סורה Ash-Shu'araa — The Poets

סורה Ash-Shu'araa (The Poets) — 26/114 · 227 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.

طسٓمٓ

טא. סין. מים

Ayah 1

تِلۡكَ ءَايَٰتُ ٱلۡكِتَٰبِ ٱلۡمُبِينِ

אלה אותותיו (משפטיו) של הספר (הקוראן) אשר מבהיר את הכול

Ayah 2

لَعَلَّكَ بَٰخِعࣱ نَّفۡسَكَ أَلَّا يَكُونُواْ مُؤۡمِنِينَ

דומה שאתה מקשה על עצמך מיגון בגלל אי רצונם להיות מאמינים

Ayah 3

إِن نَّشَأۡ نُنَزِّلۡ عَلَيۡهِم مِّنَ ٱلسَّمَآءِ ءَايَةࣰ فَظَلَّتۡ أَعۡنَٰقُهُمۡ لَهَا خَٰضِعِينَ

אם נרצה נוריד אליהם נס מן השמים שיהיו צוואריהם כפופים לו בהכנעה

Ayah 4

وَمَا يَأۡتِيهِم مِّن ذِكۡرࣲ مِّنَ ٱلرَّحۡمَٰنِ مُحۡدَثٍ إِلَّا كَانُواْ عَنۡهُ مُعۡرِضِينَ

בכל פעם שבאה אליהם אזהרה חדשה מן הרחמן, הם סולדים ממנה

Ayah 5

فَقَدۡ كَذَّبُواْ فَسَيَأۡتِيهِمۡ أَنۢبَٰٓؤُاْ مَا كَانُواْ بِهِۦ يَسۡتَهۡزِءُونَ

וכבר התכחשו לה, אולם עוד יבוא עליהם העונש שהיו לועגים לו

Ayah 6

أَوَلَمۡ يَرَوۡاْ إِلَى ٱلۡأَرۡضِ كَمۡ أَنۢبَتۡنَا فِيهَا مِن كُلِّ زَوۡجࣲ كَرِيمٍ

האם אינם צופים את האדמה, כמה הצמחנו בה מכל זוג של מין מפואר

Ayah 7

إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ

הן, בזה יש אות, אך רובם אינם מאמינים

Ayah 8

وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ

והן, ריבונך הוא העזוז והרחום

Ayah 9

وَإِذۡ نَادَىٰ رَبُّكَ مُوسَىٰٓ أَنِ ٱئۡتِ ٱلۡقَوۡمَ ٱلظَّٰلِمِينَ

ועת כי קרא ריבונך אל משה: “לך אל בני העם המקפחים

Ayah 10

قَوۡمَ فِرۡعَوۡنَۚ أَلَا يَتَّقُونَ

העם של פרעה, הלא ייראו (מפני העונש של אללה)

Ayah 11

قَالَ رَبِّ إِنِّيٓ أَخَافُ أَن يُكَذِّبُونِ

הוא אמר: “ריבוני, חושש אני שלא יאמינו לדבריי

Ayah 12

وَيَضِيقُ صَدۡرِي وَلَا يَنطَلِقُ لِسَانِي فَأَرۡسِلۡ إِلَىٰ هَٰرُونَ

ותהיה בלבי מצוקה ולשוני כבדה, לכן שלח לי את אהרון

Ayah 13

وَلَهُمۡ عَلَيَّ ذَنۢبࣱ فَأَخَافُ أَن يَقۡتُلُونِ

מלבד זה הם גם מאשימים אותי בפשע, ומפחד אני פן יהרגוני”

Ayah 14

قَالَ كَلَّاۖ فَٱذۡهَبَا بِـَٔايَٰتِنَآۖ إِنَّا مَعَكُم مُّسۡتَمِعُونَ

(אללה) אמר: “לא ולא! לכו שניכם עם ניסינו ואותותינו, ואנו מאזינים לכם

Ayah 15

فَأۡتِيَا فِرۡعَوۡنَ فَقُولَآ إِنَّا رَسُولُ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ

לכו אל פרעה לאמור: אנו שליחי ריבון העולמים

Ayah 16

أَنۡ أَرۡسِلۡ مَعَنَا بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ

שלח נא עמנו, את בני- ישראל”

Ayah 17

قَالَ أَلَمۡ نُرَبِّكَ فِينَا وَلِيدࣰ ا وَلَبِثۡتَ فِينَا مِنۡ عُمُرِكَ سِنِينَ

אמר: “האם לא גידלנו אותך מלידתך ונשארת עמנו מספר שנים מחייך

Ayah 18

وَفَعَلۡتَ فَعۡلَتَكَ ٱلَّتِي فَعَلۡتَ وَأَنتَ مِنَ ٱلۡكَٰفِرِينَ

ועשית מה שעשית, ואתה אינך מכיר לי טובה”

Ayah 19

قَالَ فَعَلۡتُهَآ إِذࣰ ا وَأَنَا۠ مِنَ ٱلضَّآلِّينَ

אמר (משה): “מה שעשיתי היה כשהייתי מן התועים

Ayah 20

فَفَرَرۡتُ مِنكُمۡ لَمَّا خِفۡتُكُمۡ فَوَهَبَ لِي رَبِّي حُكۡمࣰ ا وَجَعَلَنِي مِنَ ٱلۡمُرۡسَلِينَ

ואז ברחתי מכם כאשר פחדתי מכם, והעניק לי ריבוני חכמה והפך אותי אחד השליחים

Ayah 21

وَتِلۡكَ نِعۡمَةࣱ تَمُنُّهَا عَلَيَّ أَنۡ عَبَّدتَّ بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ

וזה חסד שעשית לי, (בזמן) ששעבדה את בני-ישראל?”

Ayah 22

قَالَ فِرۡعَوۡنُ وَمَا رَبُّ ٱلۡعَٰلَمِينَ

אמר פרעה: “ומה הוא ריבון העולמים?”

Ayah 23

قَالَ رَبُّ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ وَمَا بَيۡنَهُمَآۖ إِن كُنتُم مُّوقِنِينَ

אמר: “הוא ריבון השמים והארץ וכל אשר ביניהם, אם בטוחים בזה אתם, על כן האמינו?”

