סורה As-Saaffaat — Those drawn up in Ranks
סורה As-Saaffaat (Those drawn up in Ranks) — 37/114 · 182 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.
وَٱلصَّٰٓفَّٰتِ صَفࣰّ ا
(שבועה במלאכים) הערוכים בשורות
Ayah 1فَٱلزَّٰجِرَٰتِ زَجۡرࣰ ا
המזהירים (את בני האדם) מלעשות מעשים רעים
Ayah 2فَٱلتَّٰلِيَٰتِ ذِكۡرًا
והקוראים להזכיר
Ayah 3إِنَّ إِلَٰهَكُمۡ لَوَٰحِدࣱ
אכן אלוהכם הוא אחד
Ayah 4رَّبُّ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ وَمَا بَيۡنَهُمَا وَرَبُّ ٱلۡمَشَٰرِقِ
ריבון השמים והארץ ואשר ביניהם, והוא ריבון הזריחות
Ayah 5إِنَّا زَيَّنَّا ٱلسَّمَآءَ ٱلدُّنۡيَا بِزِينَةٍ ٱلۡكَوَاكِبِ
אנו עיטרנו את הרקיע הראשון בכוכבים
Ayah 6وَحِفۡظࣰ ا مِّن كُلِّ شَيۡطَٰنࣲ مَّارِدࣲ
ושמרנו עליו מפני כל השטנים המרדנים
Ayah 7لَّا يَسَّمَّعُونَ إِلَى ٱلۡمَلَإِ ٱلۡأَعۡلَىٰ وَيُقۡذَفُونَ مِن كُلِّ جَانِبࣲ
כדי שלא יוכלו להקשיב בסתר לסודות הכנס העליון של המלאכים, מפני שאם הם ינסו הם יותקפו מכל עבר
Ayah 8دُحُورࣰ اۖ وَلَهُمۡ عَذَابࣱ وَاصِبٌ
כך הם יגורשו, ואכן הם יסבלו מעונש נצחי
Ayah 9إِلَّا مَنۡ خَطِفَ ٱلۡخَطۡفَةَ فَأَتۡبَعَهُۥ شِهَابࣱ ثَاقِبࣱ
אלא מי שהעיף מבט, מיד יכה בו כוכב שביט בוער
Ayah 10فَٱسۡتَفۡتِهِمۡ أَهُمۡ أَشَدُّ خَلۡقًا أَم مَّنۡ خَلَقۡنَآۚ إِنَّا خَلَقۡنَٰهُم مِّن طِينࣲ لَّازِبِۭ
אז שאל אותם: “מה קשה יותר לברוא, האם אותם או את כל אשר בראנו? אכן בראנו אותם מטין דביק”
Ayah 11بَلۡ عَجِبۡتَ وَيَسۡخَرُونَ
אבל, אתה מתפלא מהם והם מזלזלים בך
Ayah 12وَإِذَا ذُكِّرُواْ لَا يَذۡكُرُونَ
ואם יזכירו להם, לא ייזכרו
Ayah 13وَإِذَا رَأَوۡاْ ءَايَةࣰ يَسۡتَسۡخِرُونَ
ואם ראו כל אות, יזלזלו בו
Ayah 14وَقَالُوٓاْ إِنۡ هَٰذَآ إِلَّا سِحۡرࣱ مُّبِينٌ
ויאמרו, “כי אין אלה אלא דברי קסם גלויים
Ayah 15أَءِذَا مِتۡنَا وَكُنَّا تُرَابࣰ ا وَعِظَٰمًا أَءِنَّا لَمَبۡعُوثُونَ
האם אחרי מותנו והיותנו עפר ועצמות, אכן נקום לתחייה
Ayah 16أَوَءَابَآؤُنَا ٱلۡأَوَّلُونَ
וגם אבותינו הראשונים?”
