סורה Nooh — Noah
סורה Nooh (Noah) — 71/114 · 28 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.
إِنَّآ أَرۡسَلۡنَا نُوحًا إِلَىٰ قَوۡمِهِۦٓ أَنۡ أَنذِرۡ قَوۡمَكَ مِن قَبۡلِ أَن يَأۡتِيَهُمۡ عَذَابٌ أَلِيمࣱ
אכן שלחנו את(הנביא) נוח אל בני עמו ואמרנו לו, “הזהר את בני עמך בטרם יבוא עליהם עונש כואב ״
Ayah 1قَالَ يَٰقَوۡمِ إِنِّي لَكُمۡ نَذِيرࣱ مُّبِينٌ
הוא אמר: “הוי בני עמי! אני מזהירכם הגלוי
Ayah 2أَنِ ٱعۡبُدُواْ ٱللَّهَ وَٱتَّقُوهُ وَأَطِيعُونِ
עבדו את אללה ויראו ממנו ושמעו בקולי
Ayah 3يَغۡفِرۡ لَكُم مِّن ذُنُوبِكُمۡ وَيُؤَخِّرۡكُمۡ إِلَىٰٓ أَجَلࣲ مُّسَمًّىۚ إِنَّ أَجَلَ ٱللَّهِ إِذَا جَآءَ لَا يُؤَخَّرُۚ لَوۡ كُنتُمۡ تَعۡلَمُونَ
(כדי) שימחל לכם על חטאיכם וייתן לכם עוד קצת זמן עד למועד שנקבע מראש. אולם, כאשר מגיע המועד של אללה, הוא לא יידחה, אילו הייתם יודעים”
Ayah 4قَالَ رَبِّ إِنِّي دَعَوۡتُ قَوۡمِي لَيۡلࣰ ا وَنَهَارࣰ ا
אמר: “ריבוני! אני קראתי לבני עמי יומם ולילה
Ayah 5فَلَمۡ يَزِدۡهُمۡ دُعَآءِيٓ إِلَّا فِرَارࣰ ا
אך, קריאתי רק הוסיפה להם רצון לברוח ממני
Ayah 6وَإِنِّي كُلَّمَا دَعَوۡتُهُمۡ لِتَغۡفِرَ لَهُمۡ جَعَلُوٓاْ أَصَٰبِعَهُمۡ فِيٓ ءَاذَانِهِمۡ وَٱسۡتَغۡشَوۡاْ ثِيَابَهُمۡ وَأَصَرُّواْ وَٱسۡتَكۡبَرُواْ ٱسۡتِكۡبَارࣰ ا
ואכן, ככל שקראתי להם למען תמחל להם, שמו אצבעותיהם באזניהם והתעטפו בבגדיהם והמשיכו בסטייתם והתמלאו שאננות
Ayah 7ثُمَّ إِنِّي دَعَوۡتُهُمۡ جِهَارࣰ ا
קראתי להם בגלוי
Ayah 8ثُمَّ إِنِّيٓ أَعۡلَنتُ لَهُمۡ وَأَسۡرَرۡتُ لَهُمۡ إِسۡرَارࣰ ا
והזהרתי אותם גם בסתר
Ayah 9فَقُلۡتُ ٱسۡتَغۡفِرُواْ رَبَّكُمۡ إِنَّهُۥ كَانَ غَفَّارࣰ ا
ואמרתי להם: “בקשו מריבונכם סליחה, כי הוא חנון המרבה למחול”
Ayah 10يُرۡسِلِ ٱلسَّمَآءَ عَلَيۡكُم مِّدۡرَارࣰ ا
וישלח לכם מן השמים גשמים בשפע
Ayah 11وَيُمۡدِدۡكُم بِأَمۡوَٰلࣲ وَبَنِينَ وَيَجۡعَل لَّكُمۡ جَنَّٰتࣲ وَيَجۡعَل لَّكُمۡ أَنۡهَٰرࣰ ا
ויעניק לכם רכוש ובנים עם גני עדן ונהרות
Ayah 12مَّا لَكُمۡ لَا تَرۡجُونَ لِلَّهِ وَقَارࣰ ا
למה אינכם רוצים להוקיר (ולכבד) את אללה
Ayah 13وَقَدۡ خَلَقَكُمۡ أَطۡوَارًا
אשר ברא אתכם בשלבים שונים
