סורה Ad-Dukhaan — The Smoke
סורה Ad-Dukhaan (The Smoke) — 44/114 · 59 פסוקים. קראו והאזינו עם הטקסט הערבי ותרגום לעברית.
حمٓ
חא.מים (ח.מ)
Ayah 1وَٱلۡكِتَٰبِ ٱلۡمُبِينِ
(שבועה) בספר המבאר (את כל הדברים)
Ayah 2إِنَّآ أَنزَلۡنَٰهُ فِي لَيۡلَةࣲ مُّبَٰرَكَةٍۚ إِنَّا كُنَّا مُنذِرِينَ
אכן הורדנוהו בלילה המבורך, ואכן תמיד שלחנו הזהרות
Ayah 3فِيهَا يُفۡرَقُ كُلُّ أَمۡرٍ حَكِيمٍ
בו (בלילה), מובהרים כל הדברים
Ayah 4أَمۡرࣰ ا مِّنۡ عِندِنَآۚ إِنَّا كُنَّا مُرۡسِلِينَ
על-פי פקודתנו, מאז ומתמיד שלחנו מסרים
Ayah 5رَحۡمَةࣰ مِّن رَّبِّكَۚ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلسَّمِيعُ ٱلۡعَلِيمُ
ברחמים מאת ריבונך, כי הוא הכול שומע והכול יודע
Ayah 6رَبِّ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ وَمَا بَيۡنَهُمَآۖ إِن كُنتُم مُّوقِنِينَ
ריבון השמים וכל אשר ביניהם, ואם רק הייתם מאמינים בצדק
Ayah 7لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ يُحۡيِۦ وَيُمِيتُۖ رَبُّكُمۡ وَرَبُّ ءَابَآئِكُمُ ٱلۡأَوَّلِينَ
אין אלוה זולתו, המחיה והממית, והוא ריבונכם וריבון אבותיכם שמימי קדם
Ayah 8بَلۡ هُمۡ فِي شَكࣲّ يَلۡعَبُونَ
ואולם הם (אשר כפרו) משתעשעים בפקפוקיהם
Ayah 9فَٱرۡتَقِبۡ يَوۡمَ تَأۡتِي ٱلسَّمَآءُ بِدُخَانࣲ مُّبِينࣲ
לכן חכה ליום בו השמים יביאו עננים כבדים של עשן
Ayah 10يَغۡشَى ٱلنَّاسَۖ هَٰذَا عَذَابٌ أَلِيمࣱ
אשר יכסה את האנשים. וזה אכן יהיה עונש כואב
Ayah 11رَّبَّنَا ٱكۡشِفۡ عَنَّا ٱلۡعَذَابَ إِنَّا مُؤۡمِنُونَ
אז הם יגידו: “ריבוננו! הסר מעלינו את העונש, מפני שאנחנו מאמינים!”
Ayah 12أَنَّىٰ لَهُمُ ٱلذِّكۡرَىٰ وَقَدۡ جَآءَهُمۡ رَسُولࣱ مُّبِينࣱ
הכיצד תהיה להם התזכורת, לאחר שכבר בא אליהם שליח שהזהיר אותם באופן ברור
Ayah 13ثُمَّ تَوَلَّوۡاْ عَنۡهُ وَقَالُواْ مُعَلَّمࣱ مَّجۡنُونٌ
והם סובבו לו גב ואמרו: “הוא משוגע אשר למד מאחרים”
Ayah 14إِنَّا كَاشِفُواْ ٱلۡعَذَابِ قَلِيلًاۚ إِنَّكُمۡ عَآئِدُونَ
אך אפילו אם היינו מקלים עליכם את העונש לזמן מה, אתם שוב תחזרו (לכפירה ולכחש)
Ayah 15يَوۡمَ نَبۡطِشُ ٱلۡبَطۡشَةَ ٱلۡكُبۡرَىٰٓ إِنَّا مُنتَقِمُونَ
ביום ההוא ננחית את המכה הגדולה, אנו ננקום
Ayah 16۞وَلَقَدۡ فَتَنَّا قَبۡلَهُمۡ قَوۡمَ فِرۡعَوۡنَ وَجَآءَهُمۡ رَسُولࣱ كَرِيمٌ
וכבר ניסינו לפניהם את עמו של פרעה, כאשר בא אליהם שליח נכבד
Ayah 17أَنۡ أَدُّوٓاْ إِلَيَّ عِبَادَ ٱللَّهِۖ إِنِّي لَكُمۡ رَسُولٌ أَمِينࣱ
