ינצחו

Ayah 112

۞لَيۡسُواْ سَوَآءࣰۗ مِّنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ أُمَّةࣱ قَآئِمَةࣱ يَتۡلُونَ ءَايَٰتِ ٱللَّهِ ءَانَآءَ ٱلَّيۡلِ وَهُمۡ يَسۡجُدُونَ

ההשפלה נכפתה עליהם באשר יימצאו, אלא אם יחזיקו בחבל מאללה ובחבל מהאנשים. ונחת עליהם זעם של אללה, נכפתה עליהם דלות, מפני שהם כפרו באותות של אללה, והרגו את הנביאים בלא צדק ועל כי מרדו ועברו מהמורשה לאסור

Ayah 113

يُؤۡمِنُونَ بِٱللَّهِ وَٱلۡيَوۡمِ ٱلۡأٓخِرِ وَيَأۡمُرُونَ بِٱلۡمَعۡرُوفِ وَيَنۡهَوۡنَ عَنِ ٱلۡمُنكَرِ وَيُسَٰرِعُونَ فِي ٱلۡخَيۡرَٰتِۖ وَأُوْلَٰٓئِكَ مِنَ ٱلصَّٰلِحِينَ

אולם לא כולם דומים. בין אנשי הספר ישנה אומה של אנשי יושר הקוראים את אותות (משפטי הקוראן) אללה במשך הלילה והם יסגדו לו

Ayah 114

وَمَا يَفۡعَلُواْ مِنۡ خَيۡرࣲ فَلَن يُكۡفَرُوهُۗ وَٱللَّهُ عَلِيمُۢ بِٱلۡمُتَّقِينَ

מאמינים הם באללה וביום האחרון והמצווים לעשות חסד ומזהירים מעשיית רוע, וממהרים לעשות מעשים טובים, ואלו מהישרים

Ayah 115

إِنَّ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ لَن تُغۡنِيَ عَنۡهُمۡ أَمۡوَٰلُهُمۡ وَلَآ أَوۡلَٰدُهُم مِّنَ ٱللَّهِ شَيۡـࣰٔ اۖ وَأُوْلَٰٓئِكَ أَصۡحَٰبُ ٱلنَّارِۖ هُمۡ فِيهَا خَٰلِدُونَ

והטוב שיעשו, אינו מוכחש להם. ואללה מכיר את היראים

Ayah 116

مَثَلُ مَا يُنفِقُونَ فِي هَٰذِهِ ٱلۡحَيَوٰةِ ٱلدُّنۡيَا كَمَثَلِ رِيحࣲ فِيهَا صِرٌّ أَصَابَتۡ حَرۡثَ قَوۡمࣲ ظَلَمُوٓاْ أَنفُسَهُمۡ فَأَهۡلَكَتۡهُۚ وَمَا ظَلَمَهُمُ ٱللَّهُ وَلَٰكِنۡ أَنفُسَهُمۡ يَظۡلِمُونَ

אלה אשר כפרו, לא יועיל להם רכושם ולא ילדיהם בכלום אצל אללה, ואלה הם בעלי האש והם בה לעולם (בגיהינום)

Ayah 117

يَٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ لَا تَتَّخِذُواْ بِطَانَةࣰ مِّن دُونِكُمۡ لَا يَأۡلُونَكُمۡ خَبَالࣰ ا وَدُّواْ مَا عَنِتُّمۡ قَدۡ بَدَتِ ٱلۡبَغۡضَآءُ مِنۡ أَفۡوَٰهِهِمۡ وَمَا تُخۡفِي صُدُورُهُمۡ أَكۡبَرُۚ قَدۡ بَيَّنَّا لَكُمُ ٱلۡأٓيَٰتِۖ إِن كُنتُمۡ تَعۡقِلُونَ

משל מה שהם תורמים בחיי העולם הזה משול לרוח קרה שנשבה על שדה אנשים אשר חטאו והשמידה אותו. לא אללה קיפח אותם, אלא הם את עצמם מקפחים

Ayah 118

هَٰٓأَنتُمۡ أُوْلَآءِ تُحِبُّونَهُمۡ وَلَا يُحِبُّونَكُمۡ وَتُؤۡمِنُونَ بِٱلۡكِتَٰبِ كُلِّهِۦ وَإِذَا لَقُوكُمۡ قَالُوٓاْ ءَامَنَّا وَإِذَا خَلَوۡاْ عَضُّواْ عَلَيۡكُمُ ٱلۡأَنَامِلَ مِنَ ٱلۡغَيۡظِۚ قُلۡ مُوتُواْ بِغَيۡظِكُمۡۗ إِنَّ ٱللَّهَ عَلِيمُۢ بِذَاتِ ٱلصُّدُورِ

הוי אלה אשר האמינו! אל תיקחו לכם ידידים מקורבים שאינם מקרבכם (כופרים), כי אינם מרפים לגרום לכם צרות ממושכות. הם תמיד מקווים שתסבלו, תמיד הם מביעים בפיהם שנאה כלפיהם, אך זה אשר מעלימים בלבם קשה יותר. כבר הבהרנו לכם את האותות, אילו הייתם מבינים

Ayah 119

إِن تَمۡسَسۡكُمۡ حَسَنَةࣱ تَسُؤۡهُمۡ وَإِن تُصِبۡكُمۡ سَيِّئَةࣱ يَفۡرَحُواْ بِهَاۖ وَإِن تَصۡبِرُواْ وَتَتَّقُواْ لَا يَضُرُّكُمۡ كَيۡدُهُمۡ شَيۡـًٔاۗ إِنَّ ٱللَّهَ بِمَا يَعۡمَلُونَ مُحِيطࣱ‏

הנה אתם אוהבים אותם (אנשי-הספר), ואילו הם אינם אוהבים אתכם, ואתם מאמינים בספר כולו (אשר ירד). ובהיפגשם עמכם יאמרו: “גם אנו מאמינים”. אך כשהם בודדים, הם נושכים אצבעותיהם מזעם עליכם, אמור: “מותו ברוגזכם, אללה יודע מה שבלבבות”

Ayah 120

وَإِذۡ غَدَوۡتَ مِنۡ أَهۡلِكَ تُبَوِّئُ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ مَقَٰعِدَ لِلۡقِتَالِۗ وَٱللَّهُ سَمِيعٌ عَلِيمٌ

כל טובה אשר תבוא עליכם תפריע להם. וכל צרה שתבוא עליכם ישמחו בה. ואם תהיו סבלניים ותיראו מאללה, לא תזיק לכם תחבולתם בכלום. אללה יודע את כל מה שהם עושים

Ayah 121

إِذۡ هَمَّت طَّآئِفَتَانِ مِنكُمۡ أَن تَفۡشَلَا وَٱللَّهُ وَلِيُّهُمَاۗ وَعَلَى ٱللَّهِ فَلۡيَتَوَكَّلِ ٱلۡمُؤۡمِنُونَ

כאשר הקדמת בבוקר לצאת מביתך כדי לקבוע למאמינים עמדות לקרב. ואללה שומע הכול יודע הכול

Ayah 122

وَلَقَدۡ نَصَرَكُمُ ٱللَّهُ بِبَدۡرࣲ وَأَنتُمۡ أَذِلَّةࣱۖ فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ لَعَلَّكُمۡ تَشۡكُرُونَ

