סורה Ash-Shu'araa — The Poets
סורה Ash-Shu'araa (The Poets) — 26/114 · 227 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.
طسٓمٓ
טא. סין. מים
Ayah 1تِلۡكَ ءَايَٰتُ ٱلۡكِتَٰبِ ٱلۡمُبِينِ
אלה אותותיו (משפטיו) של הספר (הקוראן) אשר מבהיר את הכול
Ayah 2لَعَلَّكَ بَٰخِعࣱ نَّفۡسَكَ أَلَّا يَكُونُواْ مُؤۡمِنِينَ
דומה שאתה מקשה על עצמך מיגון בגלל אי רצונם להיות מאמינים
Ayah 3إِن نَّشَأۡ نُنَزِّلۡ عَلَيۡهِم مِّنَ ٱلسَّمَآءِ ءَايَةࣰ فَظَلَّتۡ أَعۡنَٰقُهُمۡ لَهَا خَٰضِعِينَ
אם נרצה נוריד אליהם נס מן השמים שיהיו צוואריהם כפופים לו בהכנעה
Ayah 4وَمَا يَأۡتِيهِم مِّن ذِكۡرࣲ مِّنَ ٱلرَّحۡمَٰنِ مُحۡدَثٍ إِلَّا كَانُواْ عَنۡهُ مُعۡرِضِينَ
בכל פעם שבאה אליהם אזהרה חדשה מן הרחמן, הם סולדים ממנה
Ayah 5فَقَدۡ كَذَّبُواْ فَسَيَأۡتِيهِمۡ أَنۢبَٰٓؤُاْ مَا كَانُواْ بِهِۦ يَسۡتَهۡزِءُونَ
וכבר התכחשו לה, אולם עוד יבוא עליהם העונש שהיו לועגים לו
Ayah 6أَوَلَمۡ يَرَوۡاْ إِلَى ٱلۡأَرۡضِ كَمۡ أَنۢبَتۡنَا فِيهَا مِن كُلِّ زَوۡجࣲ كَرِيمٍ
האם אינם צופים את האדמה, כמה הצמחנו בה מכל זוג של מין מפואר
Ayah 7إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ
הן, בזה יש אות, אך רובם אינם מאמינים
Ayah 8وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ
והן, ריבונך הוא העזוז והרחום
Ayah 9وَإِذۡ نَادَىٰ رَبُّكَ مُوسَىٰٓ أَنِ ٱئۡتِ ٱلۡقَوۡمَ ٱلظَّٰلِمِينَ
ועת כי קרא ריבונך אל משה: “לך אל בני העם המקפחים
Ayah 10قَوۡمَ فِرۡعَوۡنَۚ أَلَا يَتَّقُونَ
העם של פרעה, הלא ייראו (מפני העונש של אללה)
Ayah 11قَالَ رَبِّ إِنِّيٓ أَخَافُ أَن يُكَذِّبُونِ
הוא אמר: “ריבוני, חושש אני שלא יאמינו לדבריי
Ayah 12وَيَضِيقُ صَدۡرِي وَلَا يَنطَلِقُ لِسَانِي فَأَرۡسِلۡ إِلَىٰ هَٰرُونَ
ותהיה בלבי מצוקה ולשוני כבדה, לכן שלח לי את אהרון
Ayah 13وَلَهُمۡ عَلَيَّ ذَنۢبࣱ فَأَخَافُ أَن يَقۡتُلُونِ
מלבד זה הם גם מאשימים אותי בפשע, ומפחד אני פן יהרגוני”
Ayah 14قَالَ كَلَّاۖ فَٱذۡهَبَا بِـَٔايَٰتِنَآۖ إِنَّا مَعَكُم مُّسۡتَمِعُونَ
(אללה) אמר: “לא ולא! לכו שניכם עם ניסינו ואותותינו, ואנו מאזינים לכם
Ayah 15فَأۡتِيَا فِرۡعَوۡنَ فَقُولَآ إِنَّا رَسُولُ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ
לכו אל פרעה לאמור: אנו שליחי ריבון העולמים
Ayah 16أَنۡ أَرۡسِلۡ مَعَنَا بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ
שלח נא עמנו, את בני- ישראל”
Ayah 17قَالَ أَلَمۡ نُرَبِّكَ فِينَا وَلِيدࣰ ا وَلَبِثۡتَ فِينَا مِنۡ عُمُرِكَ سِنِينَ
אמר: “האם לא גידלנו אותך מלידתך ונשארת עמנו מספר שנים מחייך
Ayah 18وَفَعَلۡتَ فَعۡلَتَكَ ٱلَّتِي فَعَلۡتَ وَأَنتَ مِنَ ٱلۡكَٰفِرِينَ
ועשית מה שעשית, ואתה אינך מכיר לי טובה”
Ayah 19قَالَ فَعَلۡتُهَآ إِذࣰ ا وَأَنَا۠ مِنَ ٱلضَّآلِّينَ
אמר (משה): “מה שעשיתי היה כשהייתי מן התועים
Ayah 20فَفَرَرۡتُ مِنكُمۡ لَمَّا خِفۡتُكُمۡ فَوَهَبَ لِي رَبِّي حُكۡمࣰ ا وَجَعَلَنِي مِنَ ٱلۡمُرۡسَلِينَ
ואז ברחתי מכם כאשר פחדתי מכם, והעניק לי ריבוני חכמה והפך אותי אחד השליחים
Ayah 21وَتِلۡكَ نِعۡمَةࣱ تَمُنُّهَا عَلَيَّ أَنۡ عَبَّدتَّ بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ
וזה חסד שעשית לי, (בזמן) ששעבדה את בני-ישראל?”
Ayah 22قَالَ فِرۡعَوۡنُ وَمَا رَبُّ ٱلۡعَٰلَمِينَ
אמר פרעה: “ומה הוא ריבון העולמים?”