Ayah 24

قَالَ لِمَنۡ حَوۡلَهُۥٓ أَلَا تَسۡتَمِعُونَ

ואמר לסובבים אותו ״השומעים אתם?”

Ayah 25

قَالَ رَبُّكُمۡ وَرَبُّ ءَابَآئِكُمُ ٱلۡأَوَّلِينَ

(ומשה) הוסיף: “והוא ריבונכם וריבון אבותיכם הראשונים”

Ayah 26

قَالَ إِنَّ رَسُولَكُمُ ٱلَّذِيٓ أُرۡسِلَ إِلَيۡكُمۡ لَمَجۡنُونࣱ‏

אמר: “אכן שליחכם אשר נשלח אליכם משוגע”

Ayah 27

قَالَ رَبُّ ٱلۡمَشۡرِقِ وَٱلۡمَغۡرِبِ وَمَا بَيۡنَهُمَآۖ إِن كُنتُمۡ تَعۡقِلُونَ

אמר: “ריבון המזרח והמערב, וכל אשר ביניהם, אם משכילים אתם”

Ayah 28

قَالَ لَئِنِ ٱتَّخَذۡتَ إِلَٰهًا غَيۡرِي لَأَجۡعَلَنَّكَ مِنَ ٱلۡمَسۡجُونِينَ

אמר (פרעה): “אכן אם תיקח לך אלוה מלבדי, אשים אותך בין האסירים”

Ayah 29

قَالَ أَوَلَوۡ جِئۡتُكَ بِشَيۡءࣲ مُّبِينࣲ‏

אמר (משה): “האף גם אם אבוא אליך עם הוכחה בהירה?”

Ayah 30

قَالَ فَأۡتِ بِهِۦٓ إِن كُنتَ مِنَ ٱلصَّٰدِقِينَ

ואמר (פרעה): “הבא אותה אם צדק תדבר”

Ayah 31

فَأَلۡقَىٰ عَصَاهُ فَإِذَا هِيَ ثُعۡبَانࣱ مُّبِينࣱ‏

אז זרק משה את מקלו ואז הפך לנחש אמתי

Ayah 32

وَنَزَعَ يَدَهُۥ فَإِذَا هِيَ بَيۡضَآءُ لِلنَّٰظِرِينَ

ואת ידו הוציא מחיקו והנה לבנה ומבריקה היא לרואים

Ayah 33

قَالَ لِلۡمَلَإِ حَوۡلَهُۥٓ إِنَّ هَٰذَا لَسَٰحِرٌ عَلِيمࣱ‏

ואמר (פרעה) למנהיגים אשר סביבו: “אכן זה הוא קוסם מאומן

Ayah 34

يُرِيدُ أَن يُخۡرِجَكُم مِّنۡ أَرۡضِكُم بِسِحۡرِهِۦ فَمَاذَا تَأۡمُرُونَ

רוצה לנשלכם מארצכם בקסמיו. ומה אתם מציעים?”

Ayah 35

قَالُوٓاْ أَرۡجِهۡ وَأَخَاهُ وَٱبۡعَثۡ فِي ٱلۡمَدَآئِنِ حَٰشِرِينَ

אמרו: “עכב אותו ואת אחיו לזמן־מה, ושלח בערים מקבצים

Ayah 36

يَأۡتُوكَ بِكُلِّ سَحَّارٍ عَلِيمࣲ‏

ויביאו לך כל קוסם אומן”

Ayah 37

فَجُمِعَ ٱلسَّحَرَةُ لِمِيقَٰتِ يَوۡمࣲ مَّعۡلُومࣲ‏

והקוסמים כונסו למועד היום אשר נקבע

Ayah 38

وَقِيلَ لِلنَّاسِ هَلۡ أَنتُم مُّجۡتَمِعُونَ

ונאמר לאנשים: “האם אתם מתאספים

Ayah 39

لَعَلَّنَا نَتَّبِعُ ٱلسَّحَرَةَ إِن كَانُواْ هُمُ ٱلۡغَٰلِبِينَ

אולי נלך אחרי הקוסמים אם הם המנצחים.”

Ayah 40

فَلَمَّا جَآءَ ٱلسَّحَرَةُ قَالُواْ لِفِرۡعَوۡنَ أَئِنَّ لَنَا لَأَجۡرًا إِن كُنَّا نَحۡنُ ٱلۡغَٰلِبِينَ

ויהי כאשר באו הקוסמים אמרו לפרעה: “האם נקבל גמול אם אנו המנצחים?”

Ayah 41

قَالَ نَعَمۡ وَإِنَّكُمۡ إِذࣰ ا لَّمِنَ ٱلۡمُقَرَّبِينَ

אמר: “אכן, וגם תהיו אז מן המקורבים ״

Ayah 42

قَالَ لَهُم مُّوسَىٰٓ أَلۡقُواْ مَآ أَنتُم مُّلۡقُونَ

אז אמר משה לקוסמים: ״זרקו מה שברצונכם להשליך”

Ayah 43

فَأَلۡقَوۡاْ حِبَالَهُمۡ وَعِصِيَّهُمۡ وَقَالُواْ بِعِزَّةِ فِرۡعَوۡنَ إِنَّا لَنَحۡنُ ٱلۡغَٰلِبُونَ

והם זרקו חבליהם ומסותיהם בעודם נשבעים “בעוז פרעה אנו מנצחים”

Ayah 44

فَأَلۡقَىٰ مُوسَىٰ عَصَاهُ فَإِذَا هِيَ تَلۡقَفُ مَا يَأۡفِكُونَ

והנה משה זרק את מקלו והוא בלע את קסמיהם השקריים

Ayah 45

فَأُلۡقِيَ ٱلسَّحَرَةُ سَٰجِدِينَ

ונפלו הקוסמים משתחווים

Ayah 46

قَالُوٓاْ ءَامَنَّا بِرَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ

ואמרו: “מאמינים אנו בריבון העולמים

Ayah 47

رَبِّ مُوسَىٰ وَهَٰرُونَ

ריבונם של משה ואהרון.”

