סורה Abasa — He frowned

סורה Abasa (He frowned) — 80/114 · 42 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.

عَبَسَ وَتَوَلَّىٰٓ

קמט את מצחו והפנה את גבו

Ayah 1

أَن جَآءَهُ ٱلۡأَعۡمَىٰ

כאשר בא לקראתו העיוור

Ayah 2

وَمَا يُدۡرِيكَ لَعَلَّهُۥ يَزَّكَّىٰٓ

אבל, כיצד תוכל לדעת אם הוא בא להיטהר

Ayah 3

أَوۡ يَذَّكَّرُ فَتَنفَعَهُ ٱلذِّكۡرَىٰٓ

או שמא יהרהר בהזהרה ויפיק תועלת ממנה

Ayah 4

أَمَّا مَنِ ٱسۡتَغۡنَىٰ

אולם, אל זה שחושב את עצמו עשיר

Ayah 5

فَأَنتَ لَهُۥ تَصَدَّىٰ

אליו אתה פונה בהתלהבות

Ayah 6

وَمَا عَلَيۡكَ أَلَّا يَزَّكَّىٰ

אף שהאשמה היא לא עליך אם הוא לא ייטהר

Ayah 7

وَأَمَّا مَن جَآءَكَ يَسۡعَىٰ

אך את זה אשר מגיע אליך בהתלהבות

Ayah 8

وَهُوَ يَخۡشَىٰ

והוא חרד מאללה

Ayah 9

فَأَنتَ عَنۡهُ تَلَهَّىٰ

אותו אתה מזניח

Ayah 10

كَلَّآ إِنَّهَا تَذۡكِرَةࣱ‏

אכן! זה דברי תוכחה ואזהרה

Ayah 11

فَمَن شَآءَ ذَكَرَهُۥ

ומי שרוצה, נאפשר לו לזכור

Ayah 12

فِي صُحُفࣲ مُّكَرَّمَةࣲ‏

זה ירד על עמודים שטופי כבוד

Ayah 13

مَّرۡفُوعَةࣲ مُّطَهَّرَةِۭ

(עמודים) נעלים ומטוהרים

Ayah 14

بِأَيۡدِي سَفَرَةࣲ‏

(אשר טוהרו) בידי הסופרים החכמים (מלאכים)

Ayah 15

كِرَامِۭ بَرَرَةࣲ‏

הנעלים והמטוהרים

Ayah 16

قُتِلَ ٱلۡإِنسَٰنُ مَآ أَكۡفَرَهُۥ

אבוי לאדם! הוא כל כך כפוי טובה

Ayah 17

مِنۡ أَيِّ شَيۡءٍ خَلَقَهُۥ

ממה אללה ברא אותו

Ayah 18

مِن نُّطۡفَةٍ خَلَقَهُۥ فَقَدَّرَهُۥ

הוא ברא אותו מטיפה! הוא ברא ועיצב אותו

Ayah 19

ثُمَّ ٱلسَّبِيلَ يَسَّرَهُۥ

ועושה עבורו את הדרך קלה מאוד

Ayah 20

ثُمَّ أَمَاتَهُۥ فَأَقۡبَرَهُۥ

ואחר כך ממית אותו וגורם לו להיקבר

Ayah 21

ثُمَّ إِذَا شَآءَ أَنشَرَهُۥ

וכאשר הוא ירצה, הוא יקים אותו לתחייה

Ayah 22

كَلَّا لَمَّا يَقۡضِ مَآ أَمَرَهُۥ

אך האדם מסרב לעשות את המוטל עליו

Ayah 23

فَلۡيَنظُرِ ٱلۡإِنسَٰنُ إِلَىٰ طَعَامِهِۦٓ

האדם צריך להתבונן באוכל שלו

Ayah 24

أَنَّا صَبَبۡنَا ٱلۡمَآءَ صَبࣰّ ا

אנחנו גורמים לגשם לשטוף את האדמה

Ayah 25

ثُمَّ شَقَقۡنَا ٱلۡأَرۡضَ شَقࣰّ ا

אחרי כן אנו מבקעים את האדמה

Ayah 26

فَأَنۢبَتۡنَا فِيهَا حَبࣰّ ا

וגורמים לתבואה לצמוח מתוכה

Ayah 27

وَعِنَبࣰ ا وَقَضۡبࣰ ا

ואת הענבים ואת הירקות

Ayah 28

وَزَيۡتُونࣰ ا وَنَخۡلࣰ ا

ועצי זיתים ועצי דקל

Ayah 29

وَحَدَآئِقَ غُلۡبࣰ ا

וגנים אשר בהם נובטת הצמחייה

Ayah 30

وَفَٰكِهَةࣰ وَأَبࣰّ ا

ופירות ומדשאות

Ayah 31

مَّتَٰعࣰ ا لَّكُمۡ وَلِأَنۡعَٰمِكُمۡ

אשר מספקים (מזון) לכם ולמרעכם

Ayah 32

فَإِذَا جَآءَتِ ٱلصَّآخَّةُ

אך כאשר יושמע הקול מחריש האוזניים (קול השופר)

Ayah 33

يَوۡمَ يَفِرُّ ٱلۡمَرۡءُ مِنۡ أَخِيهِ

ביום ההוא יברח האדם אפילו מאחיו

Ayah 34

وَأُمِّهِۦ وَأَبِيهِ

ומאבא שלו ומאימא שלו

Ayah 35

وَصَٰحِبَتِهِۦ وَبَنِيهِ

ומאשתו ומהבנים שלו

Ayah 36

لِكُلِّ ٱمۡرِيࣲٕ مِّنۡهُمۡ يَوۡمَئِذࣲ شَأۡنࣱ يُغۡنِيهِ

ביום ההוא יהיה לכל אחד מספיק דאגות משל עצמו

Ayah 37

وُجُوهࣱ يَوۡمَئِذࣲ مُّسۡفِرَةࣱ‏

ביום ההוא יהיו גם פנים קורנות

Ayah 38

ضَاحِكَةࣱ مُّسۡتَبۡشِرَةࣱ‏

צוחקות וצוהלות

Ayah 39

وَوُجُوهࣱ يَوۡمَئِذٍ عَلَيۡهَا غَبَرَةࣱ‏

אך גם פנים אשר יהיו מכוסות באבק

Ayah 40

تَرۡهَقُهَا قَتَرَةٌ

ומוחשכות באפלה

Ayah 41

أُوْلَٰٓئِكَ هُمُ ٱلۡكَفَرَةُ ٱلۡفَجَرَةُ

אלו יהיה אלה שכפרו באמת והתמידו בחטאים

Ayah 42