Ayah 17قُلۡ نَعَمۡ وَأَنتُمۡ دَٰخِرُونَ
אמור: “אכן כן! ואתם עלובים ובזויים ״
Ayah 18فَإِنَّمَا هِيَ زَجۡرَةࣱ وَٰحِدَةࣱ فَإِذَا هُمۡ يَنظُرُونَ
ואכן רק תרועה אחת ואז עיניהם יראו
Ayah 19وَقَالُواْ يَٰوَيۡلَنَا هَٰذَا يَوۡمُ ٱلدِّينِ
ויאמרו: “אוי לנו! זה הוא יום הדין”
Ayah 20هَٰذَا يَوۡمُ ٱلۡفَصۡلِ ٱلَّذِي كُنتُم بِهِۦ تُكَذِّبُونَ
זה יום הפסיקה אשר הייתם לו מתכחשים
Ayah 21۞ٱحۡشُرُواْ ٱلَّذِينَ ظَلَمُواْ وَأَزۡوَٰجَهُمۡ وَمَا كَانُواْ يَعۡبُدُونَ
קבצו את אלה אשר קפחו וזוגותיהם, ואת אשר היו עובדים
Ayah 22مِن دُونِ ٱللَّهِ فَٱهۡدُوهُمۡ إِلَىٰ صِرَٰطِ ٱلۡجَحِيمِ
מלבד אללה, והדריכו אותם בדרך המובילה שאולה
Ayah 23وَقِفُوهُمۡۖ إِنَّهُم مَّسۡـُٔولُونَ
העמידו אותם כי הם אחראים
Ayah 24مَا لَكُمۡ لَا تَنَاصَرُونَ
(ויאמר להם בזלזול): “מה לכם אשר לא תעזרו איש לרעהו?”
Ayah 25بَلۡ هُمُ ٱلۡيَوۡمَ مُسۡتَسۡلِمُونَ
אכן, היום הם נכנעים
Ayah 26وَأَقۡبَلَ بَعۡضُهُمۡ عَلَىٰ بَعۡضࣲ يَتَسَآءَلُونَ
הם יפנו זה אל זה, וישאלו זה את זה
Ayah 27قَالُوٓاْ إِنَّكُمۡ كُنتُمۡ تَأۡتُونَنَا عَنِ ٱلۡيَمِينِ
ויאמרו: “אתם נהגתם לבוא אלינו מימין...”
Ayah 28قَالُواْ بَل لَّمۡ تَكُونُواْ مُؤۡمِنِينَ
ויאמרו להם: “לא זה אתם שלא האמנתם
Ayah 29وَمَا كَانَ لَنَا عَلَيۡكُم مِّن سُلۡطَٰنِۭۖ بَلۡ كُنتُمۡ قَوۡمࣰ ا طَٰغِينَ
לא הייתה לנו שום סמכות עליכם, כי אנשים רשעים הייתם
Ayah 30فَحَقَّ عَلَيۡنَا قَوۡلُ رَبِّنَآۖ إِنَّا لَذَآئِقُونَ
ועכשיו דברו של ריבוני יתקיים בצדק נגדנו, והנה אנחנו טועמים
Ayah 31فَأَغۡوَيۡنَٰكُمۡ إِنَّا كُنَّا غَٰوِينَ
התעינו אתכם כי אנו בעצמנו היינו תועים”
Ayah 32فَإِنَّهُمۡ يَوۡمَئِذࣲ فِي ٱلۡعَذَابِ مُشۡتَرِكُونَ
ביום ההוא, הם כולם יחלקו את העונש
Ayah 33إِنَّا كَذَٰلِكَ نَفۡعَلُ بِٱلۡمُجۡرِمِينَ
כך אנחנו מטפלים ברשעים
Ayah 34إِنَّهُمۡ كَانُوٓاْ إِذَا قِيلَ لَهُمۡ لَآ إِلَٰهَ إِلَّا ٱللَّهُ يَسۡتَكۡبِرُونَ
כי כאשר נאמר להם, אין אלוה מלבד אללה, הם הפנו את גבם בגאוותנות
Ayah 35وَيَقُولُونَ أَئِنَّا لَتَارِكُوٓاْ ءَالِهَتِنَا لِشَاعِرࣲ مَّجۡنُونِۭ
ואמרו: “האם נעזוב את אלילינו בגלל משורר משוגע?”