Ayah 48

قَالَ ءَامَنتُمۡ لَهُۥ قَبۡلَ أَنۡ ءَاذَنَ لَكُمۡۖ إِنَّهُۥ لَكَبِيرُكُمُ ٱلَّذِي عَلَّمَكُمُ ٱلسِّحۡرَ فَلَسَوۡفَ تَعۡلَمُونَۚ لَأُقَطِّعَنَّ أَيۡدِيَكُمۡ وَأَرۡجُلَكُم مِّنۡ خِلَٰفࣲ وَلَأُصَلِّبَنَّكُمۡ أَجۡمَعِينَ

אמר (פרעה): “האם האמנתם לו לפני שהרשיתי לכם? אכן, כנראה הוא הגדול שבכם שלימד אתכם את הקסמים! סופכם לדעת כי אקטע את ידיכם ורגליכם, ואחר כך אצלוב אתכם יחד”

Ayah 49

قَالُواْ لَا ضَيۡرَۖ إِنَّآ إِلَىٰ رَبِّنَا مُنقَلِبُونَ

אמרו: “אין בזה שום דבר רע. אכן אנחנו חוזרים אל ריבוננו

Ayah 50

إِنَّا نَطۡمَعُ أَن يَغۡفِرَ لَنَا رَبُّنَا خَطَٰيَٰنَآ أَن كُنَّآ أَوَّلَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ

ואנו מקווים שמכיוון שאנו מראשוני המאמינים, יסלח לנו ריבוננו על חטאינו”

Ayah 51

۞وَأَوۡحَيۡنَآ إِلَىٰ مُوسَىٰٓ أَنۡ أَسۡرِ بِعِبَادِيٓ إِنَّكُم مُّتَّبَعُونَ

אחר כך הורינו למשה: “צא עם עבדיי בלילה, כי רודפים אחריכם.”

Ayah 52

فَأَرۡسَلَ فِرۡعَوۡنُ فِي ٱلۡمَدَآئِنِ حَٰشِرِينَ

ושלח פרעה בערים מקבצים לאיסוף החיילים

Ayah 53

إِنَّ هَٰٓؤُلَآءِ لَشِرۡذِمَةࣱ قَلِيلُونَ

(ואמר פרעה) "אלה הם עדה קטנה מוזנחת

Ayah 54

وَإِنَّهُمۡ لَنَا لَغَآئِظُونَ

והם אשר הרגיזו אותנו

Ayah 55

وَإِنَّا لَجَمِيعٌ حَٰذِرُونَ

ואנחנו מוכנים עם נשק.”

Ayah 56

فَأَخۡرَجۡنَٰهُم مِّن جَنَّٰتࣲ وَعُيُونࣲ‏

וגירשנו אותם (פרעה ואנשיו) מגנים ומעיינות מים

Ayah 57

وَكُنُوزࣲ وَمَقَامࣲ كَرِيمࣲ‏

ומאוצרות ומקום נכבד

Ayah 58

كَذَٰلِكَۖ وَأَوۡرَثۡنَٰهَا بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ

כך, והורשנו אותם לבני ישראל

Ayah 59

فَأَتۡبَعُوهُم مُّشۡرِقِينَ

ורדפו אחריהם עם עלות הבוקר

Ayah 60

فَلَمَّا تَرَٰٓءَا ٱلۡجَمۡعَانِ قَالَ أَصۡحَٰبُ مُوسَىٰٓ إِنَّا لَمُدۡرَكُونَ

וכאשר ראו שני המחנות זה את זה, אמרו אנשיו של משה: “הם עומדים להשיג אותנו”

Ayah 61

قَالَ كَلَّآۖ إِنَّ مَعِيَ رَبِّي سَيَهۡدِينِ

אמר (משה): “לא ולא, כי ריבוני עמי והוא ידריכני בדרך הישר”

Ayah 62

فَأَوۡحَيۡنَآ إِلَىٰ مُوسَىٰٓ أَنِ ٱضۡرِب بِّعَصَاكَ ٱلۡبَحۡرَۖ فَٱنفَلَقَ فَكَانَ كُلُّ فِرۡقࣲ كَٱلطَّوۡدِ ٱلۡعَظِيمِ

אז הורינו למשה: “הכה במקלך את הים”, והים נקרע, וכל חלק (מן הים) התנשא כהר האדיר

Ayah 63

وَأَزۡلَفۡنَا ثَمَّ ٱلۡأٓخَرِينَ

ובאותו הזמן גרמנו לשאר האנשים להגיע לשם

Ayah 64

وَأَنجَيۡنَا مُوسَىٰ وَمَن مَّعَهُۥٓ أَجۡمَعِينَ

וחילצנו את משה ואת כל אלה אשר אתו

Ayah 65

ثُمَّ أَغۡرَقۡنَا ٱلۡأٓخَرِينَ

לאחר מכן, הטבענו את האחרים (פרעה ואנשיו)

Ayah 66

إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ

אכן יש בזה אות, אך רובם לא יאמינו

Ayah 67

وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ

ריבונך הוא העזוז הרחום

Ayah 68

وَٱتۡلُ عَلَيۡهِمۡ نَبَأَ إِبۡرَٰهِيمَ

וקרא לפניהם אודות אברהם

Ayah 69

إِذۡ قَالَ لِأَبِيهِ وَقَوۡمِهِۦ مَا تَعۡبُدُونَ

באומרו לאביו ובני עמו: “מה אתם עובדים?”

Ayah 70

قَالُواْ نَعۡبُدُ أَصۡنَامࣰ ا فَنَظَلُّ لَهَا عَٰكِفِينَ

אמרו: “אנו עובדים פסלים ונישאר מסורים להם”

Ayah 71

قَالَ هَلۡ يَسۡمَعُونَكُمۡ إِذۡ تَدۡعُونَ

ואמר: “הישמעו אתכם כאשר תקראו (אליהם) בתפילה

Ayah 72

أَوۡ يَنفَعُونَكُمۡ أَوۡ يَضُرُّونَ

או להועיל או להזיק לכם מביאים לכם תועלת או גורמים לכם נזק?”