כאשר כמעט נפלה רוחם של שני שבטים מבינכם, אך אללה מגונן עליהם, כי על אללה סומכים המאמינים

Ayah 123

إِذۡ تَقُولُ لِلۡمُؤۡمِنِينَ أَلَن يَكۡفِيَكُمۡ أَن يُمِدَّكُمۡ رَبُّكُم بِثَلَٰثَةِ ءَالَٰفࣲ مِّنَ ٱلۡمَلَٰٓئِكَةِ مُنزَلِينَ

אללה נתן לכם ניצחון בקרב בדר כאשר הייתם חלשים, ולכן יראו את אללה, אולי תביעו לו אות תודה

Ayah 124

بَلَىٰٓۚ إِن تَصۡبِرُواْ وَتَتَّقُواْ وَيَأۡتُوكُم مِّن فَوۡرِهِمۡ هَٰذَا يُمۡدِدۡكُمۡ رَبُّكُم بِخَمۡسَةِ ءَالَٰفࣲ مِّنَ ٱلۡمَلَٰٓئِكَةِ مُسَوِّمِينَ

באומרך למאמינים, האם לא די בכך שריבונכם יוריד לעזרתכם שלושת אלפים מלאכים

Ayah 125

وَمَا جَعَلَهُ ٱللَّهُ إِلَّا بُشۡرَىٰ لَكُمۡ وَلِتَطۡمَئِنَّ قُلُوبُكُم بِهِۦۗ وَمَا ٱلنَّصۡرُ إِلَّا مِنۡ عِندِ ٱللَّهِ ٱلۡعَزِيزِ ٱلۡحَكِيمِ

אכן! אם תהיו בעלי סבלנות, ותהיה בכם יראה, ולו יתקיפו אתכם התקפת פתע, ישלח ריבונכם לעזרתכם חמשת אלפים מלאכים מסומנים ללחימה

Ayah 126

لِيَقۡطَعَ طَرَفࣰ ا مِّنَ ٱلَّذِينَ كَفَرُوٓاْ أَوۡ يَكۡبِتَهُمۡ فَيَنقَلِبُواْ خَآئِبِينَ

לא עשה אללה זאת אלא כבשורה בשבילכם ולמען יבטח לבכם בו. והניצחון הוא רק מאללה, העזוז והחכם

Ayah 127

لَيۡسَ لَكَ مِنَ ٱلۡأَمۡرِ شَيۡءٌ أَوۡ يَتُوبَ عَلَيۡهِمۡ أَوۡ يُعَذِّبَهُمۡ فَإِنَّهُمۡ ظَٰلِمُونَ

זה היה כדי שישמיד חלק מאלה שכפרו, או להפיל את רוחם וישובו נכזבים

Ayah 128

وَلِلَّهِ مَا فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَمَا فِي ٱلۡأَرۡضِۚ يَغۡفِرُ لِمَن يَشَآءُ وَيُعَذِّبُ مَن يَشَآءُۚ وَٱللَّهُ غَفُورࣱ رَّحِيمࣱ‏

אין בידיך שום דבר. אללה יקבל את חרטת מי שירצה או יעניש אותם משום שהם מקפחים

Ayah 129

يَٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ لَا تَأۡكُلُواْ ٱلرِّبَوٰٓاْ أَضۡعَٰفࣰ ا مُّضَٰعَفَةࣰۖ وَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ لَعَلَّكُمۡ تُفۡلِحُونَ

ולאללה כל אשר בשמים ואשר בארץ, והוא סולח למי שרוצה, ומעניש את מי שרוצה, ואללה הוא הסלחן הרחום

Ayah 130

وَٱتَّقُواْ ٱلنَّارَ ٱلَّتِيٓ أُعِدَّتۡ لِلۡكَٰفِرِينَ

הוי, אלה אשר האמינו! אל תיקחו ריבית כפולה ומכופלת, והיו יראים את אללה למען תצליחו

Ayah 131

وَأَطِيعُواْ ٱللَّهَ وَٱلرَّسُولَ لَعَلَّكُمۡ تُرۡحَمُونَ

והישמרו מהאש (של הגיהינום) שהוכנה לכופרים

Ayah 132

۞وَسَارِعُوٓاْ إِلَىٰ مَغۡفِرَةࣲ مِّن رَّبِّكُمۡ وَجَنَّةٍ عَرۡضُهَا ٱلسَّمَٰوَٰتُ وَٱلۡأَرۡضُ أُعِدَّتۡ لِلۡمُتَّقِينَ

והישמעו לאללה ולשליח למען תרוחמו

Ayah 133

ٱلَّذِينَ يُنفِقُونَ فِي ٱلسَّرَّآءِ وَٱلضَّرَّآءِ وَٱلۡكَٰظِمِينَ ٱلۡغَيۡظَ وَٱلۡعَافِينَ عَنِ ٱلنَّاسِۗ وَٱللَّهُ يُحِبُّ ٱلۡمُحۡسِنِينَ

מהרו אל הסליחה מריבונכם, ולגן העדן שרוחבו כרוחב השמים והארץ והוא מיועד ליראים

Ayah 134

وَٱلَّذِينَ إِذَا فَعَلُواْ فَٰحِشَةً أَوۡ ظَلَمُوٓاْ أَنفُسَهُمۡ ذَكَرُواْ ٱللَّهَ فَٱسۡتَغۡفَرُواْ لِذُنُوبِهِمۡ وَمَن يَغۡفِرُ ٱلذُّنُوبَ إِلَّا ٱللَّهُ وَلَمۡ يُصِرُّواْ عَلَىٰ مَا فَعَلُواْ وَهُمۡ يَعۡلَمُونَ

אלה אשר תורמים מכספם הן ברווחה והן בצרה, ולאלה העוצרים את כעסם, והסולחים לאנשים, כי אללה אוהב את המיטיבים

Ayah 135

أُوْلَٰٓئِكَ جَزَآؤُهُم مَّغۡفِرَةࣱ مِّن رَّبِّهِمۡ وَجَنَّٰتࣱ تَجۡرِي مِن تَحۡتِهَا ٱلۡأَنۡهَٰرُ خَٰلِدِينَ فِيهَاۚ وَنِعۡمَ أَجۡرُ ٱلۡعَٰمِلِينَ

ואלה אשר עשו חטא, או קיפחו את עצמם, זכרו את אללה וביקשו את סליחתו על חטאיהם. ומי מלבד אללה יסלח על חטאים. ולא יתמידו במעשיהם(הרעים) במודע

Ayah 136

قَدۡ خَلَتۡ مِن قَبۡلِكُمۡ سُنَنࣱ فَسِيرُواْ فِي ٱلۡأَرۡضِ فَٱنظُرُواْ كَيۡفَ كَانَ عَٰقِبَةُ ٱلۡمُكَذِّبِينَ

כל אלה, גמולם הוא סליחה מריבונם וגני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, שבהם יחיו לעולם. מה טוב הוא גמול העמלים

Ayah 137

هَٰذَا بَيَانࣱ لِّلنَّاسِ وَهُدࣰ ى وَمَوۡعِظَةࣱ لِّلۡمُتَّقِينَ

אומות ודורות רבים חלפו(הושמדו) לפניכם. ולכן קומו וצאו בארץ וראו מה היה עונשם של המתכחשים

Ayah 138

وَلَا تَهِنُواْ وَلَا تَحۡزَنُواْ وَأَنتُمُ ٱلۡأَعۡلَوۡنَ إِن كُنتُم مُّؤۡمِنِينَ

