סורה An-Naml — The Ant
סורה An-Naml (The Ant) — 27/114 · 93 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.
طسٓۚ تِلۡكَ ءَايَٰتُ ٱلۡقُرۡءَانِ وَكِتَابࣲ مُّبِينٍ
טא.סין ,אלה אותות הקוראן, והספר המבהיר (והגלוי)
Ayah 1هُدࣰ ى وَبُشۡرَىٰ لِلۡمُؤۡمِنِينَ
מקור הדרכה ובשורה טובה למאמינים
Ayah 2ٱلَّذِينَ يُقِيمُونَ ٱلصَّلَوٰةَ وَيُؤۡتُونَ ٱلزَّكَوٰةَ وَهُم بِٱلۡأٓخِرَةِ هُمۡ يُوقِنُونَ
אלה אשר מתמידים בקיום התפילה והנותנים את הזכאת (צדקת חובה) ובעולם הבא (יום הדין) הם אכן בטוחים (בהגעתו)
Ayah 3إِنَّ ٱلَّذِينَ لَا يُؤۡمِنُونَ بِٱلۡأٓخِرَةِ زَيَّنَّا لَهُمۡ أَعۡمَٰلَهُمۡ فَهُمۡ يَعۡمَهُونَ
אולם אלה אשר אינם מאמינים בעולם הבא, המעשים הרעים שלהם נראים להם יפים, הם תועים במבוכה
Ayah 4أُوْلَٰٓئِكَ ٱلَّذِينَ لَهُمۡ سُوٓءُ ٱلۡعَذَابِ وَهُمۡ فِي ٱلۡأٓخِرَةِ هُمُ ٱلۡأَخۡسَرُونَ
אלה אשר להם העונש הקשה מכול, והם בעולם הבא אכן הם המפסידים הגדולים
Ayah 5وَإِنَّكَ لَتُلَقَّى ٱلۡقُرۡءَانَ مِن لَّدُنۡ حَكِيمٍ عَلِيمٍ
ואכן הובא אליך הקוראן מלפני(אללה) החכם היודע הכול
Ayah 6إِذۡ قَالَ مُوسَىٰ لِأَهۡلِهِۦٓ إِنِّيٓ ءَانَسۡتُ نَارࣰ ا سَـَٔاتِيكُم مِّنۡهَا بِخَبَرٍ أَوۡ ءَاتِيكُم بِشِهَابࣲ قَبَسࣲ لَّعَلَّكُمۡ تَصۡطَلُونَ
כאשר משה אמר לבני משפחתו: “ראיתי אש אשר על-פיה אביא לכם הודעה, או אביא לכם לפיד אש, כדי שיהיה לכם חם”
Ayah 7فَلَمَّا جَآءَهَا نُودِيَ أَنۢ بُورِكَ مَن فِي ٱلنَّارِ وَمَنۡ حَوۡلَهَا وَسُبۡحَٰنَ ٱللَّهِ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ
כאשר בא אליה, נקרא לו ונאמר לו: “יבורך זה אשר באש וזה אשר סביב לה, ויתהלל אללה ריבון העולמים
Ayah 8يَٰمُوسَىٰٓ إِنَّهُۥٓ أَنَا ٱللَّهُ ٱلۡعَزِيزُ ٱلۡحَكِيمُ
הוי, משה! אכן, אני הוא אללה העזוז החכם
Ayah 9وَأَلۡقِ عَصَاكَۚ فَلَمَّا رَءَاهَا تَهۡتَزُّ كَأَنَّهَا جَآنࣱّ وَلَّىٰ مُدۡبِرࣰ ا وَلَمۡ يُعَقِّبۡۚ يَٰمُوسَىٰ لَا تَخَفۡ إِنِّي لَا يَخَافُ لَدَيَّ ٱلۡمُرۡسَلُونَ
והשלך את מקלך!” כאשר ראה את המקל זוחל כמו נחש, פנה עורף, ולא חזר. (קרא לו אללה): הוי, משה! אל תפחד, כי לא יפחדו אצלי השליחים
Ayah 10إِلَّا مَن ظَلَمَ ثُمَّ بَدَّلَ حُسۡنَۢا بَعۡدَ سُوٓءࣲ فَإِنِّي غَفُورࣱ رَّحِيمࣱ
אלא אלה אשר קיפחו, אך שינו ועשו את הטובה אחרי הרעה, הנה אני סלחן רחום
Ayah 11وَأَدۡخِلۡ يَدَكَ فِي جَيۡبِكَ تَخۡرُجۡ بَيۡضَآءَ مِنۡ غَيۡرِ سُوٓءࣲۖ فِي تِسۡعِ ءَايَٰتٍ إِلَىٰ فِرۡعَوۡنَ وَقَوۡمِهِۦٓۚ إِنَّهُمۡ كَانُواْ قَوۡمࣰ ا فَٰسِقِينَ
החדר ידך לחזך, והיא תצא לבנה בריאה מבלי רוע (פגע צרעת). זה אחד מתשעה אותות אשר תביאם אל פרעה ובני עמו, כי מופקרים הם
Ayah 12فَلَمَّا جَآءَتۡهُمۡ ءَايَٰتُنَا مُبۡصِرَةࣰ قَالُواْ هَٰذَا سِحۡرࣱ مُّبِينࣱ
ויהי בבוא אליהם אותותינו הבהירים, אמרו זהו קסם גלוי
Ayah 13وَجَحَدُواْ بِهَا وَٱسۡتَيۡقَنَتۡهَآ أَنفُسُهُمۡ ظُلۡمࣰ ا وَعُلُوࣰّ اۚ فَٱنظُرۡ كَيۡفَ كَانَ عَٰقِبَةُ ٱلۡمُفۡسِدِينَ
הם שללו אותם, אך בתוכם הודו באמתותם, כי היו חוטאים ויהירים. וראה מה היה סוף מפיצי השחיתות
Ayah 14وَلَقَدۡ ءَاتَيۡنَا دَاوُۥدَ وَسُلَيۡمَٰنَ عِلۡمࣰ اۖ وَقَالَا ٱلۡحَمۡدُ لِلَّهِ ٱلَّذِي فَضَّلَنَا عَلَىٰ كَثِيرࣲ مِّنۡ عِبَادِهِ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ
ולדוד ולשלמה הענקנו דעת, והם אמרו: “התודה לאללה אשר ביכר אותנו על פני רבים מעובדיו המאמינים.”