Ayah 36بَلۡ جَآءَ بِٱلۡحَقِّ وَصَدَّقَ ٱلۡمُرۡسَلِينَ
אבל הוא אכן הביא את הצדק, ואישר את מה שהביאו השליחים שקדמו לו
Ayah 37إِنَّكُمۡ لَذَآئِقُواْ ٱلۡعَذَابِ ٱلۡأَلِيمِ
ואכן אתם תטעמו את העונש הכואב
Ayah 38وَمَا تُجۡزَوۡنَ إِلَّا مَا كُنتُمۡ تَعۡمَلُونَ
ואתם לא תקבלו אלא את אשר הייתם עושים
Ayah 39إِلَّا عِبَادَ ٱللَّهِ ٱلۡمُخۡلَصِينَ
אלא עובדי אללה הנאמנים
Ayah 40أُوْلَٰٓئِكَ لَهُمۡ رِزۡقࣱ مَّعۡلُومࣱ
להם תוענק פרנסה בשפע
Ayah 41فَوَٰكِهُ وَهُم مُّكۡرَمُونَ
ופירות, והם אכן יחיו בכבוד
Ayah 42فِي جَنَّٰتِ ٱلنَّعِيمِ
בגני העדן העליונים
Ayah 43عَلَىٰ سُرُرࣲ مُّتَقَٰبِلِينَ
וינוחו על ספות, זה לצד זה
Ayah 44يُطَافُ عَلَيۡهِم بِكَأۡسࣲ مِّن مَّعِينِۭ
ויגישו להם גביעים המלאים במשקה ממעיין
Ayah 45بَيۡضَآءَ لَذَّةࣲ لِّلشَّٰرِبِينَ
משקה לבן ותענוג לשותים
Ayah 46لَا فِيهَا غَوۡلࣱ وَلَا هُمۡ عَنۡهَا يُنزَفُونَ
אשר לא יערפל את חושיהם ולא יגרום להם לשכרות
Ayah 47وَعِندَهُمۡ قَٰصِرَٰتُ ٱلطَّرۡفِ عِينࣱ
ואצלם תהיינה צנועות ונאות לעין
Ayah 48كَأَنَّهُنَّ بَيۡضࣱ مَّكۡنُونࣱ
הן דומות לפנינים שמורות
Ayah 49فَأَقۡبَلَ بَعۡضُهُمۡ عَلَىٰ بَعۡضࣲ يَتَسَآءَلُونَ
ואז הם ייגשו זה אל זה בשאלות
Ayah 50قَالَ قَآئِلࣱ مِّنۡهُمۡ إِنِّي كَانَ لِي قَرِينࣱ
ואחד מהם יגיד: אכן היה לי פעם ידיד
Ayah 51يَقُولُ أَءِنَّكَ لَمِنَ ٱلۡمُصَدِّقِينَ
אמר: ״ האם אתה מאמין בצדק
Ayah 52أَءِذَا مِتۡنَا وَكُنَّا تُرَابࣰ ا وَعِظَٰمًا أَءِنَّا لَمَدِينُونَ
האם לאחר שנמות ונהיה לעפר ועצמות, בצדק נובא אל הדין?”
Ayah 53قَالَ هَلۡ أَنتُم مُّطَّلِعُونَ
ואז יגיד: “האם אתם רוצים להביט ?”
Ayah 54فَٱطَّلَعَ فَرَءَاهُ فِي سَوَآءِ ٱلۡجَحِيمِ
ואז יביטו ויראו אותו עמוק בגיהינום
Ayah 55قَالَ تَٱللَّهِ إِن كِدتَّ لَتُرۡدِينِ
אמר: “אני נשבע באללה! כמעט הובלת גם אותי אל החורבן
Ayah 56وَلَوۡلَا نِعۡمَةُ رَبِّي لَكُنتُ مِنَ ٱلۡمُحۡضَرِينَ
אם לא היה חסדו של ריבוני, הייתי גם נזרק לגיהינום!”
Ayah 57أَفَمَا نَحۡنُ بِمَيِّتِينَ
(ואז הוא יגיד אל חבריו)”האם אנחנו לא נטעם עוד מוות
Ayah 58إِلَّا مَوۡتَتَنَا ٱلۡأُولَىٰ وَمَا نَحۡنُ بِمُعَذَّبِينَ
מלבד המוות הראשון? והאם כאן לא ניענש
Ayah 59إِنَّ هَٰذَا لَهُوَ ٱلۡفَوۡزُ ٱلۡعَظِيمُ
אכן, זה הוא הניצחון האדיר!”