זוהי הצהרה לאנשים והדרכה ולקח ליראים

Ayah 139

إِن يَمۡسَسۡكُمۡ قَرۡحࣱ فَقَدۡ مَسَّ ٱلۡقَوۡمَ قَرۡحࣱ مِّثۡلُهُۥۚ وَتِلۡكَ ٱلۡأَيَّامُ نُدَاوِلُهَا بَيۡنَ ٱلنَّاسِ وَلِيَعۡلَمَ ٱللَّهُ ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَيَتَّخِذَ مِنكُمۡ شُهَدَآءَۗ وَٱللَّهُ لَا يُحِبُّ ٱلظَّٰلِمِينَ

אל תהיו חלשים ואל תיעצבו, כי עליונים תהיו אם מאמינים אתם

Ayah 140

وَلِيُمَحِّصَ ٱللَّهُ ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَيَمۡحَقَ ٱلۡكَٰفِرِينَ

ואם נגע בכם פצע (בקרב אוחוד), גם הם (האויבים) נפצעו כמותכם (בקרב בדר). והננו מחליפים (את ימי הניצחון) בין האנשים, למען יבחין אללה במאמינים ויבחר מבינכם עדים קדושים. ואללה אינו אוהב את המקפחים

Ayah 141

أَمۡ حَسِبۡتُمۡ أَن تَدۡخُلُواْ ٱلۡجَنَّةَ وَلَمَّا يَعۡلَمِ ٱللَّهُ ٱلَّذِينَ جَٰهَدُواْ مِنكُمۡ وَيَعۡلَمَ ٱلصَّٰبِرِينَ

ועל מנת לבדוק את אלה אשר האמינו וישמיד את הכופרים

Ayah 142

وَلَقَدۡ كُنتُمۡ تَمَنَّوۡنَ ٱلۡمَوۡتَ مِن قَبۡلِ أَن تَلۡقَوۡهُ فَقَدۡ رَأَيۡتُمُوهُ وَأَنتُمۡ تَنظُرُونَ

החשבתם כי תיכנסו לגן העדן מבלי שאללה יבחין מי הם אלה אשר התאמצו למען אללה ומי הם הסבלנים

Ayah 143

وَمَا مُحَمَّدٌ إِلَّا رَسُولࣱ قَدۡ خَلَتۡ مِن قَبۡلِهِ ٱلرُّسُلُۚ أَفَإِيْن مَّاتَ أَوۡ قُتِلَ ٱنقَلَبۡتُمۡ عَلَىٰٓ أَعۡقَٰبِكُمۡۚ وَمَن يَنقَلِبۡ عَلَىٰ عَقِبَيۡهِ فَلَن يَضُرَّ ٱللَّهَ شَيۡـࣰٔ اۚ وَسَيَجۡزِي ٱللَّهُ ٱلشَّٰكِرِينَ

תמיד הייתה לכם כמיהה למות בקרב עוד לפני שהגעתם לזה (בקרב אוחוד), אך כעת ראיתם את זה לנגד עיניכם

Ayah 144

وَمَا كَانَ لِنَفۡسٍ أَن تَمُوتَ إِلَّا بِإِذۡنِ ٱللَّهِ كِتَٰبࣰ ا مُّؤَجَّلࣰ اۗ وَمَن يُرِدۡ ثَوَابَ ٱلدُّنۡيَا نُؤۡتِهِۦ مِنۡهَا وَمَن يُرِدۡ ثَوَابَ ٱلۡأٓخِرَةِ نُؤۡتِهِۦ مِنۡهَاۚ وَسَنَجۡزِي ٱلشَّٰكِرِينَ

מוחמד אינו אלא שליח אשר היו שליחים לפניו. האם תפנו עורף (לאסלאם) אם ימות או ייהרג? כל המפנה עורף, לא יזיק לאללה בכלום ואללה יגמול לאלה המודים לו. 145 ולא תמות נפש אלא ברשותו של אללה במועד (כתוב אצל אללה) הנקבע לה, מי שרוצה בתגמול של העולם הזה ניתן לו ממנו, אך מי שרוצה בתגמול של העולם הבא ניתן לו ממנו. ונגמול למכירי טובה

Ayah 145

وَكَأَيِّن مِّن نَّبِيࣲّ قَٰتَلَ مَعَهُۥ رِبِّيُّونَ كَثِيرࣱ فَمَا وَهَنُواْ لِمَآ أَصَابَهُمۡ فِي سَبِيلِ ٱللَّهِ وَمَا ضَعُفُواْ وَمَا ٱسۡتَكَانُواْۗ وَٱللَّهُ يُحِبُّ ٱلصَّٰبِرِينَ

וכמה נביאים אשר נלחמו לצדם נאמנים רבים, ולא נפל לבם כתוצאה מכל אשר פגע בהם במלחמתם בשביל אללה, ולא נחלשו ולא הביעו כניעה. אללה אוהב את הסבלנים

Ayah 146

وَمَا كَانَ قَوۡلَهُمۡ إِلَّآ أَن قَالُواْ رَبَّنَا ٱغۡفِرۡ لَنَا ذُنُوبَنَا وَإِسۡرَافَنَا فِيٓ أَمۡرِنَا وَثَبِّتۡ أَقۡدَامَنَا وَٱنصُرۡنَا عَلَى ٱلۡقَوۡمِ ٱلۡكَٰفِرِينَ

הם לא התלוננו ולא אמרו דבר מלבד “ריבוננו! סלח לנו על חטאינו וחצינו את גבולות המורשה, וקבע את רגלינו ביציבות, ותן לנו ניצחון על האנשים הכופרים.”

Ayah 147

فَـَٔاتَىٰهُمُ ٱللَّهُ ثَوَابَ ٱلدُّنۡيَا وَحُسۡنَ ثَوَابِ ٱلۡأٓخِرَةِۗ وَٱللَّهُ يُحِبُّ ٱلۡمُحۡسِنِينَ

ואז נתן להם אללה את גמול העולם הזה (הניצחון על אויביהם), והגמול המעולה של העולם הבא (גן עדן), ואללה אוהב את המיטיבים (במעשיהם)

Ayah 148

يَٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُوٓاْ إِن تُطِيعُواْ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ يَرُدُّوكُمۡ عَلَىٰٓ أَعۡقَٰبِكُمۡ فَتَنقَلِبُواْ خَٰسِرِينَ

הוי אלה אשר האמינו! אם תישמעו לאלה אשר כפרו, יחזירו אתכם אחורה לכפירה, ותהפכו למפסידים

Ayah 149

بَلِ ٱللَّهُ مَوۡلَىٰكُمۡۖ وَهُوَ خَيۡرُ ٱلنَّٰصِرِينَ

רק אללה הוא אדונכם (המגונן עליכם) והוא הטוב שבמחלצים

Ayah 150

سَنُلۡقِي فِي قُلُوبِ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ ٱلرُّعۡبَ بِمَآ أَشۡرَكُواْ بِٱللَّهِ مَا لَمۡ يُنَزِّلۡ بِهِۦ سُلۡطَٰنࣰ اۖ وَمَأۡوَىٰهُمُ ٱلنَّارُۖ وَبِئۡسَ مَثۡوَى ٱلظَّٰلِمِينَ