Ayah 23قَالَ رَبُّ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ وَمَا بَيۡنَهُمَآۖ إِن كُنتُم مُّوقِنِينَ
אמר: “הוא ריבון השמים והארץ וכל אשר ביניהם, אם בטוחים בזה אתם, על כן האמינו?”
Ayah 24قَالَ لِمَنۡ حَوۡلَهُۥٓ أَلَا تَسۡتَمِعُونَ
ואמר לסובבים אותו ״השומעים אתם?”
Ayah 25قَالَ رَبُّكُمۡ وَرَبُّ ءَابَآئِكُمُ ٱلۡأَوَّلِينَ
(ומשה) הוסיף: “והוא ריבונכם וריבון אבותיכם הראשונים”
Ayah 26قَالَ إِنَّ رَسُولَكُمُ ٱلَّذِيٓ أُرۡسِلَ إِلَيۡكُمۡ لَمَجۡنُونࣱ
אמר: “אכן שליחכם אשר נשלח אליכם משוגע”
Ayah 27قَالَ رَبُّ ٱلۡمَشۡرِقِ وَٱلۡمَغۡرِبِ وَمَا بَيۡنَهُمَآۖ إِن كُنتُمۡ تَعۡقِلُونَ
אמר: “ריבון המזרח והמערב, וכל אשר ביניהם, אם משכילים אתם”
Ayah 28قَالَ لَئِنِ ٱتَّخَذۡتَ إِلَٰهًا غَيۡرِي لَأَجۡعَلَنَّكَ مِنَ ٱلۡمَسۡجُونِينَ
אמר (פרעה): “אכן אם תיקח לך אלוה מלבדי, אשים אותך בין האסירים”
Ayah 29قَالَ أَوَلَوۡ جِئۡتُكَ بِشَيۡءࣲ مُّبِينࣲ
אמר (משה): “האף גם אם אבוא אליך עם הוכחה בהירה?”
Ayah 30قَالَ فَأۡتِ بِهِۦٓ إِن كُنتَ مِنَ ٱلصَّٰدِقِينَ
ואמר (פרעה): “הבא אותה אם צדק תדבר”
Ayah 31فَأَلۡقَىٰ عَصَاهُ فَإِذَا هِيَ ثُعۡبَانࣱ مُّبِينࣱ
אז זרק משה את מקלו ואז הפך לנחש אמתי
Ayah 32وَنَزَعَ يَدَهُۥ فَإِذَا هِيَ بَيۡضَآءُ لِلنَّٰظِرِينَ
ואת ידו הוציא מחיקו והנה לבנה ומבריקה היא לרואים
Ayah 33قَالَ لِلۡمَلَإِ حَوۡلَهُۥٓ إِنَّ هَٰذَا لَسَٰحِرٌ عَلِيمࣱ
ואמר (פרעה) למנהיגים אשר סביבו: “אכן זה הוא קוסם מאומן
Ayah 34يُرِيدُ أَن يُخۡرِجَكُم مِّنۡ أَرۡضِكُم بِسِحۡرِهِۦ فَمَاذَا تَأۡمُرُونَ
רוצה לנשלכם מארצכם בקסמיו. ומה אתם מציעים?”
Ayah 35قَالُوٓاْ أَرۡجِهۡ وَأَخَاهُ وَٱبۡعَثۡ فِي ٱلۡمَدَآئِنِ حَٰشِرِينَ
אמרו: “עכב אותו ואת אחיו לזמן־מה, ושלח בערים מקבצים
Ayah 36يَأۡتُوكَ بِكُلِّ سَحَّارٍ عَلِيمࣲ
ויביאו לך כל קוסם אומן”
Ayah 37فَجُمِعَ ٱلسَّحَرَةُ لِمِيقَٰتِ يَوۡمࣲ مَّعۡلُومࣲ
והקוסמים כונסו למועד היום אשר נקבע
Ayah 38وَقِيلَ لِلنَّاسِ هَلۡ أَنتُم مُّجۡتَمِعُونَ
ונאמר לאנשים: “האם אתם מתאספים
Ayah 39لَعَلَّنَا نَتَّبِعُ ٱلسَّحَرَةَ إِن كَانُواْ هُمُ ٱلۡغَٰلِبِينَ
אולי נלך אחרי הקוסמים אם הם המנצחים.”
Ayah 40فَلَمَّا جَآءَ ٱلسَّحَرَةُ قَالُواْ لِفِرۡعَوۡنَ أَئِنَّ لَنَا لَأَجۡرًا إِن كُنَّا نَحۡنُ ٱلۡغَٰلِبِينَ
ויהי כאשר באו הקוסמים אמרו לפרעה: “האם נקבל גמול אם אנו המנצחים?”
Ayah 41قَالَ نَعَمۡ وَإِنَّكُمۡ إِذࣰ ا لَّمِنَ ٱلۡمُقَرَّبِينَ
אמר: “אכן, וגם תהיו אז מן המקורבים ״
Ayah 42قَالَ لَهُم مُّوسَىٰٓ أَلۡقُواْ مَآ أَنتُم مُّلۡقُونَ
אז אמר משה לקוסמים: ״זרקו מה שברצונכם להשליך”
Ayah 43فَأَلۡقَوۡاْ حِبَالَهُمۡ وَعِصِيَّهُمۡ وَقَالُواْ بِعِزَّةِ فِرۡعَوۡنَ إِنَّا لَنَحۡنُ ٱلۡغَٰلِبُونَ
והם זרקו חבליהם ומסותיהם בעודם נשבעים “בעוז פרעה אנו מנצחים”
Ayah 44فَأَلۡقَىٰ مُوسَىٰ عَصَاهُ فَإِذَا هِيَ تَلۡقَفُ مَا يَأۡفِكُونَ
והנה משה זרק את מקלו והוא בלע את קסמיהם השקריים
Ayah 45فَأُلۡقِيَ ٱلسَّحَرَةُ سَٰجِدِينَ
ונפלו הקוסמים משתחווים
Ayah 46قَالُوٓاْ ءَامَنَّا بِرَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ
ואמרו: “מאמינים אנו בריבון העולמים
Ayah 47رَبِّ مُوسَىٰ وَهَٰرُونَ
ריבונם של משה ואהרון.”
