סורה Hud
סורה Hud — 11/114 · 123 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.
الٓرۚ كِتَٰبٌ أُحۡكِمَتۡ ءَايَٰتُهُۥ ثُمَّ فُصِّلَتۡ مِن لَّدُنۡ حَكِيمٍ خَبِيرٍ
אליף.לאם.רא
Ayah 1أَلَّا تَعۡبُدُوٓاْ إِلَّا ٱللَّهَۚ إِنَّنِي لَكُم مِّنۡهُ نَذِيرࣱ وَبَشِيرࣱ
זה הוא הספר (הקוראן) אשר אותותיו מדויקים ופורשו מאת חכם בקי
Ayah 2وَأَنِ ٱسۡتَغۡفِرُواْ رَبَّكُمۡ ثُمَّ تُوبُوٓاْ إِلَيۡهِ يُمَتِّعۡكُم مَّتَٰعًا حَسَنًا إِلَىٰٓ أَجَلࣲ مُّسَمࣰّ ى وَيُؤۡتِ كُلَّ ذِي فَضۡلࣲ فَضۡلَهُۥۖ وَإِن تَوَلَّوۡاْ فَإِنِّيٓ أَخَافُ عَلَيۡكُمۡ عَذَابَ يَوۡمࣲ كَبِيرٍ
כדי שלא תעבדו אלא את אללה. אני (הנביא) נשלחתי אליכם כדי להזהיר אתכם ולבשר לכם
Ayah 3إِلَى ٱللَّهِ مَرۡجِعُكُمۡۖ وَهُوَ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءࣲ قَدِيرٌ
ובקשו סליחה וכפרה מריבונכם, ואז שובו אליו. והוא יעניק לכם מנעמים עד מועד שנקבע, ויעניק חסד למי שראוי לו. אך אם תססו, חושש אני לכם מפני העונש של היום הגדול (יום הדין)
Ayah 4أَلَآ إِنَّهُمۡ يَثۡنُونَ صُدُورَهُمۡ لِيَسۡتَخۡفُواْ مِنۡهُۚ أَلَا حِينَ يَسۡتَغۡشُونَ ثِيَابَهُمۡ يَعۡلَمُ مَا يُسِرُّونَ وَمَا يُعۡلِنُونَۚ إِنَّهُۥ عَلِيمُۢ بِذَاتِ ٱلصُّدُورِ
לבסוף תושבו אל אללה, והוא הכול-יכול
Ayah 5۞وَمَا مِن دَآبَّةࣲ فِي ٱلۡأَرۡضِ إِلَّا عَلَى ٱللَّهِ رِزۡقُهَا وَيَعۡلَمُ مُسۡتَقَرَّهَا وَمُسۡتَوۡدَعَهَاۚ كُلࣱّ فِي كِتَٰبࣲ مُّبِينࣲ
כי הם מתאמצים כדי להסתיר ממנו את עצמם. האם הם אינם יודעים שכשהם מכסים בחוזקה את עצמם בבגדיהם, הוא יודע את אשר יסתירו או יגלו? כי אללה יודע את כול אשר בלבבות
Ayah 6وَهُوَ ٱلَّذِي خَلَقَ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضَ فِي سِتَّةِ أَيَّامࣲ وَكَانَ عَرۡشُهُۥ عَلَى ٱلۡمَآءِ لِيَبۡلُوَكُمۡ أَيُّكُمۡ أَحۡسَنُ عَمَلࣰ اۗ وَلَئِن قُلۡتَ إِنَّكُم مَّبۡعُوثُونَ مِنۢ بَعۡدِ ٱلۡمَوۡتِ لَيَقُولَنَّ ٱلَّذِينَ كَفَرُوٓاْ إِنۡ هَٰذَآ إِلَّا سِحۡرࣱ مُّبِينࣱ
אין כל נפש חיה בארץ אלא שמאת אללה מתפרנסת, והוא יודע את משכנה כשהיא חיה, ויודע את מקום מותה, כי הכול (כתוב ומפורט) בספר ברור
Ayah 7وَلَئِنۡ أَخَّرۡنَا عَنۡهُمُ ٱلۡعَذَابَ إِلَىٰٓ أُمَّةࣲ مَّعۡدُودَةࣲ لَّيَقُولُنَّ مَا يَحۡبِسُهُۥٓۗ أَلَا يَوۡمَ يَأۡتِيهِمۡ لَيۡسَ مَصۡرُوفًا عَنۡهُمۡ وَحَاقَ بِهِم مَّا كَانُواْ بِهِۦ يَسۡتَهۡزِءُونَ
והוא אשר ברא את השמים ואת הארץ בשישה ימים, כשכס המלכות היה מעל המים, למען יבחן אתכם מי בכם מיטיב לעשות. ואם תאמר, שלאחר המוות תקומו לתחייה, אלה אשר כפרו יאמרו: “אין זה אלא קסם גלוי ״
Ayah 8وَلَئِنۡ أَذَقۡنَا ٱلۡإِنسَٰنَ مِنَّا رَحۡمَةࣰ ثُمَّ نَزَعۡنَٰهَا مِنۡهُ إِنَّهُۥ لَيَـُٔوسࣱ كَفُورࣱ
ואם אנו מאחרים את העונש מהם עד לזמן מסוים, יאמרו: “מה מעכב אותו?” אולם ביום שיבוא עליהם העונש, לא יידחה יותר, ומה שזלזלו בו יקיף אותם
Ayah 9وَلَئِنۡ أَذَقۡنَٰهُ نَعۡمَآءَ بَعۡدَ ضَرَّآءَ مَسَّتۡهُ لَيَقُولَنَّ ذَهَبَ ٱلسَّيِّـَٔاتُ عَنِّيٓۚ إِنَّهُۥ لَفَرِحࣱ فَخُورٌ
אם נעניק לבן אנוש מרחמינו, ואז נסיר זאת מעליו, הוא מתייאש וכפוי-טובה
Ayah 10إِلَّا ٱلَّذِينَ صَبَرُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّٰلِحَٰتِ أُوْلَٰٓئِكَ لَهُم مَّغۡفِرَةࣱ وَأَجۡرࣱ كَبِيرࣱ
אך אם נעניק לו מחסדינו לאחר מצוקה שפגעה בו, הוא אומר: “חלפו הרעות מעליי”, ויהיה שחצן ומתגאה בעצמו
Ayah 11فَلَعَلَّكَ تَارِكُۢ بَعۡضَ مَا يُوحَىٰٓ إِلَيۡكَ وَضَآئِقُۢ بِهِۦ صَدۡرُكَ أَن يَقُولُواْ لَوۡلَآ أُنزِلَ عَلَيۡهِ كَنزٌ أَوۡ جَآءَ مَعَهُۥ مَلَكٌۚ إِنَّمَآ أَنتَ نَذِيرࣱۚ وَٱللَّهُ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءࣲ وَكِيلٌ
מלבד אלה אשר התאזרו בסבלנות ועשו את הטוב, להם שמורה סליחה וגמול גדול
Ayah 12أَمۡ يَقُولُونَ ٱفۡتَرَىٰهُۖ قُلۡ فَأۡتُواْ بِعَشۡرِ سُوَرࣲ مِّثۡلِهِۦ مُفۡتَرَيَٰتࣲ وَٱدۡعُواْ مَنِ ٱسۡتَطَعۡتُم مِّن دُونِ ٱللَّهِ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ
אולי אתה חושב שיחדל חלק ממה שהושרה אליך (כדי להקל עליהם), וצר לך על כך שיאמרו: “למה לא הורד לו אוצר ולא בא עמו מלאך?”, (אך) אתה רק מזהיר, ואללה אחראי לכל דבר
Ayah 13فَإِلَّمۡ يَسۡتَجِيبُواْ لَكُمۡ فَٱعۡلَمُوٓاْ أَنَّمَآ أُنزِلَ بِعِلۡمِ ٱللَّهِ وَأَن لَّآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَۖ فَهَلۡ أَنتُم مُّسۡلِمُونَ
ואולי יגידו: “הוא בדה אותו(הקוראן)”, אמור: “הביאו עשר סורות בדויות כמוהו, והזמינו לעזרתכם את כל אשר תוכלו מלבד אללה, אם אתם אכן צודקים”
Ayah 14مَن كَانَ يُرِيدُ ٱلۡحَيَوٰةَ ٱلدُّنۡيَا وَزِينَتَهَا نُوَفِّ إِلَيۡهِمۡ أَعۡمَٰلَهُمۡ فِيهَا وَهُمۡ فِيهَا لَا يُبۡخَسُونَ