Ayah 60لِمِثۡلِ هَٰذَا فَلۡيَعۡمَلِ ٱلۡعَٰمِلُونَ
בדיוק לזה שואפים האנשים העושים את הטוב
Ayah 61أَذَٰلِكَ خَيۡرࣱ نُّزُلًا أَمۡ شَجَرَةُ ٱلزَّقُّومِ
האם “עץ הזקום” עדיף על פני גן העדן
Ayah 62إِنَّا جَعَلۡنَٰهَا فِتۡنَةࣰ لِّلظَّٰلِمِينَ
העץ אשר הועדנו כמבחן לרשעים
Ayah 63إِنَّهَا شَجَرَةࣱ تَخۡرُجُ فِيٓ أَصۡلِ ٱلۡجَحِيمِ
והוא עץ העולה ממעמקי השאול
Ayah 64طَلۡعُهَا كَأَنَّهُۥ رُءُوسُ ٱلشَّيَٰطِينِ
פירותיו הם כמו ראשיהם של השטנים
Ayah 65فَإِنَّهُمۡ لَأٓكِلُونَ مِنۡهَا فَمَالِـُٔونَ مِنۡهَا ٱلۡبُطُونَ
הם יאכלו מזה וימלאו בזה את בטנם
Ayah 66ثُمَّ إِنَّ لَهُمۡ عَلَيۡهَا لَشَوۡبࣰ ا مِّنۡ حَمِيمࣲ
ולאחר מכן הם ישתו מים רותחים
Ayah 67ثُمَّ إِنَّ مَرۡجِعَهُمۡ لَإِلَى ٱلۡجَحِيمِ
ולאחר מכן הם ודאי ישובו אל השאול
Ayah 68إِنَّهُمۡ أَلۡفَوۡاْ ءَابَآءَهُمۡ ضَآلِّينَ
הם גילו שאבותיהם תעו בדרך
Ayah 69فَهُمۡ عَلَىٰٓ ءَاثَٰرِهِمۡ يُهۡرَعُونَ
ואז מיהרו ללכת בעקבותיהם
Ayah 70وَلَقَدۡ ضَلَّ قَبۡلَهُمۡ أَكۡثَرُ ٱلۡأَوَّلِينَ
ובהחלט, קדמו להם הרבה אשר תעו בדרך
Ayah 71وَلَقَدۡ أَرۡسَلۡنَا فِيهِم مُّنذِرِينَ
וכבר שלחנו אליהם מזהירים
Ayah 72فَٱنظُرۡ كَيۡفَ كَانَ عَٰقِبَةُ ٱلۡمُنذَرِينَ
וראה מה היה סופם של המוזהרים
Ayah 73إِلَّا عِبَادَ ٱللَّهِ ٱلۡمُخۡلَصِينَ
פרט לעובדי אללה המסורים
Ayah 74وَلَقَدۡ نَادَىٰنَا نُوحࣱ فَلَنِعۡمَ ٱلۡمُجِيبُونَ
וכבר קרא אלינו נוח, וכמה טובה הייתה תגובתנו
Ayah 75وَنَجَّيۡنَٰهُ وَأَهۡلَهُۥ مِنَ ٱلۡكَرۡبِ ٱلۡعَظِيمِ
וחילצנו אותו ואת בני ביתו מהאסון האדיר
Ayah 76وَجَعَلۡنَا ذُرِّيَّتَهُۥ هُمُ ٱلۡبَاقِينَ
ועשינו כך שהצאצאים שלו יהיו היחידים הנשארים
Ayah 77وَتَرَكۡنَا عَلَيۡهِ فِي ٱلۡأٓخِرِينَ
והשארנו את זכרו לדורות הבאים
Ayah 78سَلَٰمٌ عَلَىٰ نُوحࣲ فِي ٱلۡعَٰلَمِينَ
השלום הוא על נוח בין כל העולמים
Ayah 79إِنَّا كَذَٰلِكَ نَجۡزِي ٱلۡمُحۡسِنِينَ
כך נגמול לצדיקים
Ayah 80إِنَّهُۥ مِنۡ عِبَادِنَا ٱلۡمُؤۡمِنِينَ
כי הוא מעבדינו המאמינים
Ayah 81ثُمَّ أَغۡرَقۡنَا ٱلۡأٓخَرِينَ
אחרי כן הטבענו את האחרים
Ayah 82۞وَإِنَّ مِن شِيعَتِهِۦ لَإِبۡرَٰهِيمَ
וגם בדרכו (המשיך) אברהם
Ayah 83إِذۡ جَآءَ رَبَّهُۥ بِقَلۡبࣲ سَلِيمٍ
הוא פנה לריבונו בלב שלם
Ayah 84إِذۡ قَالَ لِأَبِيهِ وَقَوۡمِهِۦ مَاذَا تَعۡبُدُونَ
והוא אמר לאביו ולבני עמו: “מה זה הדבר הזה אשר אתם עובדים?”
Ayah 85أَئِفۡكًا ءَالِهَةࣰ دُونَ ٱللَّهِ تُرِيدُونَ
האם אתם רוצים לעבוד שקר מלבד אללה
Ayah 86فَمَا ظَنُّكُم بِرَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ
מה אתם חושבים על ריבון העולמים
Ayah 87فَنَظَرَ نَظۡرَةࣰ فِي ٱلنُّجُومِ
אז הוא הביט בכוכבים
Ayah 88فَقَالَ إِنِّي سَقِيمࣱ
ואז אמר: “אכן אני חולה!”