נבהיל ונבעית את לבבות אלה אשר כפרו, על מה שייחסו לאללה אשר הוא לא השרה (על נביאו) וללא כל הוכחה מהם. האש (הגיהינום) תהיה משכנם, ומה נורא יהיה משכנם של המקפחים

Ayah 151

وَلَقَدۡ صَدَقَكُمُ ٱللَّهُ وَعۡدَهُۥٓ إِذۡ تَحُسُّونَهُم بِإِذۡنِهِۦۖ حَتَّىٰٓ إِذَا فَشِلۡتُمۡ وَتَنَٰزَعۡتُمۡ فِي ٱلۡأَمۡرِ وَعَصَيۡتُم مِّنۢ بَعۡدِ مَآ أَرَىٰكُم مَّا تُحِبُّونَۚ مِنكُم مَّن يُرِيدُ ٱلدُّنۡيَا وَمِنكُم مَّن يُرِيدُ ٱلۡأٓخِرَةَۚ ثُمَّ صَرَفَكُمۡ عَنۡهُمۡ لِيَبۡتَلِيَكُمۡۖ وَلَقَدۡ عَفَا عَنكُمۡۗ وَٱللَّهُ ذُو فَضۡلٍ عَلَى ٱلۡمُؤۡمِنِينَ

אללה קיים את הבטחתו לכם כשהבסתם אותם (את אויביכם) ברשותו, עד אשר נכשלתם ונפל הסכסוך בינכם, ולא פעלתם לפי הוראות הנביא, ואולם לאחר שהראה לכם את אשר אהבתם (את השלל), משום שהיו בינכם כאלה שרצו ברכוש העולם הזה והיו כאלה שרצו בגמול בעולם הבא. לכן הוא מנע מכם להביס אותם, וזה כדי לבחון אתכם. ובסוף סלח לכם. כי אללה רב-חסד למאמינים

Ayah 152

۞إِذۡ تُصۡعِدُونَ وَلَا تَلۡوُۥنَ عَلَىٰٓ أَحَدࣲ وَٱلرَّسُولُ يَدۡعُوكُمۡ فِيٓ أُخۡرَىٰكُمۡ فَأَثَٰبَكُمۡ غَمَّۢا بِغَمࣲّ لِّكَيۡلَا تَحۡزَنُواْ عَلَىٰ مَا فَاتَكُمۡ وَلَا مَآ أَصَٰبَكُمۡۗ وَٱللَّهُ خَبِيرُۢ بِمَا تَعۡمَلُونَ

וכאשר ברחתם אל ההר (הר אוחוד) ולא שמתם לב לאף אחד, על אף שהשליח (מוחמד) קרא לכם מאחור. על כן גמל לכם (אללה) בייסורים תחת ייסורים, למען תשכחו את הניצחון והשלל שאיבדתם ואת הכישלון שפגע בכם. אללה בקי היטב במעשיכם

Ayah 153

ثُمَّ أَنزَلَ عَلَيۡكُم مِّنۢ بَعۡدِ ٱلۡغَمِّ أَمَنَةࣰ نُّعَاسࣰ ا يَغۡشَىٰ طَآئِفَةࣰ مِّنكُمۡۖ وَطَآئِفَةࣱ قَدۡ أَهَمَّتۡهُمۡ أَنفُسُهُمۡ يَظُنُّونَ بِٱللَّهِ غَيۡرَ ٱلۡحَقِّ ظَنَّ ٱلۡجَٰهِلِيَّةِۖ يَقُولُونَ هَل لَّنَا مِنَ ٱلۡأَمۡرِ مِن شَيۡءࣲۗ قُلۡ إِنَّ ٱلۡأَمۡرَ كُلَّهُۥ لِلَّهِۗ يُخۡفُونَ فِيٓ أَنفُسِهِم مَّا لَا يُبۡدُونَ لَكَۖ يَقُولُونَ لَوۡ كَانَ لَنَا مِنَ ٱلۡأَمۡرِ شَيۡءࣱ مَّا قُتِلۡنَا هَٰهُنَاۗ قُل لَّوۡ كُنتُمۡ فِي بُيُوتِكُمۡ لَبَرَزَ ٱلَّذِينَ كُتِبَ عَلَيۡهِمُ ٱلۡقَتۡلُ إِلَىٰ مَضَاجِعِهِمۡۖ وَلِيَبۡتَلِيَ ٱللَّهُ مَا فِي صُدُورِكُمۡ وَلِيُمَحِّصَ مَا فِي قُلُوبِكُمۡۚ وَٱللَّهُ عَلِيمُۢ بِذَاتِ ٱلصُّدُورِ

לאחר הסבל הוריד עליכם ביטחון על-ידי תנומה שכיסתה חלק מכם, ואילו אחרים דאגו לעצמם, וחשבו על אללה מחשבות שלא הייתה בהן אמת, מחשבות של הבערות. הם אמרו: “האם אנחנו אחראים למה שקרה?” אמור להם “העניין כולו נמצא בידי(שליטת) אללה”. הם מסתירים בלבם מה שלא יגלו לך. הם אומרים, “לו רק היה הדבר בידינו, לא היינו נהרגים כאן”. אמור: “לו גם הייתם נמצאים בבתיכם, היו אלה אשר נגזר עליהם למות יוצאים מרצונם למקום הריגתם”. כך אללה רצה להעמידכם בניסיון, ולבחון את אשר בלבכם, כי אללה יודע מה אתם מסתירים בלבכם

Ayah 154

إِنَّ ٱلَّذِينَ تَوَلَّوۡاْ مِنكُمۡ يَوۡمَ ٱلۡتَقَى ٱلۡجَمۡعَانِ إِنَّمَا ٱسۡتَزَلَّهُمُ ٱلشَّيۡطَٰنُ بِبَعۡضِ مَا كَسَبُواْۖ وَلَقَدۡ عَفَا ٱللَّهُ عَنۡهُمۡۗ إِنَّ ٱللَّهَ غَفُورٌ حَلِيمࣱ‏

אלה מכם אשר יתרחקו (יכפרו) ביום (אוחוד) שנפגשו שני המחנות (המאמינים והלא מאמינים), פותו על ידי השטן לעשות את אשר עשו בגלל חטאיהם, אך אללה סלח להם, כי אללה הוא הסלחן והסבלן

Ayah 155

يَٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ لَا تَكُونُواْ كَٱلَّذِينَ كَفَرُواْ وَقَالُواْ لِإِخۡوَٰنِهِمۡ إِذَا ضَرَبُواْ فِي ٱلۡأَرۡضِ أَوۡ كَانُواْ غُزࣰّ ى لَّوۡ كَانُواْ عِندَنَا مَا مَاتُواْ وَمَا قُتِلُواْ لِيَجۡعَلَ ٱللَّهُ ذَٰلِكَ حَسۡرَةࣰ فِي قُلُوبِهِمۡۗ وَٱللَّهُ يُحۡيِۦ وَيُمِيتُۗ وَٱللَّهُ بِمَا تَعۡمَلُونَ بَصِيرࣱ‏

הוי, אלה אשר האמינו! אל תהיו כמו אלה אשר כפרו האומרים על אחיהם הנוסעים למחייתם בארץ, או משתתפים בקרבות למען אללה, אילו נשארו עמנו לא היו מתים, ולא היו נהרגים. אללה יעשה דברם זה צער בלבבותיהם. אללה הוא אשר יחיה וימית, והוא רואה את מעשיכם

