סורה Qaaf — The letter Qaaf
סורה Qaaf (The letter Qaaf) — 50/114 · 45 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.
قٓۚ وَٱلۡقُرۡءَانِ ٱلۡمَجِيدِ
“קאף”(שבועה) בקוראן המפואר
Ayah 1بَلۡ عَجِبُوٓاْ أَن جَآءَهُم مُّنذِرࣱ مِّنۡهُمۡ فَقَالَ ٱلۡكَٰفِرُونَ هَٰذَا شَيۡءٌ عَجِيبٌ
אכן הם התפלאו כשבא אליהם מזהיר מקרבם, והכופרים אמרו: “זה אכן דבר מוזר
Ayah 2أَءِذَا مِتۡنَا وَكُنَّا تُرَابࣰ اۖ ذَٰلِكَ رَجۡعُۢ بَعِيدࣱ
האם שנמות והיינו לעפר נחזור לחיים! זה אכן בלתי סביר!”
Ayah 3قَدۡ عَلِمۡنَا مَا تَنقُصُ ٱلۡأَرۡضُ مِنۡهُمۡۖ وَعِندَنَا كِتَٰبٌ حَفِيظُۢ
כבר ידענו את כל אשר האדמה תחסיר מהם, ואצלנו ספר אשר שומר (הכל)
Ayah 4بَلۡ كَذَّبُواْ بِٱلۡحَقِّ لَمَّا جَآءَهُمۡ فَهُمۡ فِيٓ أَمۡرࣲ مَّرِيجٍ
מפני שהם כפרו באמת אשר באה אליהם, הם נמצאים במצב של בלבול
Ayah 5أَفَلَمۡ يَنظُرُوٓاْ إِلَى ٱلسَّمَآءِ فَوۡقَهُمۡ كَيۡفَ بَنَيۡنَٰهَا وَزَيَّنَّٰهَا وَمَا لَهَا مِن فُرُوجࣲ
האם לא רואים כיצד בנינו מעליהם את השמיים לא בקעים? וכיצד עיטרנו אותם
Ayah 6وَٱلۡأَرۡضَ مَدَدۡنَٰهَا وَأَلۡقَيۡنَا فِيهَا رَوَٰسِيَ وَأَنۢبَتۡنَا فِيهَا مِن كُلِّ زَوۡجِۭ بَهِيجࣲ
והארץ שסחט וקבענו בה הרים וגידלנו בה צמחים מכל זוג נאה
Ayah 7تَبۡصِرَةࣰ وَذِكۡرَىٰ لِكُلِّ عَبۡدࣲ مُّنِيبࣲ
למען יתבונן ויזכור כל עבד אשר פונה אל אללה
Ayah 8وَنَزَّلۡنَا مِنَ ٱلسَّمَآءِ مَآءࣰ مُّبَٰرَكࣰ ا فَأَنۢبَتۡنَا بِهِۦ جَنَّٰتࣲ وَحَبَّ ٱلۡحَصِيدِ
והורדנו מן השמים גשמי ברכה, והצמחנו גנים ויבול וצמחייה
Ayah 9وَٱلنَّخۡلَ بَاسِقَٰتࣲ لَّهَا طَلۡعࣱ نَّضِيدࣱ
עם עצי תמר גבוהים עמוסי אשכולות של תמר
Ayah 10رِّزۡقࣰ ا لِّلۡعِبَادِۖ وَأَحۡيَيۡنَا بِهِۦ بَلۡدَةࣰ مَّيۡتࣰ اۚ كَذَٰلِكَ ٱلۡخُرُوجُ
כמזון לעבדי אללה, והחיינו על-ידי הגשמים אדמה שהייתה כמתה, וכזאת היא היציאה מן הקבר ביום תחיית-המתים
Ayah 11كَذَّبَتۡ قَبۡلَهُمۡ قَوۡمُ نُوحࣲ وَأَصۡحَٰبُ ٱلرَّسِّ وَثَمُودُ
לפניהם כבר לא האמינו בני עמו של נוח, ובני שבט א-רס (הבאר), ועם ת'מוד
Ayah 12وَعَادࣱ وَفِرۡعَوۡنُ وَإِخۡوَٰنُ لُوطࣲ
ועאד ופרעה, ואחים של לוט
Ayah 13وَأَصۡحَٰبُ ٱلۡأَيۡكَةِ وَقَوۡمُ تُبَّعࣲۚ كُلࣱّ كَذَّبَ ٱلرُّسُلَ فَحَقَّ وَعِيدِ
שוכני החורשות ובני עם תובא. כולם התכחשו לשליחים, ולכן בצדק יבוא עליהם עונשי אשר הזהרתי אותם ממנו
Ayah 14أَفَعَيِينَا بِٱلۡخَلۡقِ ٱلۡأَوَّلِۚ بَلۡ هُمۡ فِي لَبۡسࣲ مِّنۡ خَلۡقࣲ جَدِيدࣲ