Ayah 73

قَالُواْ بَلۡ وَجَدۡنَآ ءَابَآءَنَا كَذَٰلِكَ يَفۡعَلُونَ

ואמרו: “לא, אבל מצאנו את אבותינו עושים כן”

Ayah 74

قَالَ أَفَرَءَيۡتُم مَّا كُنتُمۡ تَعۡبُدُونَ

אמר: “החזיתם באשר תעבדו

Ayah 75

أَنتُمۡ وَءَابَآؤُكُمُ ٱلۡأَقۡدَمُونَ

אתם ואבותיכם הקדמונים

Ayah 76

فَإِنَّهُمۡ عَدُوࣱّ لِّيٓ إِلَّا رَبَّ ٱلۡعَٰلَمِينَ

הם כולם אויביי, מלבד ריבון העולמים

Ayah 77

ٱلَّذِي خَلَقَنِي فَهُوَ يَهۡدِينِ

אשר ברא אותי, הוא מדריכני

Ayah 78

وَٱلَّذِي هُوَ يُطۡعِمُنِي وَيَسۡقِينِ

והוא אשר יעניק לי מזון ומשקה

Ayah 79

وَإِذَا مَرِضۡتُ فَهُوَ يَشۡفِينِ

ואם אחלה הוא אשר ירפאני

Ayah 80

وَٱلَّذِي يُمِيتُنِي ثُمَّ يُحۡيِينِ

והוא אשר ימיתני, לאחר מכן, יחייני

Ayah 81

وَٱلَّذِيٓ أَطۡمَعُ أَن يَغۡفِرَ لِي خَطِيٓـَٔتِي يَوۡمَ ٱلدِّينِ

והוא אשר אקווה כי יסלח לי על עווני ביום הדין

Ayah 82

رَبِّ هَبۡ لِي حُكۡمࣰ ا وَأَلۡحِقۡنِي بِٱلصَّٰلِحِينَ

ריבוני! תן לי חכמה והצמד אותי אל עושי הישר

Ayah 83

وَٱجۡعَل لِّي لِسَانَ صِدۡقࣲ فِي ٱلۡأٓخِرِينَ

ותן לי לשון צדק לדורות הבאים

Ayah 84

وَٱجۡعَلۡنِي مِن وَرَثَةِ جَنَّةِ ٱلنَّعِيمِ

וקבע אותי בין אלה שיירשו גני הנועם

Ayah 85

وَٱغۡفِرۡ لِأَبِيٓ إِنَّهُۥ كَانَ مِنَ ٱلضَّآلِّينَ

וסלח לאבי, כי הוא היה בתועים

Ayah 86

وَلَا تُخۡزِنِي يَوۡمَ يُبۡعَثُونَ

ואל תביישני ביום תחיית-המתים

Ayah 87

يَوۡمَ لَا يَنفَعُ مَالࣱ وَلَا بَنُونَ

ביום שלא יועילו לא נכסים ולא בנים

Ayah 88

إِلَّا مَنۡ أَتَى ٱللَّهَ بِقَلۡبࣲ سَلِيمࣲ‏

בלתי אם אשר יגיע אל אללה בלב שלם.”

Ayah 89

وَأُزۡلِفَتِ ٱلۡجَنَّةُ لِلۡمُتَّقِينَ

וכאשר יתקרב גן העדן אל יראי אללה

Ayah 90

وَبُرِّزَتِ ٱلۡجَحِيمُ لِلۡغَاوِينَ

ויתגלה הגיהינום לכופרים

Ayah 91

وَقِيلَ لَهُمۡ أَيۡنَ مَا كُنتُمۡ تَعۡبُدُونَ

ייאמר להם: “איפה הם (האלילים) אשר הייתם עובדים

Ayah 92

مِن دُونِ ٱللَّهِ هَلۡ يَنصُرُونَكُمۡ أَوۡ يَنتَصِرُونَ

מלבד אללה? האם יוכלו לסייע לכם או לסייע לעצמם?”

Ayah 93

فَكُبۡكِبُواْ فِيهَا هُمۡ وَٱلۡغَاوُۥنَ

ויוטלו אל תוכה (אל אש הגיהינום) הם והסוסים

Ayah 94

وَجُنُودُ إِبۡلِيسَ أَجۡمَعُونَ

וגייסות איבליס (השטן) בצוותא

Ayah 95

قَالُواْ وَهُمۡ فِيهَا يَخۡتَصِمُونَ

ובעודם רבים בינם לבין עצמם הם יגידו (לאליליהם)

Ayah 96

تَٱللَّهِ إِن كُنَّا لَفِي ضَلَٰلࣲ مُّبِينٍ

“חי אללה! אכן היינו בתעייה מוחלטת

Ayah 97

إِذۡ نُسَوِّيكُم بِرَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ

בהשוותנו אתכם אל ריבון העולמים

Ayah 98

وَمَآ أَضَلَّنَآ إِلَّا ٱلۡمُجۡرِمُونَ

תעייתנו היא רק באשמת המתעים

Ayah 99

فَمَا لَنَا مِن شَٰفِعِينَ

אין מי שיאמר עלינו מליצת יושר

Ayah 100

وَلَا صَدِيقٍ حَمِيمࣲ‏

ולא ידיד נאמן

Ayah 101

فَلَوۡ أَنَّ لَنَا كَرَّةࣰ فَنَكُونَ مِنَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ

אילו התאפשר לנו לחזור (לעולם), היינו מן המאמינים”