Ayah 48قَالَ ءَامَنتُمۡ لَهُۥ قَبۡلَ أَنۡ ءَاذَنَ لَكُمۡۖ إِنَّهُۥ لَكَبِيرُكُمُ ٱلَّذِي عَلَّمَكُمُ ٱلسِّحۡرَ فَلَسَوۡفَ تَعۡلَمُونَۚ لَأُقَطِّعَنَّ أَيۡدِيَكُمۡ وَأَرۡجُلَكُم مِّنۡ خِلَٰفࣲ وَلَأُصَلِّبَنَّكُمۡ أَجۡمَعِينَ
אמר (פרעה): “האם האמנתם לו לפני שהרשיתי לכם? אכן, כנראה הוא הגדול שבכם שלימד אתכם את הקסמים! סופכם לדעת כי אקטע את ידיכם ורגליכם, ואחר כך אצלוב אתכם יחד”
Ayah 49قَالُواْ لَا ضَيۡرَۖ إِنَّآ إِلَىٰ رَبِّنَا مُنقَلِبُونَ
אמרו: “אין בזה שום דבר רע. אכן אנחנו חוזרים אל ריבוננו
Ayah 50إِنَّا نَطۡمَعُ أَن يَغۡفِرَ لَنَا رَبُّنَا خَطَٰيَٰنَآ أَن كُنَّآ أَوَّلَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ
ואנו מקווים שמכיוון שאנו מראשוני המאמינים, יסלח לנו ריבוננו על חטאינו”
Ayah 51۞وَأَوۡحَيۡنَآ إِلَىٰ مُوسَىٰٓ أَنۡ أَسۡرِ بِعِبَادِيٓ إِنَّكُم مُّتَّبَعُونَ
אחר כך הורינו למשה: “צא עם עבדיי בלילה, כי רודפים אחריכם.”
Ayah 52فَأَرۡسَلَ فِرۡعَوۡنُ فِي ٱلۡمَدَآئِنِ حَٰشِرِينَ
ושלח פרעה בערים מקבצים לאיסוף החיילים
Ayah 53إِنَّ هَٰٓؤُلَآءِ لَشِرۡذِمَةࣱ قَلِيلُونَ
(ואמר פרעה) "אלה הם עדה קטנה מוזנחת
Ayah 54وَإِنَّهُمۡ لَنَا لَغَآئِظُونَ
והם אשר הרגיזו אותנו
Ayah 55وَإِنَّا لَجَمِيعٌ حَٰذِرُونَ
ואנחנו מוכנים עם נשק.”
Ayah 56فَأَخۡرَجۡنَٰهُم مِّن جَنَّٰتࣲ وَعُيُونࣲ
וגירשנו אותם (פרעה ואנשיו) מגנים ומעיינות מים
Ayah 57وَكُنُوزࣲ وَمَقَامࣲ كَرِيمࣲ
ומאוצרות ומקום נכבד
Ayah 58كَذَٰلِكَۖ وَأَوۡرَثۡنَٰهَا بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ
כך, והורשנו אותם לבני ישראל
Ayah 59فَأَتۡبَعُوهُم مُّشۡرِقِينَ
ורדפו אחריהם עם עלות הבוקר
Ayah 60فَلَمَّا تَرَٰٓءَا ٱلۡجَمۡعَانِ قَالَ أَصۡحَٰبُ مُوسَىٰٓ إِنَّا لَمُدۡرَكُونَ
וכאשר ראו שני המחנות זה את זה, אמרו אנשיו של משה: “הם עומדים להשיג אותנו”
Ayah 61قَالَ كَلَّآۖ إِنَّ مَعِيَ رَبِّي سَيَهۡدِينِ
אמר (משה): “לא ולא, כי ריבוני עמי והוא ידריכני בדרך הישר”
Ayah 62فَأَوۡحَيۡنَآ إِلَىٰ مُوسَىٰٓ أَنِ ٱضۡرِب بِّعَصَاكَ ٱلۡبَحۡرَۖ فَٱنفَلَقَ فَكَانَ كُلُّ فِرۡقࣲ كَٱلطَّوۡدِ ٱلۡعَظِيمِ
אז הורינו למשה: “הכה במקלך את הים”, והים נקרע, וכל חלק (מן הים) התנשא כהר האדיר
Ayah 63وَأَزۡلَفۡنَا ثَمَّ ٱلۡأٓخَرِينَ
ובאותו הזמן גרמנו לשאר האנשים להגיע לשם
Ayah 64وَأَنجَيۡنَا مُوسَىٰ وَمَن مَّعَهُۥٓ أَجۡمَعِينَ
וחילצנו את משה ואת כל אלה אשר אתו
Ayah 65ثُمَّ أَغۡرَقۡنَا ٱلۡأٓخَرِينَ
לאחר מכן, הטבענו את האחרים (פרעה ואנשיו)
Ayah 66إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ
אכן יש בזה אות, אך רובם לא יאמינו
Ayah 67وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ
ריבונך הוא העזוז הרחום
Ayah 68وَٱتۡلُ عَلَيۡهِمۡ نَبَأَ إِبۡرَٰهِيمَ
וקרא לפניהם אודות אברהם
Ayah 69إِذۡ قَالَ لِأَبِيهِ وَقَوۡمِهِۦ مَا تَعۡبُدُونَ
באומרו לאביו ובני עמו: “מה אתם עובדים?”
Ayah 70قَالُواْ نَعۡبُدُ أَصۡنَامࣰ ا فَنَظَلُّ لَهَا عَٰكِفِينَ
אמרו: “אנו עובדים פסלים ונישאר מסורים להם”
Ayah 71قَالَ هَلۡ يَسۡمَعُونَكُمۡ إِذۡ تَدۡعُونَ
ואמר: “הישמעו אתכם כאשר תקראו (אליהם) בתפילה
Ayah 72أَوۡ يَنفَعُونَكُمۡ أَوۡ يَضُرُّونَ
או להועיל או להזיק לכם מביאים לכם תועלת או גורמים לכם נזק?”