Ayah 156

وَلَئِن قُتِلۡتُمۡ فِي سَبِيلِ ٱللَّهِ أَوۡ مُتُّمۡ لَمَغۡفِرَةࣱ مِّنَ ٱللَّهِ وَرَحۡمَةٌ خَيۡرࣱ مِّمَّا يَجۡمَعُونَ

אם תיהרגו בשביל אללה, או תמותו, הרי סליחה מאללה ורחמיו טובים מכל אשר יצברו

Ayah 157

وَلَئِن مُّتُّمۡ أَوۡ قُتِلۡتُمۡ لَإِلَى ٱللَّهِ تُحۡشَرُونَ

ואם תמותו או תיהרגו (בקרבות למען אללה), אל אללה תקובצו

Ayah 158

فَبِمَا رَحۡمَةࣲ مِّنَ ٱللَّهِ لِنتَ لَهُمۡۖ وَلَوۡ كُنتَ فَظًّا غَلِيظَ ٱلۡقَلۡبِ لَٱنفَضُّواْ مِنۡ حَوۡلِكَۖ فَٱعۡفُ عَنۡهُمۡ وَٱسۡتَغۡفِرۡ لَهُمۡ وَشَاوِرۡهُمۡ فِي ٱلۡأَمۡرِۖ فَإِذَا عَزَمۡتَ فَتَوَكَّلۡ عَلَى ٱللَّهِۚ إِنَّ ٱللَّهَ يُحِبُّ ٱلۡمُتَوَكِّلِينَ

הודות לרחמי ריבונך התייחסת אליהם בעדינות, כי אילו היית תקיף וקשוח הם היו בורחים ומתפזרים מסביבך. לכן סלח להם ובקש את סליחת אללה עבורם, והמשך להתייעץ עמם, ובהבשלת ההחלטה סמוך על אללה והחלט, כי אללה אוהב את הסומכים עליו

Ayah 159

إِن يَنصُرۡكُمُ ٱللَّهُ فَلَا غَالِبَ لَكُمۡۖ وَإِن يَخۡذُلۡكُمۡ فَمَن ذَا ٱلَّذِي يَنصُرُكُم مِّنۢ بَعۡدِهِۦۗ وَعَلَى ٱللَّهِ فَلۡيَتَوَكَّلِ ٱلۡمُؤۡمِنُونَ

אם יתמוך אללה בכם, אין מי שינצח אתכם. אך אם הוא יזניח אתכם, מי זה אשר יתמוך בכם מלבדו? ועל אללה המאמינים צריכים לסמוך

Ayah 160

وَمَا كَانَ لِنَبِيٍّ أَن يَغُلَّۚ وَمَن يَغۡلُلۡ يَأۡتِ بِمَا غَلَّ يَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِۚ ثُمَّ تُوَفَّىٰ كُلُّ نَفۡسࣲ مَّا كَسَبَتۡ وَهُمۡ لَا يُظۡلَمُونَ

חלילה לנביא לבגוד בשלל הקרב וכל שיבגוד בשלל הקרב יבוא ובגידתו בשלל הקרב בידו ביום תחיית-המתים, ואז תתוגמל כל נפש בעבור מה שעשתה (בעולם הזה), והם לא יקופחו

Ayah 161

أَفَمَنِ ٱتَّبَعَ رِضۡوَٰنَ ٱللَّهِ كَمَنۢ بَآءَ بِسَخَطࣲ مِّنَ ٱللَّهِ وَمَأۡوَىٰهُ جَهَنَّمُۖ وَبِئۡسَ ٱلۡمَصِيرُ

האם מי שנוהג לפי רצון אללה הוא כמו מי שנפל עליו זעם אללה? משכנו הוא הגיהינום, וכה רע סופם

Ayah 162

هُمۡ دَرَجَٰتٌ عِندَ ٱللَّهِۗ وَٱللَّهُ بَصِيرُۢ بِمَا يَعۡمَلُونَ

הם מסווגים לפי דרגות אצל אללה. ואללה רואה את כל מה שהם עושים

Ayah 163

لَقَدۡ مَنَّ ٱللَّهُ عَلَى ٱلۡمُؤۡمِنِينَ إِذۡ بَعَثَ فِيهِمۡ رَسُولࣰ ا مِّنۡ أَنفُسِهِمۡ يَتۡلُواْ عَلَيۡهِمۡ ءَايَٰتِهِۦ وَيُزَكِّيهِمۡ وَيُعَلِّمُهُمُ ٱلۡكِتَٰبَ وَٱلۡحِكۡمَةَ وَإِن كَانُواْ مِن قَبۡلُ لَفِي ضَلَٰلࣲ مُّبِينٍ

אללה גמל חסד למאמינים, בשולחו אליהם שליח מתוכם, על מנת שיקרא בפניהם את אותותיו, לטהרם, וללמדם את הספר (הקוראן) ואת החכמה, שכן, היו קודם לכן בתעייה מובהקת

Ayah 164

أَوَلَمَّآ أَصَٰبَتۡكُم مُّصِيبَةࣱ قَدۡ أَصَبۡتُم مِّثۡلَيۡهَا قُلۡتُمۡ أَنَّىٰ هَٰذَاۖ قُلۡ هُوَ مِنۡ عِندِ أَنفُسِكُمۡۗ إِنَّ ٱللَّهَ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءࣲ قَدِيرࣱ‏

וכאשר פגעה בכם מצוקה (בקרב אוחוד), וכבר פגעתם (באויב) כפליים (בקרב בדר), אמרתם: ״ כיצד זה קרה לנו?” אמור: “אתם עצמכם הובלתם אליו”. אללה הוא הכול-יכול

Ayah 165

وَمَآ أَصَٰبَكُمۡ يَوۡمَ ٱلۡتَقَى ٱلۡجَمۡعَانِ فَبِإِذۡنِ ٱللَّهِ وَلِيَعۡلَمَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ

ומה שפגע בכם ביום (יום אוחוד) כשנפגשו שני המחנות (המאמינים והלא מאמינים), קרה ברשות אללה, למען יידע מי הם המאמינים (באמת)

Ayah 166

وَلِيَعۡلَمَ ٱلَّذِينَ نَافَقُواْۚ وَقِيلَ لَهُمۡ تَعَالَوۡاْ قَٰتِلُواْ فِي سَبِيلِ ٱللَّهِ أَوِ ٱدۡفَعُواْۖ قَالُواْ لَوۡ نَعۡلَمُ قِتَالࣰ ا لَّٱتَّبَعۡنَٰكُمۡۗ هُمۡ لِلۡكُفۡرِ يَوۡمَئِذٍ أَقۡرَبُ مِنۡهُمۡ لِلۡإِيمَٰنِۚ يَقُولُونَ بِأَفۡوَٰهِهِم مَّا لَيۡسَ فِي قُلُوبِهِمۡۚ وَٱللَّهُ أَعۡلَمُ بِمَا يَكۡتُمُونَ

ולמען יידע מי הם הצבועים, אשר בהיאמר להם: “בואו והילחמו בשביל אללה, או הדפו את המתקיפים”. אמרו: “לו ידענו שתילחמו במישהו היינו מלווים אתכם”. באותו יום היו קרובים לכפירה יותר מאשר לאמונה, משום שהם אומרים בפיהם מה שלא כליכם, אך אללה יודע את אשר יחביאו

