סורה Ad-Dukhaan — The Smoke

סורה Ad-Dukhaan (The Smoke) — 44/114 · 59 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.

حمٓ

חא.מים (ח.מ)

Ayah 1

وَٱلۡكِتَٰبِ ٱلۡمُبِينِ

(שבועה) בספר המבאר (את כל הדברים)

Ayah 2

إِنَّآ أَنزَلۡنَٰهُ فِي لَيۡلَةࣲ مُّبَٰرَكَةٍۚ إِنَّا كُنَّا مُنذِرِينَ

אכן הורדנוהו בלילה המבורך, ואכן תמיד שלחנו הזהרות

Ayah 3

فِيهَا يُفۡرَقُ كُلُّ أَمۡرٍ حَكِيمٍ

בו (בלילה), מובהרים כל הדברים

Ayah 4

أَمۡرࣰ ا مِّنۡ عِندِنَآۚ إِنَّا كُنَّا مُرۡسِلِينَ

על-פי פקודתנו, מאז ומתמיד שלחנו מסרים

Ayah 5

رَحۡمَةࣰ مِّن رَّبِّكَۚ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلسَّمِيعُ ٱلۡعَلِيمُ

ברחמים מאת ריבונך, כי הוא הכול שומע והכול יודע

Ayah 6

رَبِّ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ وَمَا بَيۡنَهُمَآۖ إِن كُنتُم مُّوقِنِينَ

ריבון השמים וכל אשר ביניהם, ואם רק הייתם מאמינים בצדק

Ayah 7

لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ يُحۡيِۦ وَيُمِيتُۖ رَبُّكُمۡ وَرَبُّ ءَابَآئِكُمُ ٱلۡأَوَّلِينَ

אין אלוה זולתו, המחיה והממית, והוא ריבונכם וריבון אבותיכם שמימי קדם

Ayah 8

بَلۡ هُمۡ فِي شَكࣲّ يَلۡعَبُونَ

ואולם הם (אשר כפרו) משתעשעים בפקפוקיהם

Ayah 9

فَٱرۡتَقِبۡ يَوۡمَ تَأۡتِي ٱلسَّمَآءُ بِدُخَانࣲ مُّبِينࣲ‏

לכן חכה ליום בו השמים יביאו עננים כבדים של עשן

Ayah 10

يَغۡشَى ٱلنَّاسَۖ هَٰذَا عَذَابٌ أَلِيمࣱ‏

אשר יכסה את האנשים. וזה אכן יהיה עונש כואב

Ayah 11

رَّبَّنَا ٱكۡشِفۡ عَنَّا ٱلۡعَذَابَ إِنَّا مُؤۡمِنُونَ

אז הם יגידו: “ריבוננו! הסר מעלינו את העונש, מפני שאנחנו מאמינים!”

Ayah 12

أَنَّىٰ لَهُمُ ٱلذِّكۡرَىٰ وَقَدۡ جَآءَهُمۡ رَسُولࣱ مُّبِينࣱ‏

הכיצד תהיה להם התזכורת, לאחר שכבר בא אליהם שליח שהזהיר אותם באופן ברור

Ayah 13

ثُمَّ تَوَلَّوۡاْ عَنۡهُ وَقَالُواْ مُعَلَّمࣱ مَّجۡنُونٌ

והם סובבו לו גב ואמרו: “הוא משוגע אשר למד מאחרים”

Ayah 14

إِنَّا كَاشِفُواْ ٱلۡعَذَابِ قَلِيلًاۚ إِنَّكُمۡ عَآئِدُونَ

אך אפילו אם היינו מקלים עליכם את העונש לזמן מה, אתם שוב תחזרו (לכפירה ולכחש)

Ayah 15

يَوۡمَ نَبۡطِشُ ٱلۡبَطۡشَةَ ٱلۡكُبۡرَىٰٓ إِنَّا مُنتَقِمُونَ

ביום ההוא ננחית את המכה הגדולה, אנו ננקום

Ayah 16

۞وَلَقَدۡ فَتَنَّا قَبۡلَهُمۡ قَوۡمَ فِرۡعَوۡنَ وَجَآءَهُمۡ رَسُولࣱ كَرِيمٌ

וכבר ניסינו לפניהם את עמו של פרעה, כאשר בא אליהם שליח נכבד

Ayah 17

أَنۡ أَدُّوٓاْ إِلَيَّ عِبَادَ ٱللَّهِۖ إِنِّي لَكُمۡ رَسُولٌ أَمِينࣱ‏

אשר אמר להם: “תנו (שחררו) לי את עבדי אללה, כי שליח נאמן אני לכם”