Ayah 73قَالُواْ بَلۡ وَجَدۡنَآ ءَابَآءَنَا كَذَٰلِكَ يَفۡعَلُونَ
ואמרו: “לא, אבל מצאנו את אבותינו עושים כן”
Ayah 74قَالَ أَفَرَءَيۡتُم مَّا كُنتُمۡ تَعۡبُدُونَ
אמר: “החזיתם באשר תעבדו
Ayah 75أَنتُمۡ وَءَابَآؤُكُمُ ٱلۡأَقۡدَمُونَ
אתם ואבותיכם הקדמונים
Ayah 76فَإِنَّهُمۡ عَدُوࣱّ لِّيٓ إِلَّا رَبَّ ٱلۡعَٰلَمِينَ
הם כולם אויביי, מלבד ריבון העולמים
Ayah 77ٱلَّذِي خَلَقَنِي فَهُوَ يَهۡدِينِ
אשר ברא אותי, הוא מדריכני
Ayah 78وَٱلَّذِي هُوَ يُطۡعِمُنِي وَيَسۡقِينِ
והוא אשר יעניק לי מזון ומשקה
Ayah 79وَإِذَا مَرِضۡتُ فَهُوَ يَشۡفِينِ
ואם אחלה הוא אשר ירפאני
Ayah 80وَٱلَّذِي يُمِيتُنِي ثُمَّ يُحۡيِينِ
והוא אשר ימיתני, לאחר מכן, יחייני
Ayah 81وَٱلَّذِيٓ أَطۡمَعُ أَن يَغۡفِرَ لِي خَطِيٓـَٔتِي يَوۡمَ ٱلدِّينِ
והוא אשר אקווה כי יסלח לי על עווני ביום הדין
Ayah 82رَبِّ هَبۡ لِي حُكۡمࣰ ا وَأَلۡحِقۡنِي بِٱلصَّٰلِحِينَ
ריבוני! תן לי חכמה והצמד אותי אל עושי הישר
Ayah 83وَٱجۡعَل لِّي لِسَانَ صِدۡقࣲ فِي ٱلۡأٓخِرِينَ
ותן לי לשון צדק לדורות הבאים
Ayah 84وَٱجۡعَلۡنِي مِن وَرَثَةِ جَنَّةِ ٱلنَّعِيمِ
וקבע אותי בין אלה שיירשו גני הנועם
Ayah 85وَٱغۡفِرۡ لِأَبِيٓ إِنَّهُۥ كَانَ مِنَ ٱلضَّآلِّينَ
וסלח לאבי, כי הוא היה בתועים
Ayah 86وَلَا تُخۡزِنِي يَوۡمَ يُبۡعَثُونَ
ואל תביישני ביום תחיית-המתים
Ayah 87يَوۡمَ لَا يَنفَعُ مَالࣱ وَلَا بَنُونَ
ביום שלא יועילו לא נכסים ולא בנים
Ayah 88إِلَّا مَنۡ أَتَى ٱللَّهَ بِقَلۡبࣲ سَلِيمࣲ
בלתי אם אשר יגיע אל אללה בלב שלם.”
Ayah 89وَأُزۡلِفَتِ ٱلۡجَنَّةُ لِلۡمُتَّقِينَ
וכאשר יתקרב גן העדן אל יראי אללה
Ayah 90وَبُرِّزَتِ ٱلۡجَحِيمُ لِلۡغَاوِينَ
ויתגלה הגיהינום לכופרים
Ayah 91وَقِيلَ لَهُمۡ أَيۡنَ مَا كُنتُمۡ تَعۡبُدُونَ
ייאמר להם: “איפה הם (האלילים) אשר הייתם עובדים
Ayah 92مِن دُونِ ٱللَّهِ هَلۡ يَنصُرُونَكُمۡ أَوۡ يَنتَصِرُونَ
מלבד אללה? האם יוכלו לסייע לכם או לסייע לעצמם?”
Ayah 93فَكُبۡكِبُواْ فِيهَا هُمۡ وَٱلۡغَاوُۥنَ
ויוטלו אל תוכה (אל אש הגיהינום) הם והסוסים
Ayah 94وَجُنُودُ إِبۡلِيسَ أَجۡمَعُونَ
וגייסות איבליס (השטן) בצוותא
Ayah 95قَالُواْ وَهُمۡ فِيهَا يَخۡتَصِمُونَ
ובעודם רבים בינם לבין עצמם הם יגידו (לאליליהם)
Ayah 96تَٱللَّهِ إِن كُنَّا لَفِي ضَلَٰلࣲ مُّبِينٍ
“חי אללה! אכן היינו בתעייה מוחלטת
Ayah 97إِذۡ نُسَوِّيكُم بِرَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ
בהשוותנו אתכם אל ריבון העולמים
Ayah 98وَمَآ أَضَلَّنَآ إِلَّا ٱلۡمُجۡرِمُونَ
תעייתנו היא רק באשמת המתעים
Ayah 99فَمَا لَنَا مِن شَٰفِعِينَ
אין מי שיאמר עלינו מליצת יושר
Ayah 100وَلَا صَدِيقٍ حَمِيمࣲ
ולא ידיד נאמן
Ayah 101فَلَوۡ أَنَّ لَنَا كَرَّةࣰ فَنَكُونَ مِنَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ
אילו התאפשר לנו לחזור (לעולם), היינו מן המאמינים”
Ayah 102إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ
אכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו
Ayah 103وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ
וריבונך הוא העזוז הרחום
Ayah 104كَذَّبَتۡ قَوۡمُ نُوحٍ ٱلۡمُرۡسَلِينَ
ובני עם נוח גם הם התכחשו לשליחים
Ayah 105إِذۡ قَالَ لَهُمۡ أَخُوهُمۡ نُوحٌ أَلَا تَتَّقُونَ
באמור להם אחיהם נוח: “האם לא תיראו מאללה
Ayah 106إِنِّي لَكُمۡ رَسُولٌ أَمِينࣱ
שליח נאמן אני לכם
Ayah 107فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ
אי לכך, יראו את אללה והישמעו לי
Ayah 108وَمَآ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَيۡهِ مِنۡ أَجۡرٍۖ إِنۡ أَجۡرِيَ إِلَّا عَلَىٰ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ
ואינני דורש מכם שום גמול על הדבר הזה, כי גמולי מריבון העולמים
Ayah 109فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ
אי לכך, יראו את אללה והישמעו לי״
Ayah 110۞قَالُوٓاْ أَنُؤۡمِنُ لَكَ وَٱتَّبَعَكَ ٱلۡأَرۡذَلُونَ
אמרו: “הייתכן שנאמין לך, בעוד השפלים הם המאמינים שלך?”