ואז אם לא ישיבו לכם, דעו, כי הוא (הקוראן) הורד בידיעת אללה, וכי אין אלוה מלבדו,(אחרי כל זה), האם לא תהיו מוסלמים (מתמסרים)
Ayah 15أُوْلَٰٓئِكَ ٱلَّذِينَ لَيۡسَ لَهُمۡ فِي ٱلۡأٓخِرَةِ إِلَّا ٱلنَّارُۖ وَحَبِطَ مَا صَنَعُواْ فِيهَا وَبَٰطِلࣱ مَّا كَانُواْ يَعۡمَلُونَ
מי אשר שואף לחיי העולם הזה וקישוטיו, עמול להם לפי מעשיהם בעולם הזה ולא יקופחו
Ayah 16أَفَمَن كَانَ عَلَىٰ بَيِّنَةࣲ مِّن رَّبِّهِۦ وَيَتۡلُوهُ شَاهِدࣱ مِّنۡهُ وَمِن قَبۡلِهِۦ كِتَٰبُ مُوسَىٰٓ إِمَامࣰ ا وَرَحۡمَةًۚ أُوْلَٰٓئِكَ يُؤۡمِنُونَ بِهِۦۚ وَمَن يَكۡفُرۡ بِهِۦ مِنَ ٱلۡأَحۡزَابِ فَٱلنَّارُ مَوۡعِدُهُۥۚ فَلَا تَكُ فِي مِرۡيَةࣲ مِّنۡهُۚ إِنَّهُ ٱلۡحَقُّ مِن رَّبِّكَ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَ ٱلنَّاسِ لَا يُؤۡمِنُونَ
אלה הם אשר דבר לא יהיה להם בעולם הבא מלבד אש הגיהינום, וכל מה שעשו בעולם הזה ייפסל, ולא יהיה ערך למה שעשו
Ayah 17وَمَنۡ أَظۡلَمُ مِمَّنِ ٱفۡتَرَىٰ عَلَى ٱللَّهِ كَذِبًاۚ أُوْلَٰٓئِكَ يُعۡرَضُونَ عَلَىٰ رَبِّهِمۡ وَيَقُولُ ٱلۡأَشۡهَٰدُ هَٰٓؤُلَآءِ ٱلَّذِينَ كَذَبُواْ عَلَىٰ رَبِّهِمۡۚ أَلَا لَعۡنَةُ ٱللَّهِ عَلَى ٱلظَّٰلِمِينَ
האם אפשר להשוות אותם למי שיש בידו הוכחה ברורה מאת ריבונו(הקוראן), ולצדו עומד עד, ולפניו ספרו של משה כמדריך ורחמים לאנשים אשר האמינו בזה? אך לאלה אשר כפרו בזה מובטחת האש. על כן אל יהיה לך ספק בו, כי הוא הצדק מעם ריבונך, ואולם רוב האנשים לא האמינו
Ayah 18ٱلَّذِينَ يَصُدُّونَ عَن سَبِيلِ ٱللَّهِ وَيَبۡغُونَهَا عِوَجࣰ ا وَهُم بِٱلۡأٓخِرَةِ هُمۡ كَٰفِرُونَ
ומי מקפח יותר מזה הבודה על אללה שקר? אלה יועמדו ביום הדין בפני ריבונם, והעדים יכריזו: “הנה הם אלה אשר המציאו שקר על ריבונם. אכן, קללת אללה על המקפחים”
Ayah 19أُوْلَٰٓئِكَ لَمۡ يَكُونُواْ مُعۡجِزِينَ فِي ٱلۡأَرۡضِ وَمَا كَانَ لَهُم مِّن دُونِ ٱللَّهِ مِنۡ أَوۡلِيَآءَۘ يُضَٰعَفُ لَهُمُ ٱلۡعَذَابُۚ مَا كَانُواْ يَسۡتَطِيعُونَ ٱلسَّمۡعَ وَمَا كَانُواْ يُبۡصِرُونَ
אלה אשר מנעו אנשים מללכת בשביל של אללה, ורצו שהשביל יהיה עקום, והם אשר כפרו בעולם הבא
Ayah 20أُوْلَٰٓئِكَ ٱلَّذِينَ خَسِرُوٓاْ أَنفُسَهُمۡ وَضَلَّ عَنۡهُم مَّا كَانُواْ يَفۡتَرُونَ
כל אלה לא יוכלו להימלט ממנו (אללה) בארץ, ואין להם אדונים מלבד אללה, העונש שלהם יוכפל. הם לא יכלו לשמוע(את הקוראן) ולא יכלו לראות (אותות אללה)
Ayah 21لَا جَرَمَ أَنَّهُمۡ فِي ٱلۡأٓخِرَةِ هُمُ ٱلۡأَخۡسَرُونَ
הם אלה אשר הפסידו את עצמם, ואבד להם זה אשר בדו
Ayah 22إِنَّ ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّٰلِحَٰتِ وَأَخۡبَتُوٓاْ إِلَىٰ رَبِّهِمۡ أُوْلَٰٓئِكَ أَصۡحَٰبُ ٱلۡجَنَّةِۖ هُمۡ فِيهَا خَٰلِدُونَ
אין ספק שבעולם הבא יהיו הם המפסידים ביותר
Ayah 23۞مَثَلُ ٱلۡفَرِيقَيۡنِ كَٱلۡأَعۡمَىٰ وَٱلۡأَصَمِّ وَٱلۡبَصِيرِ وَٱلسَّمِيعِۚ هَلۡ يَسۡتَوِيَانِ مَثَلًاۚ أَفَلَا تَذَكَّرُونَ
אלה אשר האמינו והעושים את הטובות והנכנעים בפני ריבונם, אלה הם שוכני גן העדן, ולנצח יהיו בו. 24 משלם של שני הצדדים (הכופרים והמאמינים), כמו עיוור וחירש (מצד אחד), ושומע (מצד אחר). האם הם שווים זה לזה? הלא תבינו
Ayah 24وَلَقَدۡ أَرۡسَلۡنَا نُوحًا إِلَىٰ قَوۡمِهِۦٓ إِنِّي لَكُمۡ نَذِيرࣱ مُّبِينٌ
וכבר שלחנו את נוח אל בני עמו (הוא אמר להם): “אני מזהיר אתכם בלשון ברורה
Ayah 25أَن لَّا تَعۡبُدُوٓاْ إِلَّا ٱللَّهَۖ إِنِّيٓ أَخَافُ عَلَيۡكُمۡ عَذَابَ يَوۡمٍ أَلِيمࣲ
אל תעבדו אלא את אללה, (ואם לא) אני מפחד שתקבלו עונש כואב ״
Ayah 26فَقَالَ ٱلۡمَلَأُ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ مِن قَوۡمِهِۦ مَا نَرَىٰكَ إِلَّا بَشَرࣰ ا مِّثۡلَنَا وَمَا نَرَىٰكَ ٱتَّبَعَكَ إِلَّا ٱلَّذِينَ هُمۡ أَرَاذِلُنَا بَادِيَ ٱلرَّأۡيِ وَمَا نَرَىٰ لَكُمۡ عَلَيۡنَا مِن فَضۡلِۭ بَلۡ نَظُنُّكُمۡ كَٰذِبِينَ
אמרו אלה אשר כפרו מבין מנהיגי בני עמו: “אנו רואים שאתה בן אדם כמונו, ואנו רואים כי הלכו בעקבותיך רק העלובים בינינו וחסרי הדעת, ואיננו רואים בכם שום יתרון עלינו ואנו חושבים שאתם משקרים
Ayah 27قَالَ يَٰقَوۡمِ أَرَءَيۡتُمۡ إِن كُنتُ عَلَىٰ بَيِّنَةࣲ مِّن رَّبِّي وَءَاتَىٰنِي رَحۡمَةࣰ مِّنۡ عِندِهِۦ فَعُمِّيَتۡ عَلَيۡكُمۡ أَنُلۡزِمُكُمُوهَا وَأَنتُمۡ لَهَا كَٰرِهُونَ
(נוח אמר), “הוי, בני עמי! מה תאמרו אם יש לי הוכחה ברורה מריבוני, והעניק לי רחמים מאתו שנסתרו מכם, האם חושבים אתם שנכפה אותה עליכם ואתם בה מואסים
Ayah 28وَيَٰقَوۡمِ لَآ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَيۡهِ مَالًاۖ إِنۡ أَجۡرِيَ إِلَّا عَلَى ٱللَّهِۚ وَمَآ أَنَا۠ بِطَارِدِ ٱلَّذِينَ ءَامَنُوٓاْۚ إِنَّهُم مُّلَٰقُواْ رَبِّهِمۡ وَلَٰكِنِّيٓ أَرَىٰكُمۡ قَوۡمࣰ ا تَجۡهَلُونَ
