סורה Adh-Dhaariyat — The Winnowing Winds

סורה Adh-Dhaariyat (The Winnowing Winds) — 51/114 · 60 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.

وَٱلذَّٰرِيَٰتِ ذَرۡوࣰ ا

(שבועה) ברוחות המפזרות

Ayah 1

فَٱلۡحَٰمِلَٰتِ وِقۡرࣰ ا

והנושאות את הנטל הכבד

Ayah 2

فَٱلۡجَٰرِيَٰتِ يُسۡرࣰ ا

והמפליגות בנחת

Ayah 3

فَٱلۡمُقَسِّمَٰتِ أَمۡرًا

והמחלקות את הצווים

Ayah 4

إِنَّمَا تُوعَدُونَ لَصَادِقࣱ‏

כל מה שהוזהרתם בו הוא אכן אמת

Ayah 5

وَإِنَّ ٱلدِّينَ لَوَٰقِعࣱ‏

ויום הדין אכן יתקיים

Ayah 6

وَٱلسَّمَآءِ ذَاتِ ٱلۡحُبُكِ

(שבועה) והשמים המתוכננים היטב

Ayah 7

إِنَّكُمۡ لَفِي قَوۡلࣲ مُّخۡتَلِفࣲ‏

אכן אתם נחלקים בדבר

Ayah 8

يُؤۡفَكُ عَنۡهُ مَنۡ أُفِكَ

אשר מהם יורחקו המורחקים

Ayah 9

قُتِلَ ٱلۡخَرَّٰصُونَ

הקללה על הכוזבים

Ayah 10

ٱلَّذِينَ هُمۡ فِي غَمۡرَةࣲ سَاهُونَ

אלה הם אשר שקועים בתעתועים

Ayah 11

يَسۡـَٔلُونَ أَيَّانَ يَوۡمُ ٱلدِّينِ

הם שואלים, “מתי יום הדין?”

Ayah 12

يَوۡمَ هُمۡ عَلَى ٱلنَّارِ يُفۡتَنُونَ

זה היום בו הם ייענשו באש

Ayah 13

ذُوقُواْ فِتۡنَتَكُمۡ هَٰذَا ٱلَّذِي كُنتُم بِهِۦ تَسۡتَعۡجِلُونَ

”טעמו את העונש אשר דרשתם להחיש”

Ayah 14

إِنَّ ٱلۡمُتَّقِينَ فِي جَنَّٰتࣲ وَعُيُونٍ

אך היראים ישכנו בגני עדן עם מעיינות צלולים

Ayah 15

ءَاخِذِينَ مَآ ءَاتَىٰهُمۡ رَبُّهُمۡۚ إِنَّهُمۡ كَانُواْ قَبۡلَ ذَٰلِكَ مُحۡسِنِينَ

ויקבלו מה שריבונם העניק להם על היותם עושים מעשים טובים

Ayah 16

كَانُواْ قَلِيلࣰ ا مِّنَ ٱلَّيۡلِ مَا يَهۡجَعُونَ

הם המעיטו מאוד לנום בלילות

Ayah 17

وَبِٱلۡأَسۡحَارِ هُمۡ يَسۡتَغۡفِرُونَ

ועם שחר הם מבקשים סליחה

Ayah 18

وَفِيٓ أَمۡوَٰلِهِمۡ حَقࣱّ لِّلسَّآئِلِ وَٱلۡمَحۡرُومِ

ועל אשר הם נותנים זכות ברכושם למבקש חסד ולמחוסר כל

Ayah 19

وَفِي ٱلۡأَرۡضِ ءَايَٰتࣱ لِّلۡمُوقِنِينَ

ובארץ יש אותות לבטוחים באמונתם

Ayah 20

وَفِيٓ أَنفُسِكُمۡۚ أَفَلَا تُبۡصِرُونَ

ובכם בעצמכם, האם לא תתבוננו

Ayah 21

وَفِي ٱلسَّمَآءِ رِزۡقُكُمۡ وَمَا تُوعَدُونَ

בשמים מקור פרנסתכם וכל אשר הובטח לכם

Ayah 22

فَوَرَبِّ ٱلسَّمَآءِ وَٱلۡأَرۡضِ إِنَّهُۥ لَحَقࣱّ مِّثۡلَ مَآ أَنَّكُمۡ تَنطِقُونَ

לכן, (נשבע) בריבון השמים והארץ! כי אכן אמת היא, כמו היכולת שלכם לדבר

Ayah 23

هَلۡ أَتَىٰكَ حَدِيثُ ضَيۡفِ إِبۡرَٰهِيمَ ٱلۡمُكۡرَمِينَ

האם שמעת על הסיפור אודות האורחים הנכבדים של אברהם

Ayah 24

إِذۡ دَخَلُواْ عَلَيۡهِ فَقَالُواْ سَلَٰمࣰ اۖ قَالَ سَلَٰمࣱ قَوۡمࣱ مُّنكَرُونَ

שבאו אליו ואמרו לו: “שלום!” והוא אמר לי שלום אנשים לא מוכרים”

Ayah 25

فَرَاغَ إِلَىٰٓ أَهۡلِهِۦ فَجَآءَ بِعِجۡلࣲ سَمِينࣲ‏

אז הוא פנה במהירות אל אשתו והביא להם עגל מפוטם

Ayah 26

فَقَرَّبَهُۥٓ إِلَيۡهِمۡ قَالَ أَلَا تَأۡكُلُونَ

והגישו להם, ואמר: “האם לא תאכלו?”