Ayah 14أَلَمۡ تَرَوۡاْ كَيۡفَ خَلَقَ ٱللَّهُ سَبۡعَ سَمَٰوَٰتࣲ طِبَاقࣰ ا
הלא תראו כיצד ברא אללה שבעה רקיעים זה מעל זה
Ayah 15وَجَعَلَ ٱلۡقَمَرَ فِيهِنَّ نُورࣰ ا وَجَعَلَ ٱلشَّمۡسَ سِرَاجࣰ ا
וקבע בהם את הירח להאיר ואת השמש כמנורה
Ayah 16وَٱللَّهُ أَنۢبَتَكُم مِّنَ ٱلۡأَرۡضِ نَبَاتࣰ ا
ואללה הצמיח אתכם כצמח מן האדמה
Ayah 17ثُمَّ يُعِيدُكُمۡ فِيهَا وَيُخۡرِجُكُمۡ إِخۡرَاجࣰ ا
ואליה יחזירכם, ואז יוציאכם ממנה שוב
Ayah 18وَٱللَّهُ جَعَلَ لَكُمُ ٱلۡأَرۡضَ بِسَاطࣰ ا
ואללה פרש לכם את הארץ
Ayah 19لِّتَسۡلُكُواْ مِنۡهَا سُبُلࣰ ا فِجَاجࣰ ا
למען תעברו בה בשבילים רחבים”
Ayah 20قَالَ نُوحࣱ رَّبِّ إِنَّهُمۡ عَصَوۡنِي وَٱتَّبَعُواْ مَن لَّمۡ يَزِدۡهُ مَالُهُۥ وَوَلَدُهُۥٓ إِلَّا خَسَارࣰ ا
ואמר נוח: “ריבוני! הם לא שמעו בקולי והלכו בעקבות אלה שרכושם ובניהם הוסיפו רק על אובדנם
Ayah 21وَمَكَرُواْ مَكۡرࣰ ا كُبَّارࣰ ا
הם חרשו מזימה נוראה”
Ayah 22وَقَالُواْ لَا تَذَرُنَّ ءَالِهَتَكُمۡ وَلَا تَذَرُنَّ وَدࣰّ ا وَلَا سُوَاعࣰ ا وَلَا يَغُوثَ وَيَعُوقَ وَنَسۡرࣰ ا
ואמרו: “אל תעזבו את אליליכם ואל תעזבו את “וואדה” ולא את “סוא-עא” ולא את “יעוקה” ואת “נסרא”
Ayah 23وَقَدۡ أَضَلُّواْ كَثِيرࣰ اۖ وَلَا تَزِدِ ٱلظَّٰلِمِينَ إِلَّا ضَلَٰلࣰ ا
הם כבר התעו הרבה. אל תוסיף למקפחים דבר מלבד עוד תעייה
Ayah 24مِّمَّا خَطِيٓـَٰٔتِهِمۡ أُغۡرِقُواْ فَأُدۡخِلُواْ نَارࣰ ا فَلَمۡ يَجِدُواْ لَهُم مِّن دُونِ ٱللَّهِ أَنصَارࣰ ا
ובגלל חטאיהם הם הוטבעו, ואחר כך הושלכו אל האש, ולא מצאו להם תומכים כנגד אללה
Ayah 25وَقَالَ نُوحࣱ رَّبِّ لَا تَذَرۡ عَلَى ٱلۡأَرۡضِ مِنَ ٱلۡكَٰفِرِينَ دَيَّارًا
ואמר נוח: “ריבוני! אל תשאיר על-פני האדמה אף לא אחד מן הכופרים האלה
Ayah 26إِنَّكَ إِن تَذَرۡهُمۡ يُضِلُّواْ عِبَادَكَ وَلَا يَلِدُوٓاْ إِلَّا فَاجِرࣰ ا كَفَّارࣰ ا
כי אם תשאירם, יתעו את עבדיך ולא יולידו אלא משחית וכופר
Ayah 27رَّبِّ ٱغۡفِرۡ لِي وَلِوَٰلِدَيَّ وَلِمَن دَخَلَ بَيۡتِيَ مُؤۡمِنࣰ ا وَلِلۡمُؤۡمِنِينَ وَٱلۡمُؤۡمِنَٰتِۖ وَلَا تَزِدِ ٱلظَّٰلِمِينَ إِلَّا تَبَارَۢا
ריבוני! סלח לי ולהוריי ולכל אשר בא אל ביתי והוא מאמין, ולמאמינים ולמאמינות, אך למקפחים אל תוסיף דבר מלבד חורבן והרס מוחלט”
Ayah 28