”הוי, בני עמי! איני דורש מכם הון בעד שליחותי, כי שכרי מאללה, לכן לא אגרש מלפני את אלה שהאמינו שהם עומדים לפגוש את ריבונם. אני רואה שאתם אנשים בורים
Ayah 29وَيَٰقَوۡمِ مَن يَنصُرُنِي مِنَ ٱللَّهِ إِن طَرَدتُّهُمۡۚ أَفَلَا تَذَكَّرُونَ
והוי, בני עמי! מי יעזור לי בפני אללה אם אני אגרש אותם מלפני? האם לא תזכרו
Ayah 30وَلَآ أَقُولُ لَكُمۡ عِندِي خَزَآئِنُ ٱللَّهِ وَلَآ أَعۡلَمُ ٱلۡغَيۡبَ وَلَآ أَقُولُ إِنِّي مَلَكࣱ وَلَآ أَقُولُ لِلَّذِينَ تَزۡدَرِيٓ أَعۡيُنُكُمۡ لَن يُؤۡتِيَهُمُ ٱللَّهُ خَيۡرًاۖ ٱللَّهُ أَعۡلَمُ بِمَا فِيٓ أَنفُسِهِمۡ إِنِّيٓ إِذࣰ ا لَّمِنَ ٱلظَّٰلِمِينَ
ואין אני אומר לכם כי בידי אוצרות אללה, ואינני יודע את הנסתר, ואין אני אומר כי מלאך אני, ואיני אומר על אלה שתבוזו להם כי אללה לא יעניק להם כל טובה. אללה יודע מה שבנפשותיהם. (ואם זאת אעשה), אני אז אהיה מן המקפחים
Ayah 31قَالُواْ يَٰنُوحُ قَدۡ جَٰدَلۡتَنَا فَأَكۡثَرۡتَ جِدَٰلَنَا فَأۡتِنَا بِمَا تَعِدُنَآ إِن كُنتَ مِنَ ٱلصَّٰدِقِينَ
הם אמרו לו: ״ הוי, נוח! התנצחת עמנו והרבית להתנצח, הבא עלינו(את העונש) את שאיימת בו אם אתה צודק”
Ayah 32قَالَ إِنَّمَا يَأۡتِيكُم بِهِ ٱللَّهُ إِن شَآءَ وَمَآ أَنتُم بِمُعۡجِزِينَ
אמר: “אללה יביא אותו עליכם אם ירצה, ואין אתם יכולים לברוח מרצונו
Ayah 33وَلَا يَنفَعُكُمۡ نُصۡحِيٓ إِنۡ أَرَدتُّ أَنۡ أَنصَحَ لَكُمۡ إِن كَانَ ٱللَّهُ يُرِيدُ أَن يُغۡوِيَكُمۡۚ هُوَ رَبُّكُمۡ وَإِلَيۡهِ تُرۡجَعُونَ
ולא תועיל לכם עצתי, אם אללה יחליט לאפשר לכם לתעות בדרך, הוא ריבונכם ואליו (כולם) חוזרים”
Ayah 34أَمۡ يَقُولُونَ ٱفۡتَرَىٰهُۖ قُلۡ إِنِ ٱفۡتَرَيۡتُهُۥ فَعَلَيَّ إِجۡرَامِي وَأَنَا۠ بَرِيٓءࣱ مِّمَّا تُجۡرِمُونَ
או שמא אומרים: “הוא בדה אותו”, אמור: “אם בדיתי אותו, הרי רק עלי האחריות לחטאי, אך אני חף מחטאיכם”
Ayah 35وَأُوحِيَ إِلَىٰ نُوحٍ أَنَّهُۥ لَن يُؤۡمِنَ مِن قَوۡمِكَ إِلَّا مَن قَدۡ ءَامَنَ فَلَا تَبۡتَئِسۡ بِمَا كَانُواْ يَفۡعَلُونَ
והושרה לנוח: “מלבד אלה שכבר האמינו, לא יאמין עוד אף אחד מבני עמך, לכן אל תצטער על מעשיהם
Ayah 36وَٱصۡنَعِ ٱلۡفُلۡكَ بِأَعۡيُنِنَا وَوَحۡيِنَا وَلَا تُخَٰطِبۡنِي فِي ٱلَّذِينَ ظَلَمُوٓاْ إِنَّهُم مُّغۡرَقُونَ
אז בנה את האונייה בהשגחתנו והשראתנו, ואל תבקש ממני לסלוח לאלה אשר קיפחו, כי הם אכן מוטבעים”
Ayah 37وَيَصۡنَعُ ٱلۡفُلۡكَ وَكُلَّمَا مَرَّ عَلَيۡهِ مَلَأࣱ مِّن قَوۡمِهِۦ سَخِرُواْ مِنۡهُۚ قَالَ إِن تَسۡخَرُواْ مِنَّا فَإِنَّا نَسۡخَرُ مِنكُمۡ كَمَا تَسۡخَرُونَ
וכאשר היה נוח בונה את האונייה, וכשמנהיגים מבני עמו עברו על- פניו הם זלזלו בו, הוא אמר: “כשם שאתם מזלזלים בנו, גם אנו מזלזלים בכם כפי שאתם מזלזלים (בנו)
Ayah 38فَسَوۡفَ تَعۡلَمُونَ مَن يَأۡتِيهِ عَذَابࣱ يُخۡزِيهِ وَيَحِلُّ عَلَيۡهِ عَذَابࣱ مُّقِيمٌ
ואתם עומדים לדעת על מי יבוא העונש המשפיל, ועל מי יחול העונש הנצחי”
Ayah 39حَتَّىٰٓ إِذَا جَآءَ أَمۡرُنَا وَفَارَ ٱلتَّنُّورُ قُلۡنَا ٱحۡمِلۡ فِيهَا مِن كُلࣲّ زَوۡجَيۡنِ ٱثۡنَيۡنِ وَأَهۡلَكَ إِلَّا مَن سَبَقَ عَلَيۡهِ ٱلۡقَوۡلُ وَمَنۡ ءَامَنَۚ وَمَآ ءَامَنَ مَعَهُۥٓ إِلَّا قَلِيلࣱ
וכאשר באה פקודתנו ומים התחילו להגיח מהתנור, אמרנו(לנוח: “קח אתך אל האונייה זוג מכל מין יחד עם בני ביתך, פרס לאלה שכבר נחרץ גורלם- ואת כל המאמינים”. אך רק מעטים אלה אשר האמינו אתו)
Ayah 40۞وَقَالَ ٱرۡكَبُواْ فِيهَا بِسۡمِ ٱللَّهِ مَجۡرٜىٰهَا وَمُرۡسَىٰهَآۚ إِنَّ رَبِّي لَغَفُورࣱ رَّحِيمࣱ
(נוח): “עלו אל האונייה, בשם אללה היא תפליג ותעגון, כי ריבוני אכן הוא הסולח והרחום”
Ayah 41وَهِيَ تَجۡرِي بِهِمۡ فِي مَوۡجࣲ كَٱلۡجِبَالِ وَنَادَىٰ نُوحٌ ٱبۡنَهُۥ وَكَانَ فِي مَعۡزِلࣲ يَٰبُنَيَّ ٱرۡكَب مَّعَنَا وَلَا تَكُن مَّعَ ٱلۡكَٰفِرِينَ
ובהיות האונייה מהלכת בין גלים גבוהים כהרים, קרא נוח אל אחד מבניו, שלא הצטרף אליהם: “הוי בני! הצטרף אלינו ואל תהיה עם הכופרים”
Ayah 42قَالَ سَـَٔاوِيٓ إِلَىٰ جَبَلࣲ يَعۡصِمُنِي مِنَ ٱلۡمَآءِۚ قَالَ لَا عَاصِمَ ٱلۡيَوۡمَ مِنۡ أَمۡرِ ٱللَّهِ إِلَّا مَن رَّحِمَۚ وَحَالَ بَيۡنَهُمَا ٱلۡمَوۡجُ فَكَانَ مِنَ ٱلۡمُغۡرَقِينَ
אמר (הבן): “אני אמצא מחסה בהר שיגן עליי מפני המים”. אמר (נוח): “אין מגן היום מן הפסיקה של אללה, אלא רק למי שאללה ירחם עליו”, ואז הפרידו ביניהם הגלים, והיה (בנו) בין הטובעים
Ayah 43وَقِيلَ يَٰٓأَرۡضُ ٱبۡلَعِي مَآءَكِ وَيَٰسَمَآءُ أَقۡلِعِي وَغِيضَ ٱلۡمَآءُ وَقُضِيَ ٱلۡأَمۡرُ وَٱسۡتَوَتۡ عَلَى ٱلۡجُودِيِّۖ وَقِيلَ بُعۡدࣰ ا لِّلۡقَوۡمِ ٱلظَّٰلِمِينَ
ואז נאמר: “אדמה! ספגי את המים שלך! שמיים! הפסיקו את הגשם!”, אז פחתו המים והעניין נגמר, (והאונניה) עגנה על הר אל-ג'ודי, ואז נאמר: “אבדו הכופרים!”