Ayah 111قَالَ وَمَا عِلۡمِي بِمَا كَانُواْ يَعۡمَلُونَ
אמר (נוח): “ומה יודע אני על מעשיהם
Ayah 112إِنۡ حِسَابُهُمۡ إِلَّا عَلَىٰ رَبِّيۖ لَوۡ تَشۡعُرُونَ
רק ריבוני יביא אותם לתת את הדין, לו רק יכולתם להבין
Ayah 113وَمَآ أَنَا۠ بِطَارِدِ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ
לא אסלק מעל פניי את המאמינים
Ayah 114إِنۡ أَنَا۠ إِلَّا نَذِيرࣱ مُّبِينࣱ
אין אני אלא מזהיר בבהירות”
Ayah 115قَالُواْ لَئِن لَّمۡ تَنتَهِ يَٰنُوحُ لَتَكُونَنَّ مِنَ ٱلۡمَرۡجُومِينَ
אמרו: “הוי, נוח! אם לא תפסיק, תהיה בין הנרגמים”
Ayah 116قَالَ رَبِّ إِنَّ قَوۡمِي كَذَّبُونِ
אמר לי ריבוני! בני עמי מתכחשים לי
Ayah 117فَٱفۡتَحۡ بَيۡنِي وَبَيۡنَهُمۡ فَتۡحࣰ ا وَنَجِّنِي وَمَن مَّعِيَ مِنَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ
שפוט אתה ביני לביניהם וחלץ אותי ואת המאמינים שעמי”
Ayah 118فَأَنجَيۡنَٰهُ وَمَن مَّعَهُۥ فِي ٱلۡفُلۡكِ ٱلۡمَشۡحُونِ
וחילצנו אותו ואת אשר אתו באונייה העמוסה
Ayah 119ثُمَّ أَغۡرَقۡنَا بَعۡدُ ٱلۡبَاقِينَ
והטבענו אחרי כן את הנשארים (הכופרים)
Ayah 120إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ
ואכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו
Ayah 121وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ
וריבונך הוא העזוז הרחום
Ayah 122كَذَّبَتۡ عَادٌ ٱلۡمُرۡسَلِينَ
גם אנשי עאד התכחשו לשליחים (לנביא הוד)
Ayah 123إِذۡ قَالَ لَهُمۡ أَخُوهُمۡ هُودٌ أَلَا تَتَّقُونَ
באמור להם אחיהם הוד: “הלא תיראו (את אללה)
Ayah 124إِنِّي لَكُمۡ رَسُولٌ أَمِينࣱ
שליח נאמן אני לכם
Ayah 125فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ
יראו את אללה והישמעו לי
Ayah 126وَمَآ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَيۡهِ مِنۡ أَجۡرٍۖ إِنۡ أَجۡرِيَ إِلَّا عَلَىٰ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ
ולא אבקש מאתכם כל גמול על הדבר הזה, כי כל גמולי מריבון העולמים
Ayah 127أَتَبۡنُونَ بِكُلِّ رِيعٍ ءَايَةࣰ تَعۡبَثُونَ
האם תבנו לכם על כל מקום גבוה בניינים מפוארים לשעשועים
Ayah 128وَتَتَّخِذُونَ مَصَانِعَ لَعَلَّكُمۡ تَخۡلُدُونَ
ותבנו מבצרים, ומזמים שחייכם נצחיים
Ayah 129وَإِذَا بَطَشۡتُم بَطَشۡتُمۡ جَبَّارِينَ
ובהתקיפכם (אנשים) תתקפו (אותם) כעריצים
Ayah 130فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ
יראו אפוא את אללה והישמעו לי
Ayah 131وَٱتَّقُواْ ٱلَّذِيٓ أَمَدَّكُم بِمَا تَعۡلَمُونَ
ויראו את זה אשר נתן לכם את אשר ידעתם
Ayah 132أَمَدَّكُم بِأَنۡعَٰمࣲ وَبَنِينَ
נתן לכם מקנה, ובנים
Ayah 133وَجَنَّٰتࣲ وَعُيُونٍ
וגנות, ומעיינות
Ayah 134إِنِّيٓ أَخَافُ عَلَيۡكُمۡ عَذَابَ يَوۡمٍ عَظِيمࣲ
אכן מפחז אני פן יבוא עליכם עונש היום העצום.”
Ayah 135قَالُواْ سَوَآءٌ عَلَيۡنَآ أَوَعَظۡتَ أَمۡ لَمۡ تَكُن مِّنَ ٱلۡوَٰعِظِينَ
אמרו: “אחת היא לנו אם תתרה בנו ובין אם לא תתרה בנו
Ayah 136إِنۡ هَٰذَآ إِلَّا خُلُقُ ٱلۡأَوَّلِينَ
אין זה (דבריך) אלא סיפורי הקדמונים
Ayah 137وَمَا نَحۡنُ بِمُعَذَّبِينَ
ולא נוענש.”