Ayah 27

فَأَوۡجَسَ مِنۡهُمۡ خِيفَةࣰۖ قَالُواْ لَا تَخَفۡۖ وَبَشَّرُوهُ بِغُلَٰمٍ عَلِيمࣲ‏

הוא החל לפחד מפניהם, אך הם אמרו: “אל תפחד!” ובישרו לו על בן שיהיה בעל תבונה

Ayah 28

فَأَقۡبَلَتِ ٱمۡرَأَتُهُۥ فِي صَرَّةࣲ فَصَكَّتۡ وَجۡهَهَا وَقَالَتۡ عَجُوزٌ عَقِيمࣱ‏

אז הגיעה אשתו בצעקה, סטרה על פניה ואמרה: “זקנה ועקרה אני!”

Ayah 29

قَالُواْ كَذَٰلِكِ قَالَ رَبُّكِۖ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلۡحَكِيمُ ٱلۡعَلِيمُ

אמרו ״כה אמר ריבונך, כי הוא החכם והיודע

Ayah 30

۞قَالَ فَمَا خَطۡبُكُمۡ أَيُّهَا ٱلۡمُرۡسَلُونَ

״ ואמר: ״ מה היא שליחותכם?”

Ayah 31

قَالُوٓاْ إِنَّآ أُرۡسِلۡنَآ إِلَىٰ قَوۡمࣲ مُّجۡرِمِينَ

אמרו: “נשלחנו אל עם של כופרים מכחשים

Ayah 32

لِنُرۡسِلَ عَلَيۡهِمۡ حِجَارَةࣰ مِّن طِينࣲ‏

כדי שנמטיר עליהם אבני חימר

Ayah 33

مُّسَوَّمَةً عِندَ رَبِّكَ لِلۡمُسۡرِفِينَ

אשר יועדו על ידי ריבונך כעונש למפריזים בעוולות”

Ayah 34

فَأَخۡرَجۡنَا مَن كَانَ فِيهَا مِنَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ

וחילצנו את כל המאמינים אשר היו בה

Ayah 35

فَمَا وَجَدۡنَا فِيهَا غَيۡرَ بَيۡتࣲ مِّنَ ٱلۡمُسۡلِمِينَ

ולא מצאנו בה אלא משפחה אחת של מוסלמים (מתמסרים)

Ayah 36

وَتَرَكۡنَا فِيهَآ ءَايَةࣰ لِّلَّذِينَ يَخَافُونَ ٱلۡعَذَابَ ٱلۡأَلِيمَ

הותרנו בה אות לאלה הפוחדים מפני העונש הכואב

Ayah 37

وَفِي مُوسَىٰٓ إِذۡ أَرۡسَلۡنَٰهُ إِلَىٰ فِرۡعَوۡنَ بِسُلۡطَٰنࣲ مُّبِينࣲ‏

ויש עוד אות אל משה, כאשר שלחנו אותו אל פרעה עם הוכחות בהירות

Ayah 38

فَتَوَلَّىٰ بِرُكۡنِهِۦ وَقَالَ سَٰحِرٌ أَوۡ مَجۡنُونࣱ‏

ואולם (פרעה) סובב גב עם צבאו, ואמר: הוא (משה) קוסם או משוגע”

Ayah 39

فَأَخَذۡنَٰهُ وَجُنُودَهُۥ فَنَبَذۡنَٰهُمۡ فِي ٱلۡيَمِّ وَهُوَ مُلِيمࣱ‏

אז ייסרנוהו ואת צבאו וזרקנו אותם לים, כשהוא אשם

Ayah 40

وَفِي عَادٍ إِذۡ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمُ ٱلرِّيحَ ٱلۡعَقِيمَ

ועאד, כאשר שלחנו אליהם רוח נוראית

Ayah 41

مَا تَذَرُ مِن شَيۡءٍ أَتَتۡ عَلَيۡهِ إِلَّا جَعَلَتۡهُ كَٱلرَّمِيمِ

אשר ריסקה את כל אשר עמד בדרכה

Ayah 42

وَفِي ثَمُودَ إِذۡ قِيلَ لَهُمۡ تَمَتَّعُواْ حَتَّىٰ حِينࣲ‏

וגם ת'מוד היה אות, כאשר נאמר להם: “התענגו עד עת מועד”