Ayah 44وَنَادَىٰ نُوحࣱ رَّبَّهُۥ فَقَالَ رَبِّ إِنَّ ٱبۡنِي مِنۡ أَهۡلِي وَإِنَّ وَعۡدَكَ ٱلۡحَقُّ وَأَنتَ أَحۡكَمُ ٱلۡحَٰكِمِينَ
וקרא נוח אל ריבונו, ואמר: “ריבוני! בני הוא מבני משפחתי, והבטחתך (להציל אותי ובני משפחתי) צדק היא ואתה הטוב בין השופטים”
Ayah 45قَالَ يَٰنُوحُ إِنَّهُۥ لَيۡسَ مِنۡ أَهۡلِكَۖ إِنَّهُۥ عَمَلٌ غَيۡرُ صَٰلِحࣲۖ فَلَا تَسۡـَٔلۡنِ مَا لَيۡسَ لَكَ بِهِۦ عِلۡمٌۖ إِنِّيٓ أَعِظُكَ أَن تَكُونَ مِنَ ٱلۡجَٰهِلِينَ
אמר (אללה), “הוי נוח, אין הוא מבני משפחתך, כי זה מעשה שאינו טוב . לכן, אל תשאל אותי מה שאין לך ידיעה עליו, אני מזהיר אותך שלא להיות בין הנבערים”
Ayah 46قَالَ رَبِّ إِنِّيٓ أَعُوذُ بِكَ أَنۡ أَسۡـَٔلَكَ مَا لَيۡسَ لِي بِهِۦ عِلۡمࣱۖ وَإِلَّا تَغۡفِرۡ لِي وَتَرۡحَمۡنِيٓ أَكُن مِّنَ ٱلۡخَٰسِرِينَ
אמר (נוח): “ריבוני! אני מבקש מחסה אצלך מפני שאשאל אותך על אשר לא אדע, ואם לא תסלח לי ותרחם עלי אהיה גם אני מן המפסידים”
Ayah 47قِيلَ يَٰنُوحُ ٱهۡبِطۡ بِسَلَٰمࣲ مِّنَّا وَبَرَكَٰتٍ عَلَيۡكَ وَعَلَىٰٓ أُمَمࣲ مِّمَّن مَّعَكَۚ وَأُمَمࣱ سَنُمَتِّعُهُمۡ ثُمَّ يَمَسُّهُم مِّنَّا عَذَابٌ أَلِيمࣱ
אז נאמר: “הוי, נוח! לך לשלום! ברכותינו יהיו עליך ועל האומות אשר אתך. אך, לאומות (אחרות) ניתן הנאה רק לזמן מה, ולאחר מכן ננחית עליהן עונש כואב”
Ayah 48تِلۡكَ مِنۡ أَنۢبَآءِ ٱلۡغَيۡبِ نُوحِيهَآ إِلَيۡكَۖ مَا كُنتَ تَعۡلَمُهَآ أَنتَ وَلَا قَوۡمُكَ مِن قَبۡلِ هَٰذَاۖ فَٱصۡبِرۡۖ إِنَّ ٱلۡعَٰقِبَةَ لِلۡمُتَّقِينَ
אלה סיפורי העבר הנסתר, אשר לא ידעתם עליו אתה ובני עמך לפני זה, לכן התאזר בסבלנות, כי העתיד שייך ליראי אללה
Ayah 49وَإِلَىٰ عَادٍ أَخَاهُمۡ هُودࣰ اۚ قَالَ يَٰقَوۡمِ ٱعۡبُدُواْ ٱللَّهَ مَا لَكُم مِّنۡ إِلَٰهٍ غَيۡرُهُۥٓۖ إِنۡ أَنتُمۡ إِلَّا مُفۡتَرُونَ
ואל בני עאד שלחנו את (הנביא) הוד אחיהם, והוא אמר להם: ״ הוי, בני עמי! עבדו את אללה, כי אין לכם אלוה מלבדו, וכי בכפירה שלכם אתם רק משקרים
Ayah 50يَٰقَوۡمِ لَآ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَيۡهِ أَجۡرًاۖ إِنۡ أَجۡرِيَ إِلَّا عَلَى ٱلَّذِي فَطَرَنِيٓۚ أَفَلَا تَعۡقِلُونَ
והוי, בני עמי! אין אני דורש מכם גמול (על המסר שאני מעביר לכם), אכן שכרי נמצא אצל מי שברא אותי, הלא תשכילו להביו
Ayah 51وَيَٰقَوۡمِ ٱسۡتَغۡفِرُواْ رَبَّكُمۡ ثُمَّ تُوبُوٓاْ إِلَيۡهِ يُرۡسِلِ ٱلسَّمَآءَ عَلَيۡكُم مِّدۡرَارࣰ ا وَيَزِدۡكُمۡ قُوَّةً إِلَىٰ قُوَّتِكُمۡ وَلَا تَتَوَلَّوۡاْ مُجۡرِمِينَ
והוי, בני עמי! בקשו סליחה מריבונכם והתחרטו בפניו בכנות, ואז יוריד לכם מן השמים גשמי ברכה ויוסיף לכם כוח על כוחכם, ואל תתרחקו ותהיו כופרים מכחשים!”
Ayah 52قَالُواْ يَٰهُودُ مَا جِئۡتَنَا بِبَيِّنَةࣲ وَمَا نَحۡنُ بِتَارِكِيٓ ءَالِهَتِنَا عَن قَوۡلِكَ وَمَا نَحۡنُ لَكَ بِمُؤۡمِنِينَ
אמרו: “הוי הוד! לא הבאת לנו כל הוכחה ברורה, לכן, איננו נוטשים את (עבודת) אלילינו כפי שאתה רוצה, ואיננו מאמינים לך
Ayah 53إِن نَّقُولُ إِلَّا ٱعۡتَرَىٰكَ بَعۡضُ ءَالِهَتِنَا بِسُوٓءࣲۗ قَالَ إِنِّيٓ أُشۡهِدُ ٱللَّهَ وَٱشۡهَدُوٓاْ أَنِّي بَرِيٓءࣱ مِّمَّا تُشۡرِكُونَ
אנחנו רק יכולים להגיד שייתכן שאחד מאלילינו גרם לך להשתגע”. הוד אמר: “אללה הוא העד שלי, והיו עדים גם אתם שאני מתנער מאשר אתם משתפים
Ayah 54مِن دُونِهِۦۖ فَكِيدُونِي جَمِيعࣰ ا ثُمَّ لَا تُنظِرُونِ
מלבדו. לכן, התנכלו לי כרצונכם, ואל תתנו לי שהות
Ayah 55إِنِّي تَوَكَّلۡتُ عَلَى ٱللَّهِ رَبِّي وَرَبِّكُمۚ مَّا مِن دَآبَّةٍ إِلَّا هُوَ ءَاخِذُۢ بِنَاصِيَتِهَآۚ إِنَّ رَبِّي عَلَىٰ صِرَٰطࣲ مُّسۡتَقِيمࣲ
אני סומך על אללה, ריבוני וריבונכם, שאין ברוא אחד בעולם אשר בו הוא אינו שולט. ריבוני מוביל אל הדרך הישר
Ayah 56فَإِن تَوَلَّوۡاْ فَقَدۡ أَبۡلَغۡتُكُم مَّآ أُرۡسِلۡتُ بِهِۦٓ إِلَيۡكُمۡۚ وَيَسۡتَخۡلِفُ رَبِّي قَوۡمًا غَيۡرَكُمۡ وَلَا تَضُرُّونَهُۥ شَيۡـًٔاۚ إِنَّ رَبِّي عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٍ حَفِيظࣱ
ואם תתרחקו - אני כבר מסרתי לכם את אשר נשלחתי להביא אליכם, ריבוני יחליף אתכם באנשים אחרים מבלי שתוכלו להפריע לו בכלום. אכן, ריבוני שומר על כל דבר
Ayah 57وَلَمَّا جَآءَ أَمۡرُنَا نَجَّيۡنَا هُودࣰ ا وَٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ مَعَهُۥ بِرَحۡمَةࣲ مِّنَّا وَنَجَّيۡنَٰهُم مِّنۡ عَذَابٍ غَلِيظࣲ
וכאשר באה פסיקתנו(להעניש אותם), חילצנו ברחמינו את (הנביא) הוד ואת כל אלה אשר האמינו עמו וחילצנו אותם מן העונש הכבד
Ayah 58وَتِلۡكَ عَادࣱۖ جَحَدُواْ بِـَٔايَٰتِ رَبِّهِمۡ وَعَصَوۡاْ رُسُلَهُۥ وَٱتَّبَعُوٓاْ أَمۡرَ كُلِّ جَبَّارٍ عَنِيدࣲ
והנה, (בני שבט) עאד כפרו באותות ריבונם ולא צייתו לשליחיו, וצייתו לצו כל עריץ וקשה עורף
Ayah 59وَأُتۡبِعُواْ فِي هَٰذِهِ ٱلدُّنۡيَا لَعۡنَةࣰ وَيَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِۗ أَلَآ إِنَّ عَادࣰ ا كَفَرُواْ رَبَّهُمۡۗ أَلَا بُعۡدࣰ ا لِّعَادࣲ قَوۡمِ هُودࣲ
לכן, רדפה אותם קללה בעולם הזה, וביום תחיית-המתים (מחכה להם עונש כבד), אכן (בני שבט) עאד כפרו בריבונם. אין יותר רחוקים מעאד, השבט של הוד
Ayah 60۞وَإِلَىٰ ثَمُودَ أَخَاهُمۡ صَٰلِحࣰ اۚ قَالَ يَٰقَوۡمِ ٱعۡبُدُواْ ٱللَّهَ مَا لَكُم مِّنۡ إِلَٰهٍ غَيۡرُهُۥۖ هُوَ أَنشَأَكُم مِّنَ ٱلۡأَرۡضِ وَٱسۡتَعۡمَرَكُمۡ فِيهَا فَٱسۡتَغۡفِرُوهُ ثُمَّ تُوبُوٓاْ إِلَيۡهِۚ إِنَّ رَبِّي قَرِيبࣱ مُّجِيبࣱ