אשר אמר להם: “תנו (שחררו) לי את עבדי אללה, כי שליח נאמן אני לכם”
Ayah 18وَأَن لَّا تَعۡلُواْ عَلَى ٱللَّهِۖ إِنِّيٓ ءَاتِيكُم بِسُلۡطَٰنࣲ مُّبِينࣲ
ואל תתנשאו על אללה, כי הנה באתי אליכם בהוכחות ברורות
Ayah 19وَإِنِّي عُذۡتُ بِرَبِّي وَرَبِّكُمۡ أَن تَرۡجُمُونِ
ואני בקשתי מחסה אצל ריבוני וריבונכם שלא תרגמו אותי (באבנים)
Ayah 20وَإِن لَّمۡ تُؤۡمِنُواْ لِي فَٱعۡتَزِلُونِ
ואם אינכם מאמינים לי, הרפו ממני
Ayah 21فَدَعَا رَبَّهُۥٓ أَنَّ هَٰٓؤُلَآءِ قَوۡمࣱ مُّجۡرِمُونَ
אז קרא אל ריבונו: אלה עם של כופרים מכחשים
Ayah 22فَأَسۡرِ بِعِبَادِي لَيۡلًا إِنَّكُم مُّتَّبَعُونَ
(והשרה לו ריבונו)”הוצא את עבדיי בלילה, כי רודפים אחריכם
Ayah 23وَٱتۡرُكِ ٱلۡبَحۡرَ رَهۡوًاۖ إِنَّهُمۡ جُندࣱ مُّغۡرَقُونَ
והשאר את הים חצוי, כי מאחוריכם יטבעו החיילים (של פרעה)
Ayah 24كَمۡ تَرَكُواْ مِن جَنَّٰتࣲ وَعُيُونࣲ
הם השאירו (מאחוריהם) שפע של גנים ומעיינות
Ayah 25وَزُرُوعࣲ وَمَقَامࣲ كَرِيمࣲ
שדות תבואה ומשכנים מפוארים
Ayah 26وَنَعۡمَةࣲ كَانُواْ فِيهَا فَٰكِهِينَ
ותענוגות אשר היו בהם צוחקים (מרוב נועם)
Ayah 27كَذَٰلِكَۖ وَأَوۡرَثۡنَٰهَا قَوۡمًا ءَاخَرِينَ
כך היה, ואנו הורשנו כל זאת לבני עם אחר
Ayah 28فَمَا بَكَتۡ عَلَيۡهِمُ ٱلسَّمَآءُ وَٱلۡأَرۡضُ وَمَا كَانُواْ مُنظَرِينَ
ולא בכו עליהם השמים והארץ, ולא ניתנה להם שהות
Ayah 29وَلَقَدۡ نَجَّيۡنَا بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ مِنَ ٱلۡعَذَابِ ٱلۡمُهِينِ
וכבר חילצנו את בני-ישראל מהעונש המשפיל
Ayah 30مِن فِرۡعَوۡنَۚ إِنَّهُۥ كَانَ عَالِيࣰ ا مِّنَ ٱلۡمُسۡرِفِينَ
מידי פרעה אשר היה מתייהר ומן המשחיתים
Ayah 31وَلَقَدِ ٱخۡتَرۡنَٰهُمۡ عَلَىٰ عِلۡمٍ عَلَى ٱلۡعَٰلَمِينَ
(ובזמנם) בחרנו בהם במודע מבין כל העולמים
Ayah 32وَءَاتَيۡنَٰهُم مِّنَ ٱلۡأٓيَٰتِ مَا فِيهِ بَلَٰٓؤࣱ اْ مُّبِينٌ
וכבר נתנו להם אותות בהירים אשר היו מבחן עבורם
Ayah 33إِنَّ هَٰٓؤُلَآءِ لَيَقُولُونَ
אך אלה (שכפרו) אומרים
Ayah 34إِنۡ هِيَ إِلَّا مَوۡتَتُنَا ٱلۡأُولَىٰ وَمَا نَحۡنُ بِمُنشَرِينَ
“אנחנו נמות פעם אחת ולא נקום לתחייה
Ayah 35فَأۡتُواْ بِـَٔابَآئِنَآ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ
הביאו נא את אבותינו (שכבר מתו מזמן) אם אתם צודקים”
Ayah 36أَهُمۡ خَيۡرٌ أَمۡ قَوۡمُ تُبَّعࣲ وَٱلَّذِينَ مِن قَبۡلِهِمۡ أَهۡلَكۡنَٰهُمۡۚ إِنَّهُمۡ كَانُواْ مُجۡرِمِينَ
האם הם טובים יותר מאנשי “תובע” ומאלה אשר באו לפניהם, ואשר הכחדנו אותם משום שהיו כופרים מכחשים