Ayah 89فَتَوَلَّوۡاْ عَنۡهُ مُدۡبِرِينَ
אז הם הפנו אליו את גבם והלכו משם
Ayah 90فَرَاغَ إِلَىٰٓ ءَالِهَتِهِمۡ فَقَالَ أَلَا تَأۡكُلُونَ
והוא מיהר אל אליליהם ופנה אליהם בשאלה: “מדוע אינכם אוכלים
Ayah 91مَا لَكُمۡ لَا تَنطِقُونَ
ולמה אינכם מדברים?”
Ayah 92فَرَاغَ عَلَيۡهِمۡ ضَرۡبَۢا بِٱلۡيَمِينِ
ואז הוא התנפל עליהם ביד ימין
Ayah 93فَأَقۡبَلُوٓاْ إِلَيۡهِ يَزِفُّونَ
בני עמו באו אליו בזעם
Ayah 94قَالَ أَتَعۡبُدُونَ مَا تَنۡحِتُونَ
אבל הוא אמר להם, “האם תעבדו את אשר תפסלו
Ayah 95وَٱللَّهُ خَلَقَكُمۡ وَمَا تَعۡمَلُونَ
אף כי אללה ברא אתכם ואת מעשה ידיכם?”
Ayah 96قَالُواْ ٱبۡنُواْ لَهُۥ بُنۡيَٰنࣰ ا فَأَلۡقُوهُ فِي ٱلۡجَحِيمِ
הם אמרו: “בנו לו כבשן, השליכו אותו אל תוך האש!”
Ayah 97فَأَرَادُواْ بِهِۦ كَيۡدࣰ ا فَجَعَلۡنَٰهُمُ ٱلۡأَسۡفَلِينَ
הם רצו לפגוע בו, אך אנו העלבנו אותם
Ayah 98وَقَالَ إِنِّي ذَاهِبٌ إِلَىٰ رَبِّي سَيَهۡدِينِ
והוא אמר: “אני הולך אל ריבוני והוא ידריך אותי
Ayah 99رَبِّ هَبۡ لِي مِنَ ٱلصَّٰلِحِينَ
“ריבוני! הענק לי בן אשר יהיה מהצדיקים
Ayah 100فَبَشَّرۡنَٰهُ بِغُلَٰمٍ حَلِيمࣲ
אז בישרנו לו על בן סבלן
Ayah 101فَلَمَّا بَلَغَ مَعَهُ ٱلسَّعۡيَ قَالَ يَٰبُنَيَّ إِنِّيٓ أَرَىٰ فِي ٱلۡمَنَامِ أَنِّيٓ أَذۡبَحُكَ فَٱنظُرۡ مَاذَا تَرَىٰۚ قَالَ يَٰٓأَبَتِ ٱفۡعَلۡ مَا تُؤۡمَرُۖ سَتَجِدُنِيٓ إِن شَآءَ ٱللَّهُ مِنَ ٱلصَّٰبِرِينَ
וכאשר הוא הגיע לגיל אשר יכול לעבוד אתו, אמר: ״ הוי בני! ראיתי בשנתי (בחלום) כי עליי לזבוח אותך, הגד לי, מה דעתך?” אמר: “הוי אבי! עשה את מה שצווית לעשות, ואם ירצה אללה, תמצא אותי בין הסבלנים”
Ayah 102فَلَمَّآ أَسۡلَمَا وَتَلَّهُۥ لِلۡجَبِينِ
וכאשר שניהם התמסרו לאללה, והניח את בנו על הפנים
Ayah 103وَنَٰدَيۡنَٰهُ أَن يَٰٓإِبۡرَٰهِيمُ
קראנו אליו: “הוי אברהם“
Ayah 104قَدۡ صَدَّقۡتَ ٱلرُّءۡيَآۚ إِنَّا كَذَٰلِكَ نَجۡزِي ٱلۡمُحۡسِنِينَ
כבר קיימת את החלום, ואכן אנחנו נגמול היטב לעושי הטוב”
Ayah 105إِنَّ هَٰذَا لَهُوَ ٱلۡبَلَٰٓؤُاْ ٱلۡمُبِينُ