Ayah 43

فَعَتَوۡاْ عَنۡ أَمۡرِ رَبِّهِمۡ فَأَخَذَتۡهُمُ ٱلصَّٰعِقَةُ وَهُمۡ يَنظُرُونَ

ואולם הם מרדו בצוו ריבונם, על כן הכתה בהם סופת אש בעודם בוהים

Ayah 44

فَمَا ٱسۡتَطَٰعُواْ مِن قِيَامࣲ وَمَا كَانُواْ مُنتَصِرِينَ

ולא יכלו יותר לקום ולא היה להם כל חילוץ

Ayah 45

وَقَوۡمَ نُوحࣲ مِّن قَبۡلُۖ إِنَّهُمۡ كَانُواْ قَوۡمࣰ ا فَٰسِقِينَ

ולפניהם (הכחדנו) את בני עמו של נוח, כי אכן היו אנשים מושחתים

Ayah 46

وَٱلسَّمَآءَ بَنَيۡنَٰهَا بِأَيۡيْدࣲ وَإِنَّا لَمُوسِعُونَ

ואת השמים בנינו בעוז, ואנו ממשיכים להרחיבם

Ayah 47

وَٱلۡأَرۡضَ فَرَشۡنَٰهَا فَنِعۡمَ ٱلۡمَٰهِدُونَ

ואת הארץ פרשנו, ומה טובים אנו כסוללים

Ayah 48

وَمِن كُلِّ شَيۡءٍ خَلَقۡنَا زَوۡجَيۡنِ لَعَلَّكُمۡ تَذَكَّرُونَ

ואת כל הדברים בראנו כזוגות, למען תזכרו

Ayah 49

فَفِرُّوٓاْ إِلَى ٱللَّهِۖ إِنِّي لَكُم مِّنۡهُ نَذِيرࣱ مُّبِينࣱ‏

לכן, נוסו אל אללה, כי אכן אני נשלחתי ממנו לתת לכם הזהרה בהירה

Ayah 50

وَلَا تَجۡعَلُواْ مَعَ ٱللَّهِ إِلَٰهًا ءَاخَرَۖ إِنِّي لَكُم مِّنۡهُ نَذِيرࣱ مُّبِينࣱ‏

ואל תעשו לכם עם אללה אלילים אחרים, כי אכן נשלחתי ממנו כדי לתת לכם הזהרה בהירה

Ayah 51

كَذَٰلِكَ مَآ أَتَى ٱلَّذِينَ مِن قَبۡلِهِم مِّن رَّسُولٍ إِلَّا قَالُواْ سَاحِرٌ أَوۡ مَجۡنُونٌ

ותמיד כך, לא בא כל שליח אל אלה אשר לפניהם אלא אמרו עליו: “זהו קוסם או משוגע”

Ayah 52

أَتَوَاصَوۡاْ بِهِۦۚ بَلۡ هُمۡ قَوۡمࣱ طَاغُونَ

האם ציוו זה את זה על הדבר הזה? אכן הם אנשים משתלחים

Ayah 53

فَتَوَلَّ عَنۡهُمۡ فَمَآ أَنتَ بِمَلُومࣲ‏

לכן פרוש מהם, ואין עליך שום אשמה

Ayah 54

وَذَكِّرۡ فَإِنَّ ٱلذِّكۡرَىٰ تَنفَعُ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ

אך הוסף להזכיר, כי ההזכרה אכן מועילה למאמינים

Ayah 55

وَمَا خَلَقۡتُ ٱلۡجِنَّ وَٱلۡإِنسَ إِلَّا لِيَعۡبُدُونِ

ולא בראתי את השדים ואת האדם אלא למען יעבדו אותי

Ayah 56

مَآ أُرِيدُ مِنۡهُم مِّن رِّزۡقࣲ وَمَآ أُرِيدُ أَن يُطۡعِمُونِ

אינני דורש כי יפרנסוני ואינני רוצה כי יאכילוני

Ayah 57

إِنَّ ٱللَّهَ هُوَ ٱلرَّزَّاقُ ذُو ٱلۡقُوَّةِ ٱلۡمَتِينُ

אכן אללה הוא המפרנס, בעל החוזק והאיתן

Ayah 58

فَإِنَّ لِلَّذِينَ ظَلَمُواْ ذَنُوبࣰ ا مِّثۡلَ ذَنُوبِ أَصۡحَٰبِهِمۡ فَلَا يَسۡتَعۡجِلُونِ

על אלה אשר קיפחו רובצת אשמה כאשמת הכופרים שקדמו להם, אל להם לדחוק בי לזרז את עונשם

Ayah 59

فَوَيۡلࣱ لِّلَّذِينَ كَفَرُواْ مِن يَوۡمِهِمُ ٱلَّذِي يُوعَدُونَ

אוי לכופרים מיום העונש שהוזהרו ממנו

Ayah 60