סורה At-Tur — The Mount
סורה At-Tur (The Mount) — 52/114 · 49 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.
وَٱلطُّورِ
(שבועה) בהר א-טור
Ayah 1وَكِتَٰبࣲ مَّسۡطُورࣲ
ובספר הרשום
Ayah 2فِي رَقࣲّ مَّنشُورࣲ
על הקלף הפרוש
Ayah 3وَٱلۡبَيۡتِ ٱلۡمَعۡمُورِ
ובבית (בשמים) המלא (במלאכים)
Ayah 4وَٱلسَّقۡفِ ٱلۡمَرۡفُوعِ
ובשמים המורמים
Ayah 5وَٱلۡبَحۡرِ ٱلۡمَسۡجُورِ
ובים המלא אש
Ayah 6إِنَّ عَذَابَ رَبِّكَ لَوَٰقِعࣱ
כי עונש ריבונך יוטל
Ayah 7مَّا لَهُۥ مِن دَافِعࣲ
ואין מי שיוכל למנוע אותו
Ayah 8يَوۡمَ تَمُورُ ٱلسَّمَآءُ مَوۡرࣰ ا
ביום בו השמים ינועו ויזועו
Ayah 9وَتَسِيرُ ٱلۡجِبَالُ سَيۡرࣰ ا
וההרים יתמוטטו
Ayah 10فَوَيۡلࣱ يَوۡمَئِذࣲ لِّلۡمُكَذِّبِينَ
ואוי להם ביום ההוא למתכחשים
Ayah 11ٱلَّذِينَ هُمۡ فِي خَوۡضࣲ يَلۡعَبُونَ
אלה אשר משתעשעים בתקוות שווא
Ayah 12يَوۡمَ يُدَعُّونَ إِلَىٰ نَارِ جَهَنَّمَ دَعًّا
ביום ההוא הם ייקראו אל אש גיהינום
Ayah 13هَٰذِهِ ٱلنَّارُ ٱلَّتِي كُنتُم بِهَا تُكَذِّبُونَ
זוהי האש אשר הייתם לה מתכחשים
Ayah 14أَفَسِحۡرٌ هَٰذَآ أَمۡ أَنتُمۡ لَا تُبۡصِرُونَ
האומנם מעשה קסמים זה, או שאינכם רואים אותה
Ayah 15ٱصۡلَوۡهَا فَٱصۡبِرُوٓاْ أَوۡ لَا تَصۡبِرُواْ سَوَآءٌ عَلَيۡكُمۡۖ إِنَّمَا تُجۡزَوۡنَ مَا كُنتُمۡ تَعۡمَلُونَ
כעת היצלו בה. כבר לא ישנה אם תהיו סבלנים או לא תהיו סבלנים, מפני שאתם תתוגמלו על אשר הייתם עושים
Ayah 16إِنَّ ٱلۡمُتَّقِينَ فِي جَنَّٰتࣲ وَنَعِيمࣲ
אכן היראים יהיו ביום ההוא בגני עדן ואושר עילאי
Ayah 17فَٰكِهِينَ بِمَآ ءَاتَىٰهُمۡ رَبُّهُمۡ وَوَقَىٰهُمۡ رَبُّهُمۡ عَذَابَ ٱلۡجَحِيمِ
מתענגים על אשר נתן להם ריבונם ושמר עליהם מפני עונש השאול
Ayah 18كُلُواْ وَٱشۡرَبُواْ هَنِيٓـَٔۢا بِمَا كُنتُمۡ تَعۡمَلُونَ
אכלו ושתו והתענגו כגמול וברכה על מעשיכם הטובים
Ayah 19مُتَّكِـِٔينَ عَلَىٰ سُرُرࣲ مَّصۡفُوفَةࣲۖ وَزَوَّجۡنَٰهُم بِحُورٍ عِينࣲ
הם יישענו על ספות ערוכות, ונזווגם עם (עלמות) יפיפיות בעלות עיניים יפות
Ayah 20وَٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَٱتَّبَعَتۡهُمۡ ذُرِّيَّتُهُم بِإِيمَٰنٍ أَلۡحَقۡنَا بِهِمۡ ذُرِّيَّتَهُمۡ وَمَآ أَلَتۡنَٰهُم مِّنۡ عَمَلِهِم مِّن شَيۡءࣲۚ كُلُّ ٱمۡرِيِٕۭ بِمَا كَسَبَ رَهِينࣱ