זה אכן היה ניסיון בהיר
Ayah 106وَفَدَيۡنَٰهُ بِذِبۡحٍ عَظِيمࣲ
ואחר-כך פרינו אותו על-ידי זבח גדול (כבש)
Ayah 107وَتَرَكۡنَا عَلَيۡهِ فِي ٱلۡأٓخِرِينَ
והשארנו לו זכר בדורות שאחריו
Ayah 108سَلَٰمٌ عَلَىٰٓ إِبۡرَٰهِيمَ
השלום והברכה יהיו על אברהם
Ayah 109كَذَٰلِكَ نَجۡزِي ٱلۡمُحۡسِنِينَ
כך נגמול לעושי הטוב
Ayah 110إِنَّهُۥ مِنۡ عِبَادِنَا ٱلۡمُؤۡمِنِينَ
כי הוא מעבדינו המאמינים
Ayah 111وَبَشَّرۡنَٰهُ بِإِسۡحَٰقَ نَبِيࣰّ ا مِّنَ ٱلصَّٰلِحِينَ
כך בישרנו לו על יצחק, נביא מהצדיקים
Ayah 112وَبَٰرَكۡنَا عَلَيۡهِ وَعَلَىٰٓ إِسۡحَٰقَۚ وَمِن ذُرِّيَّتِهِمَا مُحۡسِنࣱ وَظَالِمࣱ لِّنَفۡسِهِۦ مُبِينࣱ
ובירכנו אותו ואת יצחק. חלק מצאצאיהם היו צדיקים גמורים, וחלק היו חוטאים גמורים
Ayah 113وَلَقَدۡ مَنَنَّا عَلَىٰ مُوسَىٰ وَهَٰرُونَ
ומחסדנו גם עשינו טובה למשה ואהרון
Ayah 114وَنَجَّيۡنَٰهُمَا وَقَوۡمَهُمَا مِنَ ٱلۡكَرۡبِ ٱلۡعَظِيمِ
וחילצנו אותם ואת בני עמם מהאסון האדיר
Ayah 115وَنَصَرۡنَٰهُمۡ فَكَانُواْ هُمُ ٱلۡغَٰلِبِينَ
עזרנו להם, ואז הם היו המנצחים
Ayah 116وَءَاتَيۡنَٰهُمَا ٱلۡكِتَٰبَ ٱلۡمُسۡتَبِينَ
ונתנו להם את הספר המבואר
Ayah 117وَهَدَيۡنَٰهُمَا ٱلصِّرَٰطَ ٱلۡمُسۡتَقِيمَ
והדרכנו אותם בדרך הישר
Ayah 118وَتَرَكۡنَا عَلَيۡهِمَا فِي ٱلۡأٓخِرِينَ
והותרנו לשניהם זכר בדורות הבאים
Ayah 119سَلَٰمٌ عَلَىٰ مُوسَىٰ وَهَٰرُونَ
השלום והברכה על משה ואהרון
Ayah 120إِنَّا كَذَٰلِكَ نَجۡزِي ٱلۡمُحۡسِنِينَ
כך אנחנו גומלים לעושי הטוב
Ayah 121إِنَّهُمَا مِنۡ عِبَادِنَا ٱلۡمُؤۡمِنِينَ
שניהם (בצדק) היו מעבדינו הנאמנים
Ayah 122وَإِنَّ إِلۡيَاسَ لَمِنَ ٱلۡمُرۡسَلِينَ
גם אליהו היה אחד מהשליחים
Ayah 123إِذۡ قَالَ لِقَوۡمِهِۦٓ أَلَا تَتَّقُونَ
והוא אמר לבני עמו: “האם לא תיראו את אללה
Ayah 124أَتَدۡعُونَ بَعۡلࣰ ا وَتَذَرُونَ أَحۡسَنَ ٱلۡخَٰلِقِينَ
אתם עובדים את הבעל (אליל כנעני) ונוטשים את הטוב בבוראים
Ayah 125ٱللَّهَ رَبَّكُمۡ وَرَبَّ ءَابَآئِكُمُ ٱلۡأَوَّلِينَ
אללה ריבונכם, וריבון אבותיכם הראשונים?”