Ayah 102

إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ

אכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו

Ayah 103

وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ

וריבונך הוא העזוז הרחום

Ayah 104

كَذَّبَتۡ قَوۡمُ نُوحٍ ٱلۡمُرۡسَلِينَ

ובני עם נוח גם הם התכחשו לשליחים

Ayah 105

إِذۡ قَالَ لَهُمۡ أَخُوهُمۡ نُوحٌ أَلَا تَتَّقُونَ

באמור להם אחיהם נוח: “האם לא תיראו מאללה

Ayah 106

إِنِّي لَكُمۡ رَسُولٌ أَمِينࣱ‏

שליח נאמן אני לכם

Ayah 107

فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ

אי לכך, יראו את אללה והישמעו לי

Ayah 108

وَمَآ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَيۡهِ مِنۡ أَجۡرٍۖ إِنۡ أَجۡرِيَ إِلَّا عَلَىٰ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ

ואינני דורש מכם שום גמול על הדבר הזה, כי גמולי מריבון העולמים

Ayah 109

فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ

אי לכך, יראו את אללה והישמעו לי״

Ayah 110

۞قَالُوٓاْ أَنُؤۡمِنُ لَكَ وَٱتَّبَعَكَ ٱلۡأَرۡذَلُونَ

אמרו: “הייתכן שנאמין לך, בעוד השפלים הם המאמינים שלך?”

Ayah 111

قَالَ وَمَا عِلۡمِي بِمَا كَانُواْ يَعۡمَلُونَ

אמר (נוח): “ומה יודע אני על מעשיהם

Ayah 112

إِنۡ حِسَابُهُمۡ إِلَّا عَلَىٰ رَبِّيۖ لَوۡ تَشۡعُرُونَ

רק ריבוני יביא אותם לתת את הדין, לו רק יכולתם להבין

Ayah 113

وَمَآ أَنَا۠ بِطَارِدِ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ

לא אסלק מעל פניי את המאמינים

Ayah 114

إِنۡ أَنَا۠ إِلَّا نَذِيرࣱ مُّبِينࣱ‏

אין אני אלא מזהיר בבהירות”

Ayah 115

قَالُواْ لَئِن لَّمۡ تَنتَهِ يَٰنُوحُ لَتَكُونَنَّ مِنَ ٱلۡمَرۡجُومِينَ

אמרו: “הוי, נוח! אם לא תפסיק, תהיה בין הנרגמים”

Ayah 116

قَالَ رَبِّ إِنَّ قَوۡمِي كَذَّبُونِ

אמר לי ריבוני! בני עמי מתכחשים לי

Ayah 117

فَٱفۡتَحۡ بَيۡنِي وَبَيۡنَهُمۡ فَتۡحࣰ ا وَنَجِّنِي وَمَن مَّعِيَ مِنَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ

שפוט אתה ביני לביניהם וחלץ אותי ואת המאמינים שעמי”

Ayah 118

فَأَنجَيۡنَٰهُ وَمَن مَّعَهُۥ فِي ٱلۡفُلۡكِ ٱلۡمَشۡحُونِ

וחילצנו אותו ואת אשר אתו באונייה העמוסה

Ayah 119

ثُمَّ أَغۡرَقۡنَا بَعۡدُ ٱلۡبَاقِينَ

והטבענו אחרי כן את הנשארים (הכופרים)

Ayah 120

إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ

ואכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו

Ayah 121

وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ

וריבונך הוא העזוז הרחום

Ayah 122

كَذَّبَتۡ عَادٌ ٱلۡمُرۡسَلِينَ

גם אנשי עאד התכחשו לשליחים (לנביא הוד)

Ayah 123

إِذۡ قَالَ لَهُمۡ أَخُوهُمۡ هُودٌ أَلَا تَتَّقُونَ

באמור להם אחיהם הוד: “הלא תיראו (את אללה)

Ayah 124

إِنِّي لَكُمۡ رَسُولٌ أَمِينࣱ‏

שליח נאמן אני לכם

Ayah 125

فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ

יראו את אללה והישמעו לי

Ayah 126

وَمَآ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَيۡهِ مِنۡ أَجۡرٍۖ إِنۡ أَجۡرِيَ إِلَّا عَلَىٰ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ

ולא אבקש מאתכם כל גמול על הדבר הזה, כי כל גמולי מריבון העולמים

Ayah 127

أَتَبۡنُونَ بِكُلِّ رِيعٍ ءَايَةࣰ تَعۡبَثُونَ

האם תבנו לכם על כל מקום גבוה בניינים מפוארים לשעשועים

Ayah 128

وَتَتَّخِذُونَ مَصَانِعَ لَعَلَّكُمۡ تَخۡلُدُونَ

ותבנו מבצרים, ומזמים שחייכם נצחיים

Ayah 129

وَإِذَا بَطَشۡتُم بَطَشۡتُمۡ جَبَّارِينَ

ובהתקיפכם (אנשים) תתקפו (אותם) כעריצים

Ayah 130

فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ

יראו אפוא את אללה והישמעו לי

Ayah 131

وَٱتَّقُواْ ٱلَّذِيٓ أَمَدَّكُم بِمَا تَعۡلَمُونَ

ויראו את זה אשר נתן לכם את אשר ידעתם

Ayah 132

أَمَدَّكُم بِأَنۡعَٰمࣲ وَبَنِينَ

נתן לכם מקנה, ובנים

Ayah 133

وَجَنَّٰتࣲ وَعُيُونٍ

וגנות, ומעיינות

Ayah 134

إِنِّيٓ أَخَافُ عَلَيۡكُمۡ عَذَابَ يَوۡمٍ عَظِيمࣲ‏

אכן מפחז אני פן יבוא עליכם עונש היום העצום.”

Ayah 135

قَالُواْ سَوَآءٌ عَلَيۡنَآ أَوَعَظۡتَ أَمۡ لَمۡ تَكُن مِّنَ ٱلۡوَٰعِظِينَ

אמרו: “אחת היא לנו אם תתרה בנו ובין אם לא תתרה בנו

Ayah 136

إِنۡ هَٰذَآ إِلَّا خُلُقُ ٱلۡأَوَّلِينَ

אין זה (דבריך) אלא סיפורי הקדמונים

Ayah 137

وَمَا نَحۡنُ بِمُعَذَّبِينَ

ולא נוענש.”