ולאלה אשר האמינו, נצרף את צאצאיהם אשר גם האמינו. לא נגרע דבר ממעשיהם, שהרי כל אדם ערב למעשיו
Ayah 21وَأَمۡدَدۡنَٰهُم بِفَٰكِهَةࣲ وَلَحۡمࣲ مِّمَّا يَشۡتَهُونَ
ונספק להם פירות ובשר כאוות נפשם
Ayah 22يَتَنَٰزَعُونَ فِيهَا كَأۡسࣰ ا لَّا لَغۡوࣱ فِيهَا وَلَا تَأۡثِيمࣱ
ויעבירו ביניהם כוס משקה שאינו מביא לדבר להג וחטא
Ayah 23۞وَيَطُوفُ عَلَيۡهِمۡ غِلۡمَانࣱ لَّهُمۡ كَأَنَّهُمۡ لُؤۡلُؤࣱ مَّكۡنُونࣱ
יסובבו ביניהם עלמים לשרתם, כפנינים החבויות בצדפיהן
Ayah 24وَأَقۡبَلَ بَعۡضُهُمۡ عَلَىٰ بَعۡضࣲ يَتَسَآءَلُونَ
והם יפנו זה אל זה בשאלות
Ayah 25قَالُوٓاْ إِنَّا كُنَّا قَبۡلُ فِيٓ أَهۡلِنَا مُشۡفِقِينَ
הם יגידו ”לפני כן, במשפחותינו, היינו מלאים בפחד מהעונש
Ayah 26فَمَنَّ ٱللَّهُ عَلَيۡنَا وَوَقَىٰنَا عَذَابَ ٱلسَّمُومِ
והנה חנן אותנו אללה בחסדו ושמר עלינו מפני עונשה של האש הלוהטת
Ayah 27إِنَّا كُنَّا مِن قَبۡلُ نَدۡعُوهُۖ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلۡبَرُّ ٱلرَّحِيمُ
כי היינו לפני זה קוראים אליו, וכי הוא המיטיב והרחום.”
Ayah 28فَذَكِّرۡ فَمَآ أَنتَ بِنِعۡمَتِ رَبِّكَ بِكَاهِنࣲ وَلَا مَجۡنُونٍ
ובכן, הזהר אותם, כי הודות לחסד ריבונך, אינך כוהן- קוסם ולא משוגע
Ayah 29أَمۡ يَقُولُونَ شَاعِرࣱ نَّتَرَبَّصُ بِهِۦ رَيۡبَ ٱلۡمَنُونِ
אם הם יאמרו: “הוא בסך הכול משורר 30 ומוסב שנחכה למותו.”
Ayah 30قُلۡ تَرَبَّصُواْ فَإِنِّي مَعَكُم مِّنَ ٱلۡمُتَرَبِّصِينَ
אמור: “חכו, וגם אני עמכם מחכה ״
Ayah 31أَمۡ تَأۡمُرُهُمۡ أَحۡلَٰمُهُم بِهَٰذَآۚ أَمۡ هُمۡ قَوۡمࣱ طَاغُونَ
האם יאמרו זאת לפי חלומותיהם, או הם אנשים מתמרדים
Ayah 32أَمۡ يَقُولُونَ تَقَوَّلَهُۥۚ بَل لَّا يُؤۡمِنُونَ
או שהם יאמרו ”האם הוא המציא אותו (את הקוראן) בעצמו? אכן, הם אינם מוכנים להאמין
Ayah 33فَلۡيَأۡتُواْ بِحَدِيثࣲ مِّثۡلِهِۦٓ إِن كَانُواْ صَٰدِقِينَ
אם כן, שיעשו ספר כמוהו אם הם אכן צודקים
Ayah 34أَمۡ خُلِقُواْ مِنۡ غَيۡرِ شَيۡءٍ أَمۡ هُمُ ٱلۡخَٰلِقُونَ
האם נבראו יש מאין או שמא הם הבוראים של עצמם
