סורה Adh-Dhaariyat — The Winnowing Winds
סורה Adh-Dhaariyat (The Winnowing Winds) — 51/114 · 60 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.
وَٱلذَّٰرِيَٰتِ ذَرۡوࣰ ا
(שבועה) ברוחות המפזרות
Ayah 1فَٱلۡحَٰمِلَٰتِ وِقۡرࣰ ا
והנושאות את הנטל הכבד
Ayah 2فَٱلۡجَٰرِيَٰتِ يُسۡرࣰ ا
והמפליגות בנחת
Ayah 3فَٱلۡمُقَسِّمَٰتِ أَمۡرًا
והמחלקות את הצווים
Ayah 4إِنَّمَا تُوعَدُونَ لَصَادِقࣱ
כל מה שהוזהרתם בו הוא אכן אמת
Ayah 5وَإِنَّ ٱلدِّينَ لَوَٰقِعࣱ
ויום הדין אכן יתקיים
Ayah 6وَٱلسَّمَآءِ ذَاتِ ٱلۡحُبُكِ
(שבועה) והשמים המתוכננים היטב
Ayah 7إِنَّكُمۡ لَفِي قَوۡلࣲ مُّخۡتَلِفࣲ
אכן אתם נחלקים בדבר
Ayah 8يُؤۡفَكُ عَنۡهُ مَنۡ أُفِكَ
אשר מהם יורחקו המורחקים
Ayah 9قُتِلَ ٱلۡخَرَّٰصُونَ
הקללה על הכוזבים
Ayah 10ٱلَّذِينَ هُمۡ فِي غَمۡرَةࣲ سَاهُونَ
אלה הם אשר שקועים בתעתועים
Ayah 11يَسۡـَٔلُونَ أَيَّانَ يَوۡمُ ٱلدِّينِ
הם שואלים, “מתי יום הדין?”
Ayah 12يَوۡمَ هُمۡ عَلَى ٱلنَّارِ يُفۡتَنُونَ
זה היום בו הם ייענשו באש
Ayah 13ذُوقُواْ فِتۡنَتَكُمۡ هَٰذَا ٱلَّذِي كُنتُم بِهِۦ تَسۡتَعۡجِلُونَ
”טעמו את העונש אשר דרשתם להחיש”
Ayah 14إِنَّ ٱلۡمُتَّقِينَ فِي جَنَّٰتࣲ وَعُيُونٍ
אך היראים ישכנו בגני עדן עם מעיינות צלולים
Ayah 15ءَاخِذِينَ مَآ ءَاتَىٰهُمۡ رَبُّهُمۡۚ إِنَّهُمۡ كَانُواْ قَبۡلَ ذَٰلِكَ مُحۡسِنِينَ
ויקבלו מה שריבונם העניק להם על היותם עושים מעשים טובים
Ayah 16كَانُواْ قَلِيلࣰ ا مِّنَ ٱلَّيۡلِ مَا يَهۡجَعُونَ
הם המעיטו מאוד לנום בלילות
Ayah 17وَبِٱلۡأَسۡحَارِ هُمۡ يَسۡتَغۡفِرُونَ
ועם שחר הם מבקשים סליחה
Ayah 18وَفِيٓ أَمۡوَٰلِهِمۡ حَقࣱّ لِّلسَّآئِلِ وَٱلۡمَحۡرُومِ
ועל אשר הם נותנים זכות ברכושם למבקש חסד ולמחוסר כל
Ayah 19وَفِي ٱلۡأَرۡضِ ءَايَٰتࣱ لِّلۡمُوقِنِينَ
ובארץ יש אותות לבטוחים באמונתם
Ayah 20وَفِيٓ أَنفُسِكُمۡۚ أَفَلَا تُبۡصِرُونَ
ובכם בעצמכם, האם לא תתבוננו
Ayah 21وَفِي ٱلسَّمَآءِ رِزۡقُكُمۡ وَمَا تُوعَدُونَ
בשמים מקור פרנסתכם וכל אשר הובטח לכם
Ayah 22فَوَرَبِّ ٱلسَّمَآءِ وَٱلۡأَرۡضِ إِنَّهُۥ لَحَقࣱّ مِّثۡلَ مَآ أَنَّكُمۡ تَنطِقُونَ
לכן, (נשבע) בריבון השמים והארץ! כי אכן אמת היא, כמו היכולת שלכם לדבר
Ayah 23هَلۡ أَتَىٰكَ حَدِيثُ ضَيۡفِ إِبۡرَٰهِيمَ ٱلۡمُكۡرَمِينَ
האם שמעת על הסיפור אודות האורחים הנכבדים של אברהם
Ayah 24إِذۡ دَخَلُواْ عَلَيۡهِ فَقَالُواْ سَلَٰمࣰ اۖ قَالَ سَلَٰمࣱ قَوۡمࣱ مُّنكَرُونَ
שבאו אליו ואמרו לו: “שלום!” והוא אמר לי שלום אנשים לא מוכרים”
Ayah 25فَرَاغَ إِلَىٰٓ أَهۡلِهِۦ فَجَآءَ بِعِجۡلࣲ سَمِينࣲ
אז הוא פנה במהירות אל אשתו והביא להם עגל מפוטם
Ayah 26فَقَرَّبَهُۥٓ إِلَيۡهِمۡ قَالَ أَلَا تَأۡكُلُونَ
והגישו להם, ואמר: “האם לא תאכלו?”
