סורה Al-Qamar — The Moon

סורה Al-Qamar (The Moon) — 54/114 · 55 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.

ٱقۡتَرَبَتِ ٱلسَّاعَةُ وَٱنشَقَّ ٱلۡقَمَرُ

התקרבה “השעה”(יום הדין), והירח נבקע

Ayah 1

وَإِن يَرَوۡاْ ءَايَةࣰ يُعۡرِضُواْ وَيَقُولُواْ سِحۡرࣱ مُّسۡتَمِرࣱّ‏

וכאשר הם יראו אות הם יסובבו גב (יכפרו) ויאמרו: “בסך הכול קסם מתמשך”

Ayah 2

وَكَذَّبُواْ وَٱتَّبَعُوٓاْ أَهۡوَآءَهُمۡۚ وَكُلُّ أَمۡرࣲ مُّسۡتَقِرࣱّ‏

הם יכפרו וילכו אחרי תאוותיהם, אף- על-פי שהכול כבר נקבע

Ayah 3

وَلَقَدۡ جَآءَهُم مِّنَ ٱلۡأَنۢبَآءِ مَا فِيهِ مُزۡدَجَرٌ

וכבר באו אליהם הרבה קורות שבכוחן להרתיע

Ayah 4

حِكۡمَةُۢ بَٰلِغَةࣱۖ فَمَا تُغۡنِ ٱلنُّذُرُ

חכמה נעלה (הקוראן), אך המזהירים לא ישפיעו(על הכופרים)

Ayah 5

فَتَوَلَّ عَنۡهُمۡۘ يَوۡمَ يَدۡعُ ٱلدَّاعِ إِلَىٰ شَيۡءࣲ نُّكُرٍ

לכן סור מעליהם, וחכה ליום שבו יקרא להם הקורא אל המאורע האיום (יום הדין)

Ayah 6

خُشَّعًا أَبۡصَٰرُهُمۡ يَخۡرُجُونَ مِنَ ٱلۡأَجۡدَاثِ كَأَنَّهُمۡ جَرَادࣱ مُّنتَشِرࣱ‏

אז יהיו עיניהם עלובות, והם יוצאו מן הקברים כאילו הם היו נחיל של ארבה

Ayah 7

مُّهۡطِعِينَ إِلَى ٱلدَّاعِۖ يَقُولُ ٱلۡكَٰفِرُونَ هَٰذَا يَوۡمٌ عَسِرࣱ‏

הם ימהרו אל הקורא. יאמרו הכופרים: “זהו יום נורא קשה”

Ayah 8

۞كَذَّبَتۡ قَبۡلَهُمۡ قَوۡمُ نُوحࣲ فَكَذَّبُواْ عَبۡدَنَا وَقَالُواْ مَجۡنُونࣱ وَٱزۡدُجِرَ

לפניהם כבר כפרו בני עמו של נוח, אשר התכחשו לעברנו ואמרו: “זה משוגע”, ואיימו לגרשו

Ayah 9

فَدَعَا رَبَّهُۥٓ أَنِّي مَغۡلُوبࣱ فَٱنتَصِرۡ

אז קרא אל ריבונו, ״ הם גוברים עליי, אז חלץ אותי!”

Ayah 10

فَفَتَحۡنَآ أَبۡوَٰبَ ٱلسَّمَآءِ بِمَآءࣲ مُّنۡهَمِرࣲ‏

אז פתחנו את שערי השמים והורדנו את מי המבול

Ayah 11

وَفَجَّرۡنَا ٱلۡأَرۡضَ عُيُونࣰ ا فَٱلۡتَقَى ٱلۡمَآءُ عَلَىٰٓ أَمۡرࣲ قَدۡ قُدِرَ

ובקענו את מעיינות התהום, ונפגשו המים כפי שפסקנו

Ayah 12

وَحَمَلۡنَٰهُ عَلَىٰ ذَاتِ أَلۡوَٰحࣲ وَدُسُرࣲ‏

ונשאנו אותו על (אונייה) עשויה לוחות ומסמרים

Ayah 13

تَجۡرِي بِأَعۡيُنِنَا جَزَآءࣰ لِّمَن كَانَ كُفِرَ

אשר שסה בהשגחתנו. זה היה הגמול לאשר היה כופר (בשליחות נוח)

Ayah 14

وَلَقَد تَّرَكۡنَٰهَآ ءَايَةࣰ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرࣲ‏

וכבר השארנו אותה כאות, אבל, האם מישהו מפנים את המסר

Ayah 15

فَكَيۡفَ كَانَ عَذَابِي وَنُذُرِ

ואיך היו עונשי והאזהרות

Ayah 16

وَلَقَدۡ يَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرࣲ‏

וכבר את הקוראן הבהרנו למען יזכרו, אך האם יש מי שייזכר

Ayah 17

كَذَّبَتۡ عَادࣱ فَكَيۡفَ كَانَ عَذَابِي وَنُذُرِ

בני עאד הכחישו את האזהרות ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרות שלפניו