Ayah 35أَمۡ خَلَقُواْ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضَۚ بَل لَّا يُوقِنُونَ
או האם בראו הם את השמים ואת הארץ?! לא, כי אינם מוכנים לקבל זאת
Ayah 36أَمۡ عِندَهُمۡ خَزَآئِنُ رَبِّكَ أَمۡ هُمُ ٱلۡمُصَۜيۡطِرُونَ
או האם בידיהם אוצרות ריבונך, או הם השליטים(על הכול)
Ayah 37أَمۡ لَهُمۡ سُلَّمࣱ يَسۡتَمِعُونَ فِيهِۖ فَلۡيَأۡتِ مُسۡتَمِعُهُم بِسُلۡطَٰنࣲ مُّبِينٍ
או האם יש להם סולם שבו הם עולים השמימה ומקשיבים בסתר? אם כן, שיביאו הוכחה בהירה משם
Ayah 38أَمۡ لَهُ ٱلۡبَنَٰتُ وَلَكُمُ ٱلۡبَنُونَ
או האם לו הבנות ולכם הבנים
Ayah 39أَمۡ تَسۡـَٔلُهُمۡ أَجۡرࣰ ا فَهُم مِّن مَّغۡرَمࣲ مُّثۡقَلُونَ
האם דרשת מהם גמול ונעשו עמוסי חובות
Ayah 40أَمۡ عِندَهُمُ ٱلۡغَيۡبُ فَهُمۡ يَكۡتُبُونَ
או האם אצלם הנסתר, והם אותו כותבים
Ayah 41أَمۡ يُرِيدُونَ كَيۡدࣰ اۖ فَٱلَّذِينَ كَفَرُواْ هُمُ ٱلۡمَكِيدُونَ
או האם חורשים הם נגדך מזימות ותחבולות? אז מזימת אלה אשר כפרו תפגע בהם
Ayah 42أَمۡ لَهُمۡ إِلَٰهٌ غَيۡرُ ٱللَّهِۚ سُبۡحَٰنَ ٱللَّهِ عَمَّا يُشۡرِكُونَ
או להם אלוה מלבד אללה? ישתבח שמו, נעלה מעל כל האלילים שהם מצרפים לו
Ayah 43وَإِن يَرَوۡاْ كِسۡفࣰ ا مِّنَ ٱلسَّمَآءِ سَاقِطࣰ ا يَقُولُواْ سَحَابࣱ مَّرۡكُومࣱ
ואם יראו חלקים מן השמים נופלים עליהם יאמרו: “אלה רק עננים מצטברים”
Ayah 44فَذَرۡهُمۡ حَتَّىٰ يُلَٰقُواْ يَوۡمَهُمُ ٱلَّذِي فِيهِ يُصۡعَقُونَ
ובכן, עזוב אותם לנפשם, עד היום שבו הם יזעקו ויצרחו
Ayah 45يَوۡمَ لَا يُغۡنِي عَنۡهُمۡ كَيۡدُهُمۡ شَيۡـࣰٔ ا وَلَا هُمۡ يُنصَرُونَ
ביום ההוא לא תועיל להם כל תחבולה ולא ימצאו כל עזרה
Ayah 46وَإِنَّ لِلَّذِينَ ظَلَمُواْ عَذَابࣰ ا دُونَ ذَٰلِكَ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَهُمۡ لَا يَعۡلَمُونَ
ואכן, לאלה אשר קיפחו צפוי עוד עונש בעולם הזה, אך רובם אינם יודעים זאת
Ayah 47وَٱصۡبِرۡ لِحُكۡمِ رَبِّكَ فَإِنَّكَ بِأَعۡيُنِنَاۖ وَسَبِّحۡ بِحَمۡدِ رَبِّكَ حِينَ تَقُومُ
והתאזר בסבלנות לדין ריבונך, מפני שאתה תחת השגחתנו, והלל בשבחים את ריבונך מתי שתקום
Ayah 48وَمِنَ ٱلَّيۡلِ فَسَبِّحۡهُ وَإِدۡبَٰرَ ٱلنُّجُومِ
ומהלילה תשבחהו, ובשקיעת הכוכבים
Ayah 49