Ayah 15وَوَرِثَ سُلَيۡمَٰنُ دَاوُۥدَۖ وَقَالَ يَٰٓأَيُّهَا ٱلنَّاسُ عُلِّمۡنَا مَنطِقَ ٱلطَّيۡرِ وَأُوتِينَا مِن كُلِّ شَيۡءٍۖ إِنَّ هَٰذَا لَهُوَ ٱلۡفَضۡلُ ٱلۡمُبِينُ
וירש שלמה את דוד, ואמר: “הוי, האנשים! לומדנו את שפת הציפורים, וניתן לנו הכול, אכן זוהי הברכה הגלויה”
Ayah 16وَحُشِرَ لِسُلَيۡمَٰنَ جُنُودُهُۥ مِنَ ٱلۡجِنِّ وَٱلۡإِنسِ وَٱلطَّيۡرِ فَهُمۡ يُوزَعُونَ
וקובצו לשלמה כל גייסותיו מן השדים והאדם והעוף, והם מאורגנים ומצייתים
Ayah 17حَتَّىٰٓ إِذَآ أَتَوۡاْ عَلَىٰ وَادِ ٱلنَّمۡلِ قَالَتۡ نَمۡلَةࣱ يَٰٓأَيُّهَا ٱلنَّمۡلُ ٱدۡخُلُواْ مَسَٰكِنَكُمۡ لَا يَحۡطِمَنَّكُمۡ سُلَيۡمَٰنُ وَجُنُودُهُۥ وَهُمۡ لَا يَشۡعُرُونَ
בהגיעם לוואדי הנמלים, אמרה נמלה: “הוי, הנמלים! היכנסו אל כתיבן לבל ירסקו אתכן שלמה וגייסותיו מבלי שישימו לב”
Ayah 18فَتَبَسَّمَ ضَاحِكࣰ ا مِّن قَوۡلِهَا وَقَالَ رَبِّ أَوۡزِعۡنِيٓ أَنۡ أَشۡكُرَ نِعۡمَتَكَ ٱلَّتِيٓ أَنۡعَمۡتَ عَلَيَّ وَعَلَىٰ وَٰلِدَيَّ وَأَنۡ أَعۡمَلَ صَٰلِحࣰ ا تَرۡضَىٰهُ وَأَدۡخِلۡنِي بِرَحۡمَتِكَ فِي عِبَادِكَ ٱلصَّٰلِحِينَ
וצחק שלמה למשמע דבריה, ואמר: “ריבוני! למד אותי לשבח אותך על החסד שהענקת לי ולהוריי,, והביאני ברחמיך בין עובדיך הישרים”
Ayah 19وَتَفَقَّدَ ٱلطَّيۡرَ فَقَالَ مَالِيَ لَآ أَرَى ٱلۡهُدۡهُدَ أَمۡ كَانَ مِنَ ٱلۡغَآئِبِينَ
אחר-כך ערך מפקד לגייסות העופות ואמר: “למה אין אני רואה את הדוכיפת? האם היא מן הנעדרות
Ayah 20لَأُعَذِّبَنَّهُۥ عَذَابࣰ ا شَدِيدًا أَوۡ لَأَاْذۡبَحَنَّهُۥٓ أَوۡ لَيَأۡتِيَنِّي بِسُلۡطَٰنࣲ مُّبِينࣲ
אענישה בחומרה או אזבח אותה או שתגיש לי תירוץ מקובל”
Ayah 21فَمَكَثَ غَيۡرَ بَعِيدࣲ فَقَالَ أَحَطتُ بِمَا لَمۡ تُحِطۡ بِهِۦ وَجِئۡتُكَ مِن سَبَإِۭ بِنَبَإࣲ يَقِينٍ
לאחר זמן מה הגיעה ואז אמרה: “ידיעתי הקיפה מידע שאינו מוכר לך, והבאתי לך מידע אמין מארץ שבא
Ayah 22إِنِّي وَجَدتُّ ٱمۡرَأَةࣰ تَمۡلِكُهُمۡ وَأُوتِيَتۡ مِن كُلِّ شَيۡءࣲ وَلَهَا عَرۡشٌ عَظِيمࣱ
הנני מצאתי מלכה השולטת בהם, והוענק לה מכל דבר ולה כס-מלכות אדיר
Ayah 23وَجَدتُّهَا وَقَوۡمَهَا يَسۡجُدُونَ لِلشَّمۡسِ مِن دُونِ ٱللَّهِ وَزَيَّنَ لَهُمُ ٱلشَّيۡطَٰنُ أَعۡمَٰلَهُمۡ فَصَدَّهُمۡ عَنِ ٱلسَّبِيلِ فَهُمۡ لَا يَهۡتَدُونَ
מצאתי אותה ואת בני עמה סוגדים לשמש מלבד אללה, וקישט להם השטן את מעשיהם (פיתה אותם), ויסירם מדרך הישר, ואין הם מודרכים
Ayah 24أَلَّاۤ يَسۡجُدُواْۤ لِلَّهِ ٱلَّذِي يُخۡرِجُ ٱلۡخَبۡءَ فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ وَيَعۡلَمُ مَا تُخۡفُونَ وَمَا تُعۡلِنُونَ