ואל(בני עם) ת'מוד (שלחנו) את אחיהם צאלח. והוא אמר: ״ הוי בני עמי! עבדו את אללה, שאין לכם אלוה מלבדו, הוא ברא אתכם מן האדמה, ונתן לכם לחיות בה. לכן בקשו את סליחתו ושובו אליו, כי ריבוני קרוב ועונה (למתפללים אליו)”
Ayah 61قَالُواْ يَٰصَٰلِحُ قَدۡ كُنتَ فِينَا مَرۡجُوࣰّ ا قَبۡلَ هَٰذَآۖ أَتَنۡهَىٰنَآ أَن نَّعۡبُدَ مَا يَعۡبُدُ ءَابَآؤُنَا وَإِنَّنَا لَفِي شَكࣲّ مِّمَّا تَدۡعُونَآ إِلَيۡهِ مُرِيبࣲ
אמרו, “הוי, סאלח! כבר היית בקרבנו איש חכם ויציב לפני זה, האם אתה אוסר עלינו לעבוד את אשר עבדו אבותינו? יש לנו ספק גדול באשר אתה קורא לנו להאמין בו”
Ayah 62قَالَ يَٰقَوۡمِ أَرَءَيۡتُمۡ إِن كُنتُ عَلَىٰ بَيِّنَةࣲ مِّن رَّبِّي وَءَاتَىٰنِي مِنۡهُ رَحۡمَةࣰ فَمَن يَنصُرُنِي مِنَ ٱللَّهِ إِنۡ عَصَيۡتُهُۥۖ فَمَا تَزِيدُونَنِي غَيۡرَ تَخۡسِيرࣲ
אמר: " הוי, בני עמי! הגידו לי: אם יש בידי הוכחה ברורה מריבוני, והוא העניק לי רחמים ממנו, מי יעזור לי נגד אללה אם לא אעשה כמצוותו? אתם רק תוסיפו לאבדון שלי
Ayah 63وَيَٰقَوۡمِ هَٰذِهِۦ نَاقَةُ ٱللَّهِ لَكُمۡ ءَايَةࣰۖ فَذَرُوهَا تَأۡكُلۡ فِيٓ أَرۡضِ ٱللَّهِۖ وَلَا تَمَسُّوهَا بِسُوٓءࣲ فَيَأۡخُذَكُمۡ عَذَابࣱ قَرِيبࣱ
והוי, בני עמי! הנה נאקה של אללה לאות לכם. תנו לה לרעות כרצונה באדמת אללה, ואל תפגעו בה לרעה, אחרת יפגע בכם עונש (כבד) וקרוב!”
Ayah 64فَعَقَرُوهَا فَقَالَ تَمَتَّعُواْ فِي دَارِكُمۡ ثَلَٰثَةَ أَيَّامࣲۖ ذَٰلِكَ وَعۡدٌ غَيۡرُ مَكۡذُوبࣲ
אך, הם שחטו אותה. ואז אמר: “תיהנו מהחיים שלכם רק לעוד שלושה ימים, אני מבטיח לכם שההזהרה הזאת לא הייתה לשווא”
Ayah 65فَلَمَّا جَآءَ أَمۡرُنَا نَجَّيۡنَا صَٰلِحࣰ ا وَٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ مَعَهُۥ بِرَحۡمَةࣲ مِّنَّا وَمِنۡ خِزۡيِ يَوۡمِئِذٍۚ إِنَّ رَبَّكَ هُوَ ٱلۡقَوِيُّ ٱلۡعَزِيزُ
וכאשר באה פסיקתנו (להעניש אותם), חילצנו את צאלח ואת כל אלה שהאמינו עמו מהשפלת אותו היום. וריבונך הוא החזק והעזוז
Ayah 66وَأَخَذَ ٱلَّذِينَ ظَلَمُواْ ٱلصَّيۡحَةُ فَأَصۡبَحُواْ فِي دِيَٰرِهِمۡ جَٰثِمِينَ
והצווחה נחתה על אלה אשר קיפחו, ואז נהיו לגופות של מתים אשר מוטלים בבתיהם
Ayah 67كَأَن لَّمۡ يَغۡنَوۡاْ فِيهَآۗ أَلَآ إِنَّ ثَمُودَاْ كَفَرُواْ رَبَّهُمۡۗ أَلَا بُعۡدࣰ ا لِّثَمُودَ
כאילו מעולם לא היו בחיים. בני ת'מוד כפרו בריבונם! ולכן, אבדו בני שבט ת'מוד
Ayah 68وَلَقَدۡ جَآءَتۡ رُسُلُنَآ إِبۡرَٰهِيمَ بِٱلۡبُشۡرَىٰ قَالُواْ سَلَٰمࣰ اۖ قَالَ سَلَٰمࣱۖ فَمَا لَبِثَ أَن جَآءَ بِعِجۡلٍ حَنِيذࣲ
שליחינו (המלאכים) באו לאברהם עם הבשורות. הם בירכו אותו לשלום, והוא בירך אותם לשלום, ואז הוא מיהר להביא להם עגל שמן צלוי
Ayah 69فَلَمَّا رَءَآ أَيۡدِيَهُمۡ لَا تَصِلُ إِلَيۡهِ نَكِرَهُمۡ وَأَوۡجَسَ مِنۡهُمۡ خِيفَةࣰۚ قَالُواْ لَا تَخَفۡ إِنَّآ أُرۡسِلۡنَآ إِلَىٰ قَوۡمِ لُوطࣲ
וכאשר ראה שידיהם לא נוגעות בו (באוכל), הופתע מהם והחל לפחד מהם. אבל, הם אמרו לו: “אל תפחד! אנו(מלאכים) נשלחנו אל העם של (הנביא) לוט”
Ayah 70وَٱمۡرَأَتُهُۥ قَآئِمَةࣱ فَضَحِكَتۡ فَبَشَّرۡنَٰهَا بِإِسۡحَٰقَ وَمِن وَرَآءِ إِسۡحَٰقَ يَعۡقُوبَ
אך, אשתו שהייתה עומדת בקרבתם (ושמעה את מה שהם אומרים), צחקה כאשר הם בישרו לה על הולדת יצחק (מפני שהיא הייתה עקרה), ואחרי יצחק את יעקוב
Ayah 71قَالَتۡ يَٰوَيۡلَتَىٰٓ ءَأَلِدُ وَأَنَا۠ عَجُوزࣱ وَهَٰذَا بَعۡلِي شَيۡخًاۖ إِنَّ هَٰذَا لَشَيۡءٌ عَجِيبࣱ
היא אמרה: “אוי לי! כיצד אלד אם גם אני וגם בעלי באים בימים? בצדק זה דבר מוזר
Ayah 72قَالُوٓاْ أَتَعۡجَبِينَ مِنۡ أَمۡرِ ٱللَّهِۖ رَحۡمَتُ ٱللَّهِ وَبَرَكَٰتُهُۥ عَلَيۡكُمۡ أَهۡلَ ٱلۡبَيۡتِۚ إِنَّهُۥ حَمِيدࣱ مَّجِيدࣱ
הם אמרו (המלאכים): “האם יש משהו בלתי אפשרי עבור אללה? רחמי אללה וברכותיו עליכם בני הבית, כי הוא (אללה) מהולל ורב-תפארת”
Ayah 73فَلَمَّا ذَهَبَ عَنۡ إِبۡرَٰهِيمَ ٱلرَّوۡعُ وَجَآءَتۡهُ ٱلۡبُشۡرَىٰ يُجَٰدِلُنَا فِي قَوۡمِ لُوطٍ
וכאשר נרגע אברהם וניתנה לו הבשורה, הוא המשיך להתנצח עמנו אודות בני עמו של לוט
Ayah 74إِنَّ إِبۡرَٰهِيمَ لَحَلِيمٌ أَوَّٰهࣱ مُّنِيبࣱ
כי אברהם היה סבלן, ומרבה להתפלל אל אללה, ותמיד פונה לאללה
Ayah 75يَٰٓإِبۡرَٰهِيمُ أَعۡرِضۡ عَنۡ هَٰذَآۖ إِنَّهُۥ قَدۡ جَآءَ أَمۡرُ رَبِّكَۖ وَإِنَّهُمۡ ءَاتِيهِمۡ عَذَابٌ غَيۡرُ مَرۡدُودࣲ
הוי, אברהם! עזוב את זה! הנה כבר הגיעה החלטת ריבונך, והעונש מגיע אליהם, ואין לעצור אותו
Ayah 76وَلَمَّا جَآءَتۡ رُسُلُنَا لُوطࣰ ا سِيٓءَ بِهِمۡ وَضَاقَ بِهِمۡ ذَرۡعࣰ ا وَقَالَ هَٰذَا يَوۡمٌ عَصِيبࣱ
בבואם של שליחינו(המלאכים) אל (הנביא) לוט, בואם היה קשה בעיניו, והיה עליו למעמסה, ואמר: “זה הוא יום קשה”
Ayah 77وَجَآءَهُۥ قَوۡمُهُۥ يُهۡرَعُونَ إِلَيۡهِ وَمِن قَبۡلُ كَانُواْ يَعۡمَلُونَ ٱلسَّيِّـَٔاتِۚ قَالَ يَٰقَوۡمِ هَٰٓؤُلَآءِ بَنَاتِي هُنَّ أَطۡهَرُ لَكُمۡۖ فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَلَا تُخۡزُونِ فِي ضَيۡفِيٓۖ أَلَيۡسَ مِنكُمۡ رَجُلࣱ رَّشِيدࣱ
האנשים מבני עמו באו אליו במהירות, והם היו עושים את הרע, אמר להם: ״ הוי בני עמי! הנה בנותיי! הן טהורות יותר עבורכם. יראו את אללה ואל תמיסו עליי קלון ב(התקפת) אורחיי, האין בכם איש שהולך בדרך הישר?”