Ayah 27فَأَوۡجَسَ مِنۡهُمۡ خِيفَةࣰۖ قَالُواْ لَا تَخَفۡۖ وَبَشَّرُوهُ بِغُلَٰمٍ عَلِيمࣲ
הוא החל לפחד מפניהם, אך הם אמרו: “אל תפחד!” ובישרו לו על בן שיהיה בעל תבונה
Ayah 28فَأَقۡبَلَتِ ٱمۡرَأَتُهُۥ فِي صَرَّةࣲ فَصَكَّتۡ وَجۡهَهَا وَقَالَتۡ عَجُوزٌ عَقِيمࣱ
אז הגיעה אשתו בצעקה, סטרה על פניה ואמרה: “זקנה ועקרה אני!”
Ayah 29قَالُواْ كَذَٰلِكِ قَالَ رَبُّكِۖ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلۡحَكِيمُ ٱلۡعَلِيمُ
אמרו ״כה אמר ריבונך, כי הוא החכם והיודע
Ayah 30۞قَالَ فَمَا خَطۡبُكُمۡ أَيُّهَا ٱلۡمُرۡسَلُونَ
״ ואמר: ״ מה היא שליחותכם?”
Ayah 31قَالُوٓاْ إِنَّآ أُرۡسِلۡنَآ إِلَىٰ قَوۡمࣲ مُّجۡرِمِينَ
אמרו: “נשלחנו אל עם של כופרים מכחשים
Ayah 32لِنُرۡسِلَ عَلَيۡهِمۡ حِجَارَةࣰ مِّن طِينࣲ
כדי שנמטיר עליהם אבני חימר
Ayah 33مُّسَوَّمَةً عِندَ رَبِّكَ لِلۡمُسۡرِفِينَ
אשר יועדו על ידי ריבונך כעונש למפריזים בעוולות”
Ayah 34فَأَخۡرَجۡنَا مَن كَانَ فِيهَا مِنَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ
וחילצנו את כל המאמינים אשר היו בה
Ayah 35فَمَا وَجَدۡنَا فِيهَا غَيۡرَ بَيۡتࣲ مِّنَ ٱلۡمُسۡلِمِينَ
ולא מצאנו בה אלא משפחה אחת של מוסלמים (מתמסרים)
Ayah 36وَتَرَكۡنَا فِيهَآ ءَايَةࣰ لِّلَّذِينَ يَخَافُونَ ٱلۡعَذَابَ ٱلۡأَلِيمَ
הותרנו בה אות לאלה הפוחדים מפני העונש הכואב
Ayah 37وَفِي مُوسَىٰٓ إِذۡ أَرۡسَلۡنَٰهُ إِلَىٰ فِرۡعَوۡنَ بِسُلۡطَٰنࣲ مُّبِينࣲ
ויש עוד אות אל משה, כאשר שלחנו אותו אל פרעה עם הוכחות בהירות
Ayah 38فَتَوَلَّىٰ بِرُكۡنِهِۦ وَقَالَ سَٰحِرٌ أَوۡ مَجۡنُونࣱ
ואולם (פרעה) סובב גב עם צבאו, ואמר: הוא (משה) קוסם או משוגע”
Ayah 39فَأَخَذۡنَٰهُ وَجُنُودَهُۥ فَنَبَذۡنَٰهُمۡ فِي ٱلۡيَمِّ وَهُوَ مُلِيمࣱ
אז ייסרנוהו ואת צבאו וזרקנו אותם לים, כשהוא אשם
Ayah 40وَفِي عَادٍ إِذۡ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمُ ٱلرِّيحَ ٱلۡعَقِيمَ
ועאד, כאשר שלחנו אליהם רוח נוראית
Ayah 41مَا تَذَرُ مِن شَيۡءٍ أَتَتۡ عَلَيۡهِ إِلَّا جَعَلَتۡهُ كَٱلرَّمِيمِ
אשר ריסקה את כל אשר עמד בדרכה
Ayah 42وَفِي ثَمُودَ إِذۡ قِيلَ لَهُمۡ تَمَتَّعُواْ حَتَّىٰ حِينࣲ
וגם ת'מוד היה אות, כאשר נאמר להם: “התענגו עד עת מועד”
Ayah 43فَعَتَوۡاْ عَنۡ أَمۡرِ رَبِّهِمۡ فَأَخَذَتۡهُمُ ٱلصَّٰعِقَةُ وَهُمۡ يَنظُرُونَ