כדי שלא יסגדו לאללה המגלה את הנסתר בשמים ובארץ ויודע מה שמסתירים ומה שחושפים
Ayah 25ٱللَّهُ لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ رَبُّ ٱلۡعَرۡشِ ٱلۡعَظِيمِ۩
אללה, אין אלוה מלבדו, ריבון כס-המלכות האדיר”
Ayah 26۞قَالَ سَنَنظُرُ أَصَدَقۡتَ أَمۡ كُنتَ مِنَ ٱلۡكَٰذِبِينَ
אמר: ״ נחזה (נבדוק), אם דברי הצדק או שקר דיברת
Ayah 27ٱذۡهَب بِّكِتَٰبِي هَٰذَا فَأَلۡقِهۡ إِلَيۡهِمۡ ثُمَّ تَوَلَّ عَنۡهُمۡ فَٱنظُرۡ مَاذَا يَرۡجِعُونَ
הובילי מכתבי זה חרקי אותו אליהם, ולאחר מכן, זוזי הצידה קצת וראי מה יענו”
Ayah 28قَالَتۡ يَٰٓأَيُّهَا ٱلۡمَلَؤُاْ إِنِّيٓ أُلۡقِيَ إِلَيَّ كِتَٰبࣱ كَرِيمٌ
אמרה: ״ הוי, אלה השרים! נזרק אליי מכתב מכובד
Ayah 29إِنَّهُۥ مِن سُلَيۡمَٰنَ وَإِنَّهُۥ بِسۡمِ ٱللَّهِ ٱلرَّحۡمَٰنِ ٱلرَّحِيمِ
אכן, הוא משלמה, ובו (כתוב): “
Ayah 30أَلَّا تَعۡلُواْ عَلَيَّ وَأۡتُونِي مُسۡلِمِينَ
אל תתייהרו, ובואו אלי מוסלמים (מתמסרים לאללה)”
Ayah 31قَالَتۡ يَٰٓأَيُّهَا ٱلۡمَلَؤُاْ أَفۡتُونِي فِيٓ أَمۡرِي مَا كُنتُ قَاطِعَةً أَمۡرًا حَتَّىٰ تَشۡهَدُونِ
אמרה: “הוי, מכובדיי! אבקש את עצתכם בענייני, איני מחליטה בלי שאתייעץ עמכם ותהיו עדים להחלטתי”
Ayah 32قَالُواْ نَحۡنُ أُوْلُواْ قُوَّةࣲ وَأُوْلُواْ بَأۡسࣲ شَدِيدࣲ وَٱلۡأَمۡرُ إِلَيۡكِ فَٱنظُرِي مَاذَا تَأۡمُرِينَ
אמרו: “אנחנו איתנים, אנשי חיל רב, אך, בידך ההחלטה, אז חשבי מה תצווי אנו נקיים ״
Ayah 33قَالَتۡ إِنَّ ٱلۡمُلُوكَ إِذَا دَخَلُواْ قَرۡيَةً أَفۡسَدُوهَا وَجَعَلُوٓاْ أَعِزَّةَ أَهۡلِهَآ أَذِلَّةࣰۚ وَكَذَٰلِكَ يَفۡعَلُونَ
אמרה: “הנה, המלכים בבואם אל עיר ישחיתוה וישפילו את מכובדיה, כי כך מנהגם
Ayah 34وَإِنِّي مُرۡسِلَةٌ إِلَيۡهِم بِهَدِيَّةࣲ فَنَاظِرَةُۢ بِمَ يَرۡجِعُ ٱلۡمُرۡسَلُونَ
והנה, אני שולחת להם מתנה, ואחכה לאשר ישיבו לשליחים”
Ayah 35فَلَمَّا جَآءَ سُلَيۡمَٰنَ قَالَ أَتُمِدُّونَنِ بِمَالࣲ فَمَآ ءَاتَىٰنِۦَ ٱللَّهُ خَيۡرࣱ مِّمَّآ ءَاتَىٰكُمۚ بَلۡ أَنتُم بِهَدِيَّتِكُمۡ تَفۡرَحُونَ
כאשר הגיע (שליח שבא) אל שלמה, אמר(שלמה): “ברצונכם להוסיף לי כסף? אשר העניק לי אללה טוב מאשר העניק לכם, אך אתם ממתנתכם מרוצים
Ayah 36ٱرۡجِعۡ إِلَيۡهِمۡ فَلَنَأۡتِيَنَّهُم بِجُنُودࣲ لَّا قِبَلَ لَهُم بِهَا وَلَنُخۡرِجَنَّهُم مِّنۡهَآ أَذِلَّةࣰ وَهُمۡ صَٰغِرُونَ
אליהם, ואנו נביא להם גייסות אשר לא יצליחו לגבור עליהם ונסלקם מארצם ממולדתם נכנעים ומבוזים”
Ayah 37قَالَ يَٰٓأَيُّهَا ٱلۡمَلَؤُاْ أَيُّكُمۡ يَأۡتِينِي بِعَرۡشِهَا قَبۡلَ أَن يَأۡتُونِي مُسۡلِمِينَ
אמר: “הוי, השרים, מי מכם יוביל אליי את כס- מלכותה לפני שהם יגיעו אליי מוסלמים (מתמסרים)?”