Ayah 138

فَكَذَّبُوهُ فَأَهۡلَكۡنَٰهُمۡۚ إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ

הם התכחשו להתראותיו ואנו הכחדנו אותם. אכן יש בזה אות, אף רובם לא יאמינו

Ayah 139

وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ

ריבונך הוא העזוז הרחום

Ayah 140

كَذَّبَتۡ ثَمُودُ ٱلۡمُرۡسَلِينَ

בני ת'מוד התכחשו גם לשליחים

Ayah 141

إِذۡ قَالَ لَهُمۡ أَخُوهُمۡ صَٰلِحٌ أَلَا تَتَّقُونَ

באמור אחיהם צאלח, “האם לא תיראו!”

Ayah 142

إِنِّي لَكُمۡ رَسُولٌ أَمِينࣱ‏

אני שליח נאמן לכם

Ayah 143

فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ

יראו את אללה והישמעו לי

Ayah 144

وَمَآ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَيۡهِ مِنۡ أَجۡرٍۖ إِنۡ أَجۡرِيَ إِلَّا عَلَىٰ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ

אין אני דורש מכם שכר, כי שכרי מריבון העולמים

Ayah 145

أَتُتۡرَكُونَ فِي مَا هَٰهُنَآ ءَامِنِينَ

החושבים אתם כי תישארו כאן בטוחים

Ayah 146

فِي جَنَّٰتࣲ وَعُيُونࣲ‏

בגינות ומעיינות

Ayah 147

وَزُرُوعࣲ وَنَخۡلࣲ طَلۡعُهَا هَضِيمࣱ‏

ושדות תבואה ודקלים ועצי תמרים בשלים

Ayah 148

وَتَنۡحِتُونَ مِنَ ٱلۡجِبَالِ بُيُوتࣰ ا فَٰرِهِينَ

ותחצבו בתים בהרים בכישרון

Ayah 149

فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ

יראו את אללה והישמעו לי

Ayah 150

وَلَا تُطِيعُوٓاْ أَمۡرَ ٱلۡمُسۡرِفِينَ

ואל תצייתו לדברי מפיצי השחיתות

Ayah 151

ٱلَّذِينَ يُفۡسِدُونَ فِي ٱلۡأَرۡضِ وَلَا يُصۡلِحُونَ

אשר ישחיתו על הארץ ולא יעשו הישר”

Ayah 152

قَالُوٓاْ إِنَّمَآ أَنتَ مِنَ ٱلۡمُسَحَّرِينَ

אמרו, “אכן, אתה מן המוקסמים

Ayah 153

مَآ أَنتَ إِلَّا بَشَرࣱ مِّثۡلُنَا فَأۡتِ بِـَٔايَةٍ إِن كُنتَ مِنَ ٱلصَّٰدِقِينَ

אין אתה אלא אזם כמונו, הבא אות אם צדק אתה מזכר!”

Ayah 154

قَالَ هَٰذِهِۦ نَاقَةࣱ لَّهَا شِرۡبࣱ وَلَكُمۡ شِرۡبُ يَوۡمࣲ مَّعۡلُومࣲ‏

אמר “הנה נאקה. היא תשתה מהבאר כפי שאתם תשתו, כל אחד בתורו

Ayah 155

وَلَا تَمَسُّوهَا بِسُوٓءࣲ فَيَأۡخُذَكُمۡ عَذَابُ يَوۡمٍ عَظِيمࣲ‏

ולא תגעו בה לרעה, פן יאחז בכם עונש היום העצום”

Ayah 156

فَعَقَرُوهَا فَأَصۡبَحُواْ نَٰدِمِينَ

ואולם הם פגעו בה והרגו אותה, אך עד מהרה התחרטו

Ayah 157

فَأَخَذَهُمُ ٱلۡعَذَابُۚ إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ

כי בא עליהם העונש. אכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו

Ayah 158

وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ

ריבונך הוא העזוז והרחום

Ayah 159

كَذَّبَتۡ قَوۡمُ لُوطٍ ٱلۡمُرۡسَلِينَ

גם בני עם לוט התכחשו לשליחים

Ayah 160

إِذۡ قَالَ لَهُمۡ أَخُوهُمۡ لُوطٌ أَلَا تَتَّقُونَ

אמר להם אחיהם לוט: “הלא תיראו את אללה

Ayah 161

إِنِّي لَكُمۡ رَسُولٌ أَمِينࣱ‏

אכן אני שליח נאמן לכם

Ayah 162

فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ

יראו את אללה והישמעו לי

Ayah 163

وَمَآ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَيۡهِ مِنۡ أَجۡرٍۖ إِنۡ أَجۡرِيَ إِلَّا عَلَىٰ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ

אין אני דורש מכם גמולי, כי גמולי מריבון העולמים

Ayah 164

أَتَأۡتُونَ ٱلذُّكۡرَانَ مِنَ ٱلۡعَٰلَمِينَ

בצדק תבואו אל הזכרים בתאווה מכלל בני האדם

Ayah 165

وَتَذَرُونَ مَا خَلَقَ لَكُمۡ رَبُّكُم مِّنۡ أَزۡوَٰجِكُمۚ بَلۡ أَنتُمۡ قَوۡمٌ عَادُونَ

ומזניחים את נשותיכם שברא אללה עבורכם? אכן, אנשים חוטאים ופושעים אתם”

Ayah 166

قَالُواْ لَئِن لَّمۡ تَنتَهِ يَٰلُوطُ لَتَكُونَنَّ مِنَ ٱلۡمُخۡرَجِينَ

אמרו: “אם לא תפסיק לוט, אנחנו נגלה אותך”

Ayah 167

قَالَ إِنِّي لِعَمَلِكُم مِّنَ ٱلۡقَالِينَ

אמר: “אני שונא את מעשיכם

Ayah 168

رَبِّ نَجِّنِي وَأَهۡلِي مِمَّا يَعۡمَلُونَ

ריבוני! חלץ אותי עם בני ביתי מאשר יעשו”

Ayah 169

فَنَجَّيۡنَٰهُ وَأَهۡلَهُۥٓ أَجۡمَعِينَ

ואמנם חילצנו אותו יחד עם בני ביתו

Ayah 170

إِلَّا عَجُوزࣰ ا فِي ٱلۡغَٰبِرِينَ

מלבד ישישה אחת שהתעכבה (אשת לוט)

