סורה Al-Fajr — The Dawn

סורה Al-Fajr (The Dawn) — 89/114 · 30 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.

وَٱلۡفَجۡرِ

(שבועה) והשחר

Ayah 1

وَلَيَالٍ عَشۡرࣲ‏

ובעשרת הלילות

Ayah 2

وَٱلشَّفۡعِ وَٱلۡوَتۡرِ

ובזוג וביחיד

Ayah 3

وَٱلَّيۡلِ إِذَا يَسۡرِ

ובלילה החולף

Ayah 4

هَلۡ فِي ذَٰلِكَ قَسَمࣱ لِّذِي حِجۡرٍ

האם אין בזה שבועה מספקת עבור הנבון

Ayah 5

أَلَمۡ تَرَ كَيۡفَ فَعَلَ رَبُّكَ بِعَادٍ

האם לא ראית איך נהג ריבונך ב(אנשי) עאד

Ayah 6

إِرَمَ ذَاتِ ٱلۡعِمَادِ

ובאנשי אירם, בעלת הבניינים הגבוהים

Ayah 7

ٱلَّتِي لَمۡ يُخۡلَقۡ مِثۡلُهَا فِي ٱلۡبِلَٰدِ

אשר לא נוצר כמוה על פני האדמה

Ayah 8

وَثَمُودَ ٱلَّذِينَ جَابُواْ ٱلصَّخۡرَ بِٱلۡوَادِ

ובשבט ת'מוד, אשר חצבו בסלעים שבנחל

Ayah 9

وَفِرۡعَوۡنَ ذِي ٱلۡأَوۡتَادِ

ובפרעה בעל היתדות (לעינוי)

Ayah 10

ٱلَّذِينَ طَغَوۡاْ فِي ٱلۡبِلَٰدِ

(כל אלו) אשר גדשו פשעים עלי אדמות

Ayah 11

فَأَكۡثَرُواْ فِيهَا ٱلۡفَسَادَ

והפריזו במעשי שחיתות בהן

Ayah 12

فَصَبَّ عَلَيۡهِمۡ رَبُّكَ سَوۡطَ عَذَابٍ

לכן, אדונך הנחית עליהם את העונש הצורב

Ayah 13

إِنَّ رَبَّكَ لَبِٱلۡمِرۡصَادِ

כי אכן, ריבונך אורב

Ayah 14

فَأَمَّا ٱلۡإِنسَٰنُ إِذَا مَا ٱبۡتَلَىٰهُ رَبُّهُۥ فَأَكۡرَمَهُۥ وَنَعَّمَهُۥ فَيَقُولُ رَبِّيٓ أَكۡرَمَنِ

ובאשר לבני האדם, אם ריבונו ינסה אותו בשפע של כבוד וחסד, יאמר: “ריבוני העניק לי כבוד.”

Ayah 15

وَأَمَّآ إِذَا مَا ٱبۡتَلَىٰهُ فَقَدَرَ عَلَيۡهِ رِزۡقَهُۥ فَيَقُولُ رَبِّيٓ أَهَٰنَنِ

אך, אם ריבונו יבחן אותו ויגביל את מחייתו, הוא יאמר: “ריבוני ביזה אותי”

Ayah 16

كَلَّاۖ بَل لَّا تُكۡرِمُونَ ٱلۡيَتِيمَ

לא ולא! אכן, אינכם נותנים בטוב עין ליתום

Ayah 17

وَلَا تَحَٰٓضُّونَ عَلَىٰ طَعَامِ ٱلۡمِسۡكِينِ

ואינכם מעודדים ודואגים להאכיל את הדל

Ayah 18

وَتَأۡكُلُونَ ٱلتُّرَاثَ أَكۡلࣰ ا لَّمࣰّ ا

ומצרפים לחלקכם בירושה גם את חלקם של אחרים

Ayah 19

وَتُحِبُّونَ ٱلۡمَالَ حُبࣰّ ا جَمࣰّ ا

ואוהבים את הכסף אהבה אדירה

Ayah 20

كَلَّآۖ إِذَا دُكَّتِ ٱلۡأَرۡضُ دَكࣰّ ا دَكࣰّ ا

לא ולא! כאשר העולם ייחרב עד היסוד

Ayah 21

وَجَآءَ رَبُّكَ وَٱلۡمَلَكُ صَفࣰّ ا صَفࣰّ ا

וכאשר ריבונך יבוא עם המלאכים, שיעמדו לפניו בשורות

Ayah 22

وَجِاْيٓءَ يَوۡمَئِذِۭ بِجَهَنَّمَۚ يَوۡمَئِذࣲ يَتَذَكَّرُ ٱلۡإِنسَٰنُ وَأَنَّىٰ لَهُ ٱلذِّكۡرَىٰ

בעת ההיא, תובא גיהינום. ובאותה עת, האדם ייווכח לדעת, אך, מה תועיל לו התוכחה

Ayah 23

يَقُولُ يَٰلَيۡتَنِي قَدَّمۡتُ لِحَيَاتِي

יאמר: “הוי, לו הכנתי די בשביל חיי ״

Ayah 24

فَيَوۡمَئِذࣲ لَّا يُعَذِّبُ عَذَابَهُۥٓ أَحَدࣱ‏

בעת ההיא, אף אחד לא יעניש כמו שהוא יעניש

Ayah 25

وَلَا يُوثِقُ وَثَاقَهُۥٓ أَحَدࣱ‏

ואף אחד לא יוכל לכפות כמוהו

Ayah 26

يَٰٓأَيَّتُهَا ٱلنَّفۡسُ ٱلۡمُطۡمَئِنَّةُ

הוי, הנשמה הבטוחה

Ayah 27

ٱرۡجِعِيٓ إِلَىٰ رَبِّكِ رَاضِيَةࣰ مَّرۡضِيَّةࣰ‏

שובי אל ריבונך המרוצה ממך, מלאת סיפוק

Ayah 28

فَٱدۡخُلِي فِي عِبَٰدِي

והיכנסי בחברת נאמני (הצדיקים)

Ayah 29

وَٱدۡخُلِي جَنَّتِي

והיכנסי לגן העדן שלי

Ayah 30