Ayah 38قَالَ عِفۡرِيتࣱ مِّنَ ٱلۡجِنِّ أَنَا۠ ءَاتِيكَ بِهِۦ قَبۡلَ أَن تَقُومَ مِن مَّقَامِكَۖ وَإِنِّي عَلَيۡهِ لَقَوِيٌّ أَمِينࣱ
ואמר שד אמיץ מהשדים (ג'ין): “אני אביא אותו אליך עוד לפני שתקום ממקום מושבך, ואני די חזק ונאמן לבצע זאת”
Ayah 39قَالَ ٱلَّذِي عِندَهُۥ عِلۡمࣱ مِّنَ ٱلۡكِتَٰبِ أَنَا۠ ءَاتِيكَ بِهِۦ قَبۡلَ أَن يَرۡتَدَّ إِلَيۡكَ طَرۡفُكَۚ فَلَمَّا رَءَاهُ مُسۡتَقِرًّا عِندَهُۥ قَالَ هَٰذَا مِن فَضۡلِ رَبِّي لِيَبۡلُوَنِيٓ ءَأَشۡكُرُ أَمۡ أَكۡفُرُۖ وَمَن شَكَرَ فَإِنَّمَا يَشۡكُرُ لِنَفۡسِهِۦۖ وَمَن كَفَرَ فَإِنَّ رَبِّي غَنِيࣱّ كَرِيمࣱ
אז אמר זה הבקי בספר: “אני אובילו אליך לפני שתעצום עין ותפתחנה”. וכאשר שלמה מוצב בסמוך לו, אמר: “זה מחסדו של ריבוני, לבחון האם אכיר לו טובה או אהיה כפוי טובה לו. ומי שיכיר טובה, רק לנפשו יודה, אך, אם יהיה כופר כפוי טובה, הן, ריבוני עשיר (אינו נזקק) נדיב”
Ayah 40قَالَ نَكِّرُواْ لَهَا عَرۡشَهَا نَنظُرۡ أَتَهۡتَدِيٓ أَمۡ تَكُونُ مِنَ ٱلَّذِينَ لَا يَهۡتَدُونَ
ואמר שלמה: “החליפו את צורתו של כס מלכותה, ונראה אם היא יכולה לזהותו או שתהיה מאלה אשר אינם יכולים לעשות כן”
Ayah 41فَلَمَّا جَآءَتۡ قِيلَ أَهَٰكَذَا عَرۡشُكِۖ قَالَتۡ كَأَنَّهُۥ هُوَۚ وَأُوتِينَا ٱلۡعِلۡمَ مِن قَبۡلِهَا وَكُنَّا مُسۡلِمِينَ
וכאשר באה נאמר לה: “הזה הוא כס-מלכותך?” אמרה: “הוא נראה כמוהו”. (אז נאמר): “לנו ניתנה הדעת לפניה כי היינו מוסלמים (מתמסרים לאללה)”
Ayah 42وَصَدَّهَا مَا كَانَت تَّعۡبُدُ مِن دُونِ ٱللَّهِۖ إِنَّهَا كَانَتۡ مِن قَوۡمࣲ كَٰفِرِينَ
ואולם מה שעבדה מלבד אללה מנע ממנה (מלעבוד את אללה), הן היא הייתה מעם של כופרים
Ayah 43قِيلَ لَهَا ٱدۡخُلِي ٱلصَّرۡحَۖ فَلَمَّا رَأَتۡهُ حَسِبَتۡهُ لُجَّةࣰ وَكَشَفَتۡ عَن سَاقَيۡهَاۚ قَالَ إِنَّهُۥ صَرۡحࣱ مُّمَرَّدࣱ مِّن قَوَارِيرَۗ قَالَتۡ رَبِّ إِنِّي ظَلَمۡتُ نَفۡسِي وَأَسۡلَمۡتُ مَعَ سُلَيۡمَٰنَ لِلَّهِ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ
נאמר לה: “היכנסי אל הארמון”, וכאשר ראתה אותו חשבה שרצפתו מכוסה במים אדירים, על כן גילתה את שוקיה (שלא יירטבו בגדיה). אמר שלמה: “זה ארמון אשר רצפתו מזכוכית”. אמרה: “ריבוני! קיפחתי את עצמי, ועתה אני מוסלמית (מתמסרת) עם שלמה לאללה, ריבון העולמים”
Ayah 44وَلَقَدۡ أَرۡسَلۡنَآ إِلَىٰ ثَمُودَ أَخَاهُمۡ صَٰلِحًا أَنِ ٱعۡبُدُواْ ٱللَّهَ فَإِذَا هُمۡ فَرِيقَانِ يَخۡتَصِمُونَ
וכבר שלחנו אל בני ת'מוד את אחיהם הנביא צאלח, כדי שיעבדו את אללה, והנה הם נחלקו לשתי קבוצות יריבות
Ayah 45قَالَ يَٰقَوۡمِ لِمَ تَسۡتَعۡجِلُونَ بِٱلسَّيِّئَةِ قَبۡلَ ٱلۡحَسَنَةِۖ لَوۡلَا تَسۡتَغۡفِرُونَ ٱللَّهَ لَعَلَّكُمۡ تُرۡحَمُونَ
אמר: “הוי, בני עמי! למה זה תבקשו לזרז את בוא הרעה לפני הטובה? ולמה לא תבקשו את סליחת אללה כדי שתזכו ברחמים?”