האם התעייפנו מן הבריאה הראשונה? ולמה הם בספק בכך שנוכל לברואם מחדש
Ayah 15وَلَقَدۡ خَلَقۡنَا ٱلۡإِنسَٰنَ وَنَعۡلَمُ مَا تُوَسۡوِسُ بِهِۦ نَفۡسُهُۥۖ وَنَحۡنُ أَقۡرَبُ إِلَيۡهِ مِنۡ حَبۡلِ ٱلۡوَرِيدِ
וכבר בראנו את האדם, ויודעים אנו את אשר תלחש לו נפשו, כי אנו קרובים לו יותר מווריד צווארו
Ayah 16إِذۡ يَتَلَقَّى ٱلۡمُتَلَقِّيَانِ عَنِ ٱلۡيَمِينِ وَعَنِ ٱلشِّمَالِ قَعِيدࣱ
ואכן שני המלאכים המתעדים הכל, יושבים ומתעדים, אחד מימינו ואחד משמאלו את כל מעשיו
Ayah 17مَّا يَلۡفِظُ مِن قَوۡلٍ إِلَّا لَدَيۡهِ رَقِيبٌ عَتِيدࣱ
לא יוצא הגה מבלי אשר יהיה אצלו משגיח מוכן
Ayah 18وَجَآءَتۡ سَكۡرَةُ ٱلۡمَوۡتِ بِٱلۡحَقِّۖ ذَٰلِكَ مَا كُنتَ مِنۡهُ تَحِيدُ
ובאה שכרון המוות באמת, זה הדבר אשר ממנו ניסיתם להימלט
Ayah 19وَنُفِخَ فِي ٱلصُّورِۚ ذَٰلِكَ يَوۡمُ ٱلۡوَعِيدِ
ונתקע בשופר. זה היום אשר ממנו הוזהרתם
Ayah 20وَجَآءَتۡ كُلُّ نَفۡسࣲ مَّعَهَا سَآئِقࣱ وَشَهِيدࣱ
ותגיע כל נפש עם (המלאך) המוביל ו(המלאך) העד
Ayah 21لَّقَدۡ كُنتَ فِي غَفۡلَةࣲ مِّنۡ هَٰذَا فَكَشَفۡنَا عَنكَ غِطَآءَكَ فَبَصَرُكَ ٱلۡيَوۡمَ حَدِيدࣱ
(ויאמרו לו), כבר הייתה מתעלם מזה, אך היום הסרנו את הכיסוי מהעיניים שלך וראייתך היום חדה”
Ayah 22وَقَالَ قَرِينُهُۥ هَٰذَا مَا لَدَيَّ عَتِيدٌ
ויאמר אשר היה צמוד אליו: “זוהי העדות שהכנתי נגדך”
Ayah 23أَلۡقِيَا فِي جَهَنَّمَ كُلَّ كَفَّارٍ عَنِيدࣲ
“הטילו אל תוך גיהינום כל כופר מושבע וקשה עורף
Ayah 24مَّنَّاعࣲ لِّلۡخَيۡرِ مُعۡتَدࣲ مُّرِيبٍ
שהיה מסרב לעשות טוב וכל תוקפן וכל מפקפק
Ayah 25ٱلَّذِي جَعَلَ مَعَ ٱللَّهِ إِلَٰهًا ءَاخَرَ فَأَلۡقِيَاهُ فِي ٱلۡعَذَابِ ٱلشَّدِيدِ
אשר צירף לאללה אלוה אחר, הטילו אותו אל תוך העונש הכבד”
Ayah 26۞قَالَ قَرِينُهُۥ رَبَّنَا مَآ أَطۡغَيۡتُهُۥ وَلَٰكِن كَانَ فِي ضَلَٰلِۭ بَعِيدࣲ
אמר אשר היה צמוד אליו: “ריבוננו! אני לא התעיתי אותו ואולם הוא בעצמו נטה לתעייה מרחיקת לכת”
Ayah 27قَالَ لَا تَخۡتَصِمُواْ لَدَيَّ وَقَدۡ قَدَّمۡتُ إِلَيۡكُم بِٱلۡوَعِيدِ
ויאמר: “אל תריבו בינכם לפני, כי אני הקדמתי להזהירכם
Ayah 28مَا يُبَدَّلُ ٱلۡقَوۡلُ لَدَيَّ وَمَآ أَنَا۠ بِظَلَّٰمࣲ لِّلۡعَبِيدِ
ודבריי לא ישתנו, וגם לא אקפח את עבדיי”
Ayah 29يَوۡمَ نَقُولُ لِجَهَنَّمَ هَلِ ٱمۡتَلَأۡتِ وَتَقُولُ هَلۡ مِن مَّزِيدࣲ
ביום ההוא יאמר לגיהינום: “האם אתה כבר מלא?” והוא יאמר, “האם יש עוד?”