Ayah 138فَكَذَّبُوهُ فَأَهۡلَكۡنَٰهُمۡۚ إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ
הם התכחשו להתראותיו ואנו הכחדנו אותם. אכן יש בזה אות, אף רובם לא יאמינו
Ayah 139وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ
ריבונך הוא העזוז הרחום
Ayah 140كَذَّبَتۡ ثَمُودُ ٱلۡمُرۡسَلِينَ
בני ת'מוד התכחשו גם לשליחים
Ayah 141إِذۡ قَالَ لَهُمۡ أَخُوهُمۡ صَٰلِحٌ أَلَا تَتَّقُونَ
באמור אחיהם צאלח, “האם לא תיראו!”
Ayah 142إِنِّي لَكُمۡ رَسُولٌ أَمِينࣱ
אני שליח נאמן לכם
Ayah 143فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ
יראו את אללה והישמעו לי
Ayah 144وَمَآ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَيۡهِ مِنۡ أَجۡرٍۖ إِنۡ أَجۡرِيَ إِلَّا عَلَىٰ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ
אין אני דורש מכם שכר, כי שכרי מריבון העולמים
Ayah 145أَتُتۡرَكُونَ فِي مَا هَٰهُنَآ ءَامِنِينَ
החושבים אתם כי תישארו כאן בטוחים
Ayah 146فِي جَنَّٰتࣲ وَعُيُونࣲ
בגינות ומעיינות
Ayah 147وَزُرُوعࣲ وَنَخۡلࣲ طَلۡعُهَا هَضِيمࣱ
ושדות תבואה ודקלים ועצי תמרים בשלים
Ayah 148وَتَنۡحِتُونَ مِنَ ٱلۡجِبَالِ بُيُوتࣰ ا فَٰرِهِينَ
ותחצבו בתים בהרים בכישרון
Ayah 149فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ
יראו את אללה והישמעו לי
Ayah 150وَلَا تُطِيعُوٓاْ أَمۡرَ ٱلۡمُسۡرِفِينَ
ואל תצייתו לדברי מפיצי השחיתות
Ayah 151ٱلَّذِينَ يُفۡسِدُونَ فِي ٱلۡأَرۡضِ وَلَا يُصۡلِحُونَ
אשר ישחיתו על הארץ ולא יעשו הישר”
Ayah 152قَالُوٓاْ إِنَّمَآ أَنتَ مِنَ ٱلۡمُسَحَّرِينَ
אמרו, “אכן, אתה מן המוקסמים
Ayah 153مَآ أَنتَ إِلَّا بَشَرࣱ مِّثۡلُنَا فَأۡتِ بِـَٔايَةٍ إِن كُنتَ مِنَ ٱلصَّٰدِقِينَ
אין אתה אלא אזם כמונו, הבא אות אם צדק אתה מזכר!”
Ayah 154قَالَ هَٰذِهِۦ نَاقَةࣱ لَّهَا شِرۡبࣱ وَلَكُمۡ شِرۡبُ يَوۡمࣲ مَّعۡلُومࣲ
אמר “הנה נאקה. היא תשתה מהבאר כפי שאתם תשתו, כל אחד בתורו
Ayah 155وَلَا تَمَسُّوهَا بِسُوٓءࣲ فَيَأۡخُذَكُمۡ عَذَابُ يَوۡمٍ عَظِيمࣲ
ולא תגעו בה לרעה, פן יאחז בכם עונש היום העצום”
Ayah 156فَعَقَرُوهَا فَأَصۡبَحُواْ نَٰدِمِينَ
ואולם הם פגעו בה והרגו אותה, אך עד מהרה התחרטו
Ayah 157فَأَخَذَهُمُ ٱلۡعَذَابُۚ إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ
כי בא עליהם העונש. אכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו
Ayah 158وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ
ריבונך הוא העזוז והרחום
Ayah 159كَذَّبَتۡ قَوۡمُ لُوطٍ ٱلۡمُرۡسَلِينَ
גם בני עם לוט התכחשו לשליחים
Ayah 160إِذۡ قَالَ لَهُمۡ أَخُوهُمۡ لُوطٌ أَلَا تَتَّقُونَ
אמר להם אחיהם לוט: “הלא תיראו את אללה
Ayah 161إِنِّي لَكُمۡ رَسُولٌ أَمِينࣱ
אכן אני שליח נאמן לכם
Ayah 162فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ
יראו את אללה והישמעו לי
Ayah 163وَمَآ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَيۡهِ مِنۡ أَجۡرٍۖ إِنۡ أَجۡرِيَ إِلَّا عَلَىٰ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ
אין אני דורש מכם גמולי, כי גמולי מריבון העולמים
Ayah 164أَتَأۡتُونَ ٱلذُّكۡرَانَ مِنَ ٱلۡعَٰلَمِينَ
בצדק תבואו אל הזכרים בתאווה מכלל בני האדם
Ayah 165وَتَذَرُونَ مَا خَلَقَ لَكُمۡ رَبُّكُم مِّنۡ أَزۡوَٰجِكُمۚ بَلۡ أَنتُمۡ قَوۡمٌ عَادُونَ
ומזניחים את נשותיכם שברא אללה עבורכם? אכן, אנשים חוטאים ופושעים אתם”
Ayah 166قَالُواْ لَئِن لَّمۡ تَنتَهِ يَٰلُوطُ لَتَكُونَنَّ مِنَ ٱلۡمُخۡرَجِينَ
אמרו: “אם לא תפסיק לוט, אנחנו נגלה אותך”
Ayah 167قَالَ إِنِّي لِعَمَلِكُم مِّنَ ٱلۡقَالِينَ
אמר: “אני שונא את מעשיכם
Ayah 168رَبِّ نَجِّنِي وَأَهۡلِي مِمَّا يَعۡمَلُونَ
ריבוני! חלץ אותי עם בני ביתי מאשר יעשו”
Ayah 169فَنَجَّيۡنَٰهُ وَأَهۡلَهُۥٓ أَجۡمَعِينَ
ואמנם חילצנו אותו יחד עם בני ביתו
Ayah 170إِلَّا عَجُوزࣰ ا فِي ٱلۡغَٰبِرِينَ
מלבד ישישה אחת שהתעכבה (אשת לוט)