Ayah 46قَالُواْ ٱطَّيَّرۡنَا بِكَ وَبِمَن مَّعَكَۚ قَالَ طَٰٓئِرُكُمۡ عِندَ ٱللَّهِۖ بَلۡ أَنتُمۡ قَوۡمࣱ تُفۡتَنُونَ
אמרו: “אנו רואים שבאה עלינו הרעה בגללך ובגלל אלה אשר אתך”. והוא אמר: “גורלכם אם רע או טוב עם אללה. כי נתונים אתם למבחן”
Ayah 47وَكَانَ فِي ٱلۡمَدِينَةِ تِسۡعَةُ رَهۡطࣲ يُفۡسِدُونَ فِي ٱلۡأَرۡضِ وَلَا يُصۡلِحُونَ
והיו בעיר חבורה של תשעה אנשים אשר גרמו לשחיתות בארץ ולא נהגו ביושר
Ayah 48قَالُواْ تَقَاسَمُواْ بِٱللَّهِ لَنُبَيِّتَنَّهُۥ وَأَهۡلَهُۥ ثُمَّ لَنَقُولَنَّ لِوَلِيِّهِۦ مَا شَهِدۡنَا مَهۡلِكَ أَهۡلِهِۦ وَإِنَّا لَصَٰدِقُونَ
אמרו: “הישבעו (איש לאחיו) באללה, כי נבוא בלילה ונרצח אותו (את צאלח) ואת בני ביתו, ואחר כך נגיד לאחראי לנקמתו: לא ראינו כיצד נרצחו בני ביתו, ואנו דוברי צדק ״
Ayah 49وَمَكَرُواْ مَكۡرࣰ ا وَمَكَرۡنَا مَكۡرࣰ ا وَهُمۡ لَا يَشۡعُرُونَ
אז הם תכננו מזימה, אך גם אנו רקמנו מזימה, והם לא היו מודעים לכך
Ayah 50فَٱنظُرۡ كَيۡفَ كَانَ عَٰقِبَةُ مَكۡرِهِمۡ أَنَّا دَمَّرۡنَٰهُمۡ وَقَوۡمَهُمۡ أَجۡمَعِينَ
והתבונן איך הייתה אחרית מזימתם. הנה אנחנו הכחדנו אותם ואת בני עמם יחדיו
Ayah 51فَتِلۡكَ بُيُوتُهُمۡ خَاوِيَةَۢ بِمَا ظَلَمُوٓاْۚ إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَةࣰ لِّقَوۡمࣲ يَعۡلَمُونَ
הנה אלה בתיהם שוממים באשר קיפחו. אכן בזה אות לאנשים בעלי בינה
Ayah 52وَأَنجَيۡنَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَكَانُواْ يَتَّقُونَ
וחילצנו את אלה אשר האמינו והיו יראים (את אללה)
Ayah 53وَلُوطًا إِذۡ قَالَ لِقَوۡمِهِۦٓ أَتَأۡتُونَ ٱلۡفَٰحِشَةَ وَأَنتُمۡ تُبۡصِرُونَ
ולוט (הנביא), כאשר אמר אל בני עמו: “האם בצדק תעשו את התועבה הזאת למרות שאתם רואים ויודעים כי תועבה היא
Ayah 54أَئِنَّكُمۡ لَتَأۡتُونَ ٱلرِّجَالَ شَهۡوَةࣰ مِّن دُونِ ٱلنِّسَآءِۚ بَلۡ أَنتُمۡ قَوۡمࣱ تَجۡهَلُونَ
האם בצדק תבואו אל הגברים בתאווה במקום הנשים? אכן, אנשים בורים וסבלים אתם!”
