סורה Al-Fajr — The Dawn
סורה Al-Fajr (The Dawn) — 89/114 · 30 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.
وَٱلۡفَجۡرِ
(שבועה) והשחר
Ayah 1وَلَيَالٍ عَشۡرࣲ
ובעשרת הלילות
Ayah 2وَٱلشَّفۡعِ وَٱلۡوَتۡرِ
ובזוג וביחיד
Ayah 3وَٱلَّيۡلِ إِذَا يَسۡرِ
ובלילה החולף
Ayah 4هَلۡ فِي ذَٰلِكَ قَسَمࣱ لِّذِي حِجۡرٍ
האם אין בזה שבועה מספקת עבור הנבון
Ayah 5أَلَمۡ تَرَ كَيۡفَ فَعَلَ رَبُّكَ بِعَادٍ
האם לא ראית איך נהג ריבונך ב(אנשי) עאד
Ayah 6إِرَمَ ذَاتِ ٱلۡعِمَادِ
ובאנשי אירם, בעלת הבניינים הגבוהים
Ayah 7ٱلَّتِي لَمۡ يُخۡلَقۡ مِثۡلُهَا فِي ٱلۡبِلَٰدِ
אשר לא נוצר כמוה על פני האדמה
Ayah 8وَثَمُودَ ٱلَّذِينَ جَابُواْ ٱلصَّخۡرَ بِٱلۡوَادِ
ובשבט ת'מוד, אשר חצבו בסלעים שבנחל
Ayah 9وَفِرۡعَوۡنَ ذِي ٱلۡأَوۡتَادِ
ובפרעה בעל היתדות (לעינוי)
Ayah 10ٱلَّذِينَ طَغَوۡاْ فِي ٱلۡبِلَٰدِ
(כל אלו) אשר גדשו פשעים עלי אדמות
Ayah 11فَأَكۡثَرُواْ فِيهَا ٱلۡفَسَادَ
והפריזו במעשי שחיתות בהן
Ayah 12فَصَبَّ عَلَيۡهِمۡ رَبُّكَ سَوۡطَ عَذَابٍ
לכן, אדונך הנחית עליהם את העונש הצורב
Ayah 13إِنَّ رَبَّكَ لَبِٱلۡمِرۡصَادِ
כי אכן, ריבונך אורב
Ayah 14فَأَمَّا ٱلۡإِنسَٰنُ إِذَا مَا ٱبۡتَلَىٰهُ رَبُّهُۥ فَأَكۡرَمَهُۥ وَنَعَّمَهُۥ فَيَقُولُ رَبِّيٓ أَكۡرَمَنِ
ובאשר לבני האדם, אם ריבונו ינסה אותו בשפע של כבוד וחסד, יאמר: “ריבוני העניק לי כבוד.”
Ayah 15وَأَمَّآ إِذَا مَا ٱبۡتَلَىٰهُ فَقَدَرَ عَلَيۡهِ رِزۡقَهُۥ فَيَقُولُ رَبِّيٓ أَهَٰنَنِ
אך, אם ריבונו יבחן אותו ויגביל את מחייתו, הוא יאמר: “ריבוני ביזה אותי”
Ayah 16كَلَّاۖ بَل لَّا تُكۡرِمُونَ ٱلۡيَتِيمَ
לא ולא! אכן, אינכם נותנים בטוב עין ליתום
Ayah 17وَلَا تَحَٰٓضُّونَ عَلَىٰ طَعَامِ ٱلۡمِسۡكِينِ
ואינכם מעודדים ודואגים להאכיל את הדל
Ayah 18وَتَأۡكُلُونَ ٱلتُّرَاثَ أَكۡلࣰ ا لَّمࣰّ ا
ומצרפים לחלקכם בירושה גם את חלקם של אחרים
Ayah 19وَتُحِبُّونَ ٱلۡمَالَ حُبࣰّ ا جَمࣰّ ا
ואוהבים את הכסף אהבה אדירה
Ayah 20كَلَّآۖ إِذَا دُكَّتِ ٱلۡأَرۡضُ دَكࣰّ ا دَكࣰّ ا
לא ולא! כאשר העולם ייחרב עד היסוד
Ayah 21وَجَآءَ رَبُّكَ وَٱلۡمَلَكُ صَفࣰّ ا صَفࣰّ ا
וכאשר ריבונך יבוא עם המלאכים, שיעמדו לפניו בשורות
Ayah 22وَجِاْيٓءَ يَوۡمَئِذِۭ بِجَهَنَّمَۚ يَوۡمَئِذࣲ يَتَذَكَّرُ ٱلۡإِنسَٰنُ وَأَنَّىٰ لَهُ ٱلذِّكۡرَىٰ
בעת ההיא, תובא גיהינום. ובאותה עת, האדם ייווכח לדעת, אך, מה תועיל לו התוכחה
Ayah 23يَقُولُ يَٰلَيۡتَنِي قَدَّمۡتُ لِحَيَاتِي
יאמר: “הוי, לו הכנתי די בשביל חיי ״
Ayah 24فَيَوۡمَئِذࣲ لَّا يُعَذِّبُ عَذَابَهُۥٓ أَحَدࣱ
בעת ההיא, אף אחד לא יעניש כמו שהוא יעניש
Ayah 25وَلَا يُوثِقُ وَثَاقَهُۥٓ أَحَدࣱ
ואף אחד לא יוכל לכפות כמוהו
Ayah 26يَٰٓأَيَّتُهَا ٱلنَّفۡسُ ٱلۡمُطۡمَئِنَّةُ
הוי, הנשמה הבטוחה
Ayah 27ٱرۡجِعِيٓ إِلَىٰ رَبِّكِ رَاضِيَةࣰ مَّرۡضِيَّةࣰ
שובי אל ריבונך המרוצה ממך, מלאת סיפוק
Ayah 28فَٱدۡخُلِي فِي عِبَٰدِي
והיכנסי בחברת נאמני (הצדיקים)
Ayah 29وَٱدۡخُلِي جَنَّتِي
והיכנסי לגן העדן שלי
Ayah 30