Ayah 167

ٱلَّذِينَ قَالُواْ لِإِخۡوَٰنِهِمۡ وَقَعَدُواْ لَوۡ أَطَاعُونَا مَا قُتِلُواْۗ قُلۡ فَٱدۡرَءُواْ عَنۡ أَنفُسِكُمُ ٱلۡمَوۡتَ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ

אלה אשר לא יצאו למערכה, אמרו לאחיהם (על מי שנפלו במלחמה): “לו נשמעו לנו, לא היו נופלים בקרב”, אמור: “סלקו את המוות מעצמכם, אם אתם צודקים”

Ayah 168

وَلَا تَحۡسَبَنَّ ٱلَّذِينَ قُتِلُواْ فِي سَبِيلِ ٱللَّهِ أَمۡوَٰتَۢاۚ بَلۡ أَحۡيَآءٌ عِندَ رَبِّهِمۡ يُرۡزَقُونَ

אל תחשוב שאלה שנפלו במערכה בשביל אללה מתים הם, כי חיים הם אצל ריבונם, ונהנים מהשפע שהוא מספק להם

Ayah 169

فَرِحِينَ بِمَآ ءَاتَىٰهُمُ ٱللَّهُ مِن فَضۡلِهِۦ وَيَسۡتَبۡشِرُونَ بِٱلَّذِينَ لَمۡ يَلۡحَقُواْ بِهِم مِّنۡ خَلۡفِهِمۡ أَلَّا خَوۡفٌ عَلَيۡهِمۡ وَلَا هُمۡ يَحۡزَنُونَ

הם שמחים במה שמעניק להם אללה מחסדו, ומתבשרים באלה שנשארו בחיים ועוד לא הצטרפו אליהם, שלא יהיה להם ממה לפחד ולא על מה להתעצב

Ayah 170

۞يَسۡتَبۡشِرُونَ بِنِعۡمَةࣲ مِّنَ ٱللَّهِ وَفَضۡلࣲ وَأَنَّ ٱللَّهَ لَا يُضِيعُ أَجۡرَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ

והם מתבשרים בשפע הטוב מאת אללה ובחסדו, כי אללה לא יקפח את גמול המאמינים

Ayah 171

ٱلَّذِينَ ٱسۡتَجَابُواْ لِلَّهِ وَٱلرَّسُولِ مِنۢ بَعۡدِ مَآ أَصَابَهُمُ ٱلۡقَرۡحُۚ لِلَّذِينَ أَحۡسَنُواْ مِنۡهُمۡ وَٱتَّقَوۡاْ أَجۡرٌ عَظِيمٌ

אשר קיימו את (קריאת) אללה והשליח (מוחמד), לאחר שכבר נפצעו קשה (בקרב אוחוד), ולעושי הטוב והיראים שמור גמול אדיר

Ayah 172

ٱلَّذِينَ قَالَ لَهُمُ ٱلنَّاسُ إِنَّ ٱلنَّاسَ قَدۡ جَمَعُواْ لَكُمۡ فَٱخۡشَوۡهُمۡ فَزَادَهُمۡ إِيمَٰنࣰ ا وَقَالُواْ حَسۡبُنَا ٱللَّهُ وَنِعۡمَ ٱلۡوَكِيلُ

וכן לאלה אשר אמרו להם האנשים: “הנה האויבים (אנשי מכה) הכינו לכם כוח רב להילחם בכם, עליכם לפחד מהם”. אמנם, זה רק חיזק את אמונתם, ואמרו, “דיינו באללה שהוא הטוב במגינים”

Ayah 173

فَٱنقَلَبُواْ بِنِعۡمَةࣲ مِّنَ ٱللَّهِ وَفَضۡلࣲ لَّمۡ يَمۡسَسۡهُمۡ سُوٓءࣱ وَٱتَّبَعُواْ رِضۡوَٰنَ ٱللَّهِۗ وَٱللَّهُ ذُو فَضۡلٍ عَظِيمٍ

המאמינים לאחר היציאה לקרב הם חזרו הביתה בשפע הטוב של אללה ובחסדו, ולא פגע בהם כל רע. ונהגו לפי רצון אללה, ואללה בעל החסד האדיר

Ayah 174

إِنَّمَا ذَٰلِكُمُ ٱلشَّيۡطَٰنُ يُخَوِّفُ أَوۡلِيَآءَهُۥ فَلَا تَخَافُوهُمۡ وَخَافُونِ إِن كُنتُم مُّؤۡمِنِينَ

אמנם זה השטן הוא שמטיל עליכם פחד על-ידי נאמניו, אך אל תפחדו מהם, ויראו רק אותי, אם אתם מאמינים

Ayah 175

وَلَا يَحۡزُنكَ ٱلَّذِينَ يُسَٰرِعُونَ فِي ٱلۡكُفۡرِۚ إِنَّهُمۡ لَن يَضُرُّواْ ٱللَّهَ شَيۡـࣰٔ اۚ يُرِيدُ ٱللَّهُ أَلَّا يَجۡعَلَ لَهُمۡ حَظࣰّ ا فِي ٱلۡأٓخِرَةِۖ وَلَهُمۡ عَذَابٌ عَظِيمٌ

אל יצערוך אלה הממהרים לכפור, הם לא יזיקו לאללה בכלום. אללה חפץ שלא לתת להם חלק בעולם הבא, להם עונש אדיר

Ayah 176

إِنَّ ٱلَّذِينَ ٱشۡتَرَوُاْ ٱلۡكُفۡرَ بِٱلۡإِيمَٰنِ لَن يَضُرُّواْ ٱللَّهَ شَيۡـࣰٔ اۖ وَلَهُمۡ عَذَابٌ أَلِيمࣱ‏

אלה שבחרו בכפירה במקום אמונה לא יזיקו לאללה בכלום, להם עונש כואב

Ayah 177

وَلَا يَحۡسَبَنَّ ٱلَّذِينَ كَفَرُوٓاْ أَنَّمَا نُمۡلِي لَهُمۡ خَيۡرࣱ لِّأَنفُسِهِمۡۚ إِنَّمَا نُمۡلِي لَهُمۡ لِيَزۡدَادُوٓاْ إِثۡمࣰ اۖ وَلَهُمۡ عَذَابࣱ مُّهِينࣱ‏

אל יחשבו אלה אשר כפרו כי הארכה אשר ניתנה להם היא לטובתם. אנו נותנים להם ארכה רק למען שירבו לחטוא, להם עונש משפיל

Ayah 178

مَّا كَانَ ٱللَّهُ لِيَذَرَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ عَلَىٰ مَآ أَنتُمۡ عَلَيۡهِ حَتَّىٰ يَمِيزَ ٱلۡخَبِيثَ مِنَ ٱلطَّيِّبِۗ وَمَا كَانَ ٱللَّهُ لِيُطۡلِعَكُمۡ عَلَى ٱلۡغَيۡبِ وَلَٰكِنَّ ٱللَّهَ يَجۡتَبِي مِن رُّسُلِهِۦ مَن يَشَآءُۖ فَـَٔامِنُواْ بِٱللَّهِ وَرُسُلِهِۦۚ وَإِن تُؤۡمِنُواْ وَتَتَّقُواْ فَلَكُمۡ أَجۡرٌ عَظِيمࣱ‏