Ayah 55۞فَمَا كَانَ جَوَابَ قَوۡمِهِۦٓ إِلَّآ أَن قَالُوٓاْ أَخۡرِجُوٓاْ ءَالَ لُوطࣲ مِّن قَرۡيَتِكُمۡۖ إِنَّهُمۡ أُنَاسࣱ يَتَطَهَّرُونَ
ולא הייתה תשובה מבני עמו, מלבד שאמרו: “גרשו את משפחת לוט מעירכם כי הם אנשים מיטהרים”
Ayah 56فَأَنجَيۡنَٰهُ وَأَهۡلَهُۥٓ إِلَّا ٱمۡرَأَتَهُۥ قَدَّرۡنَٰهَا مِنَ ٱلۡغَٰبِرِينَ
ואז חילצנו אותו ואת משפחתו, מלבד אשתו (המרגלת) אשר פסקנו כי תהיה בין המוכחדים
Ayah 57وَأَمۡطَرۡنَا عَلَيۡهِم مَّطَرࣰ اۖ فَسَآءَ مَطَرُ ٱلۡمُنذَرِينَ
והורדנו עליהם גשם של אבנים, וכה רע היה הגשם אשר בו הומטרו אלה שהתרינו בהם
Ayah 58قُلِ ٱلۡحَمۡدُ لِلَّهِ وَسَلَٰمٌ عَلَىٰ عِبَادِهِ ٱلَّذِينَ ٱصۡطَفَىٰٓۗ ءَآللَّهُ خَيۡرٌ أَمَّا يُشۡرِكُونَ
אמור (מוחמד): “התודה לאללה, ושלום על עובדיו אשר בחר, האם אללה טוב יותר או שמא טובים יותר האלילים אשר לו משתפים אתו
Ayah 59أَمَّنۡ خَلَقَ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضَ وَأَنزَلَ لَكُم مِّنَ ٱلسَّمَآءِ مَآءࣰ فَأَنۢبَتۡنَا بِهِۦ حَدَآئِقَ ذَاتَ بَهۡجَةࣲ مَّا كَانَ لَكُمۡ أَن تُنۢبِتُواْ شَجَرَهَآۗ أَءِلَٰهࣱ مَّعَ ٱللَّهِۚ بَلۡ هُمۡ قَوۡمࣱ يَعۡدِلُونَ
האם לא הוא אשר ברא את השמים ואת הארץ ומוריד לכם מים מן השמים ועל-ידיהם צומחים גנים מפוארים עם עצים שלא יעלה בידכם להצמיח? היש עוד אלוה עם אללה? לא ולא, אך הם סוטים ומשתפים אתו אלילים לאחרים
Ayah 60أَمَّن جَعَلَ ٱلۡأَرۡضَ قَرَارࣰ ا وَجَعَلَ خِلَٰلَهَآ أَنۡهَٰرࣰ ا وَجَعَلَ لَهَا رَوَٰسِيَ وَجَعَلَ بَيۡنَ ٱلۡبَحۡرَيۡنِ حَاجِزًاۗ أَءِلَٰهࣱ مَّعَ ٱللَّهِۚ بَلۡ أَكۡثَرُهُمۡ لَا يَعۡلَمُونَ
הוא אשר קבע את הארץ כבסיס לכם וקבע בה נהרות, ושת בה הרים איתני בסיס, וקבע חיץ בין שני הימים (הים המלוח והים המתוק)? וכי יש אלוה מלבד אללה? אך, רובם אינם יודעים
Ayah 61أَمَّن يُجِيبُ ٱلۡمُضۡطَرَّ إِذَا دَعَاهُ وَيَكۡشِفُ ٱلسُّوٓءَ وَيَجۡعَلُكُمۡ خُلَفَآءَ ٱلۡأَرۡضِۗ أَءِلَٰهࣱ مَّعَ ٱللَّهِۚ قَلِيلࣰ ا مَّا تَذَكَّرُونَ
הוא אשר שש לחלץ את האדם המבקש את עזרתו בשעת צרה ויבטל את האסון ומוריש לכם את הארץ? היש עוד אלוה עם אללה? כל כך מעט אתם נזכרים
Ayah 62أَمَّن يَهۡدِيكُمۡ فِي ظُلُمَٰتِ ٱلۡبَرِّ وَٱلۡبَحۡرِ وَمَن يُرۡسِلُ ٱلرِّيَٰحَ بُشۡرَۢا بَيۡنَ يَدَيۡ رَحۡمَتِهِۦٓۗ أَءِلَٰهࣱ مَّعَ ٱللَّهِۚ تَعَٰلَى ٱللَّهُ عَمَّا يُشۡرِكُونَ
הוא אשר מכוון אתכם באפלת היבשה והים, והמעביר את הרוחות להעיד על הגעת רחמיו (הגשם)? היש עוד אלוה זולת אללה? נעלה אללה מעל אשר הם משתפים
Ayah 63أَمَّن يَبۡدَؤُاْ ٱلۡخَلۡقَ ثُمَّ يُعِيدُهُۥ وَمَن يَرۡزُقُكُم مِّنَ ٱلسَّمَآءِ وَٱلۡأَرۡضِۗ أَءِلَٰهࣱ مَّعَ ٱللَّهِۚ قُلۡ هَاتُواْ بُرۡهَٰنَكُمۡ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ
הוא אשר ברא את הבריאה הראשונה (אדם ושושלתו), ולאחר מכן ייצור אותה מחדש (ביום הדין) והמכלכלכם מהשמיים והארץ היש עוד אלוה זולת אללה? אמור: ”הציגו את הוכחתכם אם צודקים אתם”
Ayah 64قُل لَّا يَعۡلَمُ مَن فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ ٱلۡغَيۡبَ إِلَّا ٱللَّهُۚ وَمَا يَشۡعُرُونَ أَيَّانَ يُبۡعَثُونَ
אמור: “אלה אשר בשמים ובארץ אינם יודעים את החבוי, מלבד אללה. ואינם יודעים מתי יושבו לחיות (ביום הדין)
Ayah 65بَلِ ٱدَّٰرَكَ عِلۡمُهُمۡ فِي ٱلۡأٓخِرَةِۚ بَلۡ هُمۡ فِي شَكࣲّ مِّنۡهَاۖ بَلۡ هُم مِّنۡهَا عَمُونَ
(הכופרים) יוכלו להעלות בדעתם מהו העולם הבא (כשיראו זאת בעיניהם ביום הדין), לאחר שהיו מטילים בו ספק (בחייהם) והיו כמו עיוורים מראייתו (העולם הבא)
Ayah 66وَقَالَ ٱلَّذِينَ كَفَرُوٓاْ أَءِذَا كُنَّا تُرَٰبࣰ ا وَءَابَآؤُنَآ أَئِنَّا لَمُخۡرَجُونَ
ואמרו אלה אשר כפרו: “האם אחרי היותנו לעפר וגם אבותינו, האמנם נוצא (חיים מקברינו)
Ayah 67لَقَدۡ وُعِدۡنَا هَٰذَا نَحۡنُ وَءَابَآؤُنَا مِن قَبۡلُ إِنۡ هَٰذَآ إِلَّآ أَسَٰطِيرُ ٱلۡأَوَّلِينَ
כבר לנו ולאבותינו לפני כן, כל זה הוא רק סיפורי בדיה עתיקות”
Ayah 68قُلۡ سِيرُواْ فِي ٱلۡأَرۡضِ فَٱنظُرُواْ كَيۡفَ كَانَ عَٰقِبَةُ ٱلۡمُجۡرِمِينَ
אמור: “טעו ונודו בארץ והתבוננו מה עלה בגורל הכופרים המכחשים ״
Ayah 69وَلَا تَحۡزَنۡ عَلَيۡهِمۡ وَلَا تَكُن فِي ضَيۡقࣲ مِّمَّا يَمۡكُرُونَ
אל תחוש יגון בגללם ואל תרגיש במצוקה מאשר יזממו
Ayah 70وَيَقُولُونَ مَتَىٰ هَٰذَا ٱلۡوَعۡدُ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ
הם אומרים: “אם אתם צודקים, אז מתי תתממש הבטחת העונש הזאת?”