Ayah 18

إِنَّآ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمۡ رِيحࣰ ا صَرۡصَرࣰ ا فِي يَوۡمِ نَحۡسࣲ مُّسۡتَمِرࣲّ‏

אנו שלחנו עליהם רוח קרה עזה ביום ארור ומקולל מתמשך

Ayah 19

تَنزِعُ ٱلنَّاسَ كَأَنَّهُمۡ أَعۡجَازُ نَخۡلࣲ مُّنقَعِرࣲ‏

אשר עקרה את האנשים כאילו היו גזעי דקלים נגדעים

Ayah 20

فَكَيۡفَ كَانَ عَذَابِي وَنُذُرِ

ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרות שלפניו

Ayah 21

وَلَقَدۡ يَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرࣲ‏

וכבר את הקוראן הבהרנו למען ייזכרו, אך האם יש מי שייזכר

Ayah 22

كَذَّبَتۡ ثَمُودُ بِٱلنُّذُرِ

התכחשו (אנשי) ת'מוד למזהירים (הנביא צאלח)

Ayah 23

فَقَالُوٓاْ أَبَشَرࣰ ا مِّنَّا وَٰحِدࣰ ا نَّتَّبِعُهُۥٓ إِنَّآ إِذࣰ ا لَّفِي ضَلَٰلࣲ وَسُعُرٍ

ואמרו: “האם נלך בעקבות אחד מאתנו? זו טעות וחוסר דעת

Ayah 24

أَءُلۡقِيَ ٱلذِّكۡرُ عَلَيۡهِ مِنۢ بَيۡنِنَا بَلۡ هُوَ كَذَّابٌ أَشِرࣱ‏

האם רק לו מכולנו הושרה המסר האלוהי? לא! כי שקרן חצוף הוא.”

Ayah 25

سَيَعۡلَمُونَ غَدࣰ ا مَّنِ ٱلۡكَذَّابُ ٱلۡأَشِرُ

מחר ייוודע להם מי השקרן החצוף

Ayah 26

إِنَّا مُرۡسِلُواْ ٱلنَّاقَةِ فِتۡنَةࣰ لَّهُمۡ فَٱرۡتَقِبۡهُمۡ وَٱصۡطَبِرۡ

כי אנו שולחים אליהם את הנאקה להעמידם בניסיון, שים לב להם והתאזר בסבלנות

Ayah 27

وَنَبِّئۡهُمۡ أَنَّ ٱلۡمَآءَ قِسۡمَةُۢ بَيۡنَهُمۡۖ كُلُّ شِرۡبࣲ مُّحۡتَضَرࣱ‏

ואמור להם, כי המים שבבאר הם לכולם, וכל אחד ישתה בתורו

Ayah 28

فَنَادَوۡاْ صَاحِبَهُمۡ فَتَعَاطَىٰ فَعَقَرَ

אך הם קראו לחברם (המרושע), אשר שחס את הנאקה

Ayah 29

فَكَيۡفَ كَانَ عَذَابِي وَنُذُرِ

ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרה שלפניו

Ayah 30

إِنَّآ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمۡ صَيۡحَةࣰ وَٰحِدَةࣰ فَكَانُواْ كَهَشِيمِ ٱلۡمُحۡتَظِرِ

ולכן הנחתנו עליהם צווחה אחת, ומיד הם נפלו כמו עלים יבשים

Ayah 31

وَلَقَدۡ يَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرࣲ‏

וכבר את הקוראן הבהרנו למען ייזכרו, אך האם יש מי שייזכר

Ayah 32

كَذَّبَتۡ قَوۡمُ لُوطِۭ بِٱلنُّذُرِ

התכחשו (בני) עמו של לוט למזהירים (לוט)

Ayah 33

إِنَّآ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمۡ حَاصِبًا إِلَّآ ءَالَ لُوطࣲۖ نَّجَّيۡنَٰهُم بِسَحَرࣲ‏

ולכן שלחנו בהם סופה סוערת (שהשמידה אותם), אך את משפחת לוט מילטנו עם שחה

Ayah 34

نِّعۡمَةࣰ مِّنۡ عِندِنَاۚ كَذَٰلِكَ نَجۡزِي مَن شَكَرَ

זאת עשינו כחסד מאתנו. כך עמול לאשר מכיר תודה

Ayah 35

وَلَقَدۡ أَنذَرَهُم بَطۡشَتَنَا فَتَمَارَوۡاْ بِٱلنُّذُرِ

וכבר הזהירם (לוט) מבוא מהלומתינו, אך הם לא האמינו לאזהרה

Ayah 36

وَلَقَدۡ رَٰوَدُوهُ عَن ضَيۡفِهِۦ فَطَمَسۡنَآ أَعۡيُنَهُمۡ فَذُوقُواْ عَذَابِي وَنُذُرِ