ואולם הם מרדו בצוו ריבונם, על כן הכתה בהם סופת אש בעודם בוהים
Ayah 44فَمَا ٱسۡتَطَٰعُواْ مِن قِيَامࣲ وَمَا كَانُواْ مُنتَصِرِينَ
ולא יכלו יותר לקום ולא היה להם כל חילוץ
Ayah 45وَقَوۡمَ نُوحࣲ مِّن قَبۡلُۖ إِنَّهُمۡ كَانُواْ قَوۡمࣰ ا فَٰسِقِينَ
ולפניהם (הכחדנו) את בני עמו של נוח, כי אכן היו אנשים מושחתים
Ayah 46وَٱلسَّمَآءَ بَنَيۡنَٰهَا بِأَيۡيْدࣲ وَإِنَّا لَمُوسِعُونَ
ואת השמים בנינו בעוז, ואנו ממשיכים להרחיבם
Ayah 47وَٱلۡأَرۡضَ فَرَشۡنَٰهَا فَنِعۡمَ ٱلۡمَٰهِدُونَ
ואת הארץ פרשנו, ומה טובים אנו כסוללים
Ayah 48وَمِن كُلِّ شَيۡءٍ خَلَقۡنَا زَوۡجَيۡنِ لَعَلَّكُمۡ تَذَكَّرُونَ
ואת כל הדברים בראנו כזוגות, למען תזכרו
Ayah 49فَفِرُّوٓاْ إِلَى ٱللَّهِۖ إِنِّي لَكُم مِّنۡهُ نَذِيرࣱ مُّبِينࣱ
לכן, נוסו אל אללה, כי אכן אני נשלחתי ממנו לתת לכם הזהרה בהירה
Ayah 50وَلَا تَجۡعَلُواْ مَعَ ٱللَّهِ إِلَٰهًا ءَاخَرَۖ إِنِّي لَكُم مِّنۡهُ نَذِيرࣱ مُّبِينࣱ
ואל תעשו לכם עם אללה אלילים אחרים, כי אכן נשלחתי ממנו כדי לתת לכם הזהרה בהירה
Ayah 51كَذَٰلِكَ مَآ أَتَى ٱلَّذِينَ مِن قَبۡلِهِم مِّن رَّسُولٍ إِلَّا قَالُواْ سَاحِرٌ أَوۡ مَجۡنُونٌ
ותמיד כך, לא בא כל שליח אל אלה אשר לפניהם אלא אמרו עליו: “זהו קוסם או משוגע”
Ayah 52أَتَوَاصَوۡاْ بِهِۦۚ بَلۡ هُمۡ قَوۡمࣱ طَاغُونَ
האם ציוו זה את זה על הדבר הזה? אכן הם אנשים משתלחים
Ayah 53فَتَوَلَّ عَنۡهُمۡ فَمَآ أَنتَ بِمَلُومࣲ
לכן פרוש מהם, ואין עליך שום אשמה
Ayah 54وَذَكِّرۡ فَإِنَّ ٱلذِّكۡرَىٰ تَنفَعُ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ
אך הוסף להזכיר, כי ההזכרה אכן מועילה למאמינים
Ayah 55وَمَا خَلَقۡتُ ٱلۡجِنَّ وَٱلۡإِنسَ إِلَّا لِيَعۡبُدُونِ
ולא בראתי את השדים ואת האדם אלא למען יעבדו אותי
Ayah 56مَآ أُرِيدُ مِنۡهُم مِّن رِّزۡقࣲ وَمَآ أُرِيدُ أَن يُطۡعِمُونِ
אינני דורש כי יפרנסוני ואינני רוצה כי יאכילוני
Ayah 57إِنَّ ٱللَّهَ هُوَ ٱلرَّزَّاقُ ذُو ٱلۡقُوَّةِ ٱلۡمَتِينُ
אכן אללה הוא המפרנס, בעל החוזק והאיתן
Ayah 58فَإِنَّ لِلَّذِينَ ظَلَمُواْ ذَنُوبࣰ ا مِّثۡلَ ذَنُوبِ أَصۡحَٰبِهِمۡ فَلَا يَسۡتَعۡجِلُونِ
על אלה אשר קיפחו רובצת אשמה כאשמת הכופרים שקדמו להם, אל להם לדחוק בי לזרז את עונשם
Ayah 59فَوَيۡلࣱ لِّلَّذِينَ كَفَرُواْ مِن يَوۡمِهِمُ ٱلَّذِي يُوعَدُونَ
אוי לכופרים מיום העונש שהוזהרו ממנו
Ayah 60