Ayah 171

ثُمَّ دَمَّرۡنَا ٱلۡأٓخَرِينَ

אחר כך הכחדנו את האחרים הנשארים

Ayah 172

وَأَمۡطَرۡنَا عَلَيۡهِم مَّطَرࣰ اۖ فَسَآءَ مَطَرُ ٱلۡمُنذَرِينَ

והורדנו עליהם גשם של אבנים. ומה רע ונורא של המוזהרים

Ayah 173

إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ

אכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו

Ayah 174

وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ

ריבונך הוא העזוז הרחום

Ayah 175

كَذَّبَ أَصۡحَٰبُ لۡـَٔيۡكَةِ ٱلۡمُرۡسَلِينَ

אנשי אל-איכה (מדיין) התכחשו להתראות השליחים

Ayah 176

إِذۡ قَالَ لَهُمۡ شُعَيۡبٌ أَلَا تَتَّقُونَ

אמר להם שועייב: “הלא תיראו את אללה

Ayah 177

إِنِّي لَكُمۡ رَسُولٌ أَمِينࣱ‏

אכן שליח נאמן אני לכם

Ayah 178

فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ

יראו את אללה והישמעו לי

Ayah 179

وَمَآ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَيۡهِ مِنۡ أَجۡرٍۖ إِنۡ أَجۡرِيَ إِلَّا عَلَىٰ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ

אין אני דורש מכם גמול, כי גמולי מריבון העולמים

Ayah 180

۞أَوۡفُواْ ٱلۡكَيۡلَ وَلَا تَكُونُواْ مِنَ ٱلۡمُخۡسِرِينَ

תנו את המידה שלמה, ואל הפחיתו ממנה (שלא ירמו במסחר)

Ayah 181

وَزِنُواْ بِٱلۡقِسۡطَاسِ ٱلۡمُسۡتَقِيمِ

ושקלו במשקל יושר וצדק

Ayah 182

وَلَا تَبۡخَسُواْ ٱلنَّاسَ أَشۡيَآءَهُمۡ وَلَا تَعۡثَوۡاْ فِي ٱلۡأَرۡضِ مُفۡسِدِينَ

ואל החסירו מאומה מאשר לאנשים, ואל תעוררו שחיתות בארץ

Ayah 183

وَٱتَّقُواْ ٱلَّذِي خَلَقَكُمۡ وَٱلۡجِبِلَّةَ ٱلۡأَوَّلِينَ

ויראו את אשר ברא אתכם ואת הדורות הקודמים”

Ayah 184

قَالُوٓاْ إِنَّمَآ أَنتَ مِنَ ٱلۡمُسَحَّرِينَ

אמרו: “אמנם אתה אחוז קסם

Ayah 185

وَمَآ أَنتَ إِلَّا بَشَرࣱ مِّثۡلُنَا وَإِن نَّظُنُّكَ لَمِنَ ٱلۡكَٰذِبِينَ

ואינך אלא אדם כמונו, ואנו נוטים לחשוב כי אתה מהשקרנים

Ayah 186

فَأَسۡقِطۡ عَلَيۡنَا كِسَفࣰ ا مِّنَ ٱلسَّمَآءِ إِن كُنتَ مِنَ ٱلصَّٰدِقِينَ

השלך עלינו חלקי (עינוי) מהשמיים אם מדוברי הצדק אתה”

Ayah 187

قَالَ رَبِّيٓ أَعۡلَمُ بِمَا تَعۡمَلُونَ

אמר: "ריבוני מכיר היטב את מעשיכם״

Ayah 188

فَكَذَّبُوهُ فَأَخَذَهُمۡ عَذَابُ يَوۡمِ ٱلظُّلَّةِۚ إِنَّهُۥ كَانَ عَذَابَ يَوۡمٍ عَظِيمٍ

הם התכחשו להתראותיו, ויאחזם עונש היום החשוך. אכן הוא היה עונש היום האדיר

Ayah 189

إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰۖ وَمَا كَانَ أَكۡثَرُهُم مُّؤۡمِنِينَ

אכן בזה אות, אך רובם אינם מאמינים

Ayah 190

وَإِنَّ رَبَّكَ لَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ

ואכן ריבונך הוא העזוז הרחום

Ayah 191

وَإِنَّهُۥ لَتَنزِيلُ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ

ואכן הוא (הקוראן) הורד מאת ריבון העולמים

Ayah 192

نَزَلَ بِهِ ٱلرُّوحُ ٱلۡأَمِينُ

הורידה אותו הרוח הנאמנה (המלאך גבריאל)

Ayah 193

عَلَىٰ قَلۡبِكَ لِتَكُونَ مِنَ ٱلۡمُنذِرِينَ

על לבך למען תהיה מן המתרים

Ayah 194

بِلِسَانٍ عَرَبِيࣲّ مُّبِينࣲ‏

בלשון ערבית בהירה

Ayah 195

وَإِنَّهُۥ لَفِي زُبُرِ ٱلۡأَوَّلِينَ

והוא מוזכר בזובור (בכתבי הקודש) של אלה אשר קדמו

Ayah 196

أَوَلَمۡ يَكُن لَّهُمۡ ءَايَةً أَن يَعۡلَمَهُۥ عُلَمَٰٓؤُاْ بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ

האם אין בזה אות בשבילם, כי הכירוהו חכמי בני-ישראל

Ayah 197

وَلَوۡ نَزَّلۡنَٰهُ عَلَىٰ بَعۡضِ ٱلۡأَعۡجَمِينَ

ולו הורדנו אותו על מעטים מהלא ערבים

Ayah 198

فَقَرَأَهُۥ عَلَيۡهِم مَّا كَانُواْ بِهِۦ مُؤۡمِنِينَ

ואז היה קורא אותו להם, לא היו בו מאמינים

Ayah 199

كَذَٰلِكَ سَلَكۡنَٰهُ فِي قُلُوبِ ٱلۡمُجۡرِمِينَ

אולם אנו הובלנו אותו אל לבבות הכופרים המכחשים

Ayah 200

لَا يُؤۡمِنُونَ بِهِۦ حَتَّىٰ يَرَوُاْ ٱلۡعَذَابَ ٱلۡأَلِيمَ

אך הם לא יאמינו בו עד שיראו את העונש הכואב

Ayah 201

فَيَأۡتِيَهُم بَغۡتَةࣰ وَهُمۡ لَا يَشۡعُرُونَ

אשר יגיע אליהם פתאום כשהם לא ישימו לב

Ayah 202

فَيَقُولُواْ هَلۡ نَحۡنُ مُنظَرُونَ

ואז יאמרו: “אפשר לתת לנו השהיה?”