ושידלוהו להסגיר להם את אורחיו (לביצוע זממם בהם), כיבינו את מאור עיניהם, ונאמר להם: “טעמו אפוא את עונשי (ואת מסר) הזהרותיי”

Ayah 37

وَلَقَدۡ صَبَّحَهُم بُكۡرَةً عَذَابࣱ مُّسۡتَقِرࣱّ‏

וכבר עם בוקר, פגע בהם עונש ממושך

Ayah 38

فَذُوقُواْ عَذَابِي وَنُذُرِ

(ונאמר להם): ״ טעמו את עונש (ואת מסר) הזהרותיי”

Ayah 39

وَلَقَدۡ يَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرࣲ‏

וכבר את הקוראן הבהרנו למען יזכרו, אך האם יש מי שייזכר

Ayah 40

وَلَقَدۡ جَآءَ ءَالَ فِرۡعَوۡنَ ٱلنُّذُرُ

וכבר באו אל בית פרעה המזהירים

Ayah 41

كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَا كُلِّهَا فَأَخَذۡنَٰهُمۡ أَخۡذَ عَزِيزࣲ مُّقۡتَدِرٍ

אך הם התכחשו לכל אותותינו, ואז הנחתנו עליהם את מכותיו של העזוז הכול-יכול

Ayah 42

أَكُفَّارُكُمۡ خَيۡرࣱ مِّنۡ أُوْلَٰٓئِكُمۡ أَمۡ لَكُم بَرَآءَةࣱ فِي ٱلزُّبُرِ

האם כופריכם טובים מאלה (שלפניכם), או שמא יש לכם חסינות לפי כתבי הקודש

Ayah 43

أَمۡ يَقُولُونَ نَحۡنُ جَمِيعࣱ مُّنتَصِرࣱ‏

ואולי יאמרו: “אנו חבורה של מנצחים”

Ayah 44

سَيُهۡزَمُ ٱلۡجَمۡعُ وَيُوَلُّونَ ٱلدُّبُرَ

אך בקרוב הם יפסידו וייסוגו אחורה

Ayah 45

بَلِ ٱلسَّاعَةُ مَوۡعِدُهُمۡ وَٱلسَّاعَةُ أَدۡهَىٰ وَأَمَرُّ

אכן, “השעה” (יום הדין) היא מועדם, ו״השעה” קשה יותר ומרה יותר

Ayah 46

إِنَّ ٱلۡمُجۡرِمِينَ فِي ضَلَٰلࣲ وَسُعُرࣲ‏

אכן הרשעים שרויים בתעייה ובטיפשות

Ayah 47

يَوۡمَ يُسۡحَبُونَ فِي ٱلنَّارِ عَلَىٰ وُجُوهِهِمۡ ذُوقُواْ مَسَّ سَقَرَ

ביום אשר ייגררו על פניהם אל תוך האש, (יאמר להם): “טעמו את מגע האש הלוהטת של הגיהינום”

Ayah 48

إِنَّا كُلَّ شَيۡءٍ خَلَقۡنَٰهُ بِقَدَرࣲ‏

אכן אנו כל דבר בראנו לפי מידה מוגדרת

Ayah 49

وَمَآ أَمۡرُنَآ إِلَّا وَٰحِدَةࣱ كَلَمۡحِۭ بِٱلۡبَصَرِ

ואנו מצווים רק פעם אחת והצו מתגשם כהרף עין

Ayah 50

وَلَقَدۡ أَهۡلَكۡنَآ أَشۡيَاعَكُمۡ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرࣲ‏

וכבר הכחדנו את הדומים לכם, האם יש מי שילמד את המסר

Ayah 51

وَكُلُّ شَيۡءࣲ فَعَلُوهُ فِي ٱلزُّبُرِ

כל מעשיהם מתועדים בכתבים רשומים

Ayah 52

وَكُلُّ صَغِيرࣲ وَكَبِيرࣲ مُّسۡتَطَرٌ

הכול רשום, מהקטן לגדול (המעשים)

Ayah 53

إِنَّ ٱلۡمُتَّقِينَ فِي جَنَّٰتࣲ وَنَهَرࣲ‏

ואולם היראים (את אללה) יהיו בגני עדן עם נהרות זורמים

Ayah 54

فِي مَقۡعَدِ صِدۡقٍ عِندَ مَلِيكࣲ مُّقۡتَدِرِۭ

במושב כבוד אצל המלך הכול-יכול

Ayah 55