Ayah 37وَمَا خَلَقۡنَا ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضَ وَمَا بَيۡنَهُمَا لَٰعِبِينَ
לא בראנו לשווא את השמים ואת הארץ ואת כל מה שביניהם
Ayah 38مَا خَلَقۡنَٰهُمَآ إِلَّا بِٱلۡحَقِّ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَهُمۡ لَا يَعۡلَمُونَ
לא בראנו אותם אלא בצדק, אך רובם אינם יודעים
Ayah 39إِنَّ يَوۡمَ ٱلۡفَصۡلِ مِيقَٰتُهُمۡ أَجۡمَعِينَ
אכן יום הדין נועד לכולם
Ayah 40يَوۡمَ لَا يُغۡنِي مَوۡلًى عَن مَّوۡلࣰ ى شَيۡـࣰٔ ا وَلَا هُمۡ يُنصَرُونَ
יום שבו לא יועיל אדון לנתיניו בכלום, והמה לא יוכלו להינצל
Ayah 41إِلَّا مَن رَّحِمَ ٱللَّهُۚ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ
אלא רק מי שירחם עליו אללה, כי הוא העזוז והרחום
Ayah 42إِنَّ شَجَرَتَ ٱلزَّقُّومِ
הנה “עץ הזקום”
Ayah 43طَعَامُ ٱلۡأَثِيمِ
מאכל הרעים
Ayah 44كَٱلۡمُهۡلِ يَغۡلِي فِي ٱلۡبُطُونِ
והוא כמתכת יצוקה הבוערת בבטן
Ayah 45كَغَلۡيِ ٱلۡحَمِيمِ
בוערת כמו מים רותחים
Ayah 46خُذُوهُ فَٱعۡتِلُوهُ إِلَىٰ سَوَآءِ ٱلۡجَحِيمِ
קחו אותו ואל מעמקי הגיהינום השליכוהו
Ayah 47ثُمَّ صُبُّواْ فَوۡقَ رَأۡسِهِۦ مِنۡ عَذَابِ ٱلۡحَمِيمِ
לאחר מכן שיפכו על ראשו את עונש המים הרותחים
Ayah 48ذُقۡ إِنَّكَ أَنتَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلۡكَرِيمُ
טעם את העונש, אתה הוא העצום המכובד
Ayah 49إِنَّ هَٰذَا مَا كُنتُم بِهِۦ تَمۡتَرُونَ
הנה זה הוא אשר הייתם מטילים ספק בו
Ayah 50إِنَّ ٱلۡمُتَّقِينَ فِي مَقَامٍ أَمِينࣲ
אך היראים יהיו במקום מבטחים
Ayah 51فِي جَنَّٰتࣲ وَعُيُونࣲ
בגנות ומעיינות
Ayah 52يَلۡبَسُونَ مِن سُندُسࣲ وَإِسۡتَبۡرَقࣲ مُّتَقَٰبِلِينَ
ילבשו משי וקטיפה וינוחו זה מול זה
Ayah 53كَذَٰلِكَ وَزَوَّجۡنَٰهُم بِحُورٍ عِينࣲ
נוסף לכל זה, נשיא אותם ליפות העין (עם עור עדיו)
Ayah 54يَدۡعُونَ فِيهَا بِكُلِّ فَٰكِهَةٍ ءَامِنِينَ
והם יתענגו בגן העדן על כל מיני פיחת, בשלווה ובבטחה
Ayah 55لَا يَذُوقُونَ فِيهَا ٱلۡمَوۡتَ إِلَّا ٱلۡمَوۡتَةَ ٱلۡأُولَىٰۖ وَوَقَىٰهُمۡ عَذَابَ ٱلۡجَحِيمِ
הם לא יטעמו עוד מוות מלבד המוות הראשון. אללה ישמור אותם מעונש הגיהינום
Ayah 56فَضۡلࣰ ا مِّن رَّبِّكَۚ ذَٰلِكَ هُوَ ٱلۡفَوۡزُ ٱلۡعَظِيمُ
בחסד מאת ריבונך, וזוהי הזכייה האדירה
Ayah 57فَإِنَّمَا يَسَّرۡنَٰهُ بِلِسَانِكَ لَعَلَّهُمۡ يَتَذَكَّرُونَ
אכן הורדנו אותו אליך בלשונך, למען יזכרו
Ayah 58فَٱرۡتَقِبۡ إِنَّهُم مُّرۡتَقِبُونَ
המתן, אז המתן, גם הם ממתינים
Ayah 59