אללה לא ישאיר את המאמינים במצב שבו אתם נמצאים, אלא עד שיברור את הרע מן הטוב. אללה לא יחשוף בפניכם את הנסתר, אבל אללה בוחר לו שליחים כפי שירצה. על כן האמינו באללה ובשליחיו, ואם תאמינו ותהיה בכם יראה יהיה גמולכם אדיר

Ayah 179

وَلَا يَحۡسَبَنَّ ٱلَّذِينَ يَبۡخَلُونَ بِمَآ ءَاتَىٰهُمُ ٱللَّهُ مِن فَضۡلِهِۦ هُوَ خَيۡرࣰ ا لَّهُمۖ بَلۡ هُوَ شَرࣱّ لَّهُمۡۖ سَيُطَوَّقُونَ مَا بَخِلُواْ بِهِۦ يَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِۗ وَلِلَّهِ مِيرَٰثُ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِۗ وَٱللَّهُ بِمَا تَعۡمَلُونَ خَبِيرࣱ‏

ואל יחשבו המקמצים לתת מן החסד שאללה העניק להם, כי הוא לטובתם. להפך, לרעתם הוא, ואת כל מה שיקמצו יישאו כסוגר על צווארם ביום תחיית- המתים, כי לאללה ירושת השמים והארץ, ואללה בקי במעשיכם

Ayah 180

لَّقَدۡ سَمِعَ ٱللَّهُ قَوۡلَ ٱلَّذِينَ قَالُوٓاْ إِنَّ ٱللَّهَ فَقِيرࣱ وَنَحۡنُ أَغۡنِيَآءُۘ سَنَكۡتُبُ مَا قَالُواْ وَقَتۡلَهُمُ ٱلۡأَنۢبِيَآءَ بِغَيۡرِ حَقࣲّ وَنَقُولُ ذُوقُواْ عَذَابَ ٱلۡحَرِيقِ

אללה שמע את דברי האומרים: “אללה עני ואנו עשירים”. נרשום את אשר דיברו, ואת הריגתם של הנביאים ללא הצדקה. (וביום הדין) נאמר: “טעמו את עונש השריפה” (בגיהינום)

Ayah 181

ذَٰلِكَ بِمَا قَدَّمَتۡ أَيۡدِيكُمۡ وَأَنَّ ٱللَّهَ لَيۡسَ بِظَلَّامࣲ لِّلۡعَبِيدِ

זה עונש על (החטאים) אשר עוללו ידיכם, ואכן אללה אינו מקפח את העבדים (יצוריו)

Ayah 182

ٱلَّذِينَ قَالُوٓاْ إِنَّ ٱللَّهَ عَهِدَ إِلَيۡنَآ أَلَّا نُؤۡمِنَ لِرَسُولٍ حَتَّىٰ يَأۡتِيَنَا بِقُرۡبَانࣲ تَأۡكُلُهُ ٱلنَّارُۗ قُلۡ قَدۡ جَآءَكُمۡ رُسُلࣱ مِّن قَبۡلِي بِٱلۡبَيِّنَٰتِ وَبِٱلَّذِي قُلۡتُمۡ فَلِمَ قَتَلۡتُمُوهُمۡ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ

לאלה אשר אומרים: ״ אללה כרת אתנו ברית כי לא נאמין לשום שליח אם הוא לא יביא לנו קורבן שהאש תאכל אותו”, אמור(מוחמד): “שליחים אשר היו לפניי כבר הביאו לכם אותות בהירים, ואת אשר אמרתם (הקורבן), ומדוע הרגתם אותם אם באמת אתם צודקים?”

Ayah 183

فَإِن كَذَّبُوكَ فَقَدۡ كُذِّبَ رُسُلࣱ مِّن قَبۡلِكَ جَآءُو بِٱلۡبَيِّنَٰتِ وَٱلزُّبُرِ وَٱلۡكِتَٰبِ ٱلۡمُنِيرِ

ואם יתכחשו לדבריך, הנה כבר לפניך הוכחשו דברי שליחים אשר הביאו אותות בהירים והזובור (מגילות שניתנו לשליחים לפני הנביא מוחמד), וספרים קדושים אשר מאירים לכם (את דרך האמונה)”

Ayah 184

كُلُّ نَفۡسࣲ ذَآئِقَةُ ٱلۡمَوۡتِۗ وَإِنَّمَا تُوَفَّوۡنَ أُجُورَكُمۡ يَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِۖ فَمَن زُحۡزِحَ عَنِ ٱلنَّارِ وَأُدۡخِلَ ٱلۡجَنَّةَ فَقَدۡ فَازَۗ وَمَا ٱلۡحَيَوٰةُ ٱلدُّنۡيَآ إِلَّا مَتَٰعُ ٱلۡغُرُورِ

כל נפש עתידה לטעום את המוות, וביום תחיית-המתים ישולם לכם גמולכם, וכל מי שיורחק מאש הגיהינום ויוכנס לגן העדן, הוא הזוכה, וכי חיי העולם הזה אינם אלא הנאה חולפת

Ayah 185

۞لَتُبۡلَوُنَّ فِيٓ أَمۡوَٰلِكُمۡ وَأَنفُسِكُمۡ وَلَتَسۡمَعُنَّ مِنَ ٱلَّذِينَ أُوتُواْ ٱلۡكِتَٰبَ مِن قَبۡلِكُمۡ وَمِنَ ٱلَّذِينَ أَشۡرَكُوٓاْ أَذࣰ ى كَثِيرࣰ اۚ وَإِن تَصۡبِرُواْ وَتَتَّقُواْ فَإِنَّ ذَٰلِكَ مِنۡ عَزۡمِ ٱلۡأُمُورِ

(הוי, המאמינים!) עוד תתנסו באובדן רכושכם ונפשותיכם, ותשמעו מאלה אשר ניתן להם הספר לפניכם ומעובדי האלילים דיבורים שיפגעו בכם הרבה, אך אם תהיו סבלנים ומאופקים, אז הרי שזה סימן של רצון איתן

Ayah 186

وَإِذۡ أَخَذَ ٱللَّهُ مِيثَٰقَ ٱلَّذِينَ أُوتُواْ ٱلۡكِتَٰبَ لَتُبَيِّنُنَّهُۥ لِلنَّاسِ وَلَا تَكۡتُمُونَهُۥ فَنَبَذُوهُ وَرَآءَ ظُهُورِهِمۡ وَٱشۡتَرَوۡاْ بِهِۦ ثَمَنࣰ ا قَلِيلࣰ اۖ فَبِئۡسَ مَا يَشۡتَرُونَ

אללה כרת ברית עם אלה אשר הוענק להם הספר: עליכם לגלותו ולפרשו לבני-האדם ואל תחביאוהו ואולם הם זרקוה (את הברית) מאחורי גבם עבור תמורה זולה. כה גרועה העסקה שעשו

Ayah 187

لَا تَحۡسَبَنَّ ٱلَّذِينَ يَفۡرَحُونَ بِمَآ أَتَواْ وَّيُحِبُّونَ أَن يُحۡمَدُواْ بِمَا لَمۡ يَفۡعَلُواْ فَلَا تَحۡسَبَنَّهُم بِمَفَازَةࣲ مِّنَ ٱلۡعَذَابِۖ وَلَهُمۡ عَذَابٌ أَلِيمࣱ‏