Ayah 171ثُمَّ دَمَّرۡنَا ٱلۡأٓخَرِينَ
אחר כך הכחדנו את האחרים הנשארים
Ayah 172وَأَمۡطَرۡنَا عَلَيۡهِم مَّطَرࣰ اۖ فَسَآءَ مَطَرُ ٱلۡمُنذَرِينَ
והורדנו עליהם גשם של אבנים. ומה רע ונורא של המוזהרים
Ayah 173إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ
אכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו
Ayah 174وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ
ריבונך הוא העזוז הרחום
Ayah 175كَذَّبَ أَصۡحَٰبُ لۡـَٔيۡكَةِ ٱلۡمُرۡسَلِينَ
אנשי אל-איכה (מדיין) התכחשו להתראות השליחים
Ayah 176إِذۡ قَالَ لَهُمۡ شُعَيۡبٌ أَلَا تَتَّقُونَ
אמר להם שועייב: “הלא תיראו את אללה
Ayah 177إِنِّي لَكُمۡ رَسُولٌ أَمِينࣱ
אכן שליח נאמן אני לכם
Ayah 178فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ
יראו את אללה והישמעו לי
Ayah 179وَمَآ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَيۡهِ مِنۡ أَجۡرٍۖ إِنۡ أَجۡرِيَ إِلَّا عَلَىٰ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ
אין אני דורש מכם גמול, כי גמולי מריבון העולמים
Ayah 180۞أَوۡفُواْ ٱلۡكَيۡلَ وَلَا تَكُونُواْ مِنَ ٱلۡمُخۡسِرِينَ
תנו את המידה שלמה, ואל הפחיתו ממנה (שלא ירמו במסחר)
Ayah 181وَزِنُواْ بِٱلۡقِسۡطَاسِ ٱلۡمُسۡتَقِيمِ
ושקלו במשקל יושר וצדק
Ayah 182وَلَا تَبۡخَسُواْ ٱلنَّاسَ أَشۡيَآءَهُمۡ وَلَا تَعۡثَوۡاْ فِي ٱلۡأَرۡضِ مُفۡسِدِينَ
ואל החסירו מאומה מאשר לאנשים, ואל תעוררו שחיתות בארץ
Ayah 183وَٱتَّقُواْ ٱلَّذِي خَلَقَكُمۡ وَٱلۡجِبِلَّةَ ٱلۡأَوَّلِينَ
ויראו את אשר ברא אתכם ואת הדורות הקודמים”
Ayah 184قَالُوٓاْ إِنَّمَآ أَنتَ مِنَ ٱلۡمُسَحَّرِينَ
אמרו: “אמנם אתה אחוז קסם
Ayah 185وَمَآ أَنتَ إِلَّا بَشَرࣱ مِّثۡلُنَا وَإِن نَّظُنُّكَ لَمِنَ ٱلۡكَٰذِبِينَ
ואינך אלא אדם כמונו, ואנו נוטים לחשוב כי אתה מהשקרנים
Ayah 186فَأَسۡقِطۡ عَلَيۡنَا كِسَفࣰ ا مِّنَ ٱلسَّمَآءِ إِن كُنتَ مِنَ ٱلصَّٰدِقِينَ
השלך עלינו חלקי (עינוי) מהשמיים אם מדוברי הצדק אתה”
Ayah 187قَالَ رَبِّيٓ أَعۡلَمُ بِمَا تَعۡمَلُونَ
אמר: "ריבוני מכיר היטב את מעשיכם״
Ayah 188فَكَذَّبُوهُ فَأَخَذَهُمۡ عَذَابُ يَوۡمِ ٱلظُّلَّةِۚ إِنَّهُۥ كَانَ عَذَابَ يَوۡمٍ عَظِيمٍ
הם התכחשו להתראותיו, ויאחזם עונש היום החשוך. אכן הוא היה עונש היום האדיר
Ayah 189إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ
אכן בזה אות, אך רובם אינם מאמינים
Ayah 190وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ
ואכן ריבונך הוא העזוז הרחום
Ayah 191وَإِنَّهُۥ لَتَنزِيلُ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ
ואכן הוא (הקוראן) הורד מאת ריבון העולמים
Ayah 192نَزَلَ بِهِ ٱلرُّوحُ ٱلۡأَمِينُ
הורידה אותו הרוח הנאמנה (המלאך גבריאל)
Ayah 193عَلَىٰ قَلۡبِكَ لِتَكُونَ مِنَ ٱلۡمُنذِرِينَ
על לבך למען תהיה מן המתרים
Ayah 194بِلِسَانٍ عَرَبِيࣲّ مُّبِينࣲ
בלשון ערבית בהירה
Ayah 195وَإِنَّهُۥ لَفِي زُبُرِ ٱلۡأَوَّلِينَ
והוא מוזכר בזובור (בכתבי הקודש) של אלה אשר קדמו
Ayah 196أَوَلَمۡ يَكُن لَّهُمۡ ءَايَةً أَن يَعۡلَمَهُۥ عُلَمَٰٓؤُاْ بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ
האם אין בזה אות בשבילם, כי הכירוהו חכמי בני-ישראל
Ayah 197وَلَوۡ نَزَّلۡنَٰهُ عَلَىٰ بَعۡضِ ٱلۡأَعۡجَمِينَ
ולו הורדנו אותו על מעטים מהלא ערבים
Ayah 198فَقَرَأَهُۥ عَلَيۡهِم مَّا كَانُواْ بِهِۦ مُؤۡمِنِينَ
ואז היה קורא אותו להם, לא היו בו מאמינים
Ayah 199كَذَٰلِكَ سَلَكۡنَٰهُ فِي قُلُوبِ ٱلۡمُجۡرِمِينَ
אולם אנו הובלנו אותו אל לבבות הכופרים המכחשים
Ayah 200لَا يُؤۡمِنُونَ بِهِۦ حَتَّىٰ يَرَوُاْ ٱلۡعَذَابَ ٱلۡأَلِيمَ
אך הם לא יאמינו בו עד שיראו את העונש הכואב
Ayah 201فَيَأۡتِيَهُم بَغۡتَةࣰ وَهُمۡ لَا يَشۡعُرُونَ
אשר יגיע אליהם פתאום כשהם לא ישימו לב
Ayah 202فَيَقُولُواْ هَلۡ نَحۡنُ مُنظَرُونَ
ואז יאמרו: “אפשר לתת לנו השהיה?”