Ayah 126فَكَذَّبُوهُ فَإِنَّهُمۡ لَمُحۡضَرُونَ
אך הם כפרו בו, ולכן הם יצטרכו לתת את הדין
Ayah 127إِلَّا عِبَادَ ٱللَّهِ ٱلۡمُخۡلَصِينَ
חוץ מעבדי אללה הנאמנים
Ayah 128وَتَرَكۡنَا عَلَيۡهِ فِي ٱلۡأٓخِرِينَ
והשארנו לו זכר בדורות שאחריו
Ayah 129سَلَٰمٌ عَلَىٰٓ إِلۡ يَاسِينَ
השלום והברכה על אליהו
Ayah 130إِنَّا كَذَٰلِكَ نَجۡزِي ٱلۡمُحۡسِنِينَ
כך נגמול למיטיבים
Ayah 131إِنَّهُۥ مِنۡ عِبَادِنَا ٱلۡمُؤۡمِنِينَ
והוא אכן היה מעבדינו הנאמנים
Ayah 132وَإِنَّ لُوطࣰ ا لَّمِنَ ٱلۡمُرۡسَلِينَ
וגם לוט הוא אחד השליחים
Ayah 133إِذۡ نَجَّيۡنَٰهُ وَأَهۡلَهُۥٓ أَجۡمَعِينَ
חילצנו אותו ואת בני ביתו
Ayah 134إِلَّا عَجُوزࣰ ا فِي ٱلۡغَٰبِرِينَ
חוץ מקשישה אשר נותרה עם הנענשים
Ayah 135ثُمَّ دَمَّرۡنَا ٱلۡأٓخَرِينَ
לאחר מכן הכחדנו את כל השאר
Ayah 136وَإِنَّكُمۡ لَتَمُرُّونَ عَلَيۡهِم مُّصۡبِحِينَ
אתם עוברים על פניהם ביום
Ayah 137وَبِٱلَّيۡلِۚ أَفَلَا تَعۡقِلُونَ
ובלילה, הן, אינכם מבינים
Ayah 138وَإِنَّ يُونُسَ لَمِنَ ٱلۡمُرۡسَلِينَ
וגם יונה היה אכן אחד מהשליחים
Ayah 139إِذۡ أَبَقَ إِلَى ٱلۡفُلۡكِ ٱلۡمَشۡحُونِ
הוא ברח אל האונייה העמוסה
Ayah 140فَسَاهَمَ فَكَانَ مِنَ ٱلۡمُدۡحَضِينَ
אז הם הפילו גורל, והוא זה שהפסיד (אז הם השליכו אותו מהאונייה)
Ayah 141فَٱلۡتَقَمَهُ ٱلۡحُوتُ وَهُوَ مُلِيمࣱ
והלוויתן בלע אותו בעודו (יונה) מאשים את עצמו
Ayah 142فَلَوۡلَآ أَنَّهُۥ كَانَ مِنَ ٱلۡمُسَبِّحِينَ
ואם הוא לא היה מהמשבחים (את אללה)
Ayah 143لَلَبِثَ فِي بَطۡنِهِۦٓ إِلَىٰ يَوۡمِ يُبۡعَثُونَ
אז הוא היה נשאר בבטנו עד יום תחיית-המתים
Ayah 144۞فَنَبَذۡنَٰهُ بِٱلۡعَرَآءِ وَهُوَ سَقِيمࣱ
אז זרקנו אותו כשהוא חלש אל החוף החשוף
Ayah 145وَأَنۢبَتۡنَا عَلَيۡهِ شَجَرَةࣰ مِّن يَقۡطِينࣲ
והצמחנו מעליו עץ קיקיון (דלעת)
Ayah 146وَأَرۡسَلۡنَٰهُ إِلَىٰ مِاْئَةِ أَلۡفٍ أَوۡ يَزِيدُونَ
ואחר-כך שלחנו אותו להזהיר עיר שתושביה מאה אלף או יותר
Ayah 147فَـَٔامَنُواْ فَمَتَّعۡنَٰهُمۡ إِلَىٰ حِينࣲ
והם האמינו, על כן נתנו להם ליהנות לזמן מה
Ayah 148فَٱسۡتَفۡتِهِمۡ أَلِرَبِّكَ ٱلۡبَنَاتُ وَلَهُمُ ٱلۡبَنُونَ
ושאל אותם “האם לריבונך הבנות ולהם הבנים?”