אל תחשוב כי אלה השמחים במעשיהם ואוהבים שישבחו אותם על מה שלא עשו, ואל תחשוב שהם יינצלו מן העונש, ולהם עונש כואב (בגיהינום)

Ayah 188

وَلِلَّهِ مُلۡكُ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِۗ وَٱللَّهُ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءࣲ قَدِيرٌ

לאללה מלכות השמים והארץ, ואללה הכול-יכול

Ayah 189

إِنَّ فِي خَلۡقِ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ وَٱخۡتِلَٰفِ ٱلَّيۡلِ وَٱلنَّهَارِ لَأٓيَٰتࣲ لِّأُوْلِي ٱلۡأَلۡبَٰبِ

בבריאת השמים והארץ ובחילוף הלילה והיום יש אותות למשכילים להבין

Ayah 190

ٱلَّذِينَ يَذۡكُرُونَ ٱللَّهَ قِيَٰمࣰ ا وَقُعُودࣰ ا وَعَلَىٰ جُنُوبِهِمۡ وَيَتَفَكَّرُونَ فِي خَلۡقِ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ رَبَّنَا مَا خَلَقۡتَ هَٰذَا بَٰطِلࣰ ا سُبۡحَٰنَكَ فَقِنَا عَذَابَ ٱلنَّارِ

אלה המזכירים את אללה בעמידה, בישיבה, ובשכיבה על צדם, וחושבים על (התחכום של) בריאת השמים והארץ (ומתפלאים): “ריבוננו! לא יצרת כל זה לבטלה, ישתבח שמך! והגן עלינו מפני עונש האש (בגיהינום)”

Ayah 191

رَبَّنَآ إِنَّكَ مَن تُدۡخِلِ ٱلنَّارَ فَقَدۡ أَخۡزَيۡتَهُۥۖ وَمَا لِلظَّٰلِمِينَ مِنۡ أَنصَارࣲ‏

ריבוננו! כל מי שתכניס אל האש (בגיהינום), אתה מבזהו, ולמקפחים אין עוזרים

Ayah 192

رَّبَّنَآ إِنَّنَا سَمِعۡنَا مُنَادِيࣰ ا يُنَادِي لِلۡإِيمَٰنِ أَنۡ ءَامِنُواْ بِرَبِّكُمۡ فَـَٔامَنَّاۚ رَبَّنَا فَٱغۡفِرۡ لَنَا ذُنُوبَنَا وَكَفِّرۡ عَنَّا سَيِّـَٔاتِنَا وَتَوَفَّنَا مَعَ ٱلۡأَبۡرَارِ

ריבוננו! אנו שמענו מישהו(הנביא מוחמד) קורא לבוא אל האמונה, ואומר: “האמינו בריבונכם!” והאמנו. ריבוננו! סלח לנו על חטאינו ומחק לנו את מעשינו הרעים, והמיתנו עם הישרים”

Ayah 193

رَبَّنَا وَءَاتِنَا مَا وَعَدتَّنَا عَلَىٰ رُسُلِكَ وَلَا تُخۡزِنَا يَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِۖ إِنَّكَ لَا تُخۡلِفُ ٱلۡمِيعَادَ

ריבוננו! הענק לנו את אשר הבטחת לנו על-ידי שליחיך, ואל תעליבנו ביום תחיית-המתים, הן, אתה אינך מפר הבטחה

Ayah 194

فَٱسۡتَجَابَ لَهُمۡ رَبُّهُمۡ أَنِّي لَآ أُضِيعُ عَمَلَ عَٰمِلࣲ مِّنكُم مِّن ذَكَرٍ أَوۡ أُنثَىٰۖ بَعۡضُكُم مِّنۢ بَعۡضࣲۖ فَٱلَّذِينَ هَاجَرُواْ وَأُخۡرِجُواْ مِن دِيَٰرِهِمۡ وَأُوذُواْ فِي سَبِيلِي وَقَٰتَلُواْ وَقُتِلُواْ لَأُكَفِّرَنَّ عَنۡهُمۡ سَيِّـَٔاتِهِمۡ وَلَأُدۡخِلَنَّهُمۡ جَنَّٰتࣲ تَجۡرِي مِن تَحۡتِهَا ٱلۡأَنۡهَٰرُ ثَوَابࣰ ا مِّنۡ عِندِ ٱللَّهِۚ وَٱللَّهُ عِندَهُۥ حُسۡنُ ٱلثَّوَابِ

וריבונם נענה להם: “אני לא אבטל את עמלו של אף אחד, זכר או נקבה, משום שכולכם מאותה שושלת (שווים אצלי). אלה אשר היגרו וגורשו מבתיהם, ונפגעו למעני, ונלחמו ונפלו במערכה (למעני) אכפה להם על חטאיהם, ואכניסם אל גני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, כגמול המגיע לכם מאללה, כי הגמול הטוב ביותר שמור אצל אללה

Ayah 195

لَا يَغُرَّنَّكَ تَقَلُّبُ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ فِي ٱلۡبِلَٰدِ

אל תתעתע בך השליטה של אלה אשר כפרו במקומות שונים בעולם

Ayah 196

مَتَٰعࣱ قَلِيلࣱ ثُمَّ مَأۡوَىٰهُمۡ جَهَنَّمُۖ وَبِئۡسَ ٱلۡمِهَادُ

זוהי הנאה קטנה, ואחריה יהיה משכנם בגיהינום, ומה רע המשכן שם

Ayah 197

لَٰكِنِ ٱلَّذِينَ ٱتَّقَوۡاْ رَبَّهُمۡ لَهُمۡ جَنَّٰتࣱ تَجۡرِي مِن تَحۡتِهَا ٱلۡأَنۡهَٰرُ خَٰلِدِينَ فِيهَا نُزُلࣰ ا مِّنۡ عِندِ ٱللَّهِۗ وَمَا عِندَ ٱللَّهِ خَيۡرࣱ لِّلۡأَبۡرَارِ

ואולם הי ראים את ריבונם, להם שמורים גני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, לעולם ישכנו בהם, כהארחה מאללה. כל אשר אצל אללה, טוב הוא לישרים

Ayah 198

وَإِنَّ مِنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ لَمَن يُؤۡمِنُ بِٱللَّهِ وَمَآ أُنزِلَ إِلَيۡكُمۡ وَمَآ أُنزِلَ إِلَيۡهِمۡ خَٰشِعِينَ لِلَّهِ لَا يَشۡتَرُونَ بِـَٔايَٰتِ ٱللَّهِ ثَمَنࣰ ا قَلِيلًاۚ أُوْلَٰٓئِكَ لَهُمۡ أَجۡرُهُمۡ عِندَ رَبِّهِمۡۗ إِنَّ ٱللَّهَ سَرِيعُ ٱلۡحِسَابِ

בין אנשי הספר ישנם המאמינים באללה ובאשר הורד אליכם (הקוראן), ובאשר הורד אליהם, והם נכנעים לאללה. הם אינם מחליפים את אותות אללה בתמורה זולה. כל אלה להם גמולם אצל ריבונם, ואללה מהיר חשבון

Ayah 199

يَٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ ٱصۡبِرُواْ وَصَابِرُواْ وَرَابِطُواْ وَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ لَعَلَّكُمۡ تُفۡلِحُونَ

הוי אלה אשר האמינו! גלו סבלנות, והחזיקו מעמד בסבלנות, ועימדו על המשמר, והיו יראים את אללה למען תצליחו

Ayah 200