Ayah 78قَالُواْ لَقَدۡ عَلِمۡتَ مَا لَنَا فِي بَنَاتِكَ مِنۡ حَقࣲّ وَإِنَّكَ لَتَعۡلَمُ مَا نُرِيدُ
אמרו: “אתה כבר יודע כי אין לנו רצון על בנותיך, ואתה יודע מה רצוננו”
Ayah 79قَالَ لَوۡ أَنَّ لِي بِكُمۡ قُوَّةً أَوۡ ءَاوِيٓ إِلَىٰ رُكۡنࣲ شَدِيدࣲ
לוט אמר: ״ אם רק היה לי הכוח לעצור אתכם או אם יכולתי להיעזר בבעל כוח חזק!”
Ayah 80قَالُواْ يَٰلُوطُ إِنَّا رُسُلُ رَبِّكَ لَن يَصِلُوٓاْ إِلَيۡكَۖ فَأَسۡرِ بِأَهۡلِكَ بِقِطۡعࣲ مِّنَ ٱلَّيۡلِ وَلَا يَلۡتَفِتۡ مِنكُمۡ أَحَدٌ إِلَّا ٱمۡرَأَتَكَۖ إِنَّهُۥ مُصِيبُهَا مَآ أَصَابَهُمۡۚ إِنَّ مَوۡعِدَهُمُ ٱلصُّبۡحُۚ أَلَيۡسَ ٱلصُّبۡحُ بِقَرِيبࣲ
אמרו: “הוי, לוט! אנו שליחי ריבונך, אינם יכולים להגיע אליך! הוצא את בני ביתך בלילה הזה, ואל יביס אחד מכם לאחור, פרס לאשתך, אשר יקרה לה מה שיקרה לאחרים. המועד שלהם הוא בבוקר, האין הבוקר קרוב?”
Ayah 81فَلَمَّا جَآءَ أَمۡرُنَا جَعَلۡنَا عَٰلِيَهَا سَافِلَهَا وَأَمۡطَرۡنَا عَلَيۡهَا حِجَارَةࣰ مِّن سِجِّيلࣲ مَّنضُودࣲ
וכאשר ניתן צוונו נגדם, הפכנו את (העיר הזאת) על פיה: מה שעליה אל תחתיה, והורדנו עליה צרורות של אבנים מעופרת
Ayah 82مُّسَوَّمَةً عِندَ رَبِّكَۖ وَمَا هِيَ مِنَ ٱلظَّٰلِمِينَ بِبَعِيدࣲ
אשר מסומנות לפי (הוראות) ריבונך. אכן, עונשם של המקפחים לא היה רחוק (מהם)
Ayah 83۞وَإِلَىٰ مَدۡيَنَ أَخَاهُمۡ شُعَيۡبࣰ اۚ قَالَ يَٰقَوۡمِ ٱعۡبُدُواْ ٱللَّهَ مَا لَكُم مِّنۡ إِلَٰهٍ غَيۡرُهُۥۖ وَلَا تَنقُصُواْ ٱلۡمِكۡيَالَ وَٱلۡمِيزَانَۖ إِنِّيٓ أَرَىٰكُم بِخَيۡرࣲ وَإِنِّيٓ أَخَافُ عَلَيۡكُمۡ عَذَابَ يَوۡمࣲ مُّحِيطࣲ
ואל בני מדין שלחנו את (הנביא) שועיב אחיהם. אמר ״הוי, בני עמי! עיבדו את אללה, כי אין לכם אלוה אחר מלבדו, ואל תרמו במידה ובמשקל, אני רואה כי המצב שלכם הוא טוב , אך אני מפחד כי יבוא עליכם העונש המקיף
Ayah 84وَيَٰقَوۡمِ أَوۡفُواْ ٱلۡمِكۡيَالَ وَٱلۡمِيزَانَ بِٱلۡقِسۡطِۖ وَلَا تَبۡخَسُواْ ٱلنَّاسَ أَشۡيَآءَهُمۡ وَلَا تَعۡثَوۡاْ فِي ٱلۡأَرۡضِ مُفۡسِدِينَ
הוי, בני עמי! היו אמינים במידות ובמשקלים ואל תפחיתו לאנשים מן המגיע להם, ואל תפיצו שחיתות בארץ
Ayah 85بَقِيَّتُ ٱللَّهِ خَيۡرࣱ لَّكُمۡ إِن كُنتُم مُّؤۡمِنِينَۚ وَمَآ أَنَا۠ عَلَيۡكُم بِحَفِيظࣲ
מה שאללה התיר לכם (מהרווח שמגיע לכם) זה מה שהכי טוב עבורכם, אם אתם אכן מאמינים אמתיים. אך אינני אחראי למה שתעשו
Ayah 86قَالُواْ يَٰشُعَيۡبُ أَصَلَوٰتُكَ تَأۡمُرُكَ أَن نَّتۡرُكَ مَا يَعۡبُدُ ءَابَآؤُنَآ أَوۡ أَن نَّفۡعَلَ فِيٓ أَمۡوَٰلِنَا مَا نَشَٰٓؤُاْۖ إِنَّكَ لَأَنتَ ٱلۡحَلِيمُ ٱلرَّشِيدُ
אמרו: ״ הוי, שועיב! האם תפילתך מצווה עליך לדרוש מאתנו שנעזוב את אשר עבדו אבותינו, וכי נפסיק לעשות ברכושנו כרצוננו? (והוסיפו בזלזול), האם אתה היחיד בינינו אשר הוא סבלן והולך בדרך הישר?”