Ayah 149أَمۡ خَلَقۡنَا ٱلۡمَلَٰٓئِكَةَ إِنَٰثࣰ ا وَهُمۡ شَٰهِدُونَ
האם בראנו את המלאכים נקבות והם היו עדים
Ayah 150أَلَآ إِنَّهُم مِّنۡ إِفۡكِهِمۡ لَيَقُولُونَ
הרי זה אחד משקריהם כשהם אומרים
Ayah 151وَلَدَ ٱللَّهُ وَإِنَّهُمۡ لَكَٰذِبُونَ
“אללה הוליד ילד”, ואכן הם משקרים
Ayah 152أَصۡطَفَى ٱلۡبَنَاتِ عَلَى ٱلۡبَنِينَ
האם אללה העדיף את הבנות על הבנים
Ayah 153مَا لَكُمۡ كَيۡفَ تَحۡكُمُونَ
מה קורה לכם הכיצד תשפטו
Ayah 154أَفَلَا تَذَكَّرُونَ
האם לא היזכרו
Ayah 155أَمۡ لَكُمۡ سُلۡطَٰنࣱ مُّبِينࣱ
או שיש לכם הוכחה ברורה
Ayah 156فَأۡتُواْ بِكِتَٰبِكُمۡ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ
אם אתם אכן צודקים, הביאו את ספריכם שלכם
Ayah 157وَجَعَلُواْ بَيۡنَهُۥ وَبَيۡنَ ٱلۡجِنَّةِ نَسَبࣰ اۚ وَلَقَدۡ عَلِمَتِ ٱلۡجِنَّةُ إِنَّهُمۡ لَمُحۡضَرُونَ
(הם טוענים) כי קיימת שותפות בין אללה והשדים, אך השדים יודעים כי יובאו לדין (בפני אללה)
Ayah 158سُبۡحَٰنَ ٱللَّهِ عَمَّا يَصِفُونَ
ישתבח אללה ממה שמתארים אותו
Ayah 159إِلَّا عِبَادَ ٱللَّهِ ٱلۡمُخۡلَصِينَ
חוץ מעובדי אללה הנאמנים
Ayah 160فَإِنَّكُمۡ وَمَا تَعۡبُدُونَ
אתם ומה שעובדים
Ayah 161مَآ أَنتُمۡ عَلَيۡهِ بِفَٰتِنِينَ
לא תוכלו להדיח איש
Ayah 162إِلَّا مَنۡ هُوَ صَالِ ٱلۡجَحِيمِ
מלבד אלה שעתידים להיצלות בגיהינום
Ayah 163وَمَا مِنَّآ إِلَّا لَهُۥ مَقَامࣱ مَّعۡلُومࣱ
“לכל אחד מאתנו מקום קבוע
Ayah 164وَإِنَّا لَنَحۡنُ ٱلصَّآفُّونَ
ואנו ערוכים שורות שורות
Ayah 165وَإِنَّا لَنَحۡنُ ٱلۡمُسَبِّحُونَ
ואכן אנחנו המשבחים (את אללה)”
Ayah 166وَإِن كَانُواْ لَيَقُولُونَ
ואם נהגו לומר
Ayah 167لَوۡ أَنَّ عِندَنَا ذِكۡرࣰ ا مِّنَ ٱلۡأَوَّلِينَ
“לו הייתה אתנו אזהרה מן הראשונים
Ayah 168لَكُنَّا عِبَادَ ٱللَّهِ ٱلۡمُخۡلَصِينَ
כי אז היינו עובדי אללה הנאמנים”
Ayah 169فَكَفَرُواْ بِهِۦۖ فَسَوۡفَ يَعۡلَمُونَ
הן, הם התכחשו לו, ואחר כך יידעו
Ayah 170وَلَقَدۡ سَبَقَتۡ كَلِمَتُنَا لِعِبَادِنَا ٱلۡمُرۡسَلِينَ
ואכן, כבר יצאה מילתנו אל עבדינו, השליחים
Ayah 171إِنَّهُمۡ لَهُمُ ٱلۡمَنصُورُونَ
והובטח להם שהם ינצחו
Ayah 172وَإِنَّ جُندَنَا لَهُمُ ٱلۡغَٰلِبُونَ
וכי גדודינו הם אשר יגברו
Ayah 173فَتَوَلَّ عَنۡهُمۡ حَتَّىٰ حِينࣲ
לכן התרחק מהם לזמן־מה
Ayah 174وَأَبۡصِرۡهُمۡ فَسَوۡفَ يُبۡصِرُونَ
וחכה בסבלנות וסופם שיראו גם הם
Ayah 175أَفَبِعَذَابِنَا يَسۡتَعۡجِلُونَ
היבקשו אפוא לזרז את בוא עונשנו
Ayah 176فَإِذَا نَزَلَ بِسَاحَتِهِمۡ فَسَآءَ صَبَاحُ ٱلۡمُنذَرِينَ
הן, אם יירד על חצרם, רע ומר יהיה יומם של המוזהרים
Ayah 177وَتَوَلَّ عَنۡهُمۡ حَتَّىٰ حِينࣲ
לכן התרחק מהם לזמן־מה
Ayah 178وَأَبۡصِرۡ فَسَوۡفَ يُبۡصِرُونَ
וחכה בסבלנות וסופם שיראו גם הם
Ayah 179سُبۡحَٰنَ رَبِّكَ رَبِّ ٱلۡعِزَّةِ عَمَّا يَصِفُونَ
ישתבח שם ריבונך, רב הכוח, הנעלה מעל לכל אשר מיחסים לו
Ayah 180وَسَلَٰمٌ عَلَى ٱلۡمُرۡسَلِينَ
ושלום על השליחים
Ayah 181وَٱلۡحَمۡدُ لِلَّهِ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ
והתודה לאללה ריבון העולמים
Ayah 182