Ayah 71قُلۡ عَسَىٰٓ أَن يَكُونَ رَدِفَ لَكُم بَعۡضُ ٱلَّذِي تَسۡتَعۡجِلُونَ
אמור: “אפשר שבמהרה יגיע חלק ממה שאתם מזרזים.”
Ayah 72وَإِنَّ رَبَّكَ لَذُو فَضۡلٍ عَلَى ٱلنَّاسِ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَهُمۡ لَا يَشۡكُرُونَ
הן, ריבונך הוא שופע מחסדיו על האנשים, אך, רובם לא יודו
Ayah 73وَإِنَّ رَبَّكَ لَيَعۡلَمُ مَا تُكِنُّ صُدُورُهُمۡ وَمَا يُعۡلِنُونَ
ואכן ריבונך יודע את אשר יסתירו בתוכם ואת אשר יחשפו
Ayah 74وَمَا مِنۡ غَآئِبَةࣲ فِي ٱلسَّمَآءِ وَٱلۡأَرۡضِ إِلَّا فِي كِتَٰبࣲ مُّبِينٍ
אין דבר נסתר בשמים ובארץ בספר בהיר (אצל אללה)
Ayah 75إِنَّ هَٰذَا ٱلۡقُرۡءَانَ يَقُصُّ عَلَىٰ بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ أَكۡثَرَ ٱلَّذِي هُمۡ فِيهِ يَخۡتَلِفُونَ
הן, הקוראן הזה אשר מביא (את הצדק) לבני ישראל על רוב העניינים שהיו חלוקים סביבם
Ayah 76وَإِنَّهُۥ لَهُدࣰ ى وَرَحۡمَةࣱ لِّلۡمُؤۡمِنِينَ
והן, הוא הדרכה ורחמים למאמינים
Ayah 77إِنَّ رَبَّكَ يَقۡضِي بَيۡنَهُم بِحُكۡمِهِۦۚ وَهُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلۡعَلِيمُ
הן, ריבונך יפסוק ביניהם בגזר דינו הצודק, והוא העזוז היודע כול
Ayah 78فَتَوَكَّلۡ عَلَى ٱللَّهِۖ إِنَّكَ عَلَى ٱلۡحَقِّ ٱلۡمُبِينِ
לכן, הסתמך על אללה, אכן אתה על דרך הצדק הבהיר
Ayah 79إِنَّكَ لَا تُسۡمِعُ ٱلۡمَوۡتَىٰ وَلَا تُسۡمِعُ ٱلصُّمَّ ٱلدُّعَآءَ إِذَا وَلَّوۡاْ مُدۡبِرِينَ
הן, אינך מסוגל להשמיע את המתים ולא להשמיע את החירשים את התפילה, אם ויסתובבו נמלטים
Ayah 80وَمَآ أَنتَ بِهَٰدِي ٱلۡعُمۡيِ عَن ضَلَٰلَتِهِمۡۖ إِن تُسۡمِعُ إِلَّا مَن يُؤۡمِنُ بِـَٔايَٰتِنَا فَهُم مُّسۡلِمُونَ
ולא תוכל להכווין לאמונה את העיוורים מתעייתם. רק את המאמינים באותותינו יעלה בידך להשמיע, שכן, הם מוסלמים (מתמסרים לאללה)
Ayah 81۞وَإِذَا وَقَعَ ٱلۡقَوۡلُ عَلَيۡهِمۡ أَخۡرَجۡنَا لَهُمۡ دَآبَّةࣰ مِّنَ ٱلۡأَرۡضِ تُكَلِّمُهُمۡ أَنَّ ٱلنَّاسَ كَانُواْ بِـَٔايَٰتِنَا لَا يُوقِنُونَ
וביום שיוכרע דינם, נביא להם חיה מן האדמה, והיא תאמר להם כי האנשים לא היו בטוחים בצדקת אותותינו
Ayah 82وَيَوۡمَ نَحۡشُرُ مِن كُلِّ أُمَّةࣲ فَوۡجࣰ ا مِّمَّن يُكَذِّبُ بِـَٔايَٰتِنَا فَهُمۡ يُوزَعُونَ
וביום ההוא נקבץ מכל אומה חלק מאלה שהתכחשו לאותותינו, הם יקובצו (לדיו)
Ayah 83حَتَّىٰٓ إِذَا جَآءُو قَالَ أَكَذَّبۡتُم بِـَٔايَٰتِي وَلَمۡ تُحِيطُواْ بِهَا عِلۡمًا أَمَّاذَا كُنتُمۡ تَعۡمَلُونَ
כשבאו, אמר (אללה): “האם כיחשתם באותותיי ללא הבנת פשרם? או מה חתרתם להשיג במעשיכם?”