Ayah 18

وَأَن لَّا تَعۡلُواْ عَلَى ٱللَّهِۖ إِنِّيٓ ءَاتِيكُم بِسُلۡطَٰنࣲ مُّبِينࣲ‏

ואל תתנשאו על אללה, כי הנה באתי אליכם בהוכחות ברורות

Ayah 19

وَإِنِّي عُذۡتُ بِرَبِّي وَرَبِّكُمۡ أَن تَرۡجُمُونِ

ואני בקשתי מחסה אצל ריבוני וריבונכם שלא תרגמו אותי (באבנים)

Ayah 20

وَإِن لَّمۡ تُؤۡمِنُواْ لِي فَٱعۡتَزِلُونِ

ואם אינכם מאמינים לי, הרפו ממני

Ayah 21

فَدَعَا رَبَّهُۥٓ أَنَّ هَٰٓؤُلَآءِ قَوۡمࣱ مُّجۡرِمُونَ

אז קרא אל ריבונו: אלה עם של כופרים מכחשים

Ayah 22

فَأَسۡرِ بِعِبَادِي لَيۡلًا إِنَّكُم مُّتَّبَعُونَ

(והשרה לו ריבונו)”הוצא את עבדיי בלילה, כי רודפים אחריכם

Ayah 23

وَٱتۡرُكِ ٱلۡبَحۡرَ رَهۡوًاۖ إِنَّهُمۡ جُندࣱ مُّغۡرَقُونَ

והשאר את הים חצוי, כי מאחוריכם יטבעו החיילים (של פרעה)

Ayah 24

كَمۡ تَرَكُواْ مِن جَنَّٰتࣲ وَعُيُونࣲ‏

הם השאירו (מאחוריהם) שפע של גנים ומעיינות

Ayah 25

وَزُرُوعࣲ وَمَقَامࣲ كَرِيمࣲ‏

שדות תבואה ומשכנים מפוארים

Ayah 26

وَنَعۡمَةࣲ كَانُواْ فِيهَا فَٰكِهِينَ

ותענוגות אשר היו בהם צוחקים (מרוב נועם)

Ayah 27

كَذَٰلِكَۖ وَأَوۡرَثۡنَٰهَا قَوۡمًا ءَاخَرِينَ

כך היה, ואנו הורשנו כל זאת לבני עם אחר

Ayah 28

فَمَا بَكَتۡ عَلَيۡهِمُ ٱلسَّمَآءُ وَٱلۡأَرۡضُ وَمَا كَانُواْ مُنظَرِينَ

ולא בכו עליהם השמים והארץ, ולא ניתנה להם שהות

Ayah 29

وَلَقَدۡ نَجَّيۡنَا بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ مِنَ ٱلۡعَذَابِ ٱلۡمُهِينِ

וכבר חילצנו את בני-ישראל מהעונש המשפיל

Ayah 30

مِن فِرۡعَوۡنَۚ إِنَّهُۥ كَانَ عَالِيࣰ ا مِّنَ ٱلۡمُسۡرِفِينَ

מידי פרעה אשר היה מתייהר ומן המשחיתים

Ayah 31

وَلَقَدِ ٱخۡتَرۡنَٰهُمۡ عَلَىٰ عِلۡمٍ عَلَى ٱلۡعَٰلَمِينَ

(ובזמנם) בחרנו בהם במודע מבין כל העולמים

Ayah 32

وَءَاتَيۡنَٰهُم مِّنَ ٱلۡأٓيَٰتِ مَا فِيهِ بَلَٰٓؤࣱ اْ مُّبِينٌ

וכבר נתנו להם אותות בהירים אשר היו מבחן עבורם

Ayah 33

إِنَّ هَٰٓؤُلَآءِ لَيَقُولُونَ

אך אלה (שכפרו) אומרים

Ayah 34

إِنۡ هِيَ إِلَّا مَوۡتَتُنَا ٱلۡأُولَىٰ وَمَا نَحۡنُ بِمُنشَرِينَ

“אנחנו נמות פעם אחת ולא נקום לתחייה

Ayah 35

فَأۡتُواْ بِـَٔابَآئِنَآ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ

הביאו נא את אבותינו (שכבר מתו מזמן) אם אתם צודקים”

Ayah 36

أَهُمۡ خَيۡرٌ أَمۡ قَوۡمُ تُبَّعࣲ وَٱلَّذِينَ مِن قَبۡلِهِمۡ أَهۡلَكۡنَٰهُمۡۚ إِنَّهُمۡ كَانُواْ مُجۡرِمِينَ

האם הם טובים יותר מאנשי “תובע” ומאלה אשר באו לפניהם, ואשר הכחדנו אותם משום שהיו כופרים מכחשים