Ayah 203أَفَبِعَذَابِنَا يَسۡتَعۡجِلُونَ
הרוצים הם לזרז את עונשנו
Ayah 204أَفَرَءَيۡتَ إِن مَّتَّعۡنَٰهُمۡ سِنِينَ
חשוב: אפילו אם נאפשר להם ליהנות למשך שנים
Ayah 205ثُمَّ جَآءَهُم مَّا كَانُواْ يُوعَدُونَ
ואחר-כך בא עליהם מה שהוזהרו ממנו
Ayah 206مَآ أَغۡنَىٰ عَنۡهُم مَّا كَانُواْ يُمَتَّعُونَ
לא יועילו להם הטוב ההנאות אשר ניתנו להם
Ayah 207وَمَآ أَهۡلَكۡنَا مِن قَرۡيَةٍ إِلَّا لَهَا مُنذِرُونَ
ולא הכחדנו כל עיר מבלי ששלחנו לה מי שיתרה בה
Ayah 208ذِكۡرَىٰ وَمَا كُنَّا ظَٰلِمِينَ
כדי להזכיר להם: שאנחנו לעולם לא נוהגים באי צדק
Ayah 209وَمَا تَنَزَّلَتۡ بِهِ ٱلشَّيَٰطِينُ
ולא הורידו אותו (את הקוראן) השטנים
Ayah 210وَمَا يَنۢبَغِي لَهُمۡ وَمَا يَسۡتَطِيعُونَ
הם אינם מתאימים לכך, וזה לא יעלה בידם
Ayah 211إِنَّهُمۡ عَنِ ٱلسَّمۡعِ لَمَعۡزُولُونَ
כי הם מורחקים מאפשרות שמיעת ההשראות
Ayah 212فَلَا تَدۡعُ مَعَ ٱللَّهِ إِلَٰهًا ءَاخَرَ فَتَكُونَ مِنَ ٱلۡمُعَذَّبِينَ
לכן אל תבקש להתפלל לאלוה אחר מלבד אללה, אחרת תיענש
Ayah 213وَأَنذِرۡ عَشِيرَتَكَ ٱلۡأَقۡرَبِينَ
והתרה בבני משפחתך הקרובים
Ayah 214وَٱخۡفِضۡ جَنَاحَكَ لِمَنِ ٱتَّبَعَكَ مِنَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ
והצטנע ורחם על אשר הלכו אחריך מן המאמינים
Ayah 215فَإِنۡ عَصَوۡكَ فَقُلۡ إِنِّي بَرِيٓءࣱ مِّمَّا تَعۡمَلُونَ
ואולם אם מסרבים לך, אמור: “אין אני אחראי למעשיכם”
Ayah 216وَتَوَكَّلۡ عَلَى ٱلۡعَزِيزِ ٱلرَّحِيمِ
וסמוך על העזוז הרחום
Ayah 217ٱلَّذِي يَرَىٰكَ حِينَ تَقُومُ
הצופה בך בקומך לתפילה
Ayah 218وَتَقَلُّبَكَ فِي ٱلسَّٰجِدِينَ
ובהיותך במצבי התפילה בין הסוגדים
Ayah 219إِنَّهُۥ هُوَ ٱلسَّمِيعُ ٱلۡعَلِيمُ
כי אכן הוא השומע הכול והיודע הכול
Ayah 220هَلۡ أُنَبِّئُكُمۡ عَلَىٰ مَن تَنَزَّلُ ٱلشَّيَٰطِينُ
האם אגיד לכם אל מי יורדים השטנים
Ayah 221تَنَزَّلُ عَلَىٰ كُلِّ أَفَّاكٍ أَثِيمࣲ
הם יורדים אל כל דובר שקרים המרבה לחטוא
Ayah 222يُلۡقُونَ ٱلسَّمۡعَ وَأَكۡثَرُهُمۡ كَٰذِبُونَ
ומעבירים את אשר שמעו (עם שקריהם), אך רובם משקרים
Ayah 223وَٱلشُّعَرَآءُ يَتَّبِعُهُمُ ٱلۡغَاوُۥنَ
והמשוררים, אלה אשר המתעים ילכו בעקבותיהם
Ayah 224أَلَمۡ تَرَ أَنَّهُمۡ فِي كُلِّ وَادࣲ يَهِيمُونَ
האם לא תראה, כי הם בכל נחל ישוטטו
Ayah 225وَأَنَّهُمۡ يَقُولُونَ مَا لَا يَفۡعَلُونَ
וכי יאמרו את אשר לא יעשו
Ayah 226إِلَّا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّٰلِحَٰتِ وَذَكَرُواْ ٱللَّهَ كَثِيرࣰ ا وَٱنتَصَرُواْ مِنۢ بَعۡدِ مَا ظُلِمُواْۗ وَسَيَعۡلَمُ ٱلَّذِينَ ظَلَمُوٓاْ أَيَّ مُنقَلَبࣲ يَنقَلِبُونَ
מלבד אלה (חלק מהמשוררים) אשר האמינו ועשו את הטוב והרבו להזכיר את אללה, כי הם ינצחו אחרי שקופחו, ואכן יידעו אלה אשר קיפחו במהרה את תהפוכות גורלם
Ayah 227