Ayah 87قَالَ يَٰقَوۡمِ أَرَءَيۡتُمۡ إِن كُنتُ عَلَىٰ بَيِّنَةࣲ مِّن رَّبِّي وَرَزَقَنِي مِنۡهُ رِزۡقًا حَسَنࣰ اۚ وَمَآ أُرِيدُ أَنۡ أُخَالِفَكُمۡ إِلَىٰ مَآ أَنۡهَىٰكُمۡ عَنۡهُۚ إِنۡ أُرِيدُ إِلَّا ٱلۡإِصۡلَٰحَ مَا ٱسۡتَطَعۡتُۚ وَمَا تَوۡفِيقِيٓ إِلَّا بِٱللَّهِۚ عَلَيۡهِ تَوَكَّلۡتُ وَإِلَيۡهِ أُنِيبُ
אמר (שועיב): “הוי, בני עמי! מה תגידו: אם יש לי הוכחה ברורה מריבוני, וגם העניק לי פרנסה טובה מאתו. אינני מבקש להרשות לעצמי את אשר אני מונע מכם לעשות, אלא לתקן במידת האפשר. ולא אצליח אלא רק ב(סיוע) אללה שעליו אני סומך ואליו אני פונה (לעזרה)
Ayah 88وَيَٰقَوۡمِ لَا يَجۡرِمَنَّكُمۡ شِقَاقِيٓ أَن يُصِيبَكُم مِّثۡلُ مَآ أَصَابَ قَوۡمَ نُوحٍ أَوۡ قَوۡمَ هُودٍ أَوۡ قَوۡمَ صَٰلِحࣲۚ وَمَا قَوۡمُ لُوطࣲ مِّنكُم بِبَعِيدࣲ
והוי, בני עמי! אל תתנו להתנגדות שלכם אליי להביא עליכם אסון כאסון שנפל על בני עמו של (הנביא) נוח, או על בני עמו של (הנביא) הוד, או על בני עמו של (הנביא) צאלח, ונוסף לכל זה אנשי (הנביא) לוט אינם רחוקים מכם
Ayah 89وَٱسۡتَغۡفِرُواْ رَبَّكُمۡ ثُمَّ تُوبُوٓاْ إِلَيۡهِۚ إِنَّ رَبِّي رَحِيمࣱ وَدُودࣱ
בקשו סליחה מריבונכם, ופנו אליו בחרטה, כי ריבוני רחום וחומל
Ayah 90قَالُواْ يَٰشُعَيۡبُ مَا نَفۡقَهُ كَثِيرࣰ ا مِّمَّا تَقُولُ وَإِنَّا لَنَرَىٰكَ فِينَا ضَعِيفࣰ اۖ وَلَوۡلَا رَهۡطُكَ لَرَجَمۡنَٰكَۖ وَمَآ أَنتَ عَلَيۡنَا بِعَزِيزࣲ
אמרו: “הוי, שועיב! אין אנו מבינים הרבה ממה שאתה אומר. ואנו רואים שאין לך שום כוח עלינו, ולולא בני משפחתך היינו רוגמים אותך באבנים, ואין לך ערך וכבוד בעינינו.”
Ayah 91قَالَ يَٰقَوۡمِ أَرَهۡطِيٓ أَعَزُّ عَلَيۡكُم مِّنَ ٱللَّهِ وَٱتَّخَذۡتُمُوهُ وَرَآءَكُمۡ ظِهۡرِيًّاۖ إِنَّ رَبِّي بِمَا تَعۡمَلُونَ مُحِيطࣱ
אמר (שועיב): ״ הוי, בני עמי האם בני משפחתי מוערכים בעיניכם יותר מאללה, עד כדי כך שפניתם עורף למה שהוא ציווה אתכם? ריבוני בקי בכל אשר אתם עושים”
Ayah 92وَيَٰقَوۡمِ ٱعۡمَلُواْ عَلَىٰ مَكَانَتِكُمۡ إِنِّي عَٰمِلࣱۖ سَوۡفَ تَعۡلَمُونَ مَن يَأۡتِيهِ عَذَابࣱ يُخۡزِيهِ وَمَنۡ هُوَ كَٰذِبࣱۖ وَٱرۡتَقِبُوٓاْ إِنِّي مَعَكُمۡ رَقِيبࣱ
הוי, בני עמי! המשיכו לעשות מה שאתם עושים, וגם אני אעשה כרצוני, אך סופכם שתדעו על מי יבוא עונש משפיל ומי הוא הכוזב. חכו וראו מה יקרה לכם, וגם אני מחכה אתכם
Ayah 93وَلَمَّا جَآءَ أَمۡرُنَا نَجَّيۡنَا شُعَيۡبࣰ ا وَٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ مَعَهُۥ بِرَحۡمَةࣲ مِّنَّا وَأَخَذَتِ ٱلَّذِينَ ظَلَمُواْ ٱلصَّيۡحَةُ فَأَصۡبَحُواْ فِي دِيَٰرِهِمۡ جَٰثِمِينَ
וכאשר נחת עליהם העונש, חילצנו את (הנביא) שועיב ואת אלה אשר האמינו אתו, ברחמנות מאתנו. אך אלה אשר קיפחו, נחתה עליהם הצווחה, ואז נהיו לגופות של מתים אשר מוטלים בבתיהם
Ayah 94كَأَن لَّمۡ يَغۡنَوۡاْ فِيهَآۗ أَلَا بُعۡدࣰ ا لِّمَدۡيَنَ كَمَا بَعِدَتۡ ثَمُودُ
(והושמדו) כמו שמעולם לא חיו בבתיהם. האבדון לאנשי עם מדין כפי שאבדו בני העם ת'מוד
Ayah 95وَلَقَدۡ أَرۡسَلۡنَا مُوسَىٰ بِـَٔايَٰتِنَا وَسُلۡطَٰنࣲ مُّبِينٍ
וכבר שלחנו את משה עם אותותינו ועם הוכחה ברורה
Ayah 96إِلَىٰ فِرۡعَوۡنَ وَمَلَإِيْهِۦ فَٱتَّبَعُوٓاْ أَمۡرَ فِرۡعَوۡنَۖ وَمَآ أَمۡرُ فِرۡعَوۡنَ بِرَشِيدࣲ
אל פרעה ואנשי שלטונו. אך האנשים הלכו אחרי פקודתו של פרעה, ואין דרכו של פרעה ישרה
Ayah 97يَقۡدُمُ قَوۡمَهُۥ يَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِ فَأَوۡرَدَهُمُ ٱلنَّارَۖ وَبِئۡسَ ٱلۡوِرۡدُ ٱلۡمَوۡرُودُ
(ולכן פרעה) יצעד בראש בני עמו ביום תחיית-המתים ויובילם אל אש הגיהינום. כמה רע המקום אשר אליו הם ייכנסו
Ayah 98وَأُتۡبِعُواْ فِي هَٰذِهِۦ لَعۡنَةࣰ وَيَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِۚ بِئۡسَ ٱلرِّفۡدُ ٱلۡمَرۡفُودُ
וקללה רדפה אותם בעולם הזה, וקללה תרדוף אותם גם ביום תחיית-המתים. כמה נורא מה שהם יקבלו בנוסף למה שקיבלו בעולם הזה
Ayah 99ذَٰلِكَ مِنۡ أَنۢبَآءِ ٱلۡقُرَىٰ نَقُصُّهُۥ عَلَيۡكَۖ مِنۡهَا قَآئِمࣱ وَحَصِيدࣱ
זה אשר סיפרנו על מה שקרה לכמה (אנשי) ערים בעבר, חלק מהם עדיין קיימים וחלק מהם הוכחדו
Ayah 100وَمَا ظَلَمۡنَٰهُمۡ وَلَٰكِن ظَلَمُوٓاْ أَنفُسَهُمۡۖ فَمَآ أَغۡنَتۡ عَنۡهُمۡ ءَالِهَتُهُمُ ٱلَّتِي يَدۡعُونَ مِن دُونِ ٱللَّهِ مِن شَيۡءࣲ لَّمَّا جَآءَ أَمۡرُ رَبِّكَۖ وَمَا زَادُوهُمۡ غَيۡرَ تَتۡبِيبࣲ
אך לא אנחנו קיפחנו אותם, אלא הם קיפחו את עצמם. האלילים שאליהם התפללו לא עזרו להם כלל כאשר בוצע הצו של ריבונך. להפך, הם הוסיפו להם עונש על עונשם
Ayah 101وَكَذَٰلِكَ أَخۡذُ رَبِّكَ إِذَآ أَخَذَ ٱلۡقُرَىٰ وَهِيَ ظَٰلِمَةٌۚ إِنَّ أَخۡذَهُۥٓ أَلِيمࣱ شَدِيدٌ
כזה הוא העונש של ריבונך כאשר הוא מעניש את אנשי הערים בכפירתם, ועונשו כואב וחזק
Ayah 102إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰ لِّمَنۡ خَافَ عَذَابَ ٱلۡأٓخِرَةِۚ ذَٰلِكَ يَوۡمࣱ مَّجۡمُوعࣱ لَّهُ ٱلنَّاسُ وَذَٰلِكَ يَوۡمࣱ مَّشۡهُودࣱ
בזה יש אות לאלה שפוחדים מעונש העולם הבא, ביום שיקובצו כל האנשים לדין, וביום הזה כולם יהיו נוכחים