Ayah 37

وَمَا خَلَقۡنَا ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضَ وَمَا بَيۡنَهُمَا لَٰعِبِينَ

לא בראנו לשווא את השמים ואת הארץ ואת כל מה שביניהם

Ayah 38

مَا خَلَقۡنَٰهُمَآ إِلَّا بِٱلۡحَقِّ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَهُمۡ لَا يَعۡلَمُونَ

לא בראנו אותם אלא בצדק, אך רובם אינם יודעים

Ayah 39

إِنَّ يَوۡمَ ٱلۡفَصۡلِ مِيقَٰتُهُمۡ أَجۡمَعِينَ

אכן יום הדין נועד לכולם

Ayah 40

يَوۡمَ لَا يُغۡنِي مَوۡلًى عَن مَّوۡلࣰ ى شَيۡـࣰٔ ا وَلَا هُمۡ يُنصَرُونَ

יום שבו לא יועיל אדון לנתיניו בכלום, והמה לא יוכלו להינצל

Ayah 41

إِلَّا مَن رَّحِمَ ٱللَّهُۚ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ

אלא רק מי שירחם עליו אללה, כי הוא העזוז והרחום

Ayah 42

إِنَّ شَجَرَتَ ٱلزَّقُّومِ

הנה “עץ הזקום”

Ayah 43

طَعَامُ ٱلۡأَثِيمِ

מאכל הרעים

Ayah 44

كَٱلۡمُهۡلِ يَغۡلِي فِي ٱلۡبُطُونِ

והוא כמתכת יצוקה הבוערת בבטן

Ayah 45

كَغَلۡيِ ٱلۡحَمِيمِ

בוערת כמו מים רותחים

Ayah 46

خُذُوهُ فَٱعۡتِلُوهُ إِلَىٰ سَوَآءِ ٱلۡجَحِيمِ

קחו אותו ואל מעמקי הגיהינום השליכוהו

Ayah 47

ثُمَّ صُبُّواْ فَوۡقَ رَأۡسِهِۦ مِنۡ عَذَابِ ٱلۡحَمِيمِ

לאחר מכן שיפכו על ראשו את עונש המים הרותחים

Ayah 48

ذُقۡ إِنَّكَ أَنتَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلۡكَرِيمُ

טעם את העונש, אתה הוא העצום המכובד

Ayah 49

إِنَّ هَٰذَا مَا كُنتُم بِهِۦ تَمۡتَرُونَ

הנה זה הוא אשר הייתם מטילים ספק בו

Ayah 50

إِنَّ ٱلۡمُتَّقِينَ فِي مَقَامٍ أَمِينࣲ‏

אך היראים יהיו במקום מבטחים

Ayah 51

فِي جَنَّٰتࣲ وَعُيُونࣲ‏

בגנות ומעיינות

Ayah 52

يَلۡبَسُونَ مِن سُندُسࣲ وَإِسۡتَبۡرَقࣲ مُّتَقَٰبِلِينَ

ילבשו משי וקטיפה וינוחו זה מול זה

Ayah 53

كَذَٰلِكَ وَزَوَّجۡنَٰهُم بِحُورٍ عِينࣲ‏

נוסף לכל זה, נשיא אותם ליפות העין (עם עור עדיו)

Ayah 54

يَدۡعُونَ فِيهَا بِكُلِّ فَٰكِهَةٍ ءَامِنِينَ

והם יתענגו בגן העדן על כל מיני פיחת, בשלווה ובבטחה

Ayah 55

لَا يَذُوقُونَ فِيهَا ٱلۡمَوۡتَ إِلَّا ٱلۡمَوۡتَةَ ٱلۡأُولَىٰۖ وَوَقَىٰهُمۡ عَذَابَ ٱلۡجَحِيمِ

הם לא יטעמו עוד מוות מלבד המוות הראשון. אללה ישמור אותם מעונש הגיהינום

Ayah 56

فَضۡلࣰ ا مِّن رَّبِّكَۚ ذَٰلِكَ هُوَ ٱلۡفَوۡزُ ٱلۡعَظِيمُ

בחסד מאת ריבונך, וזוהי הזכייה האדירה

Ayah 57

فَإِنَّمَا يَسَّرۡنَٰهُ بِلِسَانِكَ لَعَلَّهُمۡ يَتَذَكَّرُونَ

אכן הורדנו אותו אליך בלשונך, למען יזכרו

Ayah 58

فَٱرۡتَقِبۡ إِنَّهُم مُّرۡتَقِبُونَ

המתן, אז המתן, גם הם ממתינים

Ayah 59