Ayah 30وَأُزۡلِفَتِ ٱلۡجَنَّةُ لِلۡمُتَّقِينَ غَيۡرَ بَعِيدٍ
וגן העדן יתקרב ליראי אללה ולא ירחק מהם
Ayah 31هَٰذَا مَا تُوعَدُونَ لِكُلِّ أَوَّابٍ حَفِيظࣲ
ויאמר להם: “הנה אשר הובטח לכל הפונה אל אללה והממלא את מצוות ריבונו
Ayah 32مَّنۡ خَشِيَ ٱلرَّحۡمَٰنَ بِٱلۡغَيۡبِ وَجَآءَ بِقَلۡبࣲ مُّنِيبٍ
הירא את הרחמן בסתר, ובא בלב מלא סבלנות
Ayah 33ٱدۡخُلُوهَا بِسَلَٰمࣲۖ ذَٰلِكَ يَوۡمُ ٱلۡخُلُودِ
היכנסו אליו בשלום זה הוא יום חיי הנצח”
Ayah 34لَهُم مَّا يَشَآءُونَ فِيهَا وَلَدَيۡنَا مَزِيدࣱ
יהיה להם כל אשר ירצו בתוכו (גן העדן), ויש לנו יותר
Ayah 35وَكَمۡ أَهۡلَكۡنَا قَبۡلَهُم مِّن قَرۡنٍ هُمۡ أَشَدُّ مِنۡهُم بَطۡشࣰ ا فَنَقَّبُواْ فِي ٱلۡبِلَٰدِ هَلۡ مِن مَّحِيصٍ
וכמה דורות השמדנו לפניהם, אשר היו בהרבה יותר חזקים מהם. הם שוטטו על פני כל האדמה ולא מצאו מפלט מהעונש
Ayah 36إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَذِكۡرَىٰ لِمَن كَانَ لَهُۥ قَلۡبٌ أَوۡ أَلۡقَى ٱلسَّمۡعَ وَهُوَ شَهِيدࣱ
זהו אות הזכרה לכל בעלי לב ואוזן שומעת ואלה הרואים את המתרחש סביבם
Ayah 37وَلَقَدۡ خَلَقۡنَا ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضَ وَمَا بَيۡنَهُمَا فِي سِتَّةِ أَيَّامࣲ وَمَا مَسَّنَا مِن لُّغُوبࣲ
בראנו את השמים ואת הארץ ואת אשר ביניהם בשישה ימים ולא התעייפנו מבריאתם
Ayah 38فَٱصۡبِرۡ عَلَىٰ مَا يَقُولُونَ وَسَبِّحۡ بِحَمۡدِ رَبِّكَ قَبۡلَ طُلُوعِ ٱلشَّمۡسِ وَقَبۡلَ ٱلۡغُرُوبِ
התאזר בסבלנות על אשר ידברו ושבח בתודות אל ריבונך לפני עלות השמש ולפני השקיעה
Ayah 39وَمِنَ ٱلَّيۡلِ فَسَبِّحۡهُ وَأَدۡبَٰرَ ٱلسُّجُودِ
ושבח אותו גם בלילה ובסוף כל תפילה
Ayah 40وَٱسۡتَمِعۡ يَوۡمَ يُنَادِ ٱلۡمُنَادِ مِن مَّكَانࣲ قَرِيبࣲ
האזן! היום בו יקרא הקורא ממקום קרוב
Ayah 41يَوۡمَ يَسۡمَعُونَ ٱلصَّيۡحَةَ بِٱلۡحَقِّۚ ذَٰلِكَ يَوۡمُ ٱلۡخُرُوجِ
יום שבו ישמעו את צווחת האמת. זה יום אשר יצאו בו
Ayah 42إِنَّا نَحۡنُ نُحۡيِۦ وَنُمِيتُ وَإِلَيۡنَا ٱلۡمَصِيرُ
הנה אנחנו נחייה ונמית ואלינו כולם ישובו
Ayah 43يَوۡمَ تَشَقَّقُ ٱلۡأَرۡضُ عَنۡهُمۡ سِرَاعࣰ اۚ ذَٰلِكَ حَشۡرٌ عَلَيۡنَا يَسِيرࣱ
ביום אשר תבקע הארץ מעליהם, וימהרו, חיש קל נאספם
Ayah 44نَّحۡنُ أَعۡلَمُ بِمَا يَقُولُونَۖ وَمَآ أَنتَ عَلَيۡهِم بِجَبَّارࣲۖ فَذَكِّرۡ بِٱلۡقُرۡءَانِ مَن يَخَافُ وَعِيدِ
אנחנו מיטיבים לדעת את אשר יאמרו, אך אין זה תפקידך להכריחם (להאמין). הזכיר בקוראן את אשר יאמרו מאזהרתי
Ayah 45