Ayah 203

أَفَبِعَذَابِنَا يَسۡتَعۡجِلُونَ

הרוצים הם לזרז את עונשנו

Ayah 204

أَفَرَءَيۡتَ إِن مَّتَّعۡنَٰهُمۡ سِنِينَ

חשוב: אפילו אם נאפשר להם ליהנות למשך שנים

Ayah 205

ثُمَّ جَآءَهُم مَّا كَانُواْ يُوعَدُونَ

ואחר-כך בא עליהם מה שהוזהרו ממנו

Ayah 206

مَآ أَغۡنَىٰ عَنۡهُم مَّا كَانُواْ يُمَتَّعُونَ

לא יועילו להם הטוב ההנאות אשר ניתנו להם

Ayah 207

وَمَآ أَهۡلَكۡنَا مِن قَرۡيَةٍ إِلَّا لَهَا مُنذِرُونَ

ולא הכחדנו כל עיר מבלי ששלחנו לה מי שיתרה בה

Ayah 208

ذِكۡرَىٰ وَمَا كُنَّا ظَٰلِمِينَ

כדי להזכיר להם: שאנחנו לעולם לא נוהגים באי צדק

Ayah 209

وَمَا تَنَزَّلَتۡ بِهِ ٱلشَّيَٰطِينُ

ולא הורידו אותו (את הקוראן) השטנים

Ayah 210

وَمَا يَنۢبَغِي لَهُمۡ وَمَا يَسۡتَطِيعُونَ

הם אינם מתאימים לכך, וזה לא יעלה בידם

Ayah 211

إِنَّهُمۡ عَنِ ٱلسَّمۡعِ لَمَعۡزُولُونَ

כי הם מורחקים מאפשרות שמיעת ההשראות

Ayah 212

فَلَا تَدۡعُ مَعَ ٱللَّهِ إِلَٰهًا ءَاخَرَ فَتَكُونَ مِنَ ٱلۡمُعَذَّبِينَ

לכן אל תבקש להתפלל לאלוה אחר מלבד אללה, אחרת תיענש

Ayah 213

وَأَنذِرۡ عَشِيرَتَكَ ٱلۡأَقۡرَبِينَ

והתרה בבני משפחתך הקרובים

Ayah 214

وَٱخۡفِضۡ جَنَاحَكَ لِمَنِ ٱتَّبَعَكَ مِنَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ

והצטנע ורחם על אשר הלכו אחריך מן המאמינים

Ayah 215

فَإِنۡ عَصَوۡكَ فَقُلۡ إِنِّي بَرِيٓءࣱ مِّمَّا تَعۡمَلُونَ

ואולם אם מסרבים לך, אמור: “אין אני אחראי למעשיכם”

Ayah 216

وَتَوَكَّلۡ عَلَى ٱلۡعَزِيزِ ٱلرَّحِيمِ

וסמוך על העזוז הרחום

Ayah 217

ٱلَّذِي يَرَىٰكَ حِينَ تَقُومُ

הצופה בך בקומך לתפילה

Ayah 218

وَتَقَلُّبَكَ فِي ٱلسَّٰجِدِينَ

ובהיותך במצבי התפילה בין הסוגדים

Ayah 219

إِنَّهُۥ هُوَ ٱلسَّمِيعُ ٱلۡعَلِيمُ

כי אכן הוא השומע הכול והיודע הכול

Ayah 220

هَلۡ أُنَبِّئُكُمۡ عَلَىٰ مَن تَنَزَّلُ ٱلشَّيَٰطِينُ

האם אגיד לכם אל מי יורדים השטנים

Ayah 221

تَنَزَّلُ عَلَىٰ كُلِّ أَفَّاكٍ أَثِيمࣲ‏

הם יורדים אל כל דובר שקרים המרבה לחטוא

Ayah 222

يُلۡقُونَ ٱلسَّمۡعَ وَأَكۡثَرُهُمۡ كَٰذِبُونَ

ומעבירים את אשר שמעו (עם שקריהם), אך רובם משקרים

Ayah 223

وَٱلشُّعَرَآءُ يَتَّبِعُهُمُ ٱلۡغَاوُۥنَ

והמשוררים, אלה אשר המתעים ילכו בעקבותיהם

Ayah 224

أَلَمۡ تَرَ أَنَّهُمۡ فِي كُلِّ وَادࣲ يَهِيمُونَ

האם לא תראה, כי הם בכל נחל ישוטטו

Ayah 225

وَأَنَّهُمۡ يَقُولُونَ مَا لَا يَفۡعَلُونَ

וכי יאמרו את אשר לא יעשו

Ayah 226

إِلَّا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّٰلِحَٰتِ وَذَكَرُواْ ٱللَّهَ كَثِيرࣰ ا وَٱنتَصَرُواْ مِنۢ بَعۡدِ مَا ظُلِمُواْۗ وَسَيَعۡلَمُ ٱلَّذِينَ ظَلَمُوٓاْ أَيَّ مُنقَلَبࣲ يَنقَلِبُونَ

מלבד אלה (חלק מהמשוררים) אשר האמינו ועשו את הטוב והרבו להזכיר את אללה, כי הם ינצחו אחרי שקופחו, ואכן יידעו אלה אשר קיפחו במהרה את תהפוכות גורלם

Ayah 227