Ayah 84وَوَقَعَ ٱلۡقَوۡلُ عَلَيۡهِم بِمَا ظَلَمُواْ فَهُمۡ لَا يَنطِقُونَ
אז יתרחש האירוע (העונש) שנפסק נגדם, באשר קיפחו, והם לא יאמרו דבר
Ayah 85أَلَمۡ يَرَوۡاْ أَنَّا جَعَلۡنَا ٱلَّيۡلَ لِيَسۡكُنُواْ فِيهِ وَٱلنَّهَارَ مُبۡصِرًاۚ إِنَّ فِي ذَٰلِكَ لَأٓيَٰتࣲ لِّقَوۡمࣲ يُؤۡمِنُونَ
האם לא יחזו, כי אנו קבענו את הלילה למרגוע, ואת היום עם אור למחייה? אכן, באלה אותות לאנשים המאמינים
Ayah 86وَيَوۡمَ يُنفَخُ فِي ٱلصُّورِ فَفَزِعَ مَن فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَمَن فِي ٱلۡأَرۡضِ إِلَّا مَن شَآءَ ٱللَّهُۚ وَكُلٌّ أَتَوۡهُ دَٰخِرِينَ
וביום שבו תישמע התקיעה בשופר, יהיה בחרדה כל אשר בשמים וכל אשר בארץ, מלבד אלה אשר ירצה אללה לחוס עליהם. וכולם יבואו אליו בכניעה מוחלטת
Ayah 87وَتَرَى ٱلۡجِبَالَ تَحۡسَبُهَا جَامِدَةࣰ وَهِيَ تَمُرُّ مَرَّ ٱلسَّحَابِۚ صُنۡعَ ٱللَّهِ ٱلَّذِيٓ أَتۡقَنَ كُلَّ شَيۡءٍۚ إِنَّهُۥ خَبِيرُۢ بِمَا تَفۡعَلُونَ
ואתה רואה את ההרים וחושב כי הם דוממים ללא תנועה, אך הם עוברים ונעים כמו העננים, כך יעשה אללה אשר קבע את כל הדברים בתחכום, כי הוא ידיעתו מקיפה את מעשיכם
Ayah 88مَن جَآءَ بِٱلۡحَسَنَةِ فَلَهُۥ خَيۡرࣱ مِّنۡهَا وَهُم مِّن فَزَعࣲ يَوۡمَئِذٍ ءَامِنُونَ
מי שעושה מעשה טוב , יקבל גמול טוב יותר, והוא יהיה בבטחה מחרדה באותו יום (הדיו)
Ayah 89وَمَن جَآءَ بِٱلسَّيِّئَةِ فَكُبَّتۡ وُجُوهُهُمۡ فِي ٱلنَّارِ هَلۡ تُجۡزَوۡنَ إِلَّا مَا كُنتُمۡ تَعۡمَلُونَ
ומי שעושה רע, ייזרקו על פניהם אל אש הגיהינום, ורק במעשיכם יינתן לכם השכר
Ayah 90إِنَّمَآ أُمِرۡتُ أَنۡ أَعۡبُدَ رَبَّ هَٰذِهِ ٱلۡبَلۡدَةِ ٱلَّذِي حَرَّمَهَا وَلَهُۥ كُلُّ شَيۡءࣲۖ وَأُمِرۡتُ أَنۡ أَكُونَ مِنَ ٱلۡمُسۡلِمِينَ
הן, נצטוויתי לעבוד את ריבון העיר הזאת אשר אותה אללה קידש, ולו שייך כל דבר. ונצטוויתי להיות מן המוסלמים (המתמסרים לאללה)
Ayah 91وَأَنۡ أَتۡلُوَاْ ٱلۡقُرۡءَانَۖ فَمَنِ ٱهۡتَدَىٰ فَإِنَّمَا يَهۡتَدِي لِنَفۡسِهِۦۖ وَمَن ضَلَّ فَقُلۡ إِنَّمَآ أَنَا۠ مِنَ ٱلۡمُنذِرِينَ
ולקרוא את הקוראן. כל מודרך, רק לטובת עצמו הוא מודרך, ולכל תועה, אמור: “אכן, אני רק מאלה המתרים בכם”
Ayah 92وَقُلِ ٱلۡحَمۡدُ لِلَّهِ سَيُرِيكُمۡ ءَايَٰتِهِۦ فَتَعۡرِفُونَهَاۚ وَمَا رَبُّكَ بِغَٰفِلٍ عَمَّا تَعۡمَلُونَ
ואמור: ״ השבח לאללה. הוא יגלה לכם את אותותיו, והבחינו בהם. וריבונך אינו מתעלם מכל אשר תעשו
Ayah 93