Ayah 103وَمَا نُؤَخِّرُهُۥٓ إِلَّا لِأَجَلࣲ مَّعۡدُودࣲ
ואיננו מאחרים אותו (את יום הדין) רק עד למועד שנקבע
Ayah 104يَوۡمَ يَأۡتِ لَا تَكَلَّمُ نَفۡسٌ إِلَّا بِإِذۡنِهِۦۚ فَمِنۡهُمۡ شَقِيࣱّ وَسَعِيدࣱ
כאשר (יום הדין) יבוא, לא יוכל אדם לדבר בלי לקבל רשות (מאללה), וביניהם יהיו האומללים והמאושרים
Ayah 105فَأَمَّا ٱلَّذِينَ شَقُواْ فَفِي ٱلنَّارِ لَهُمۡ فِيهَا زَفِيرࣱ وَشَهِيقٌ
אולם, האומללים, הם אלה שיהיו באש הגיהינום, בה ינשפו ויזעקו
Ayah 106خَٰلِدِينَ فِيهَا مَا دَامَتِ ٱلسَّمَٰوَٰتُ وَٱلۡأَرۡضُ إِلَّا مَا شَآءَ رَبُّكَۚ إِنَّ رَبَّكَ فَعَّالࣱ لِّمَا يُرِيدُ
לנצח הם יהיו שם, כל עוד יתקיימו השמים והארץ, אלא אם ירצה ריבונך אחרת. כי ריבונך עושה כרצונו
Ayah 107۞وَأَمَّا ٱلَّذِينَ سُعِدُواْ فَفِي ٱلۡجَنَّةِ خَٰلِدِينَ فِيهَا مَا دَامَتِ ٱلسَّمَٰوَٰتُ وَٱلۡأَرۡضُ إِلَّا مَا شَآءَ رَبُّكَۖ عَطَآءً غَيۡرَ مَجۡذُوذࣲ
אך, המאושרים הם אלה שיהיו בגן העדן, ולנצח יהיו בו, כל עוד השמים והארץ קיימים, אלא אם ירצה ריבונך אחרת, תהיה זו מתנה שאינה מתכלה
Ayah 108فَلَا تَكُ فِي مِرۡيَةࣲ مِّمَّا يَعۡبُدُ هَٰٓؤُلَآءِۚ مَا يَعۡبُدُونَ إِلَّا كَمَا يَعۡبُدُ ءَابَآؤُهُم مِّن قَبۡلُۚ وَإِنَّا لَمُوَفُّوهُمۡ نَصِيبَهُمۡ غَيۡرَ مَنقُوصࣲ
שלא יהיה לך ספק בנוגע למה שאלה עובדים. הם אינם עובדים אלא את מה שעבדו אבותיהם לפניהם. אנחנו בוודאות ניתן להם את כל המגיע להם ואיננו מחסירים
Ayah 109وَلَقَدۡ ءَاتَيۡنَا مُوسَى ٱلۡكِتَٰبَ فَٱخۡتُلِفَ فِيهِۚ وَلَوۡلَا كَلِمَةࣱ سَبَقَتۡ مِن رَّبِّكَ لَقُضِيَ بَيۡنَهُمۡۚ وَإِنَّهُمۡ لَفِي شَكࣲّ مِّنۡهُ مُرِيبࣲ
כבר נתנו למשה את הספר, אך היו בין האנשים חילוקי דעות לגביו, ולולא החלטה קודמת מריבונך, היה שופט ביניהם (בעולם הזה), ואכן, הם בספק ברור
Ayah 110وَإِنَّ كُلࣰّ ا لَّمَّا لَيُوَفِّيَنَّهُمۡ رَبُّكَ أَعۡمَٰلَهُمۡۚ إِنَّهُۥ بِمَا يَعۡمَلُونَ خَبِيرࣱ
ואכן, לכולם ייתן ריבונך את שכרם, כי הוא אשר בקי במה שהם עושים
Ayah 111فَٱسۡتَقِمۡ كَمَآ أُمِرۡتَ وَمَن تَابَ مَعَكَ وَلَا تَطۡغَوۡاْۚ إِنَّهُۥ بِمَا تَعۡمَلُونَ بَصِيرࣱ
על כן, היה ישר באשר צווית, עם אלה אשר ביקשו סליחה אתך, ואל תתנשאו, כי אללה רואה את כל אשר תעשו
Ayah 112وَلَا تَرۡكَنُوٓاْ إِلَى ٱلَّذِينَ ظَلَمُواْ فَتَمَسَّكُمُ ٱلنَّارُ وَمَا لَكُم مِّن دُونِ ٱللَّهِ مِنۡ أَوۡلِيَآءَ ثُمَّ لَا تُنصَرُونَ
ואל תבטחו באלה אשר קיפחו, כדי שלא תפגע בכם האש. אז אין לכם אדון (גואל) מלבד אללה, ולא תינצלו
Ayah 113وَأَقِمِ ٱلصَّلَوٰةَ طَرَفَيِ ٱلنَّهَارِ وَزُلَفࣰ ا مِّنَ ٱلَّيۡلِۚ إِنَّ ٱلۡحَسَنَٰتِ يُذۡهِبۡنَ ٱلسَّيِّـَٔاتِۚ ذَٰلِكَ ذِكۡرَىٰ لِلذَّٰكِرِينَ
וקיים את התפילה בקצות היום, וחלק מהלילה, כי המעשים הטובים מכפרים על המעשים הרעים. וזו הזכרה לאלה אשר רוצים להיזכר
Ayah 114وَٱصۡبِرۡ فَإِنَّ ٱللَّهَ لَا يُضِيعُ أَجۡرَ ٱلۡمُحۡسِنِينَ
והתאזר בסבלנות, כי שכרם של עושי הטוב לא ילך לאיבוד אצל אללה
Ayah 115فَلَوۡلَا كَانَ مِنَ ٱلۡقُرُونِ مِن قَبۡلِكُمۡ أُوْلُواْ بَقِيَّةࣲ يَنۡهَوۡنَ عَنِ ٱلۡفَسَادِ فِي ٱلۡأَرۡضِ إِلَّا قَلِيلࣰ ا مِّمَّنۡ أَنجَيۡنَا مِنۡهُمۡۗ وَٱتَّبَعَ ٱلَّذِينَ ظَلَمُواْ مَآ أُتۡرِفُواْ فِيهِ وَكَانُواْ مُجۡرِمِينَ
ולא היו בקרב הדורות שקדמו לכם אנשים שהתנגדו למעשים רעים אשר היו בארץ, אלא מעטים מאלה אשר חילצנו מהם, והמשיכו אלה אשר קיפחו במה שהיו מתענגים בו, ולכן, היו פושעים
Ayah 116وَمَا كَانَ رَبُّكَ لِيُهۡلِكَ ٱلۡقُرَىٰ بِظُلۡمࣲ وَأَهۡلُهَا مُصۡلِحُونَ
ולא היה ריבונך מבחיר את הערים בכל חטא, אילו התושבים היו מתקנים את מעשיהם
Ayah 117وَلَوۡ شَآءَ رَبُّكَ لَجَعَلَ ٱلنَّاسَ أُمَّةࣰ وَٰحِدَةࣰۖ وَلَا يَزَالُونَ مُخۡتَلِفِينَ
לו רצה ריבונך, היה עושה את כל האנשים אומה אחת, אך הם ימשיכו להיות שונים
Ayah 118إِلَّا مَن رَّحِمَ رَبُّكَۚ وَلِذَٰلِكَ خَلَقَهُمۡۗ وَتَمَّتۡ كَلِمَةُ رَبِّكَ لَأَمۡلَأَنَّ جَهَنَّمَ مِنَ ٱلۡجِنَّةِ وَٱلنَّاسِ أَجۡمَعِينَ
מלבד חלק אשר עליהם הוא ריחם לשם כך ריבונך יצר אותם. על כן פסק ריבונך: “למלא את הגיהינום מן השדים והאנשים יחד״
Ayah 119وَكُلࣰّ ا نَّقُصُّ عَلَيۡكَ مِنۡ أَنۢبَآءِ ٱلرُّسُلِ مَا نُثَبِّتُ بِهِۦ فُؤَادَكَۚ وَجَآءَكَ فِي هَٰذِهِ ٱلۡحَقُّ وَمَوۡعِظَةࣱ وَذِكۡرَىٰ لِلۡمُؤۡمِنِينَ
אנחנו חושפים לפניך הכול על קורות שליחינו אשר קדמו לך כדי לחזק את לבך. ובזאת (בסורה זו) בא אליך הצדק והאזהרה והזכרה למאמינים
Ayah 120وَقُل لِّلَّذِينَ لَا يُؤۡمِنُونَ ٱعۡمَلُواْ عَلَىٰ مَكَانَتِكُمۡ إِنَّا عَٰمِلُونَ
ואמור לאלה אשר לא האמינו: “עשו כל מה שאתם רוצים, ואנו נעשה כל מה שאנו רוצים
Ayah 121وَٱنتَظِرُوٓاْ إِنَّا مُنتَظِرُونَ
וחכו, גם אנו מחכים”
Ayah 122وَلِلَّهِ غَيۡبُ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ وَإِلَيۡهِ يُرۡجَعُ ٱلۡأَمۡرُ كُلُّهُۥ فَٱعۡبُدۡهُ وَتَوَكَّلۡ عَلَيۡهِۚ وَمَا رَبُّكَ بِغَٰفِلٍ عَمَّا تَعۡمَلُونَ
לאללה שייכים כל נסתרות השמים והארץ, ואליו יושב כלדבר. לכן, עבוד אותו והיסמך עליו, כי ריבונכם אינו מתעלם ממה שאתם עושים
Ayah 123